אל"מ במיל. טל בראון כ"ג חשון התשפ"ג

 

מדינת ישראל מתמודדת מאז עצמאותה, בשיטות שונות, עם הטרור המכה באזרחיה. טרור רציף המתעצם מעת לעת ואז שׁוֹכֵךְ, אך לא נשכח ונעלם. המאבק בטרור הוא לפיכך מאבק מתמשך שאינו מאפשר לעם ישראל לנוח על זרי הדפנה, אלא דורש ממנו לעמוד על משמר העם והארץ – להיות ערני, דרוך ובעיקר נחוש להקדים תרופה למכה, ככתוב: "הבא להורגך – השכם להורגו". כפרשנות לכתוב, יש לבחון את האמור בממדים של פגיעה פיזית במחבלים מחד, אך מאידך יש להשכים ו"להרוג" גם את הרעיונות, התפישות והאפשרויות המשרתות ומניעות את המחבלים בעת הזו ואת הדורות הבאים אחריהם. לשם כך יש לפעול במאמץ משולב, רב ממדי, שיפגע פיזית ותודעתית בטרור על כל מרכיביו.

הלחימה הרב-ממדית בטרור צריכה לקבל בעת הזו "זריקת מרץ" ובזמן הקרוב, עם כינונה של ממשלה חדשה בכנסת ה-25 גם כלים נוספים שיתגברו את האפקטים ארוכי הטווח כמפורט.

 

*

 

הממד הפיזי בלחימה בטרור צריך להבהיר בפשטות לכל ערבי האוחז בנשק שלא בסמכות ורשות, או העושה בסמכותו שימוש לרעה, כי דמו בראשו ללא קשר לזמן, מקום, דרגה ומאפיין הפעילות. די כי תועד מחבל אוחז נשק במפגן כוח של ארגון טרור זה או אחר, או שנודע מיקומו בדיעבד, כדי שזה יפגוש מקרוב את מיטב ארסנל החימושים של צה"ל בכל דרך אפשרית.

בממד התודעתי נדרש להרחיב את הזירה ולפעול במרץ בכל הרשתות החברתיות ואמצעי התקשורת לסוגיה. יש להעביר מסרים חדים מהסכין שבו הם אוחזים, וקטלניים מהקליעים שאותם הם יורים, כדי לזרוע פחד ומורא מכל מעשה טרור, פשיעה חמורה ופורענות באזרחי ישראל.

הממד הכלכלי דורש מהירות ופשטות בחילוט רכוש מחבלים ושולחיהם, גם אם מדובר במנהיגים בכירים ברשות הפלסטינית. כספי הטרור המממנים פעילות מחבלים ותומכים במשפחותיהם צריכים לעבור למשפחות הנפגעים ולשיפור תנאי הלוחמים בטרור. משפחת מחבל הזקוקה לסיוע כלכלי בשל אובדנה – תועבר על חשבון כספי הטרור בהסעה מאורגנת לירדן, לבנון או סוריה לבחירתה, לאחר שייהרס ביתה ויוחרם כל רכושה. בנוסף, כפר המייצא בהיקף חריג ובעקביות פעילות טרור מקרבו יזכה לפעילות מתמשכת לטיהורו, הכוללת מצור ממושך ו"נקיון" יסודי.

בממד החינוכי נדרש פיקוח צמוד על תוכניות לימודים ברשות הפלסטינית בפרט. הרשות אחראית להסתה בספרי הלימוד, בתוכניות הטלוויזיה החינוכית לכאורה ובאוניברסיטאות. מקום שבו תימשך ההסתה הפרועה – ייסגר עד לתיקון הליקויים, תקציביו יחולטו והאחראים יגורשו מהארץ. מוסד חינוכי המאפשר תמיכה והסתה – ייסגר עד להחלפת סגל ההוראה האחראי וביצוע בקרה יסודית על החומר הנלמד בין כתליו. בית דפוס המדפיס חומרי הסתה ייסגר לצמיתות ואמצעיו יחולטו.

בממד החקיקתי נדרשת העלאת רף הענישה וקביעת ספי ענישה גבוהים ומחייבים למחבלים ופורעים הפוגעים באזרחי ישראל וברכושם. כן נדרש לוודא כי הנפת דגלי אויב, ובכללם הרשות הפלסטינית, בשטחי מדינת ישראל – תיאסר בחוק. יש לוודא כי כל החפץ לתמוך במחבלים וברשות הטרור הפלסטינית – יורחק מכנסת ישראל לצמיתות, יועבר לשטח הרשות או לשכנותיה של ישראל כלאחר כבוד. בכלל זאת, פעילי תנועות התומכות בטרור או באויבי ישראל, העושים שימוש בתקציבי מדינה או בהטבותיה כדי לנגחה. אין היגיון שאזרחי ישראל הנאמנים מממנים מכיסם את תקציבי המפלגות, הארגונים והתנועות המצדדות במחבלים ופועלות כנגד מדינת היהודים.

נדרש מתן גיבוי מלא ללוחמים – לוחם ומפקד לא אמור להיות ירא מחקירה או משפט יותר מאשר פגיעה במחבל.

בממד המשפטי נדרש למצות דין עם פורעים ומחבלים עד תום, גם אם זרקו אבן בודדה או ירו ירייה באוויר, לכאורה. גירוש משפחות, הרס בתים ועונש מוות למחבלים צריכים להיכלל בסל הענישה, שהרי אין שום סיבה ראויה שרוצחי משפחות וילדים ינמקו בכלא במקום בקבר.

לסיכום: "עם הנצח אינו מפחד מדרך ארוכה" אינה סיסמה ריקה. המאבק בינינו לאויבנו יימשך עוד שנים רבות, יפשוט צורה וילבש צורה, יתעצם וייחלש לסירוגין אך לא יירגע, על כן עלינו לוודא כי ידנו תהיה חזקה, נחושה ועל העליונה.

 

הכותב הוא יזם ויועץ אסטרטגי, חבר תנועת 'הביטחוניסטים'