לא מתקנים עוול בעוול

איך הפך גוש הריפוי לכזה שמכתיר את המסית הכי צעקני לתפקיד של אחראי על הקופה? • מה בין בן גוריון הזקן לבין נפתלי בנט חבוש הכיפה? • איך הובילה התעקשות של איש אחד למכירת חיסול של כל ערכי הימין? •  וגם, כמה מילים על סכסוך אישי שהוביל לאסון

 1.

החתול ישמור על החלב?

אם וכאשר תוקם ממשלת השינוי/ריפוי/אחדות/רל"ב, מרכיביה יידרשו להישיר מבט לציבור ולהסביר איך הם חושבים בדיוק להביא אותנו לארץ המובטחת בתקופה כלכלית כל כך כאוטית, כשהאיש שנחלץ בעור שיניו מהרשעה בשוחד ומרמה עומד לשלוט בקופת המדינה.

תסכימו איתי, שהחתול ישמור על החלב טוב יותר ממי שעומד בראש מפלגה שלפני רגע בכיריה הורשעו באחת מפרשיות השחיתות הגדולות שידענו; בסחר מכר שעשו שריה ויועציה בכספי תמיכות ממשלתיות.

מה חשבו לעצמם אדריכלי הממשלה, כששברו מסורת עתיקה המבקשת לקיים ממשל תקין ומקפידה שתיק האוצר וועדת הכספים לעולם לא ידורו בכפיפה-מפלגה אחת? איזו הנמקה עמדה מאחורי המהלך המוזר להעניק דווקא ל'ישראל ביתנו' את היכולת הבלעדית לחלוש על צינור החמצן הכלכלי של אזרחי ישראל, בלי ששום גורם יעמוד בדרכה ויעצור בעד נציגיה הובלה או חסימה של הטבות ייעודיות או הפליה תקציבית לציבור פלוני או לסקטור אלמוני?!

הנציגות החרדית הולכת לאופוזיציה בראש מורם. גדולי ישראל הורו את אשר הורו, וכל הנוטל עצה מן הזקנים אינו נכשל.

החלטת הנציגות החרדית לדחות את ההצעה לחבור לממשלה תמורת ועדת הכספים, איננה אמורה להצדיק צעד מחפיר ומביש במינויו של אביגדור ליברמן, איש ציבור מפוקפק, לגזבר המדינה.

2.
הדרה נפשעת

שום תחושה טובה לא מתקבלת מהקמת ממשלה שאת המדיניות הכלכלית בה יתווה אדם שבמשך יותר משנתיים מחרף ומגדף מגזר שלם, המעניק למדינה היהודית את הצידוק הראשון במעלה לזכותנו על הארץ הזאת.

גם דוד בן גוריון המנוח הבין זאת. לכן התעקש שעל מגילת העצמאות יחתום יו"ר 'אגודת ישראל' הרב יצחק מאיר לוין זצ"ל; זאת הסיבה לפטור שהעניק בשעתו לגיוסם של בחורי ישיבות ולומדי תורה לשירות הצבאי.

בן גוריון היה רחוק, באנדרסטייטמנט, מיהדות, אבל בניגוד לפוליטיקאים בימינו, הוא הבין טוב מהם שכדי שהמדינה הצעירה תוכל להתייצב מול הקמים עליה לכלותה, צריך בראש ובראשונה לחזק את הרוח היהודית שבה.

נפתלי בנט הוא איש הגון. היה מצופה ממנו לנהל קרב מאסף נגד הכוונה להעניק את האוצר וועדת הכספים לליברמן לפחות באותן אנרגיות שהוא ושקד ניהלו את הקרב על הנציגות בוועדה למינוי שופטים.

בשעות האחרונות של המו"מ היו דיווחים על ניסיונות להוציא את ועדת הכספים מידי 'ישראל ביתנו'. משום מה לא שמענו שזה נעשה בעוצמות ובטונים שליוו את המאבק על הוועדה למינוי שופטים. עובדה, בהינתן שאכן התנהל קרב כזה הוא הסתיים בכישלון. חבל.

3.
בנעל ממוסמרת

התחושות הן קשות. לא לכך כיוון המשורר כשדיבר על החלפת ההנהגה. לימין הישראלי יש רוב מובהק, ברור, בקרב האזרחים. הציבור המסורתי, הדתי והחרדי מונה רוב בקרב יהודי הארץ. הקמת ממשלה שאיננה מייצגת חתך כה משמעותי היא עוולה; מסירת מפתחות קופת המדינה לגורם הכי מסוכן עבורנו היא פשע בל יכופר.

אבל גם ברגעים אלו צריך לחזור ולהזכיר: אילו בנימין נתניהו היה בוחר לזוז הצידה, המשא ומתן בין מפלגות הימין על הקמת ממשלה היה לוקח עשירית מהזמן שנדרש כעת להרכיב את הממשלה הפריטטית שתאבטח את יתרון הימין בגוש השינוי.

הביקורת כלפי בנט מוצדקת. זה עדיין לא פוטר את חלקו המרכזי של נתניהו. להזכירכם: תקציב המדינה לא עבר מפני שזאת הייתה הדרך היחידה לאפשר לנתניהו להפר את ההסכם עם בני גנץ. הסירוב העיקש של סער ובנט להצעות המפליגות שהעביר להם, הוא תולדה של חוסר האמון הגורף לצ'קים של ראש הממשלה.

אחרי היסטוריה של הפרת הבטחות, כשאיש לא מאמין לך, ואז אתה מגיע לנאיבי האחרון בשכונה בני גנץ, משכנע אותו לתת לך צ'אנס נוסף ומפציר בו להפר את מילתו לבוחריו (קצת יותר מההפרה של בנט – כפי שיתברר להלן…) ולהצטרף לממשלתך, תוך שבתמורה אתה מתחייב לרוטציה ושוויוניות, "בלי טריקים ושטיקים", ויום אחר כך אתה בועט בנעל ממוסמרת בהסכם, ועל הדרך בתקציב – איך תרצה שמישהו יאמין עוד למילה שלך?

האשמים השניים ברשימה אלו חברי 'הליכוד'. הפער בין הדיבורים בחדרים הסגורים לפחד המשתק אותם לעשות מעשה, בלתי נתפס. מה בדיוק הם חושבים לעצמם, שאפשר לקחת את הציבור הישראלי שוב לבחירות ושוב לבחירות ושוב לבחירות רק כי העומד בראש אומר, אם אני לא אז אף אחד אחר לא?!

הממשלה הזאת לא הייתה צריכה לבוא לעולם, וכולנו תקווה שהיא לא תקום בסופו של דבר. היא מסוכנת לצביונה היהודי של המדינה ועלולה, חלילה, לפגוע בעולם התורה. מי שחתום על המהלך אינו יכול לנקות עצמו מאחריות. הסיבות והנימוקים אינם רלוונטיים. ברגע שנתן את ידו לכך הוא הנושא באחריות.

נכון לשעת כתיבת השורות, עדיין לא כל העניינים פתורים בין מרכיבי הממשלה העתידית. אבל אם ייסגרו הקצוות וייחתמו ההסכמים, בשבוע שיישאר עד להשבעת הממשלה, הציבור החרדי צריך לצאת בהמוניו ולמחות נגד אנשי 'ימינה'. אולי אולי, חלק מהם יתפכחו ויחזרו בהם. עליהם לזכור שעוול לעולם לא יתוקן בעוול. באופן אישי, לא אצטער על לכתו של בנימין נתניהו. אך לא כך. לא על חשבון הציבור שעימו אני נמנה.

הפגיעה בעולם התורה לא תסולח; האחריות היא גם מימין וגם משינוי. ראשי המחנה הלאומי היו צריכים להתעשת ולדרוש מנתניהו לזוז. גם אם קיבל 30 מנדטים בבחירות. כבר היו פוליטיקאים שהגיעו למספרים גבוהים יותר וזזו הצידה כי הצד השני קיבל מספרים גבוהים עוד יותר.

30 מנדטים הם קצת פחות מ-40 המנדטים שקיבלו מנחם בגין ויצחק שמיר, שידעו להשלים עם התבוסה ולכבד אותה; 30 מנדטים הם פחות מ-35 המנדטים שקיבלה 'כחול לבן' בבחירות 2019, סבב א', ובכל זאת נותרה באופוזיציה כי הימין קיבל 65 מנדטים. אמנם ברגע האחרון הכנסת פוזרה בגלל האופורטוניזם של אביגדור ליברמן וההתעלקות שלו על הציבור החרדי – אבל עד לאותו רגע, ב'כחול לבן' חישבו מסלול לאופוזיציה; נתניהו לרגע לא התכוון להכניסם לממשלתו.

על אחת כמה וכמה, כשהאלטרנטיבה איננה אופוזיציה, אלא ממשלת ימין "על מלא", במחיר הזזת יו"ר 'הליכוד' שכבר ארבע פעמים לא הצליח להרכיב ממשלה.

4.
גלגול עיניים צדקני

חטא נוסף, משני אולי לפגיעה בחרדים, הוא ההישענות על רע"מ. לא מדובר כאן בהימנעות, אלא בתמיכה אקטיבית של חברי 'התנועה האסלאמית', אחותה של תנועת חמאס, בת חסותה של תנועת 'האחים המוסלמים'.

אדריכל המהלך הוא נתניהו. אבל מי שמבקש לשרטט מחדש קווים אדומים בפוליטיקה אחרי שראש ממשלת הימין "על מלא" מחק אותם לחלוטין – לא יכול לנהוג כמותו. מה עשינו אם השיטה הרקובה שהושרשה כאן ב-12 השנים האחרונות שמאפשרת לחצות כל עיקרון אידאולוגי כדי לשרוד בשלטון – נשארת כפי שהייתה ורק הדמויות מתחלפות? האם כבר לא עדיף את המקור שהוא לכל הפחות בעל ניסיון עשיר יותר ממחליפיו?

איפה יועז הנדל הצדקן כשצריך אותו? מה קרה פתאום שהוא מאפשר ממשלה שנשענת על תנועה רדיקלית, שונאת ישראל מובהקת? למה כשהיה מדובר בהימנעות של אחמד טיבי, המתון יותר, הוא סירב לממשלה בראשות יו"ר המפלגה שהיה בה אז, וכעת הוא תומך בשותפות מלאה עם מפלגה מסוכנת כמו רע"מ? מה, הכל כשיר כדי להחליף את נתניהו?

ובנימה אישית: אני משוכנע בכל ליבי שנתניהו, בשלב הזה בחייו, צריך לסיים. זה לא הזמן לחזור על דברים שכבר כתבתי בעבר. אבל, ויש אבל גדול: לא בכל מחיר. שני המחירים, המגזרי והכללי, שאנחנו נדרשים לשלם, אינם מצדיקים את החלפתו. עוד תבוא השעה שיבין שעליו לפנות את הדרך. לא במסגרת הזאת; לא כך.

5. 
   אמת אחת

עוד ארוכה הדרך לממשלה. הלחץ שמופעל ויופעל בשבוע הקרוב על חברי 'ימינה' הוא חסר תקדים. אני לא רוצה להיכנס לזהות העומדים מאחוריו ומניעיהם. זאת תקופה רגישה עבורנו, כיהודים חרדים, ולכן, כל מהלך שיטרפד ממשלה שבה אביגדור ליברמן ימונה לשר אוצר – מבורך.

כן חשוב להידרש קצת לעובדות שאינן נוגעות לזווית החרדית. במיוחד לטענה שמושמעת על בגידתו של בנט בבוחריו.

עזבו את זה שמי שמשמיע את הטענה הזאת, תוך כדי דיבור פונה לבנט ואומר לו: "נפתלי, עדיין לא מאוחר. אם תחזור בך, לגוש הימין יהיו חמישים ותשעה מנדטים, ובוודאות זה יביא לנו עוד שני עריקים מהצד השני ולא נלך לבחירות". כלומר, לבגוד בבוחרים מהצד השני זה בסדר?!

אבל נניח לנושא הזה. בואו ניגש לארכיון ונבדוק אם באמת נפתלי בנט הונה את ציבור בוחריו.

בתאריך כ"ג באדר, בריאיון שהעניק יו"ר ימינה ל'כאן רשת ב' אמר: "המטרה היא להחליף את נתניהו. תראה, יש פה דור שלם שאיבד את העתיד שלו, באמצעות יוזמה, תוכנית סינגפור שהבאנו, הורדה גדולה במיסים למעמד הביניים, הכנסת חצי מילון המובטלים לשוק העבודה".

המראיין, שהבין את הרוח הנושבת מדבריו, מבקש לברר אם בנט ייענה ליוזמה של גוש 'אנטי ביבי' ויחתום על הסכם לפני הבחירות שמחויב להחלפת השלטון. "אני במחנה עם ישראל, מדינת ישראל", השיב יו"ר 'ימינה', "ולחתום על ההוא ועל הזה לא באמת משרת את העם. אנחנו צריכים להחליף את נתניהו, כולם מבינים את זה, יש פה קרב, מי שחושב שצריך להזניק את המדינה, רק מדברים על זה ולא עושים כלום, אפשר לבטל את מונופול מקרקעי ישראל אבל לאף אחד אין אומץ לעשות את זה, אנחנו באים עם מצ'טה להזניק את המדינה קדימה, כדי שיישאר להם קצת יותר בכיס".

יום למחרת, העניק ריאיון באנגלית לעיתונאי דיוויד הורביץ. ברשותכם, רשות הדיבור נתונה לשניים: "חיוני להחליף את השלטון", אמר בנט. "אנחנו צריכים להחיות מחדש את ישראל. השנה האחרונה הייתה אסון מוחלט מבחינת חוסר כשירות וניהול גרוע… הפוליטיקה בישראל, השיח הציבורי בישראל, נהיו מקוטבים. השורה התחתונה: נתניהו לא יוכל לתקן את כל זה".

הורביץ שאל אותו אם הוא שותף לביקורת של יאיר לפיד, גדעון סער ובני גנץ, שלפיה נתניהו כל כך עסוק בעצמו – ובנט השיב: "אני לא יודע מה קורה בראש של אנשים אחרים. אני יכול להסתכל רק על מעשים. על בסיס זה, השנה האחרונה הייתה איומה".

בהמשך הריאיון רמז יו"ר 'ימינה' על העתיד לבוא: "כל העניין הוא סובלנות, כל העניין הוא הכלה, כל העניין הוא ה'ביחד'. זה כל העניין שלנו – לאחד את ישראל. לא במובן שאנחנו מנסים להתחמק מחילוקי דעות. זה בסדר לא להסכים. זה חיוני שלא נסכים. אנחנו ימנים. ואני גאה בזה. אני גאה להיות בעד ארץ ישראל ועם ישראל. אבל אנחנו צריכים לכבד אחד את השני.

"יש לי כמה קבוצות ווטסאפ. אחת מהן היא של מייסדי חברת ההיי-טק שלי. אני הימני היחיד מבין הארבעה. שלושת האחרים הם שמאל. אחד מהם היה במוסד. אחד אחר בסיירת מטכ"ל, ועוד אחת שהייתה בשב"כ. הם לא פחות פטריוטיים ממני כהוא זה.

"בקבוצה של סיירת מטכ"ל, כחצי מהחבר'ה הם שמאל. האם הם אוהבים את ישראל פחות ממני? לא. כל הרעיון הזה שהשמאלנים הם בוגדים וכל הקשקוש הזה, זה בלתי קביל.

"תמיד הדבר הכי קל (זה לעשות) מה שביבי עשה במשך שנים, אתה יודע, ההתבטאויות נגד קבוצה זו או אחרת, אני לא הולך לשם. אני יותר ימני מביבי, אבל אני לא משתמש בשנאה או בקיטוב ככלי לקדם את עצמי פוליטית. אנחנו לא עושים את זה כי זה לא העניין שלנו. העניין שלנו הוא להתחבר".

שבועיים לפני הבחירות, כבר היה ברור ש'ימינה' לא עומדת להיות המפלגה הגדולה או השנייה בגודלה. המספרים נעו בין תשעה-עשרה מנדטים ביום רגיל, לשנים-עשר מנדטים ביום טוב. ואף על פי כן, לאורך הריאיון הוא עדיין התעקש על כך שיש לו סיכוי לכהן כראש ממשלה. כשהוא התבקש להסביר, הוא אמר כך: "המנגנונים הפוליטיים אחרי הבחירות הם כל כך מסובכים. אני חושב שהוכחתי שם יכולת מסוימת, אחרי הבחירות. אני מתכוון להשתמש ביתרון שלי ולהתעקש על ממשלה לאומית יציבה, טובה, יעילה, ולעשות כל מה שאני יכול כדי להעביר את השרביט מנתניהו לדור שלנו".

הלאה. בתאריך ח' בטבת תשפ"א, הודיע נפתלי בנט כי יתמודד בבחירות על תפקיד ראש הממשלה. בתוך דבריו אמר כך: "נתניהו עתיר זכויות אך ברגע האמת, בזמן שהיינו צריכים אותו יותר מכל, הוא פשוט לא היה שם. עלינו להודות לו על שנים של עשייה, אך צריך להתקדם הלאה; הגיע הזמן לשינוי".

חודש אחר כך, בתאריך ה' בשבט תשפ"א, אמר יו"ר 'ימינה' בריאיון ברשת ב: "הציבור צריך לשלוח הביתה את מי שהוביל אותנו לכישלון הגדול בתולדות ישראל. ב-23 במרץ אקים ממשלה חדשה בראשותי. אני לא מחרים את סער ולא אף פוליטיקאי. ולכן הסבירות שנוכל להקים ממשלה היא הגבוהה ביותר".

בז' בניסן תשפ"א, שלושה ימים לפני הבחירות, התראיין נפתלי בנט לתוכנית 'פגוש את העיתונות' בחדשות 12, וכך סיפר:  כשהוא (נתניהו- י"י) ראה שמתפרקת הממשלה אז הוא נזכר להתקשר אלי ואמר 'בוא תהיה שר הביטחון'. אמרתי לנתניהו – לא, צריך להחליף אותך'".

באותו מוצ"ש ובאותו ריאיון הוסיף ואמר: "אני לא רוצה לשבת עם נתניהו. אני חושב שהוא עשה טוב (אבל) עכשיו הוא כבר לא עושה טוב. כל עוד הוא עשה טוב, תמכתי בו למרות החתול השחור שעבר בינינו".

אז איפה בכל הדברים הללו ישנה התחייבות לבוחר שיתמוך בגוש נתניהו בכל מחיר ובכל סיטואציה? איפה מכל הציטוטים שנאמרו בזמן אמת, לא ניתן להבין שהשאיפה המרכזית של בנט היא ראשות ממשלה והחלפת נתניהו?

בנט טועה. המהלך שלו שגוי. הלוואי שיחזור בו. אך לא נכון לומר שהפר את מילתו בעניין המחויבות לנתניהו. הוא כן הפר את מילתו לח"כ ליצמן, כשאמר לו במספר הזדמנויות בעבר, שהדרת החרדים ב-2013 מהממשלה, הייתה טעות שלעולם לא תחזור. על כך צריכה להיות הביקורת כלפיו.