"אני מעיין אבין (עטון), בת 37, מתגוררת בכפר בלום, נשואה ואמא לארבעה. אני מנהלת את אתר התיירות 'אגם חי' בקיבוץ יראון, אך הפעם אני רוצה לספר על פרויקט אחר שאני עומדת בראשו – 'הלב של דפנה'. זהו פרויקט שהקמנו לזכרה של אימי – דפנה עטון ז"ל, שנפטרה במפתיע ביום הולדתה השישים".
חדר (אולם) מיוחד
איך אתם מצליחים להשיג תחפושות כה רבות?
"אומנם אולם התחפושות שלנו נפתח רק לקראת פורים, אבל אנו עוסקים בכך לאורך כל ימות השנה, ומתרכזים בגיוס תרומות של תחפושות מכל פינה בארץ ובארה"ב. יוגב, אחי הגדול, מתגורר בארה"ב ומפעיל שם מערך שלם של גיוס ותרומת תחפושות שנשלחות לארץ. מחמם את הלב לראות התגייסות של חברים ומתנדבים שכולם יחד מתאמצים כדי שהפרויקט הזה ימשיך לגדול ולעשות טוב לכמה שיותר אנשים.
"כשאנו מתקרבים לפורים מתחילה עבודה ארוכה של מיון, ארגון, ניקוי וסידור של כל התחפושות. יש אווירה מדהימה במקום, מלאת צחוק, שמחה ואווירה פורימית. השיא מגיע במהלך 'שבוע פעילות' שבו מגיעים מאות אנשים שמבקשים לשאול תחפושות לקראת החג".
תארי איך נראה אולם התחפושות.
"נסי לדמיין מחסן תחפושות עצום בגודלו שיש בו הכל – כך בדיוק נראה 'הלב של דפנה'. זוהי ממלכה ענקית של תחפושות – חלל ענקי עם סטנדים עמוסים במאות תחפושות מכל הסוגים, הגדלים והסגנונות. יש לנו תחפושות לפעוטות, לילדים ולמבוגרים. אפילו תחפושות בגובה שני מטרים ותחפושות אותנטיות מהצגות ומארצות שונות. ממש הכל".
מה את הכי אוהבת בגמ"ח, ומה פחות אוהבת?
"כשפועלים מכל הלב ומתוך נתינה ואהבה אוהבים כל רגע. אבל אם הייתי צריכה לבחור רגע מיוחד, זה הרגע שאני רואה את ההתרגשות בקרב הילדים שמגיעים אלינו בפעם הראשונה. זה מרגש בכל פעם מחדש. השלב הכי פחות נעים הוא כשאנשים לא מחזירים תחפושות וצריך לרדוף אחריהם".
אילו הייתה לך אפשרות לשנות משהו בגמ"ח, מה היית משנה?
"היינו שמחים להרחיב את פעילות 'הלב של דפנה' לכל הארץ. מחירי התחפושות בארץ גבוהים מאוד, והנזק הסביבתי של תחפושות שנלבשות פעם או פעמיים ונזרקות לפח עצום. ככל שנגיע ליותר מקומות נוכל לעשות טוב ולסייע לכמה שיותר אנשים".
הדלת נפתחת
"יום ההולדת העגול של אמא חל כמה ימים לפני פורים, ותכננו מסיבת הפתעה משפחתית גדולה. ביום ההולדת אמא הלכה לישון שנת צהריים, וממנה לצערי הרב היא לא התעוררה. כך מצאנו את עצמנו בדרך הביתה כדי להיפרד מאמא, במקום לחגוג לה.
"לאחר שקמנו מהשבעה היה ברור לנו שאנחנו חייבים להמשיך את פועלה של אמא שהתנדבה וסייעה במשך שנים להמון אנשים שנזקקו לעזרה באזור הצפון. ידענו תמיד שהיא מסייעת ועוזרת עם אבא למי שצריך, אבל לא היינו מודעים להיקפים, כי היא שמרה זאת בסוד. במהלך השבעה נחשפנו להמון סיפורי עזרה שלא הכרנו מאנשים שהגיעו לנחם, והבנו שעשיית הטוב חייבת להימשך כדי לכבד את זכרה.
"הסמיכות לפורים והאהבה שלנו במשפחה לתחפושות היו חיבור מדויק, וכשקמנו מהשבעה החלטנו להקים לזכרה גמ"ח להשאלת תחפושות, שיאסוף תרומות של תחפושות וישאיל למי שזקוק להן לקראת פורים. אין דרך טובה יותר לזכור את אמא שלי. זיהינו שאין מענה לצורך באזור הצפון, ולכן החלטנו להפעיל אותו ברמת הגולן כדי לתת מענה לכל יישובי הגולן, הגליל והעמק. כבר שש שנים שאנו מובילים את המיזם הזה".
סיפורים מן החדר
שתפי אותנו בסיפור שיכול להתרחש רק אצלכם
"לא אשכח את הרגע שבו הגיעה אלינו משפחה בפעם הראשונה, והילדים התביישו לגשת או לקחת תחפושות, כי התרגלו שאין בבית. אנחנו כבר מיומנים, ומייד הפעלנו את הילדים ואירחנו את ההורים, כדי שירגישו בבית. כעבור חצי שעה יצאה המשפחה עמוסה בתחפושות, והאמא ניגשה אלי עם דמעות בעיניים כדי להודות לי. גם אני דמעתי, התחבקנו ונפרדנו לשלום. אין מרגש כמו לראות את הניצוץ בעיניים של ילד שיכול לבחור איזו תחפושת שהוא רוצה – זה שווה הכל".
האם הייתה שנה שבה הגמ"ח לא נפתח?
"הקורונה השפיעה גם עלינו כמובן, ובשנתיים האחרונות 'הלב של דפנה' לא פעל בגלל מגבלות הקורונה. התגעגענו לפעילות של המיזם ולמפגש עם כל האנשים, ואנחנו מחכים בקוצר רוח לראות את כולם שוב לקראת ימי הפורים הקרובים".
ומה תוכלי לומר למי שחולמת גם כן להקים גמ"ח כזה? מה עליה להביא בחשבון?
"הפעלת גמ"ח היא משאבה רצינית של משאבים – נפשיים, כספיים וכמובן דורשת זמן רב שצריך להקצות לטובת העניין. יש להביא בחשבון שיהיו רגעים מאתגרים וכאלו שאולי תרצי להרים ידיים, אבל אם המטרה חשובה לך ואת מתכוונת להתמיד למרות האתגרים, לכי על זה. הסיפוק הוא מעבר לכל דמיון".
'הלב של דפנה' יפעל השנה במועדון היישוב חד-נס ברמת הגולן. לפרטים נוספים ניתן ליצור קשר במייל: yogevatoon@gmail.com
