בין ספירת הקולות לתוצאות הבחירות

שלוש נקודות מפתח יוצרות את הפער בין ספירת הקולות לחלוקת המנדטים; אחוז החסימה, חלוקת העודפים והסכמי העודפים.

אחוז החסימה עומד כיום על 3.25 אחוז מהקולות הכשרים והוא מהווה את שער הכניסה של הרשימות לכנסת. הוא שׁוּנָּה מספר פעמים מאז קום המדינה, כאשר השינוי האחרון נרשם בשנת 2014 כאשר הרף הועלה מ-2 אחוז לגובהו הנוכחי.

המצדדים בהעלאת אחוז החסימה מצדיקים את המהלך בכך שאחוז חסימה גבוה ימנע ריבוי של מפלגות קטנות ויגביר את היציבות השלטונית, המתנגדים, לעומתם, יכולים להצביע על כך שבפועל אין יציבות במערכת הפוליטית ואולי דווקא אחוז חסימה נמוך היה מאפשר כניסה של מפלגה קטנה שלא יושבת על ציר כן או לא נתניהו, ובכך פותר את הפלונטר הפוליטי.

חלוקת עודפים (חוק באדר עופר)

נהוג לחלק את חלוקת המנדטים לשני שלבים; בשלב הראשון מחלקים את מספר הקולות שקיבלו הרשימות שעברו את אחוז החסימה ב-120 ואת המספר שמקבלים מכנים "מודד למנדט". כל רשימה מקבלת מספר מנדטים בהתאם למספר המודדים השלמים שקיבלה.

בשלב השני מחלקים את המנדטים העודפים שנותרו. בין הבחירות לכנסת השנייה לבחירות שהתקיימו לכנסת השביעית העודפים חולקו לרשימות עם השאריות הגדולות ביותר, אולם במהלך הכנסת השביעית שונתה שיטת החלוקה באמצעות חוק שקודם על ידי חברי הכנסת יוחנן באדר מגח"ל ואברהם עופר מהמערך.

על פי שיטת החלוקה החדשה, בכל שלב בוחנים עבור כל רשימה מה יהיה ממוצע הקולות למנדט במידה ותקבל מנדט נוסף והרשימה שהציגה את הממוצע הגבוה ביותר תקבל את המנדט הנוסף.

חוזרים על תהליך זה עד חלוקת 120 מנדטים.

התוצאה של פעולת החילוק רגישה יותר ככל שהמונה נמוך יותר.

ניתן להמחיש זאת כך: מזיגת קנקן ל-3 כוסות במקום ל-2 תוריד את מפלס המים בכל הכוסות באופן משמעותי. לעומת זאת, במזיגה של אותו קנקן ל-30 כוסות במקום ל-29 המפלס יהיה כמעט זהה.

כפועל יוצא מתכונה זו, לרשימה גדולה יש יתרון משמעותי על רשימה קטנה בחלוקת המנדטים. למעשה, כדי שרשימה קטנה תקבל מנדט עודף היא צריכה להיות מאוד קרובה למנדט הנוסף בעוד שרשימות גדולות יכולות לקבל גם יותר ממנדט עודף אחד ללא כמות עודפים גבוהה.

הסכמי עודפים

הגורם המשפיע השלישי הוא הסכמי העודפים שמאפשרים לשתי רשימות להשתתף בחלוקת המנדטים כרשימה אחת גדולה ובתנאי ששתיהן עברו את אחוז החסימה, כאשר המנדטים ששתי הרשימות קיבלו, יחולקו ביניהן על בסיס אותה שיטה שבה מחולקים כלל המנדטים.

הסכם העודפים מעדן את היתרון של הרשימות הגדולות המגיע משיטת באדר-עופר. לדוגמה: במקרה שבו סך העודפים של שתי רשימות קטנות גבוה מהמונה למנדט, מובטח לרשימות אלו כי ביחד יקבלו לפחות מנדט אחד.

הכותב הוא מתמטיקאי וסטטיסטיקאי ועוסק בניתוח נתונים