איך מנצחים מגפה?

ראש הממשלה, שהיה נשמע בטוח והחלטי בתור אופוזיציונר, לא ממש מיישם את העקרונות בהם צידד

כאחת הפועלת ביתר זהירות בכל הנוגע לבריאות הסובבים, הבנתי בשנים האחרונות את הפחד ונקיטת הצעדים הקשים של ממשלות שונות בעולם כדרך למנוע את התפשטות הקורונה. אך משהו בהתנהלות הממשלה בשבועות האחרונים עורר בי תהיות גדולות על טוהר הכוונות, ואי הכנסת אינטרסים אישיים ושיקולים פוליטיים בנקיטת צעדים שנועדו לשמור על בריאות הציבור.

בישיבת ממשלה שנערכה ביום ראשון בבוקר, טען ראש הממשלה נפתלי בנט כי שני נערים מבריטניה מתו לאחר שחלו בזן האומיקרון. מיד לאחר סיום דבריו יצאה הודעה רשמית ממשרדו באותה לשון.

בירור קצר של כתבת חדשות 12, יולן כהן, העלה כי המקרה כלל לא התרחש וכלל לא נרשמו מקרי מוות בחולים מזן זה – זאת בהסתמך על נתוני ארגון הבריאות העולמי. כמו כן, ביבשת אירופה לא נרשמו מקרי מוות או תחלואה קשה מזן זה של הווירוס. מאחר והודעה רשמית פורסמה מטעם משרד ראש הממשלה על הנתונים המראים מוות מזן האומיקרון, ניתן להסיק כי אין זו טעות לשונית של נפתלי בנט בלבד.

מקרה נוסף אירע באותו ערב, בו פרסם משרד הבריאות התנצלות כי טעה באבחנת חולה, ומי שנרשם יום לפני כן כחולה קשה בזן האומיקרון כלל לא נדבק בזן זה אלא בזן הדלתא, וכל החולים שנדבקו ב׳אומיקרון׳ הם במצב קל, רובם אף ללא סימפטומים כלל. האם מישהו מנסה להוציא את הסיפור מפרופורציה, או שמדובר בצירוף מקרים בלבד?

• • •

ממשלת ישראל הנוכחית קיימת כבר כשישה חודשים. שישה חודשים בהם ראש הממשלה וחברו החלופי עושים כל שביכולתם כדי לקיים הבטחות (?!) ולתת תחושה ציבורית של שליטה בעניינים. למעשה, בעיון קל בנושאים הבוערים המונחים על שולחן הממשלה – אין הישגים נרחבים. המשמעותיים מביניהם מונעים מהסתה וחוסר שיקול דעת כלכלי או קידום אג’נדות מפלגתיות שונות. איראן מקיימת מגעים והיחסים הדיפלומטיים עם מדינות מתנדנדות לא במיטבם.

והקורונה, הו! הקורונה… הגל החמישי (לכאורה) בפתח, ויש לנקוט בצעדים משמעותיים. איזה מזל שראש הממשלה הנוכחי הוא גם מחבר רב המכר ׳איך לנצח מגפה׳, בו הוא קובע כי מיגור המגפה יבוצע לא על ידי סגר אלא מתוך פתיחת נתיבי התעופה והקמת מטה הסברה ראוי לשמו:

״מאז חטיפת המטוס לאנטבה או הפיגוע במגדלי התאומים אנו יודעים שכל נוסע עלול להוות סיכון ביטחוני. האם השבתנו את כל התחבורה האווירית בגלל החשש הזה? מובן שלא… כך גם עלינו לעשות ביחס לחשש מהקורונה״.

הדברים הללו נכתבו על ידי נפתלי בנט, אופוזיציונר ומבקר ממשלתי נהדר. בזמן כתיבת השורות הללו עוד לא היה מספר כה רב של מחוסנים בארץ וכמובן לא במנת הבוסטר, או חיסונים לילדים…

והשאלה עולה מעצמה – מה קרה לכותב השורות? אולי ישנם מחקרים במאגרי הנתונים של ארגוני הבריאות שאיננו חשופים להם והוא כן?

על פי כתב העת הרפואי ׳lancet׳, מתוך סנכרון של מחקרים ומעקבים מרחבי העולם עולה כי זן זה של הווירוס המכונה אומיקרון מורכב מ-49 מוטציות חלבוניות, זאת לעומת 13 בלבד של ווריאנטים קודמים. זו סיבה ראויה מאוד לדאגה וזהירות. עם זאת, אין זה אומר כי הווריאנט מסוכן יותר מקודמיו, כך לפי כתב העת.

ככל הנראה ׳אומיקרון׳ יהיה הווריאנט הנפוץ ביותר בקרב אוכלוסיית העולם בזמן הקרוב, אך אינו גורם לתחלואה קשה כלל. בהשוואה לווריאנטים קודמים כזן הדלתא והביתא – כשמספר החולים בזנים הנ״ל היו גבוהים כאלה המוצגים כיום מזן האומיקרון, היה גם מספר לא מבוטל של חולים קשה ואף מתים. התנהלות הממשלה – אפשר לומר, הפאניקה וזריעת הפחד – אינם הדרך להתמודד מול וריאנט כזה. ולדברי ראש הממשלה גם לא מול כל וריאנט אחר.

מוקדם מדי להקל ראש בעניין, אך על מה ולמה הפאניקה? איזו תועלת מפיקה הממשלה והעומד בראשה בנקיטת צעדים מיותרים, כואבים והיסטריים כאלה? האם דברים שרואים משם לא רואים מפה? אנחנו מחכים לחלק השני בסדרה 'איך מנצחים מגפה'. אולי יהיה שם טוויסט מעניין.

הכותבת היא ישראלית תושבת יוהנסבורג

התנהלות הממשלה – אפשר לומר, הפאניקה וזריעת הפחד – אינם הדרך להתמודד מול וריאנט כזה. ולדברי ראש הממשלה גם לא מול כל וריאנט אחר