מה נשתנה?

על חילופי שרים, חילופי מנגינות וחילופי מפלגות. סיכום פסח תשפ"ב

לקמפיין פוליטי יש דינמיקה משלו. יש אצלו עת לאהוב ועת לשנוא. יש אפילו עת לחבק ועת לרחוק מחבק. ככה זה. לפוליטיקה יש כללים של פוליטיקה. ועדיין, אין קריטריון אחד שמכשיר את הפרסום הזה של מפלגת מרצ בערב חג הפסח.

בערב הבחירות הראשונות (מבין ארבעת הסבבים שהיו לנו בשלוש השנים האחרונות), נדרשתי לכתוב תסריט עבור תשדיר שיציג נתונים על עבודתו של שר הבריאות דאז, הרב יעקב ליצמן. זה היה תשדיר נקי. בלי שטיקים ובלי טריקים. נתונים בלבד.

כשראיתי את הפרסום של מרצ, חזרתי אל הנתונים שקיבלתי אז. אתייחס רק לעובדות ונראה מה נשתנה. להלן רשימה (חלקית!) של הישגי השר לשעבר: טיפולי שיניים חינם לילדים; סימון מוצרי ג'אנק פוד; הגדלה משמעותית של סל התרופות; הכפלת מספר מכשירי ה-MRI בפי חמישה וקיצור זמן ההמתנה; מהפכת הקנאביס הרפואי בבתי המרקחת ועוד ועוד ועוד.

מדובר ברשימה שניצן הורביץ גם במשך עשור (חלילה) במשרד החשוב הזה, לא יגיע לחצי ממנה (איך אני יודע? תבדקו מה ליצמן הספיק לעשות בשנתו הראשונה במשרד, ומה הורביץ הספיק).

אבל הסיפור בפרסום המודעה הזאת הוא לא ההישגים. הסיפור הוא הזקן, החליפה הארוכה, המגבעת והפאות הארוכות שקשורות מעל לראשו של המצולם מימין לשר הנוכחי.

תראו, אני לא אוהב להשתמש במילה אנטישמיות. לא כי אסור להשתמש בה. דווקא מותר. אבל לא כדאי 'לבזבז' את הפעמים שמשתמשים בה. קבלו נתון מדהים שלא צריך לביים כדי להציג אותו: ניצן הורביץ מעולם לא החליף את יעקב ליצמן במשרד הבריאות. מעולם! כשליצמן עזב את משרד הבריאות לטובת משרד השיכון, מי שהחליף אותו בתפקיד היה איש הליכוד ח"כ יולי אדלשטיין.

להגיד שהורביץ החליף את ליצמן בבריאות, זה כמעט כמו להגיד שבנט החליף את אולמרט במשרד ראש הממשלה. אז איך נפלה שגגה כזאת בפרסום? מה בכלל עושה שם ליצמן? הם לא מצאו תמונה של אדלשטיין? התשובה המצערת היא מילה אחת. מילה שמותר להגיד, אבל לא כדאי לבזבז את הפעמים שמשתמשים בה.

• • •

בבית הכנסת 'החורבה' שבעיר העתיקה בירושלים אין 'טרנדים'. מדובר במקום שנבנה לראשונה במאה ה-18. גם בחידוש הנוכחי שלו, הושקעו המון מחשבה ועבודה יסודית, כדי לשמר ולשחזר את המראה הישן של המקום. בכותל המזרח של בית הכנסת שולבו שרידים של המבנה הישן.

בקיצור, בחורבה הכל מתנהל כמו פעם.

תפילת הלל בחורבה זאת חוויה ירושלמית שחייבים לנסות. כל המתפללים אומרים יחד מילה במילה את ההלל ושרים קטעים נבחרים במנגינות קבועות שהפכו להיות חלק בלתי נפרד מפס הקול היהודי-ייחודי של בית הכנסת.

בחול המועד פסח האחרון נפל דבר בבית הכנסת 'החורבה': רגע לפני שהחלו לשיר במנגינה הקבועה את 'בצאת ישראל', נשמעה דפיקה חזקה על בימת בית הכנסת. הקהל הרב שהתפלל במקום השתתק ושליח הציבור החל לשיר את 'בצאת ישראל' של נפתלי קמפה, כשהקהל המופתע מצטרף אליו בהתלהבות.

המוזיקאי עידן רייכל פגש פעם באירוע של 'קירוב' במלחין הרב הלל פלאי. כשגילה שהעומד מולו הלחין את 'אוחילה', אמר רייכל לרב פלאי את הדברים הבאים: "כששאלו אותי בריאיון מה אני חושב שמשמעותי במוזיקה בת זמננו, השבתי: 'אל תיקחו אותנו יותר מדי ברצינות. השירים שמשמיעים היום בתקשורת, ייעלמו מחר. השירים היחידים שיישארו הם השירים ששרים אותם בבית הכנסת'. אז זכית. בעוד מאות שנים בבית כנסת בקוסטה ריקה עדיין ישירו את 'אוחילה' שלך".

נפתלי קמפה כבש במות רבות בעולם היהודי. אבל הדפיקה הזאת על בימת בית הכנסת 'החורבה' מסמלת שיא שעוד לא היה לו.

חכמת ההמונים

"עמיחי שיקלי יישאר בפוליטיקה הרבה אחרי שיימאס לאזרחי ישראל לכתוש את בנט ושקד".

רובי יונה