אליעזר שולמן
ל' ניסן התשפ"ב
כך הפכה משפחה מוכת אסון, לכזו שכולם חושדים בה ברצח. ניתוח
מה באמת מתחולל בשטח הבוער במזרח ירושלים? והאם ישראל תצא למבצע בעזה?
שיחה מיוחדת עם האלוף (מיל') עמוס ידלין, לשעבר ראש אגף המודיעין בצה"ל
שלוש שנים לאחר שחוקרי המשטרה והשב"כ עצרו את הרב ניתאי כדורי מירושלים והאשימו אותו ואת אחיו, הרב נתן כדורי, בהאשמות קשות ביותר בעניין הוריהם יהודה ותמר הי"ד, האשמות שהבנים הכחישו בנחרצות והביעו זעזוע על עצם העלאתן, התברר בערב חג הפסח השנה כי מדובר היה בפיגוע לאומני, של מחבל תומך דאעש שפעל לבד ואחראי גם לרצח פועל מולדבי בשכונת ארנונה בירושלים לפני חודש. אותו מחבל אחראי היה גם לניסיון הרצח של הנערה הדר בצלאל בשכונת ארמון הנציב, יממה בלבד לפני רצח בני הזוג כדורי.
בשלוש השנים הללו המשיכו הרב ניתאי והרב נתן כדורי בחייהם, אשר כוללים הרבצת תורה ומסירת שיעורים במגוון נושאים. אף על פי ששוחררו, המשיך האירוע הקשה ללוות אותם ואת בני משפחותיהם כעננה מעל ראשם. שלוש שנים חלפו עד שהתברר כי מדובר בעלילה קשה ונבזית שנטפלה עליהם בגלל שורה ארוכה של טעויות ומחדלים של אנשי המשטרה והשב"כ יחד עם אנשי פרקליטות המדינה, ושופטים שהאריכו את מעצרם פעם אחר פעם בלי שהתגבשה כנגדם תשתית ראייתית או עובדתית כל שהיא.
מי שעמד מאחורי שלושת הפיגועים הוא פלסטיני תושב חברון ווסים אסעיד (34), מחבל תומך דאעש, ששם לו למטרה לרצוח יהודים. המחבל הוציא לפועל את הפיגועים בצורה עצמאית וללא תמיכת ארגון כלשהו – ואת קורבנותיו בחר באקראיות. החשוד ברצח נעצר כאמור לפני חודש וגם שחזר את שלושת האירועים. אסעיד עבד בעבר כשיפוצניק בשכונות ארמון הנציב וארנונה, אבל מעולם לא קיבל היתר עבודה בישראל.
גופותיהם של תמר ויהודה כדורי בני 68 ו-71, הורים לשלושה ילדים, אותרו בדירתם הנעולה בשכונת ארמון הנציב בתחילת שנת 2019. לאורך השנים הוטל צו איסור פרסום על החקירה.
על פי כתב האישום שהוגש בימים אלה החשוד ברצח שהה במעצר מנהלי בשלוש השנים האחרונות, אך במהלכן לא נערך חיפוש בחדר שבו לן בכפר א-רם שליד ירושלים. אילו היו אנשי המשטרה והשב"כ עושים זאת, היו מוצאים בביתו את הנעליים שנעל כאשר ביצע את הרצח, ועליהן דמו של כדורי. בהמשך לקחו בני משפחתו של א-סעיד את חפציו מהחדר לביתם שבחברון. חמישה ימים לאחר שחרורו של א-סעיד מהכלא, ב-21 במארס השנה, הוא רצח פועל מולדבי בשכונת ארנונה בעיר ופצע את חברו. רק אז נערך חיפוש אחר חפציו של א-סעיד, שבמהלכו אותרו הנעליים שקשרו אותו לזירת הרצח האחרונה והובילו להודאתו בכל המעשים.
א-סעיד היה מוכר היטב למשטרה ובעיקר למערכת הביטחון. הוא נכנס לישראל באופן בלתי חוקי ועבד בשיפוצים באזור ירושלים, שם ביצע עבירות פליליות – בעיקר פריצות לכלי רכב בשכונת ארמון הנציב. בעקבות העבירות נשא ארבעה מאסרים, ומשנת 2013 החלו דעותיו להקצין בהדרגה. במודיעין של שב"ס וצה"ל הוא הוגדר אסיר בעל עמדות קיצוניות, המזוהה עם דאעש.
בשנת 2016 הורשע א-סעיד במסגרת הסדר טיעון בחברות פעילה בחוליה צבאית שהשתייכה לזרם סלפיה ג'יהאדיה, שהתכוונה לגנוב אמצעי לחימה מהרשות הפלסטינית כדי לבצע פיגועים. לפי כתב האישום, ב-2013 א-סעיד וחבריו קיבלו עליהם "למות כשאהידים" ותכננו לתקוף בסיס צה"ל בשכונת תל רומיידה בחברון. א-סעיד נחשב לחבר בכיר בחוליה, ובהסדר נגזרו עליו 42 חודשי מאסר בפועל ו-18 חודשים על תנאי.
א-סעיד נשלח לכלא מגידו, ובהמשך עבר לכלא בדרום. מידע מודיעיני הצביע על כך שא-סעיד תכנן לפגוע באסירים אחרים על רקע האידיאולוגיה שלו, והוא הוגדר אסיר בעל סיכון גבוה לבריחה והושם בהפרדה. עלה גם חשש כי א-סעיד ינסה לפגוע באנשי שב"ס. לאחר שחרורו ב-2018 שב לביתו שבחברון, אלא שאז נעצר שוב על ידי מנגנוני הביטחון הפלסטיניים בחשד לפעילות נגד הרשות בשם דאעש ושוחרר בתחילת 2019.
בשנתיים האחרונות התמקדה המשטרה בחשד כי רצח בני הזוג כדורי בוצע על רקע פלילי, על רקע עבודתו של יהודה כדורי כרואה חשבון. יותר מ-600 עדים נחקרו בחשד למעורבות ברצח, בהם שכנים, מכרים, לקוחות של כדורי, קרובי משפחה ומכרים מבית הכנסת. ואולם, ראיה מרכזית שנותרה בזירת הרצח הוזנחה – טביעת נעל מסוג 'נביל', במידה 42, הנמכרת באזור חברון ואינה שכיחה בשכונת ארמון הנציב.
התברר כי יהודה כדורי הי"ד נאבק עם רוצחו. המחבל עטה כפפות על ידיו לפני שרצח את בני הזוג כדורי, ולאחר שביצע את מעשיו הנתעבים שטף את ידיו. הוא נשאר בדירת משפחת כדורי וישן על השטיח במשך הלילה. בבוקר הוא קם, לקח תפוח לדרך וצרור מפתחות. הוא נעל את הבית וזרק את המפתחות לפיר ביוב. לאחר מכן עשה את דרכו בחזרה ליהודה ושומרון ברגל.
על אף כל זאת לא הצליחו אנשי המשטרה או הזיהוי הפלילי לאתר דנ"א של הרוצח בדירה. אילו היה נמצאים עקבות דנ"א, ניתן היה להצליב אותם בקלות עם הדנ"א של א-סעיד המצוי בידי המשטרה לאור עברו הפלילי העשיר של החשוד. גם ניסיון לזהות את הדנ"א של החשוד במעבדת זיהוי פלילי בצרפת לא צלח, לאחר שהדם של א-סעיד התערבב בזה של כדורי.
מעצר מנהלי מיותר
המחבל הנתעב נעצר על ידי שב"כ יומיים לאחר שרצח את בני הזוג כדורי הי"ד, אך לא בשל הרצח – אלא על בסיס השתייכותו לארגון דאעש. הוא שהה במעצר מנהלי כשלוש שנים, ושבוע בלבד אחרי שהשתחרר רצח את הפועל המולדבי. אסעיד, כדרך עבודה, חיפש קורבנות שנראים כיהודים.
במשך השנים הגיעו לחדרי החקירות נחקרים רבים והושקעו משאבים ואמצעים רבים של משטרת ישראל ושב"כ. בשני הארגונים לא זיהו את הרקע הלאומני מאחורי הרצח, לא נקטו חלק מפעולות החקירה המתבקשות ובשל כך גם לא איתרו את הרוצח הפלסטיני. התוצאה מזעזעת.
ראיה שהובילה לפענוח היא טביעת נעל שאותרה בזירת רצח הזוג כדורי ז"ל. כאמור מדובר בנעל של חברת 'נביל' שנמכרת בחברון ולא קיימת במדינת ישראל. במשך שנתיים חיפשה המשטרה את הנעל במזרח ירושלים ובדרום תל-אביב.
מייד עם מעצרו של א-סעיד, יצאה המשטרה לחיפוש בבית משפחתו שבחברון. האם שתוחקרה במקום, הובילה את השוטרים למחסן מחוץ לבית ובו נמצאו ספרי דת הקשורים לדעאש ותיק גב גדול שמתאים לדמות שנצפתה ברחוב אלקחי. בתוך שקית בחדר היו נעלי "נביל" במידה 42, זהה לעקבות שנמצאו בזירת הרצח של משפחת כדורי.
על תיק הרצח עבדו באופן חריג במקביל שני צוותי חקירה, כדי לגוון את כיווני החקירה של החוקרים. אחרי ששני הצוותים מיצו את החקירה, הוקם צוות שלישי ובסופו של דבר הצליחו במשטרה לפענח ולחבר בין התיקים.
פריצת הדרך בתיק הייתה לאחר רצח הפועל המולדבי. המחבל זוהה במצלמות עם נראות חיצונית דומה לחשוד ברצח בני הזוג כדורי בארמון הנציב. במשטרה זיהו קווי דמיון בין דפוס הפעולה באירוע הזה לרצח בני הזוג לפני יותר משלוש שנים. שוטרי מג"ב עוטף ירושלים זיהו את החשוד באזור נווה יעקב מנסה לחצות את הגבול לכיוון הרשות הפלסטינית. הוא זוהה כשוהה בלתי חוקי ובחיפוש בכליו נמצא תיק גב גדול ובו הסכין שבה רצח את הפועל. בבדיקת מעבדות מהירה המשטרה הצליחה לזהות את דם הקורבנות על הסכין. הוא נלקח לחקירה בשב"כ בשל היותו שב"ח שמחזיק סכין. בינתיים, במשטרה הצליחו לחבר בין הנקודות והגיעו לדי ראיות המפלילות אותו ברצח. הרוצח שחזר כאמור את מעשיו בזירות השונות.
בני משפחתם של תמר ויהודה כדורי אמרו כי המשטרה התנצלה בפניהם על כך שנחקרו בחשד לרצח. לדבריהם, מפקד היחידה המרכזית של מחוז ירושלים, ניצב-משנה אבי כהן, אמר להם: "מתנצלים, היינו צריכים להפוך כל אבן ולפעמים זה כאב". לפי בני המשפחה, הם הטיחו בפני המשטרה בפגישה שנערכה בתחנת מחוז ירושלים: "הפכתם אותנו לרוצחים של הורינו, שפכתם את דמנו".
אחותו של יהודה, רחל לוי, תקפה את המשטרה בחריפות. ל'ישראל היום' אמרה על מעצרו של בנם, הרב ניתאי כדורי: "הרסו לו את החיים עם 14 ימים של חקירות באש צולבת. אזקו אותו עם הידיים מאחורי הגב ודחפו את פניו על רצפת הבטון. הוא עמד להישבר. ניתאי עבר התעללות. לא הייתה סיבה לחשוד בו".
לדבריה ישנה נחמה בידיעה שהרוצח נתפס. "יש הקלה מסוימת כשאנחנו יודעים שהרוצח נמצא ולא מסתובב חופשי, אבל צריך זמן לעכל ולהבין את זה. אני מקווה שיהיה לנו יותר קל מהיום הסוער שעבר עלינו. זה בא לנו בהפתעה. אני מאלה שאיבדו תקווה. ארבע פעמים עצרו מישהו והוא החמישי".
באשר לזמן שארך למשטרה לעצור את החשוד אמרה: "המשטרה נכנסה לקיפאון. שלוש שנים הרוצח היה עצור מנהלי ולא יכלו לחקור אותו? זה מחדל של המשטרה שלא חקרו לעומק. יש לי המון תסכול וכעס כלפי המשטרה. חקרו מאות שעות והחליפו צוותים והרוצח היה להם בידיים כל הזמן. שלוש שנים הלכו לחינם וגם הטילו רפש בילדים שלהם. חסרונם של אחי וגיסתי הי"ד תמיד ילווה אותנו".
מעלה עמוס
50 פגזים ירה צה"ל בלילה שבין יום ראשון ליום שני השבוע לעבר מטרות בגבול לבנון בתגובה לירי רקטה לישראל שנפלה בשטח פתוח ליד שלומי, סמוך לקיבוץ מצובה שבגליל המערבי. מדובר בתקיפות שנמשכו יותר משעה וחצי. בצד הלבנוני לא ציפו לעוצמה כזו של מתקפה.
השיגור האחרון מלבנון אירע ב-6 באוגוסט 2021, אז נורו 19 רקטות מדרום לבנון לאזור גזרת הר דב הסמוך לגבולות עם לבנון וסוריה. מערכת כיפת ברזל יירטה את מרבית הרקטות, וכמה מהן נפלו בשטחים פתוחים במרחב בלי לגרום לנפגעים או לנזק. צה"ל הגיב בירי פגזים לעבר מקורות שיגור הרקטות.
יומיים קודם לכן שוגרו שלוש רקטות מלבנון – שתיים מהן נפלו בשטח ישראל ואחת בשטח לבנון. כתוצאה מאחת הנפילות פרצה שרפה באזור קריית שמונה, ותושבים בגליל שמעו את הדי הפיצוצים. ארבעה בני אדם לקו בחרדה. צה"ל תקף בתגובה עם יותר מ-100 פגזים ארטילריים לאזור שממנו שוגרו הרקטות – ואז חיל האוויר תקף לראשונה זה שנים בדרום לבנון.
לשיגורים אלה קדמו שלושה אירועי ירי מדרום לבנון במהלך מבצע 'שומר החומות' ואירוע נוסף ביולי 2021, אז נורו מלבנון שתי רקטות לאזור הצפון.
בפיקוד הצפון כמו גם בפיקוד הדרום שמרו בשבועיים האחרונים על כוננות גבוהה מול לבנון ועזה, כשגורמי ביטחון אומרים כי אם תתקבל החלטה של הדרג המדיני, ישראל תהיה מוכנה לצאת למבצע נרחב בשתי החזיתות מייד. הגורמים הוסיפו שמאז מבצע 'שומר החומות' בנק המטרות של אוגדת עזה ופיקוד הצפון עודכן והוגדל.
במהלך חג הפסח נורו שבע רקטות מעזה לעבר ישראל. חלק מהן נפלו בשטחים פתוחים ובעזה. בפיקוד הדרום המליצו לדרג המדיני שלא לתקוף בעזה בתגובה. התפיסה במערכת הביטחון הייתה כי עצירת כניסת הפועלים מעזה החל מתחילת השבוע אפקטיבית יותר מעוד תקיפה.
במוצאי שבת החליטה מערכת הביטחון לסגור את מעבר ארז לכניסת פועלים פלסטינים מעזה. כ-1,200 תושבי עזה בעלי אישורי עבודה בישראל לא יכלו להיכנס החל מיום ראשון השבוע לעבוד בישראל. בהערכת מצב שהתקיימה ביום ראשון בערב הוחלט להמשיך בסגר עד שייפסק הירי לעבר ישראל.
הפרות הסדר הקשות בהר הבית בירושלים התרחשו ברובן המוחלט (מעל 80%) על ידי ערבים תושבי מזרח ירושלים. רובם המוחלט של ערביי ישראל ופלסטינים תושבי יהודה ושומרון שהגיעו למסגד אל אקצה, כמעט לא השתתפו במהומות. גורמי ביטחון אומרים כי הנושא מטריד מאוד, וכי יצטרכו לטפל בו לפני שהמציאות במזרח ירושלים תצא משליטה.
במשטרה זיהו התגברות בקריאות ברשתות החברתיות לייצר מפגן עוצמה של חמאס ביום שישי הקרוב, האחרון של חודש רמדאן, בהר הבית. גורמים במשטרה אומרים כי מתגברת גם ההסתה החמאסית ברשתות שקוראת להפרות סדר בערים הערביות בישראל.
ביהודה ושומרון, למרות האירועים בהר הבית, השקט נשמר ולא היו אירועים חריגים. לכן מאות פלסטינים בעלי אישורי עבודה בישראל יכולים היו להיכנס לתחומי הקו הירוק ולעבוד כרגיל. על אף זאת ביום שני בבוקר השבוע הודיע צה"ל על גיוס מורחב של שישה גדודי מילואים (2,000 לוחמים) לצורך אבטחה.
בשיחה עם 'משפחה' העריך האלוף (מיל') עמוס ידלין, לשעבר ראש אגף המודיעין בצה"ל, כי "ישראל איננה בדרך ליציאה למבצע צבאי בעזה".
אף על פי שלראשונה ישראל תקפה בעזה מעבדה של החמאס לייצור חומרים כימיים לצד מתקנים שנועדו לירי טילים מדויקים מעזה לישראל?
"ישראל אכן תקפה יעדים אסטרטגיים של הארגון ופגעה בהם קשה. עם זאת חשוב להבין שמדובר בשני צירי פעולה נפרדים. מצד אחד למערכת הביטחון ידוע כי ארגון הטרור חמאס ביצע מעצרים כנגד משגרי הרקטות שירו לעבר ישראל בימים האחרונים, ולכן בישראל נטו לקבל את הטענה של חמאס כי הם לא מעוניינים בהסלמה. אבל למעשה התברר שהחמאס מעורב בירי לעבר ישראל, אם כי את המלאכה בפועל הוא משאיר לג'יהאד האסלאמי".
כלומר החמאס מדבר בקולות שונים?
"החמאס מדבר בקול אחד. הוא מעוניין לשקם את עזה. הבעיה היא שיש עליו לחצים מגורמים אחרים כמו הג'יהאד האסלאמי שמאיימים לירות על ישראל ללא תיאום אתו. מתברר שהחמאס מאפשר להם להוציא קיטור. אבל ישראל רואה בחמאס כריבון שעליו לשאת באחריות על השטח שברשותו. לכן תקפה ישראל מפעלים של חמאס שכפי שציינת נועדו ליצור חומרים כימיים לרקטות וטילים.
המלחמה לירושלים
אנשי החמאס מעוניינים להכריע את המערכה?
"אילו הם היו יכולים – בוודאי", מסביר ידלין. "גם ישראל מעוניינת לפעול בשביל להכריע את המערכה. הבעיה היא שצריך לעשות מהלך צבאי שמדינת ישראל לא רוצה לעשות אותו, לכבוש את עזה. ולכן מתנהל פה איזה שהוא דו שיח גם בדיבורים וגם במעשים.
"החמאס מנסה מתוך רצון לשמור על שקט לשקם את עזה ולשפר את מצב התושבים במקום. הוא מנסה להעביר את ה'מלחמה' לירושלים ליהודה ושומרון וגם לתוך ישראל תוך הפעלת ערביי ישראל. גם לטקטיקה הזאת ישראל צריכה למצוא לה מענה. התלכדו פה כל המערכות לאותו תאריך של שלושה חגים, פסח ולהבדיל רמדאן ופסחא. התלכדו ארבע או חמש זירות גאוגרפיות – ירושלים, יהודה ושומרון, ערביי ישראל ועזה ואולי גם לבנון. בכל החזיתות על צה"ל לנהל מתח בין הרצון שלנו שלא תהיה הסלמה לרצון שלנו שהחמאס לא יתחזק ולא יהיו פעולות טרור. קיים מתח בין הרצון שלנו שבהר הבית יהיה חופש פולחן ובד בבד לא תיפגע הריבונות הישראלית. יש פה מתחים מאוד כבדים".
לדעתך, ישראל מנהלת את הזירות השונות כמו שצריך?
"בינתיים הממשלה בישראל מנהלת אותן בזהירות ובתבונה. צריך לזכור שרק לפני חודש היה בישראל גל טרור שגבה 14 נרצחים הי"ד. הטרור הזה נפסק בזכות פעילות התקפית והגנתית של צה"ל והשב"כ שפגעה בהרבה מאוד מחבלים פוטנציאלים. אני חושב שזה מהלך מאוד נכון. שים לב לכך שישראל עברה בנושא הטרור לפעילות של הגנה על הגדר והפסיקה כמעט לחלוטין פעילות התקפית יזומה. בדרך כלל בפעילות התקפית של צה"ל יש לא מעט נפגעים. בחודש שעבר היו לפלסטינים 20 הרוגים. במטרה שלא ליצוק שמן למדורה ולעבור את תקופת החגים בשלום ישראל יותר מגיבה ופחות יוזמת פעילות.
"גם בנושא עזה נקטה הממשלה את אותה הדרך. תמיד אפשר לצאת למלחמה. לא חייבים לעשות את זה מתי שהחמאס חושב שזה מתאים לו".
על הזירות השונות, כפי שאתה מכנה אותן, אחראי השב"כ שבחודש שעבר ערך וביצע גל מעצרים משמעותי ו'חנק' את פעילות הטרור הפלסטינית, דבר שאִפשר את המשך פעילות המסחר של ערביי יהודה ושומרון. בעזה, ישראל נוקטת מדיניות של אפס הכלה כלפי ירי אבל מנהלת שיחות עם החמאס ומאיימת לצאת לפעילות צבאית. זאת השיטה?
"לישראל יש יעדים מנוגדים. מצד אחד היא רוצה שלאוכלוסייה בעזה וביהודה ושומרון יהיה יותר טוב כי אוכלוסייה מיואשת פונה לפעולות טרור. מהצד האחר כשישראל עוזרת לאוכלוסייה ומאפשרת פעילות מסחר החמאס לוקח את המס שלו מהאוכלוסייה ומשתמש בזה למימון פעולות טרור. כאשר יש שקט החמאס מנצל את הזמן כדי להתחזק ולפנות לאפיקי טרור נוספים כמו המתחם התת קרקעי שתקף בשבוע שעבר צה"ל ואשר הכיל חומרי גלם כימיים שמשמשים לייצור מנועים רקטיים ומתקני דיוק לטילים. כאשר צה"ל פועל נגד ההתעצמות עולה החשש למלחמה. כשמחזקים את הרשות הפלסטינית ולא את הטרוריסטים של החמאס בעזה גם לזה יש מחיר. ולכן הניהול חייב להיות מאוד זהיר ועם הרבה שיקול דעת".
בקיצור מעגל הטרור הזה יימשך ללא הפסקה?
"ישראל כבר עשתה ארבעה מבצעים בעזה. הם לא היו מבצעים שהיו מיועדים להכריע את החמאס אלא מבצעים להרתעה בלבד. חלק הרתיעו לשנים ארוכות חלק הרתיעו לפחות זמן. בסופו של דבר אין פתרון קסמים, וישראל איננה מעוניינת לקבל עליה את האחריות לשני מיליון פלסטינים בעזה".
מדוע לא להיכנס לקן הצרעות של עזה ולסיים את הנושא?
"עזה איננה בראש סדר העדיפויות של ישראל. למעשה היא מספר 4 בבעיות הביטחוניות שלנו. בראש סדר היום הביטחוני עומדת איראן והאיום הגרעיני ממנה, מספר 2 היא התבססות איראן בסוריה, המערכה בין המלחמות (מב"מ) שישראל מנהלת, איום נוסף משמעותי הוא חיזבאללה והאחרונה היא הבעיה של ישראל מול ארגון החמאס.
"עימות משמעותי של ישראל מול חמאס יחייב שימוש בהרבה פצצות ומיירטים של 'כיפת ברזל' שייתכן שישראל תזדקק להם לחזיתות אחרות…"
כמו לדוגמה?
"כמו לדוגמה עימות עם חיזבאללה. לכן פעולה בשיקול דעת וזהירות כפי שעושה הממשלה כיום זה דבר ראוי בהחלט. יוצאים למלחמה רק כשאין ברירה ובעיתוי שישראל תבחר אותו. רק אז יש סיכוי שנגיע להישגים גבוהים יותר מאלה שהגענו עד היום. לכן אני לא מתרשם מהכותרות בתקשורת 'ישראל נכנעת לחמאס'. זה ממש לא מצב הדברים. ישראל תקפה בעוצמה רבה ומדויקת יעדים סודיים של החמאס והמתינה זמן רב להזדמנות לתקוף אותם בתגובה לירי רקטות ששוגרו בסוף השבוע שעבר. לחמאס לקח יומיים להתאושש מההפתעה והם חשבו מחדש אם לפגוע שוב בישראל, ואם כן איך להבטיח שישראל לא תשבור את הכלים. אני מציע שלא נלחץ את עצמנו למהלכים שיובילו להסלמה לא רצויה בעיתוי לא רצוי. זאת להערכתי הסיבה שהוחלט להפעיל על הרצועה סנקציות כלכליות-אזרחיות, לפיהן תיאסר כניסה של פועלים וסחורות. תמיד עומדת לרשותנו האפשרות גם לתקוף וגם לעצור פעילות כלכלית – נדרשת תבונה להבין מה נכון להפעיל מתי.
"לסיכום, ברור שחמאס מעוניין להבעיר את השטח, בעיקר במזרח ירושלים, ולשמור את עזה שקטה מתחת לרף ההסלמה, תוך שהוא מסית את הפלסטינים ביהודה ושומרון ואת ערביי ישראל לבצע הפרות סדר ופיגועי טרור כנגד ישראל".
