סוף פסוק

     1. אמהל'ה: אוי מה היה לנו. כל הסימנים לחבלי משיח במחאה יזומה אחת

     2. צא"י ולמד. כשגאב"ד העדה החרדית היה…רב של צעירי אגודת ישראל

     3. נשיאות חן. במה עסקה פגישת האדמו"ר מבעלזא ונשיא המדינה?

     4. שמת מעונך. שנה אחרי שכשלה מזימת המעונות מתחילה ההרשמה חדשה להנחות

1. מחאת החמאה

הרבה מסימני הגאולה מתממשים למול עינינו, בימי האבל על החורבן השנה. האמת נעדרת מתוכנו כבר תקופה מאד ארוכה, ה"מלכות" הפכה למינות, פוגעת ומבזה את ערכי ישראל, "אנשי גבול" מסתובבים מעיר לעיר ואינם מצליחים במשימותיהם, יראי חטא הפכו למאוסים, נערים מלבינים פני זקנים, לא רק הגליל מופקר גם הנגב, וגם תרומתנו – הסופרים והמושכים בעט, כלל אינה מבוטלת, וידינו רב לנו בהפצת הבואש בחוצות.

אמאל'ה…אוי מה היה לנו.

עד כדי כך אצה-רצה להם הדרך למחשבי החשבונות, ואת דרכנו אל ה…קץ הם הרי יודעים לחשב היטב, שככל שאנו קרבים ליום החורבן, מתגבר אצלם החשש שתיפח רוחנו, ולא נוכל לעמוד ב'חבלים' הדוקרניים ההולכים ומתהדקים עלינו, והם מצרפים סימן לסימן כדי להגיע כמה שיותר מהר אל היעד, גם אם אינם יודעים מה הוא והיכן הוא.

השבוע הם צרפו יחד שני תיאורים בהם פתחו חכמי המשנה את ציוני הדרך לגאולה הקרבה – היוקר והחוצפה. המחאה הקולנית שהוכרזה נגד 3 או 4 חברות מסומנות ש'אחראיות', כביכול,  ליוקר שהאמיר כאן והגיע לשחקים ולשחיקות שיא, היא עזת פנים.

רוב המוצרים שהחברות המדוברות משווקות אותם, הם מוצרי ייבוא יוקרתיים, רבים מהם מותגים, שמי שנלחם על קיומו, לא נחשף אליהם מעולם. המחאה המתוזמנת שתפסה כותרות השבוע, היא לא על הלחם ועל חלב, לא על המים להרטיב בהם את הפרוסה היבשה ולהשיב מעט את הנפש, לא על הביצה החבוטה, הרבה לפני שהיא מטוגנת במעט שמן יקר, הופכת לחביתה ומחולקת ל 7 -8 ילדים, לא על החושך שרבים שרויים בו גם בשל העלאת מחירי החשמל, לא על מחירי התחבורה הציבורית בתוך ערי הפריפריה המופלות, ולא על התיק וספרי הלימוד שהם צריכים לרכוש לילדיהם החמודים לקראת שנת הלימודים החדשה, ואינם יודעים מנין יממנו אותם.

זוהי לא מחאה על קמצוץ השוקולד למריחה אלא על ה'פרלינים' עם הדובדבן או הקשיו, לא על הפרוסה אלא על החמאה בטעמים המיובאת, ואפילו לא על הפתי בר הקשה אלא על הקצפת עם 32% אחוזי השומן.

המחאה על הצנימים היבשים שבמטבחי משפחות מעוטי היכולת ומרובות הילדים היא ל…צנינים בעיניהם.

אם תראו בין המובילים את המחאה, רק את ה'מעונבים', זה לא משום שבימים קשים אלה מומלץ שלא לצאת לרחובות מחשש התגברות המזיקים, אלא משום שכשל כוחם של אלה שהצום, שיתחיל במוצאי שבת, כבר מלווה אותם ימים ארוכים. בימים אלה בהם הם לא נותנים לפיהם אפילו מנת עוף שבועית מחולקת אחת, הכסף לא מצוי בכיסם להשיג אפילו את התחליפים הבסיסיים, ומי מדבר על  הפסטה בשמנת ופטריות.

לא טופי ולא טופו.

על פי מה שאני רואה מותר לי לחשוד שהמחאה נגד החברות המסוימות, רק נועדה למנוע את יציאתם לרחובות של המסכנים, לפני הבחירות. אלה ששותפים למצב הכלכלי העגום, משתתפים במזימה שמטרתה להציג עוד מצג שווא של דאגה, שאינה אלא עוד התנערות מאחריות  והפגנת פטרונות.

אם יו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד, שהוא בן מוביליה, יכול להצהיר בריאיון שהעניק השבוע "לא ראיתי חבר כנסת אחד שמנסה להתמודד עם יוקר המחיה. כולם שותקים ומפחדים" אך מוצא לנכון באותו ריאיון לנקות מאחריות דווקא את…שר האוצר ליברמן, ואומר:

"אני חושב שליברמן הוא שר אוצר טוב. הוא החזיר את משרד האוצר לעבודה מסודרת והתוצאה ניכרת בצמצום הגרעון ובשיעורי הצמיחה המדברות בעד עצמן". הרי שה'מחאה' היא מריחה אחת גדולה כמו החמאה שבה היא מתרכזת. היא אינה אלא התזת קצפת בעיני המשוועים לפרוסת לחם יבשה. לא בטוח שהמשיח יאכל את זה.

אמא'לה…אוי מה היה לנו.

בקריאה שניה

7 דנחמתא.

ימי החורבן ואלה שאחריהם, המבשרים את הנחמה, קשורים בטבורם למספר שבע. עשר פעמים שבע, 70 שנה, הפרידו בין החורבן הראשון לשני, ובין ט' באב לראש השנה מבדילים 7 שבועות של נחמה.

ככל הנראה אין לעובדה זו קשר ישיר לכך ששתי  המפלגות המרכיבות את גוש הימין, 'יהדות התורה' וה'ציונות הדתית', מצאו עצמן, בערב תשעה באב בתוך מריבות ומחלוקות פנימיות על…איוש המקום השביעי ברשימתן.

סיעת 'דגל התורה' דורשת לעצמה את המקום השביעי , מלא, מלא, ולא ברוטציה עם אגודת ישראל, כפי שמעוגן בהסכם ביניהן.

ב'ציונות הדתית' מחפשים מועמד שיהיה מוסכם גם על סמוטריץ וגם על בן גביר שיוצב במקום 7 ברשימה.

מי שבטוח בעצמו שמספר נציגיו בכנסת יעלה לפחות מ-7 ל-8 לא מנהל מאבק על המקום השביעי והבטוח. גם לא מי שהסקרים ודעת הקהל מעריכים כי יקבל מעל ל 10 מנדטים, כמו הציונות הדתית.

יש לי רעיון שעשוי להפסיק את המריבות ולחזק את אמון המצביעים בשתי מפלגות אלה:  שיחליפו ביניהן את הדרישות. 'דגל התורה' תציב במקום השביעי מועמד מוסכם, שיהיה מקובל על שתי הסיעות. אם זה יקרה הציבור יראה בזה צעד בונה שיצדיק התייצבות בקלפי ואי"ה גם ה 8 ייבחר.

הציונות הדתית תיקח למקום ה-7 שבמחלוקת את רעיון הרוטציה מ'יהדות התורה', תאמץ אותו, ובא לציון גואל.

אם המחלוקות בשתי המפלגות יימשכו בכל זאת, גם  בשבעה דנחמתא, ולא יהיו בהן נחמות, יש חשש שחלילה נשאר עם ימי האבל.

ו…"תשכח ימיני".

2. איש על ה'עדה'

אחת מהתחנות המופלאות, בחייו של הגאב"ד הגרי"ט וייס זצ"ל, שנראה כי מוצו מכל זווית אפשרית, בהספדים המקיפים שנישאו ונכתבו לאחר פטירתו, נשמטה מזכרונם של רושמי הרשימות על זכרו הטהור.

אני בטוח שתופתעו כמוני, אבל אל תמהרו להאמין לי לפני שתבדקו, גם אני נהגתי כך – גאב"ד העדה החרדית שימש בעבר כרב בית המדרש של… צעירי אגודת ישראל (צא"י) בסטנפורד היל שבלונדון.

הגרי"ט וייס הגיע לאנגליה במסגרת ה"קינדרטרנספורט" – מפעל ההצלה הנועז וההירואי שבראשו עמד הרב שלמה שונפלד זצ"ל ושבאמצעותו ניצלו, על פי הערכה, לפחות 10 אלף מילדי היהודים ממלתעות הנאצים.

הרב שלמה (סלומון) שונפלד זצ"ל לא זכה אפילו למיקצת מהתהילה שהגיעה לו על פעולותיו. הוא סירב להיחקק בדברי הימים כאחד ממצילי הנפשות הרכות הגדולים שהיו לעם היהודי.  "הקב"ה הטיל עלי את המשימה הזו", היה אומר, "ולא ארצה לזקוף לזכותי את מה שהוא עשה, שמא לא יבקש ממני שוב".

הנער יצחק טוביה וייס שניצל על ידו, היה מטובי התלמידים המתמידים בישיבת 'שניידר'ס, ישיבה ליטאית שבראשה עמד הגר"מ שניידר זצ"ל, שפעלה בגרמניה. עם עלות הצורר הנאצי לשלטון היא נסגרה על ידם, ובתום מסע תלאות העתיקה מושבה ללונדון, שם למדו בה גם הגרי"ט וייס וגם הגר"מ שטרנבוך.

יחד עמם, חבשו את ספסלי בית המדרש בישיבה אף דמויות הוד נודעות מיוצאי מרוקו ובהם הרב יעקב והרב נסים טולדנו, שהופנו לישיבה על ידי משפחת רייכמן הנודעת, שפעלה באותם ימים בקרב קהילת יהודי מרוקו. על מעבירי השיעורים בישיבה נמנו הגר"א קוטלר זצ"ל, הרב מפוניבז' זצ"ל, ועוד אישי תורה גדולי שם.

כשגדל הגרי"ט וייס בתורה ושמו יצא לתהילה, הוא מונה לרב בית המדרש 'צא"י' שבשכונת סטנפורד היל. אותו בנין, הכיל שתי קהילות מפוארות –  אחת של אגודת ישראל בנוסח אשכנז, ועל פי מנהגי החתם סופר, שבה כיהן בקודש הגר"ש בוימגרטן זצ"ל, שהיום שינתה פניה, ורוב המתפללים בה כבר חובשים 'שטריימלעך',  ובקומה שמעל בית המדרש 'צא"י' בהנהגתו של מי שהיה לימים…גאב"ד ה'עדה החרדית'. מהקהילה הזו יצאו כמעט כל אנשי המעשה בני התורה, המוכרים מקרב חרדי לונדון.

אחד מכותלי בית הכנסת 'צא"י' של הגרי"ט וייס זצ"ל מנציח עד עצם היום הזה, מקרה שנחרט בזכרון הקהילה לדורות.

ליל 'כל נדרי', לאחר השואה האיומה. רב הקהילה הגרי"ט וייס, מגיע לבית הכנסת, לבוש ב'קיטל' ועוטה טלית, ניצב על מקומו בכותל המזרח, ומכריז שלא יתחיל באמירת 'כל נדרי', עד שהמתפללים יתחייבו לכתוב ספר תורה' מהודר, שלא היה בנמצא  בקהילה. הוא החל בהתרמה, על פי סדר הפרשיות. כשהגיע אל הנגיד ואיש החסד הידוע ר' רפאל שטרן ז"ל, המוכר מבתי המדרש והחינוך הרבים שהקים גם בישראל, הכריז הלה כי הוא תורם את פרשת…שופטים.

הגרי"ט וייס הבהיר לו מיד כי ההתרמה היא על פי סדר הפרשיות והגיעה לספר שמות בלבד, כך שלא ניתן לדלג לספר דברים. אבל ר' רפאל התעקש והודיע כי יתרום רק את פרשת שופטים העוסקת בצדק ומהווה עבורו סגולה להידבק באמת..

כשראה הגרי"ט וייס כי אינו יכול לו, נעתר לבקשתו. התורם, ר' רפאל שטרן ז"ל אכן התבלט כל ימיו בדבקות בצדק ובאמת.

משראה הגרי"ט וייס שכך, גבר אצלו החשש שמא אחרי הבחירה הזו, ירצו גם חברי הקהילה האחרים לבחור לעצמם את הפרשה החשובה להם. הוא הבין כי אם לא ייקח לעצמו את פרשת הקללות, פרשת 'כי תבוא', המגבית תתקע, והוא לא יוכל לעמוד בדיבורו. הוא הרי לא יתחיל ב'כל נדרי', עם 'נדר' חדש שנכנס אליו, חלילה. מיד הודיע לקהל כי הוא נוטל על עצמו את פרשת 'כי תבוא', והיא שוייכה אליו, כפי שמצויין על מצבת הזכרון שקבועה בבית הכנסת.

מדי שנה, מגיע איש רב הפעלים  מרטין שטרן, בנו של הנדיב ר' רפאל שטרן ז"ל, יחד עם בני משפחתו המחזיקים ב'קרן שטרן' הידועה, למה שהיה בעבר בית כנסת צא"י בשכונת סטנפורד היל בלונדון, שהגרי"ט וייס זצ"ל כיהן כרבו. הם ניצבים מול השלט ונזכרים בסיפור המעשה.

כך הם מתחזקים  לקראת 'כל נדרי' מ"יום כיפורים זה עד יום הכיפורים הבא…".

3. מפגש עם 'חזון'

נשיא המדינה יצחק הרצוג בולט לאורך תקופת כהונתו, גם אם היא עדיין קצרה יחסית, כמי שמצליח לנווט היטב בין לשונות האש הפוליטי המלחכות בירושלים, כמו בימי החורבן, ואוכלות כל חלקה טובה בתוכנו. הוא שקול, אחראי, יודע, כשצריך,  להפעיל את מזגו הנוח בדרגת 'טורבו', ומוצא עצמו מעורב במשימות מדיניות ואחרות, שקודמיו לא נדרשו לצלול לתוכם, מעבר למימד הטקסי.

הרצוג ממלא את התפקיד, שנתפס עד אליו בעיקר כייצוגי, בתוכן ובחיוניות. לך תאמין שעוד לפני כשנתיים, כבודו של יצחק הרצוג נרמס בבוז, כמו זה של דמויות אחרות הניצבות בראש מפלגות שאינן המוניות, ואינן מקובלות על רוב הציבור. אפילו הכינוי 'בוז'י' – מוטציה של שם שהצמידה לו אמו ע"ה בילדותו, שבא לבטא את חיבתה אליו כאל בובה- גויס ל'מטרה' הזו.

למרות היות הנשיא הרצוג בן למשפחות אצולה, נכד לרב הראשי לישראל רב הפעלים הרב יצחק אייזיק הרצוג זצ"ל, שאת שמו הוא נושא, בן לנשיא המדינה השישי חיים הרצוג, אחיין למדינאי הישראלי יעקב הרצוג, אח למיכאל הרצוג, שגריר ישראל בארה"ב, וגם מצד אמו השושלת היא מפוארת, שמו – 'הרצוג' – משתקף מכל הליכותיו. הוא לבבי ביחסו לענייני המדינה ואהוב על העם, ומכח מידה זו שבו, וכמי שדמות דיוקנו של סבו, הרב זצ"ל, טבועה בו, הוא גם מוקיר רבנן.

הרצוג תמיד רקם קשרים עם גדולי ישראל, ולא ממניעים פוליטיים. מאז שהוא מכהן כנשיא המדינה, הוא רק מחזק ומהדק את הקשרים האלה ומוסיף עליהם.

בשבוע שעבר הגיע, ללא גינונים, למעון הנופש של האדמו"ר מבעלזא בטלז- סטון. הביקור תוכנן לפני זמן רב ורק עתה יצא אל הפועל. בדיעבד, התברר כי גם העיתוי לא היה  מקרי. לא, לא משום שהוא נערך בסמוך לזעם המאוס והמעושה, כביכול עקרוני ואידיאולוגי, שפוליטיקאים קטנים מפנים לאחרונה לחצר בעלזא, ויש מי שרצה ליצור את הרושם שעלו גם בפגישה המעניינת הזו, אלא בגלל שני תאריכים סמוכים –  יום פטירת רש"י  ויום פטירתו של הרב יצחק אייזיק הרצוג זצ"ל. אף מילה לא נזרקה לחלל החדר על היבט פוליטי כלשהו. נושאים מדיניים, בהחלט כן!

כשנכנס הנשיא הרצוג לחדר נתקלו עיניו באילן יוחסין של שושלת אדמו"רי בעלזא, המגיעה עד לרש"י, שהיה תלוי על הקיר. הרצוג, אמר לרבי שגם למשפחתו יש אילן מגיע עד למפרש התורה, וניסה לברר היכן מצטלבים שורשי שני האילנות.

אבל החיבור האמיץ בין אדמו"רי בית בעלזא לבין משפחת הרצוג, בא לידי ביטוי בסיפור פחות ידוע, על מפגש מרגש ולא ידוע מספיק לציבור, שהתקיים בין הרב הרצוג זצ"ל לבין האדמו"ר רבי אהרן מבעלזא ב…סוריה.

תיאור המפגש, ואפילו תמונה נדירה ממנו, מתפרסמים במהדורה המחודשת של הספר המומנטלי 'רבנות בסערת הימים' שכתב העיתונאי והחוקר שאול מייזליש, ובו פרקים מרכזיים מצמתי חייו של הרב הרצוג זצ"ל. הנשיא, הגיש את הספר  לאדמו"ר, והשניים ניסו לדלות זה מזה פרטים נוספים, על המפגש.

וכך סופר שם הסיפור כפי שידוע לשני האישים: החוויה המזעזעת שהיתה מרגשת, התקיימה בחאלב שבסוריה. הרב הרצוג ליווה את כל נתיב הצלתו  של הרבי, שהיה רצוף תלאות.

הרבי, ואחיו, הרב מבולגריי זצ"ל, אביו של האדמו"ר,  נמלטו כשהם מחופשים לגויים, מלווים על ידי נסיך פולני. בהתערבותו של הרב הרצוג, שהציל יהודים רבים ובהם ילדים שיהדותם טושטשה במהלך המלחמה,  הושג להם רישיון עליה. במבצע החילוץ היו מעורבים רשתות ריגול ששומנו בכסף רב, שינוי השם מרוקח לטברסקי, ועדיין זו היתה דרך חתחתים מסוכנת מאד.

כאשר הגיעו שני האחים הקדושים לקושטא שבתורכיה, המתינה להם מכונית מיוחדת של הסוכנות היהודית, שהסיעה אותם לדמשק בירת סוריה ומשם לחאלב. ידעתם שראשי חצר בעלזא היו לא רק בתל אביב אלא ב… חאלב?

הרב הרצוג הגיע במיוחד למלון שבו שהה האדמו"ר בחאלב, בעזרתו של יונה כהן, השליח שם, ולימים כתב עיתון 'הצופה' בכנסת. הרבי קם ממקומו, לכבוד הרב הרצוג ובחולשתו נאלץ להישען על הכסא. הרב מיהר להושיבו.  אחרי השתהות זה מול זה, ללא דברים, פרץ האדמו"ר בבכי והוריד ראשו, והרב הראשי  טפח על כתפו בחיבה וניסה להרגיעו.

במהלך הפגישה ביקש האדמו"ר רבי אהרן זצ"ל מהרב הרצוג לפעול לביטול צו מעצר שהוציאה המפקדה הבריטית שחנתה בסוריה,  נגד אחיו, הרב מבולגריי אביו של האדמו"ר מבעלזא. בעקבות זאת, פעל  בנו של הרב, יעקב, מול המשטרה, ומשנודע להם במי המדובר, בוטל הצו.

ולמה לא מופיע האח, הרב מבולגריי בתמונה? – בפגישה נפתרה התעלומה שהציקה לנשיא זמן רב. בפגישה אמר לו האדמו"ר שלפי הידוע לו אביו זצ"ל היה נתון באותה העת ממש, בחקירה.

אף מילה על סערת הממ"ח, רק על הימח שמו – הצורר הנאצי וחלקו של הרב הרצוג זצ"ל, זקנו של הנשיא, בהצלתו.

4. פרשת המעונות…

במנותק לגמרי מהמחול הפוליטי המתחולל בימים קשים אלה, ולא זה שעתיד הקב"ה לעשות לצדיקים בעת הגאולה, וללא כל קשר להצבתו של ר' יצחק גולדקנופף, מנכ"ל רשת הגנים ומעונות היום  של בית יעקב בראש סיעת אגודת ישראל, מסתבר שיש שם גם מי שממשיך לעבוד למען הציבור והוא אינו חבר כנסת. כמעט מדי שבוע, וללא קשר לבחירות, נשלח ניוזלטר למינויים המדווח להם על זכויות רלוונטיות לתקופה, המוגשות בצורה מובנת ובעיקר יעילה.

היוזמה הזו מתאימה לעטר את מי שעומד מאחוריה בציון לשבח. אבל, החלטתי להקצות ליוזמה המבורכת יותר מקום כדי שמי שצריך לה יוכל להפיק ממנה את מלוא התועלת.

זוכרים את גזירת המעונות של ליברמן, שנדחתה בשנה החולפת  על ידי הבג"צ? אז מהשבוע, ועד לו' בחשוון, יום לפני הבחירות,  ניתן להגיש  בקשות לקבלת דרגות להנחה למעונות לשנת הלימודים הבאה.

על מנת לקבל דרגה מתחילת שנת הלימודים, יש לבצע רישום ראשוני לקבלת דרגה, אף ללא צירוף מסמכים, רק להצטייד בסמל המעון.

הדרגה הטובה ביותר היא דרגה 3. כדי להיות זכאים לה  יש צורך שאחד ההורים יעבוד לפחות 144 שעות בממוצע בחודש, או להיות  הורה אברך כולל. על ההורה השני לעבוד לפחות 96 שעות בממוצע בחודש. אסור שהכנסות של שניהם יחד יעברו את ה 2,100 שקל לנפש לחודש.

אברך כולל, או  בעל 50% נכות ומעלה, הורה שמקבל הבטחת הכנסה, מתנדב בשירות אזרחי, הורה הלומד במסלול מזכה לפחות 96 שעות בחודש, נחשבים לעובדים 144 שעות.

במשפחות עם הורה יחיד, נדרשים 80 שעות עבודה או לימוד בחודש לצורך קבלת דרגה.

מתנצל על שאין לנו אפשרות לתת את כל התנאים והמסמכים הנדרשים שיעזרו לכם לקבל את המגיע לכם בהנחות למעונות. זה לא כסף קטן. אבל, אם רק עוררנו אתכם לצאת ולבדוק, עשינו את שלנו .

ויישר כח ל kav@agudat-i.org שניתן להשיגם גם בטלפון: 03-5600-700 | פקס: 03-5600-701 |

צל"ש

תוך כדי ערגה לגאולה המשותפת לכולנו בימים אלה, שאחת מסממניה היא "ואשיבה שופטיך כבראשונה…אחרי זה ייקרא לך עיר הצדק קריה נאמנה", קבלנו השבוע הזדמנות שלא בטוח שתחזור על עצמה להעניק את הצל"ש השבועי לשופטי בית המשפט העליון. הם דחו את ביטול קומת הטלפונים הכשרים, אחת הגזירות הקשות שנגזרו על הציבור, ועכבו את החלתה עד למועד שבו, על פי הערכות, ניתן יהיה לתקן את החוק ולהרחיק את האיום לגמרי. בדיון אחר על הרפורמה בתחבורה הציבורית, הם אמנם לא דחו את תחילתה, אך דרשו הסברים הנותנים סיכוי להתמודדות איתה. בענין הישוב מצפה כרמים הפתיעו שופטי הבג"צ אפילו את המתיישבים ובהחלט יכול להיות שאפילו את עצמם. לציון לשבח אנחנו מצרפים תקוה שהמגמה החיובית תמשך, ולא תבוא לידי ביטוי רק בתקופת בחירות כשגם בבית המשפט העליון לא יודעים מה יהיו התוצאות.

צל"ג

בימים בהם עם ישראל בוכה על החורבן, עלה הרב זאב ויטמן להר הבית העביר שם שיעור, והוסיף לנו בכי נוסף על ה…חלב שנשפך. ציון לגנאי!

טריויה

בעדות המזרח, נוהגים להכריז בליל ט' באב לפני קריאת איכה, את מנין השנים לחורבן, וכך נהג גם החתם סופר. ההכרזה מתייחסת לבית שני. באשר לבית ראשון החישובים אינם מוחלטים. על כמה שנים שעברו מהחורבן יכריזו במוצאי השבת הקרובה?

1. 1952
2. 1953
3. 1954
4. כל עדה על פי מסורתה

תשובה:

תשובה 4 היא הנכונה. לגבי בית ראשון פער השנים בשיטות השונות הוא גדול יחסית. התימנים, למשל, שמכריזים גם את מספר השנים מאז בית ראשון, 2443, אימצו את שיטת…הגר"א. לגבי בית שני הפער בין השיטות השונות מצטמצם לשנה אחת. על פי הרשב"ם עברו 1952 שנים, על פי ר"ת והרמב"ם 1953 ועל פי השיטה הפחות מקובלת, שמבוססת על חשבון שהחורבן היה בשנת ג' תתכ"ט, הרי שהשנה היא שנת 1954 לחורבן.

כך או כך, מדובר במספיק שנים שבהם כוס התרעלה התמלאה והגיע הזמן לקץ הגלות ולגאולה.