כך רומס משרד המשפטים את ההקדשים הדתיים

 ההקדשים הדתיים זקוקים להסדרה דחופה על מנת להפסיק את הפגיעה המתמשכת בהם

מאמר זה הוא קריאה פומבית לשר הדתות להפעיל את סמכויותיו לטיפול בנושא חשוב שאינו שנוי במחלוקת: הפיקוח על ההקדשות הדתיים במדינת ישראל.

כמה מילים על מוסד ה'הקדשות'; הקדש הוא 'מטרה' שאדם מבקש להגשים באמצעות רכושו לאחר אריכות ימיו ושנותיו. במקרים רבים המקדישים הם אנשים עריריים שמבקשים להנציח את זכרם או את זכרם של היקרים להם באמצעות ההקדש.

במדינת ישראל מוסדר מוסד ההקדש באמצעות שני ערוצים: ההקדש הציבורי-אזרחי, וההקדש הדתי. ההקדש הדתי נוצר על מנת שמקדישים דתיים יוכלו להקדיש את רכושם מתוך ידיעה שהוא ינוהל בפיקוח הלכתי בהתאם להשקפת עולמם. הרגולטור המפקח על ההקדש הציבורי הוא רשם ההקדשות, והסמכות השיפוטית נתונה לבתי המשפט האזרחיים. הרגולטור המפקח על ההקדש הדתי מוסדר בתקנות הדיון של בתי הדין הרבניים, הקובעות שאת המפקח על ההקדשות הדתיים ימנה הרב הראשי בתפקידו כנשיא בתי הדין הרבניים, כאשר סמכות השיפוט נתונה לבתי הדין הרבניים.

כפי הנראה, משרד המשפטים ולשכת היועמ"ש לא ששו להעניק לרב הראשי את הכוח למנות את המפקח, והעדיפו להשליט את רשם ההקדשות האזרחיים על ההקדשות הדתיים. ההתכתשות בין הצדדים נמשכה שנים ארוכות, שבהן הרשויות הממשלתיות השונות סירבו לתקצב כוח אדם למימוש סמכות נשיא בתי הדין, וכך מנעו הקמת יחידת פיקוח נפרדת להקדשות הדתיים.

##עמדה זו של משרד המשפטים והיועמ"ש היא לא רק בלתי חוקית, אלא בעיקר לא הגונה ולא מוסרית. כל אלו שהקדישו את רכושם בפני בית דין דתי, ביקשו שהוא ינוהל בהתאם לנורמות הלכתיות ולא בהתאם להוראות היועמ"ש##. ההשלכה על רצונם של אנשים להקדיש בעתיד – ברורה.

לפני כשנתיים, הושלם ניצחון משרד המשפטים באמצעות הצנחת מנהלת ליחידת הפיקוח של ההקדשות הדתיים, ישירות מרשם ההקדשות האזרחי.

כאמור, מדובר במינוי שאין לו שום מקור חוקי, משום שהסמכות נתונה לנשיא בית הדין הגדול. למרות זאת, רבים תלו במינוי זה תקוות רבות והסכימו להעלים עין מהעובדה שמדובר במינוי בלתי חוקי שמניעיו מפוקפקים מאוד. למרבה הצער, המינוי לא הוכיח את עצמו והבעיות רק הועצמו. ##יחידת הפיקוח החדשה נכנסה לתפקיד בקול תרועה רמה והחלה לפצוח בסדרת פעולות תמוהה, תוך התרסה נגד מערכת בתי הדין ונגד הרב הראשי ונשיא בתי הדין העומד בראשם.##

אחד הצעדים המרכזיים שננקטו הוא הפרטת ההקדשות הדתיים באמצעות מינוי סיטונאי של עורכי דין חיצוניים בשכר שינהלו את ההקדשים במקום הנאמנים. רוב עורכי הדין שמונו אינם שומרי מצוות, למרות הרגישות המתחייבת בעיסוק בהקדשות דתיים. באופן טבעי, ניתן להניח שהמחויבות שלהם נתונה לגוף הציבורי שמינה אותם, כאשר זו באה על חשבון המחויבות למטרת ההקדש, הדתית ביסודה – אף על פי שזו צריכה להיות המחויבות הראשונית והעיקרית.

למען הסר ספק נבהיר, כי מינויים אלו אינם נחלתם של מקרי קיצון בלבד – כמו מקרים של נאמנים שסרחו, שבהם מינוי מנהל מיוחד מוצדק – אלא במעשה שבשגרה ובמקומות שבהם אין כל סיבה נראית לעין שלא למנות נאמנים ראויים מתאימים.

• • •

ארבע בעיות עיקריות במינויים אלה: ראשית, הם מנוגדים לשטרות ההקדש שברוב המקרים מכילים הוראות למינוי נאמנים. שנית, הקדש אמור להתנהל על ידי גורמים קהילתיים שנכס ההקדש יקר לליבם (כמובן בפיקוח נאות) ולא באמצעות גורמים חיצוניים שזרים לרוח ההקדש, בעיקר כאשר הם אינם שומרי תורה ומצוות. שלישית, ##מטבע הדברים, עורכי הדין הממונים מבקשים להצדיק את המינוי על מנת שיוכלו לחלוב את הפרה שנמסרה להם בפעלתנות יתר. התוצאה היא יצירת סכסוכים, התערבויות לא ענייניות ופגיעה בהקדשים##. רביעית, אין שום סיבה להעמיס על ההקדשים בעלי תפקיד בשכר גבוה, בפרט שבמקרים רבים אין דרך לתקצב אותם. כך נוצר אבסורד שלא יהיה מנוס ממכירת נכסי ההקדש, על מנת לממן את הוצאות עורכי הדין שמונו לשמור עליהם.

התוצאה העגומה היא השתלטות אימפולסיבית על הקדשים ללא כל נהלים מסודרים וחשיבה מוקדמת. מדובר בהשלכות רוחב עצומות וגרימת נזקים שבמקרים רבים לא יוכלו לתקון.

אם בכך לא די, יחידת הפיקוח על ההקדשות הדתיים מתנהלת במחשכים כאחרונת ה'שטיבלים'. את המידע הקשור להקדשות הציבוריים ניתן להשיג בלחיצת כפתור, אך אין דרך לקבל מידע על ההקדשות הדתיים ועל ניהולם, כביכול מדובר בנחלה פרטית של מאן דהו. במילים אחרות, אם קורא שורות אלו יודע שסבו הקדיש נכס להקדש דתי לפני עשרות שנים אך הפרטים עליו אבדו בצוק העיתים, הוא לא יוכל לקבל את רשימת ההקדשים הדתיים כדי לנסות לאתר אותו (אך רוב הסיכויים שיש כבר עו"ד שמתפרנס ממנו).

את התקלות הקשות הללו יכול שר הדתות החדש לתקן בהחלטה פשוטה אחת: הסדרת מינוי מפקח חרוץ, נמרץ והגון באמצעות נשיא בתי הדין. עיניים רבות נשואות אליו בעניין זה – והרי לכם נושא ראוי שהוא יכול לזכות בו בברכת כולם.

הכותב עובד במשרד עו"ד דוד שוב, המשמש כב"כ הוועד הציבורי לשמירה על הקדשים בתל אביב ומוביל עתירה שהוגשה לשקיפות בהקדשות הדתיים

התוצאה העגומה היא השתלטות אימפולסיבית על הקדשים ללא כל נהלים מסודרים וחשיבה מוקדמת. מדובר בהשלכות רוחב עצומות וגרימת נזקים שבמקרים רבים לא יוכלו לתקון