גל טרור

כיצד פועלת המערכת הביטחונית בישראל מול גל הטרור הנורא?

השאלות הנוקבות על היעדר הפיקוח מצד שב"כ

וגם: לאילו יכולות נדרשים המסתערבים כדי להיטמע בשטח עוין?

בתוך שבועיים נרצחו אחד עשר ישראלים בשורה של פיגועים בלב ערים במרכז הארץ. האירוע האחרון, נכון לשעת כתיבת השורות, היה ביום שלישי בערב בבני ברק. חמישה נרצחו בירי במסע טבח קשה, שבמהלכו ירה המחבל לכל עבר. המחבל, בן 26, תושב כפר סמוך לג'נין, ריצה בעבר מאסר בישראל. אחד ההרוגים הוא השוטר שירה בו למוות. צה"ל והמשטרה העלו את הכוננות ותגברו כוחות.

במהלך הימים האחרונים נרצחו שישה אנשים נוספים בפיגועים בחדרה ובבאר שבע. האירועים הללו התרחשו בדיוק בשבוע שבו מערכת הביטחון ציינה עשרים שנה למבצע "חומת מגן" והזכירו את ימי הזוועה ההם. גם היעדים נותרו זהים – מרכזי הערים בישראל.

המחבלים בחדרה זוהו כערבים ישראלים תומכי דאעש, תושבי אום אל-פחם בוואדי ערה. הרוצח בבאר שבע היה בדואי מהנגב, אזרח ישראלי שריצה עונש מאסר על קשרים עם דאעש. הארגון חזר לפעול באחרונה על רקע תחושת הניצחון של אנשיו בעקבות הנסיגה האמריקנית המהירה והמבוהלת מאפגניסטן בשנה שעברה.

מהסרטונים הארוכים והמפורטים שהופצו השבוע ניכר היה ששני המחבלים מחדרה היו מאומנים יחסית בשימוש בכלי נשק. הם הפגינו קור רוח תחת אש. בהתחלה נראה אחד מהם יורה באקדח, ובהמשך שניהם נראים יורים ברובי M-16. במכוניתם נמצאה כמות ענקית של תחמושת: יותר מ-1,100 קליעי רובה.

החשש המרכזי במערכת הביטחון השבוע היה מפעולות חיקוי של תומכים נוספים של דאעש, או של ארגונים אסלאמיים אחרים, שיבקשו להמשיך את רצף הפיגועים. במערכת הביטחון הזהירו כי כל תקרית נוספת עלולה להוביל לגל טרור ארוך יחסית ולהקרין גם על המציאות הפוליטית הבלתי יציבה. הרגישות בציבור הישראלי גבוהה, ומראות הפיגועים בשבועיים האחרונים הזכירו את ימי האינתיפאדות.

ברקע עומדים היחסים המורכבים בין המדינה לציבור הערבי בישראל. לדברי אישים שונים במערכת הביטחון, התמיכה בדאעש מתמקדת בשוליים הצרים של החברה הערבית כאן, כשרוב גדול מבין האזרחים הערבים שולל את פעילות הארגון לחלוטין ומזהה בו סכנה מוחשית לביטחונו שלו. מאחורי הפיגועים המזוהים עם דאעש עומדים קיצונים שנפלטו מהפלג הצפוני של התנועה האסלאמית בישראל ולעיתים עבריינים. כמה וכמה פיגועים בעשור החולף יוחסו לערבים ישראלים תומכי דאעש, או כאלה שהיו מזוהים עם ארגוני טרור אחרים. מצטרפים לכך אלפי צעירים ערבים שאינם עובדים או לומדים ומהווים כר נרחב לגיוס, לארגוני הטרור ועוד יותר מהם לפשיעה המאורגנת.

חקירת השב"כ והמשטרה התמקדה בניסיון לברר אם בחדרה זו הייתה פעולת חיקוי בהשראת הפיגוע בבאר שבע, או יוזמה מסודרת יותר מצד ארגון טרור. נעשה גם תחקיר פנימי נוקב מדוע בפעם השנייה ברציפות לא הייתה התראה מוקדמת. בחדרה לא היה מדובר במעשה של אדם בודד. המחבלים באו מצוידים באקדח תקני והיה מי שמכר או סיפק אותו להם. מדובר בפעולות שלרוב משאירות עקבות ואמורות להיחשף על ידי השב"כ ושאר ארגוני המודיעין.

ההחמצה המודיעינית המתסכלת ותוצאותיה הקשות הביאו השבוע לתגובה בדמות מעצרים שערך השב"כ בסביבתם הקרובה של המחבלים שפעלו בחדרה, כמו גם של המחבל שביצע את הפיגוע בבאר שבע. במקביל ננקטו צעדים על סמך חשדות כלליים יותר לפעילות אסלאמית קיצונית: צווי הגבלה ומעצרים מִנהליים, מהלכים חריגים יחסית נגד אזרחים ישראלים.

לעומת זאת, על אף החשש מהקצנה שתעודד פיגועים, החליטה הממשלה בשבוע שעבר על הגדלת מספר האישורים לפועלים מרצועת עזה – מ-12 אלף ל-20 אלף. בהערכת מצב שהתקיימה השבוע הוחלט על תגבור כוחות צה"ל, משטרה ומג"ב ברחבי הארץ. השאלה המרכזית נכון לסוף השבוע הנוכחי היא האם הממשלה שבראשה עומד נפתלי בנט תמשיך במה שבנט עצמו הגדיר בעבר הקרוב כהפקרת ביטחון האזרחים.

טרוריסטים ישראלים

שורת הפיגועים בשבועיים האחרונים הפנתה זרקור לפעילות הסיכול של השב"כ, שלכאורה נכשל במשימה המרכזית שלו. יניב קובוביץ, הכתב הצבאי של 'הארץ', ציטט השבוע גורמי ביטחון בכירים בהווה ובעבר שאמרו כי שירות הביטחון הכללי נמנע מלפקח ולעקוב אחר ערבים ישראלים ואזרחים בדואים שמעורבים בפעילות לאומנית, ואינו מתחקר כראוי את כשליו בדיעבד. לדברי שורת גורמים ביטחוניים, הפיגועים השבוע בבאר שבע ובחדרה נובעים מכשל מודיעיני ומבצעי של שב"כ, שנכשל באיתור ערבים ישראלים שמזדהים עם ארגוני טרור. הגורמים ציינו כי הדרג המדיני אינו מחייב את שב"כ להיות מעורב במעקב אחר פשיעה לאומנית של ערביי ישראל.

לדברי חלק מהגורמים, "בשב"כ חוששים להיכנס לטיפול בטרור שמבצעים אזרחי ישראל, בין השאר כי הם מבינים שיהיה להם קשה מאוד. זאת אף על פי שלשב"כ יש כלים טכנולוגיים מהמתקדמים בעולם. מול אזרחים ישראלים אין לו אישור חוקי להפעיל אותם".

ביולי 2017 רצחו שלושה תושבי אום אל-פחם שני שוטרי מג"ב בכניסה להר הבית. בשב"כ טענו לאחר מכן כי השלושה לא היו מעורבים בפשיעה לאומנית. לדברי גורם ביטחוני "אף אחד לא עצר לבקש משב"כ תשובות, איך קורה מצב שבו חוליה מתארגנת, רוכשת נשק, עושה סיורי שטח כשחלק מחבריה כותבים לפני המקרה ברשתות החברתיות תכנים לאומניים, מגיעה ללא כל בעיה וללא כל מידע מודיעיני מקדים למקום הרגיש ביותר בעולם עם רובים ופותחים באש על שוטרים. מי שאל אז למה שב"כ מפספס אירוע שהוא זכות הקיום שלו. מי ביקש תשובות משב"כ?"

בכיר נוסף התייחס לעובדה ששב"כ לא צפה את המהומות בערים המעורבות בזמן מבצע שומר החומות. "איך ארגון שזו הליבה שלו לא יודע להגיד ש-20% מהציבור הישראלי עומד לצאת לרחובות, שבלוד יש כוונה לבצע לינץ' ביהודים, שברמלה פותחים באש על בתי יהודים ושבבת ים ועכו עושים לינצ'ים", תהה. "היינו רגע ממלחמת אזרחים, אבל אף אחד לא דיבר עם שב"כ, לא ביקש ממנו להציג את הכשלים ולראות איך תחקרו את האירוע. עד היום שב"כ לא הסביר בשום פורום ביטחוני בכיר איך קרה שלא ידענו שערביי ישראל יוצאים למחאה אלימה. מבחינת שב"כ, האחריות שלו לתוצאות המבצע הסתיימה ברגע שנשרף הפח הראשון בלוד".

בכירים במשטרה העלו טענות בנוגע להיעדר הפיקוח אחר אזרחים שמעורבים בפעילות לאומנית. "שב"כ יודע לעבוד, הוא יודע להתמודד עם מחבלים בעלי אזרחות ישראלית, רק שהוא לא קיבל החלטה", אומר גורם בכיר לשעבר במשטרה. "יוצא בחור בדואי מישיבה בכלא על השתייכות לדאעש – זה התפקיד של שב"כ לשים אותו בציר המודיעין שלו. הוא צריך להיות יעד שלו ולראות מה קורה עם האיש הזה. תפקידו של שב"כ לבקר את החבר'ה האלה, אם זה באמצעות אמצעים טכנולוגיים או בשיחות אישיות. לא יכול להיות מצב שיגידו 'אני לא יכול לתפוס כל אחד'. מישהו שם צריך לתת תשובות יותר ברורות למה זה קרה להם".

מקורות שהשתתפו בדיונים ביטחוניים סגורים אמרו ל'הארץ' כי כבר ב-2019 הציג שב"כ לדרג המדיני הערכת מודיעין שלפיה בעוד המעורבות של ערביי ישראל בטרור נמצאת במגמת ירידה, בקרב האוכלוסייה הבדואית המצב הפוך. בשב"כ העריכו אז כי בין 2017-2013 מספר הבדואים שנעצרו ושהואשמו בעבירות ביטחוניות ובמעורבות בטרור עלה פי 7.5 – ומאז מספרם רק ממשיך לעלות. במערכת הביטחון יש מי שסבורים כי הדבר נובע מהקשרים בין האוכלוסייה הבדואית בדרום והפלסטינים מיהודה ושומרון – גם מבחינה משפחתית וגם בעקבות העובדה שרבים מהבדואים בדרום יוצאים ללימודים במוסדות לימוד שבהם הם נחשפים לתעמולה נגד ישראל.

"רבע מהסטודנטים הבדואים לומדים היום מחוץ לישראל, במדינות ערב או ברשות הפלסטינית", הסביר גורם ששימש עד לאחרונה יועץ לענייני ערבים באחד מארגוני הביטחון. "הפיקוח שלנו צריך להתחיל כבר שם, אבל עבור שב"כ זו מעמסה כבדה ולא תמיד ארגון רוצה להוסיף לעצמו עבודה. להתחיל לעצור עשרות ומאות אנשים בצווים מִנהליים לא יביא לשינוי. זו ישראל והם ישראלים. שב"כ, המשטרה וכלל הגורמים במערכת הביטחון ובממשלה חייבים לשבת ולחשוב איך להתמודד עם המצב".

זה המקום לציין כי השב"כ נמצא בימים אלה בעיצומו של תהליך שינוי מבני, שבמסגרתו תחולק באופן שונה האחריות על סיכול איומי הטרור בכל רחבי הקו הירוק. לפי פרסום של עמוס הראל ב'הארץ', על השינוי החליט לפני כמה חודשים ראש השירות החדש, רונן בר, במטרה לייעל את ההתמודדות עם איומי טרור מבית. עד לאחרונה התפצלה האחריות לסיכול טרור בתוך שטח ישראל – בניגוד ליהודה ושומרון – בין שני מרחבים אזוריים לבין אגף מטה.

מרחב הצפון וערביי ישראל של שב"כ טיפל באיומי טרור בקרב ערביי הצפון, לצד אחריות לאיומים מגבול לבנון. מרחב דרום טיפל באיומי טרור בקרב הבדואים בנגב, ואילו באגף המכונה "ישראל וזרים" הייתה חטיבה שבאחריותה ההתמודדות עם טרור יהודי, מצד פעילי ימין קיצוני.

במקום מרחב צפון, מוקמת בימים אלה "זירת ישראל", שתופקד על כל הציבור הערבי בישראל, לצד האחריות לסיכול טרור יהודי, ואילו אגף "ישראל וזרים" יהפוך לאגף לסיכול ריגול. השינויים נועדו לאפשר התמודדות טובה יותר עם איומי הטרור מצד ערבים ויהודים בתוך שטחי ישראל, כשכל הפעילות תרוכז תחת קורת גג ארגונית אחת. השלמת מהלך השינוי הפנימי בארגון צפויה בזמן הקרוב.

לוחמי הצללים

ביום שני השבוע בשעות הערב המאוחרות נסגר לפתע כביש 1 לתנועת רכב. חלף זמן ארוך עד שהותר לפרסום כי יחידת מסתערבים ביצעה פעילות מבצעית סמויה, שבמסגרתה עצרה רכב סמוך למחלף ענבה ובו מטען חבלה. החשודים שנעצרו הם תושבי מזרח ירושלים ולוד. במהדורות החדשות דווח כי "מדובר בהישג מבצעי מציל חיים".

מעט מאוד ידוע על פעילות יחידות המסתערבים של משמר הגבול, שפעולותיהם השבוע הצילו חיים. הסרטונים ממצלמות האבטחה והעדויות הרבות שהצטברו מהפיגוע ביום ראשון השבוע בחדרה לימדו כי שני המחבלים הגיעו עם ציוד לחימה ותחמושת רבה (אקדחים, אפודי מגן וכמות עצומה של קליעי רובה), אבל באופן מפתיע בלי רובי סער. הם פעלו לפי תוכנית מסודרת וארבו במשך זמן ממושך לנוסעים שירדו מאוטובוסים בתחנה וחיפשו חיילים או שוטרים שמהם יוכלו לחטוף כלי נשק.

הם הצליחו להפתיע שוטר ושוטרת מג"ב, לרצוח אותם בירי אקדחים מטווח קצר וליטול מהם את כלי נשקם. התכנון המוקדם, הציוד הרב והסרטון שצילמו לפני צאתם לרצח – העידו על רמה גבוהה של הכנות וכי המחבלים הנתעבים נעזרו באנשים נוספים.

השוטרים בשירות חובה, שבוודאי לא ציפו להתקפה כזו כשירדו מהאוטובוס בחדרה, לא הספיקו להגיב. בסרטונים נראים חייל וחיילת נוספים, חמושים, נמלטים מן המקום תחת אש. מי שבלטו בתגובה מבצעית מרשימה היו שלושה אנשי יחידת המסתערבים של משמר הגבול, שוטרים בשירות קבע, שישבו במסעדה סמוכה. השלושה – סגן מפקד יחידת המסתערבים של מג"ב, קצין נוסף ורס"ר מהיחידה – שמעו את הצרורות וזינקו לזירת הפיגוע. הם אלה שהצליחו לחסל את המחבלים, בחילופי אש מטווח קצר.

מדובר בלוחמים מנוסים, בשנות ה-40 לחייהם שמשרתים ביחידה שמתמחה בלחימה בשטח בנוי. לפני עשרה חודשים בעת המהומות בערים המעורבות סיקרתי פעולה של מסתערבי מג"ב עם המפקד שלהם. אפשר היה להתרשם מהמיומנות המקצועית הגבוהה ומקור הרוח של הלוחמים ממג"ב גם תחת מטר אבנים כבד.

יחידות המסתערבים של משמר הגבול הוקמו לפני כ-30 שנה. במהלך האינתיפאדה השנייה הוטל על צה"ל ומג"ב להפחית את רמת האלימות בשטחים. במסגרת זו הוקמו יחידות המסתערבים (הימ"ס) של מג"ב לצד יחידות המסתערבים של צה"ל.

הפעילות שלהם שנויה במחלוקת פוליטית. יש מפלגות בשמאל שמערערות על נחיצותן של יחידות המסתערבים ככלל. יש בשמאל מי שסבורים שהפעילות שלהן פוגעת במידה כזו או אחרת באישיותם של הלוחמים. מצד שני, רבים בציבור הישראלי, ימין וגם שמאל, טוענים כי יעילות לוחמי הימ"ס לא יכולה אפילו להימדד, שכן מאז הקמתה ביצעו לוחמיה אלפי פעולות שהסתיימו בהצלחה כבירה ואין לדעת מה היה קורה אילולא הפעולות הללו. כך או כך, הימ"ס עדיין נחשבת ליחידת עילית נחשקת. מרבית המידע על פעילות הימ"ס חסויה. לאורך השנים זכו היחידות השונות בימ"ס במגוון צל"שים על פעילות יוצאת דופן בלחימה בטרור – ועל הפגנת תעוזה, אומץ, דבקות במשימה וקור רוח.

יחידות המסתערבים, הפועלות במסגרת משמר הגבול ובכפיפות לשב"כ, מורכבות ממספר יחידות משנה הפזורות בארץ לפי אזורים ומרחבים. ימ"ס איו"ש פועלת באזור יהודה ושומרון תחת פיקוד צה"ל ושירות הביטחון הכללי ומתמחה בלוחמה בשטח בנוי; ימ"ס ערבה פעלה בעבר ברצועת עזה, אך לאחר הגירוש של התושבים היהודים בגוש קטיף עברה לפעילות נגד מחבלים המנסים להיכנס לישראל מעזה או ממצרים; וימ"ס ירושלים פועלת בתחום מחוז ירושלים ומתמחה בעבודה מסוערבת באוכלוסייה אזרחית.

בשנים האחרונות מקיימות באופן קבוע שלוש יחידות מיוחדות של מג"ב פעילות מסוערבת בתחומי ישראל בערים המעורבות, שיעדיה הם גורמים פליליים וביטחוניים המחזיקים בתעודות זהות כחולות. לפני מספר חודשים השתתפה ימ"ס איו"ש במעצרה של חוליית מחבלים, נושאי תעודות זהות ישראליות.

אנשי יחידות המסתערבים ממעטים להתראיין. הם רגילים לפעולות חשאיות, שלפעמים לא נחשפות לציבור גם שנים אחרי שהלוחמים השתחררו והמחבלים נשפטו ונכלאו. הם חיים בעולם מורכב שבו ביום אחד אפשר לבצע פעילות חשאית בלב כפר פלסטיני, להמשיך למרדף בתוך תחומי ישראל, שכללי הפעולה בו שונים אבל הסיכון לא פחות גדול, ואז לשים בבת אחת את כל זה מאחוריהם – ולנסוע הביתה לפני החזרה לבסיס, לפעולה הבאה.

החיים שלהם יכולים להשתנות בתוך דקות. "זאת תקופה שקטה יחסית", אומר אחד מאנשי היחידה, "אך האירועים בחודש האחרון לימדו אותנו להיות דרוכים. אני מאוד מקווה שלא נחזור לימים שבהם הייתי מקבל שיחות על מחבלים או מבוקשים. הייתי מוקפץ כל הזמן לשטח. הייתי אבא שלא מגיע לימי הולדת ולא לחגים. מערכת המודיעין הצליחה לסכל פעולות רבות. לאחרונה אני חושש ששוב אנחנו בכיוון של הסלמה".

אם תפגשו אותו – לא תאמינו שהוא מסתערב. בחור צנום ובהיר עור. "אנחנו פועלים בשטח שמשתרע מבאר שבע ועד גבולות מצרים וירדן", הוא מפרט. "הפעילות מתחילה מכיוון עזה ומצרים וגולשת לעומק מדינת ישראל. לעומק הנגב. תחשוב על צוות אחד שפועל בשטח רחב ומורכב. הרים, צוקים, מערות. אתה עולה למסוק שמוריד אותך בחשאי בשטח. אתה צריך לרדת מהמסוק במהירות כדי לתפוס את החשודים בחושך. לפני שבועיים היה לנו מרדף לאורך 150 קילומטר.

"בשטח ישראל אתה פועל בזירה מאוד מוגבלת. אתה לא יכול לעצור אדם מתי שאתה רוצה. בטח אם יש לו לוחית זיהוי צהובה או שהוא נושא תעודת זהות כחולה. חלק מהאיום כאן הוא פלילי, ומולו אין לך את הכלים שיש לך מול פעילות חבלנית. מבחינת מבריח לפרוץ מחסום כשעומדים שלושה שוטרים זו לא שאלה בכלל. הוא נוסע כאילו הוא לא רואה אותם. הוא מבין שלרוב אתה לא תירה בו. באופן כללי, בשטח ישראל מספיק שביצעת מעצר של פושע בצורה לא נכונה, והוא ישוחרר למחרת".

שם המשחק בהסתערבות הוא להיטמע, לא למשוך תשומת לב, לא לבלוט. אנשי הימ"ס בגזרת מזרח ירושלים אומרים שהפעילות בה מאוד מורכבת. "צריך להכיר את השפה, ואחר כך את הסלנג. צריך להבין את צורת הלבוש. אתה צריך לדעת איך השטח מתנהג בשעות היום, מי נוהג באילו מכוניות, שמות של חמולות ומנהיגי רחוב, ואפילו הלכי רוח".

חצייה של רחוב או סמטה בעיר העתיקה במזרח ירושלים יכולה להוות את ההבדל בין זירת מעצר של מבוקש לאזור שבו מסתובבות קבוצות של תיירים. בשל כך, כמעט אין שום הגבלה על זירות הפעילות של ימ"ס ירושלים. למעט מסגדים, ליחידה זכות לפעול בכל אתר. "רק מקומות דתיים לא מערבים", מסביר גורם ביטחוני, "זה חומר נפץ. אם אין מידע מוצק, אין לשום יחידה נגישות למסגדים או להר הבית".

אם בעבר המסתערבים באזור ירושלים עסקו רק במעצרים ובסיכול טרור, כיום הם נדרשים לבצע מעקבים פליליים ולאסוף ראיות לצורך העמדה למשפט של חשודים. "ימ"ס ירושלים מתמודדת כיום עם סוחרי אמצעי לחימה וגנבי כלי רכב", אומר אחד מאנשי היחידה. "אם לא נדע לעבוד נכון ולאסוף ראיות, החשודים יגיעו הביתה עוד לפנינו.

"אני אישית מעורב בתוצאות של החקירות. בכל התהליך מההתחלה ועד הסוף. אני לא מסתפק רק במעצר. אני חייב להבין לעומק מול מי אני מתמודד, ולכן אני מצטרף לחקירות. ללמוד דברים מעבר. ברגע שאתה מבין מה האנשים שעומדים מולך חושבים עליך, אתה יודע יותר טוב איך להתמודד איתם".

לדבריו, "מסתערב צריך לדעת ערבית, או שהוא צריך לדעת לצאת ממצבים. כדי להיטמע עדיף לדעת ערבית ברמה גבוהה מאוד, בהתאם לסיפור הכיסוי שלך – מי אתה ומה אתה עושה במקום. אתה מכין את עצמך לשאלות הכי קשות שיכולים לשאול אותך. מרוב שאתה משנן, זה בא לך ספונטני".

הקריירה הוותיקה בתור מסתערב לימדה אותו לשים לב לפרטים הקטנים ביותר. "באחת הפעולות שלי כמסתערב הסתובבתי יחד עם חבר ליחידה בשעות שיש הרבה צעירים (שבאב, כלשונו) בחוץ. קנינו גלידה. פתחתי את העטיפה ולא זרקתי אותה. שמרתי עליה, מתוך הרגל. בן הזוג שלי ראה את זה ומייד שאל: 'מה אתה עושה? אתה באמצע ירושלים? אתה רוצה לחשוף אותנו?!' זה מראה לך עד כמה העבודה שלך רגישה. כמה אתה מסוגל למשוך תשומת לב בלי לשים לב בכלל".

תושבי מזרח ירושלים חשדניים?

"ברור. הם מכירים אותנו יותר טוב ממה שאנחנו מכירים אותם. מקומות, אישים, פוליטיקה, סדר יום. אני לא חושב שישראלי ממוצע יכול לומר לך שם של פוליטיקאי פלסטיני. לא פעם בניסיון לברר אם ניצב מולם מסתערב או תושב מזרח ירושלים הם מתקילים אותנו בשאלות על דמויות מקומיות".

בין יחידות הימ"ס יש הבדלים גם בפעילות עצמה. "היתרון שלנו על יחידות אחרות הוא הגמישות של הכוח, הניסיון והיכולת להתמודד עם יעדים מורכבים", אומר אחד המפקדים. "היחידה שלנו מקבלת יעדים ניידים, ולא כאלה של מחבלים שישנים בבית. כשמתקבל מידע מודיעיני ואין זמן להתארגנות או תדריכים – יקראו לנו.

"יש אזורים בכפרים פלסטיניים שאנחנו מכירים טוב יותר מאשר בישראל. זה כולל מספר פניות ברחוב, אם יש עבודות בכביש, אם יש שילוט של אין כניסה, פסי הרעדה בכביש, בורות, איפה אנחנו יכולים להאיץ את הרכב ועוד. לא שומעים הרבה על הפעילות שלנו, אך אין לילה ללא פעילות. אנחנו צריכים לבחור את הרגע הכי טוב למעצר. כדי להגיע למצב הזה אני לא רק צריך מודיעין איכותי, אלא גם לחשוב בדיוק בראש שלו. מה יהיה הצעד הבא שלו", הוא מסביר. "המפתח של פעילות מוצלחת הוא להפתיע את החשוד. הם מודעים ליכולות המעקב שלנו ועם זאת לפעמים הם בהלם לכמה שניות ולא מגיבים".

אחרי כל כך הרבה שנים של פעילות מסוערבת, המבוקשים לא למדו לצפות לכם?

"כן, אבל הם עדיין חושבים שמחנה הפליטים זו הסביבה הכי קרובה ובטוחה שלהם. זה באמת המגרש הביתי של המבוקש. הם משתמשים בתצפיות, סייענים שידווחו להם על כל תנועה של צה"ל בגזרה. אנחנו צריכים להגיע בלי שהוא אפילו יוכל להתארגן".