האם מכוניות חשמליות טובות לסביבה?

הפחתת השימוש בדלקים פוסיליים חשובה, אבל זה לא מספיק

בוועידת האקלים ה-26 של האו"ם, שהתקיימה בנובמבר האחרון בגלזגו שבסקוטלנד, השתתפו אלפי פוליטיקאים בכירים מעשרות מדינות, כ-100 יושבי ראש של תאגידים בין-לאומיים גדולים מכל העולם, וראשי המחקר הנחשבים ביותר בעולם בתחום האקלים.

אחד מהנושאים החשובים ביותר שעסקו בו בוועידה זו (ויש שיאמרו האירוע החשוב ביותר) הוא נושא כלי הרכב החשמליים. בוועידה עסקו בין היתר בהצבת יעדים למעבר לתחבורה חשמלית פרטית וציבורית עד 2030, בהכרזות של יצרני רכב על ייצור דגמים חשמליים רבים עתידיים, וכמובן, בדומה לגרטה תוננברג שחצתה בשעתה את האוקיינוס באונייה סולארית – מאות מכוניות חשמליות הסיעו בגלזגו את האח"מים מנקודה לנקודה. קצת יחסי ציבור. אחרי הכל, תדמית היא דבר חשוב.

עכשיו, חשוב שנבהיר זאת, המעבר מרכבים בעלי מנוע בעירה פנימי (רכבים רגילים) לרכבים מונעי-חשמל הוא חשוב ונדרש. ההבדל המהותי ביותר בין אלו הוא שרכבים חשמליים מזהמים את האוויר בתוך העיר בערך ב-0%.

אבל האם כלי רכב חשמליים הם אכן "ירוקים"? האם הם אכן מפחיתים במידה משמעותית את הפליטה של פחמן דו-חמצני בהשוואה לרכבים רגילים? לכאורה, ודאי; רכבים חשמליים הם "ירוקים". הם פולטים פחות פחמן דו חמצני בזמן הנסיעה, ולא עושים רעש לשכנים בין שתיים לארבע. באזורים רבים ברחבי העולם, אם אתה נוהג ברכב חשמלי, אתה נחשב לאדם ערכי יותר, כזה שמתחשב בסביבה וגם אוהב את צבי הים (אף על פי שזה קשור יותר לשימוש בניילון, אבל לא משנה). במקומות מסוימים, אם אתה נוהג ברכב רגיל, אולי תזכה למבטי בוז קלים בשל היותך מזהם את כדור הארץ (והורג את הצבים). אך התשובה האמיתית על השאלה זו היא כן ולא. בעיקר – לא.

בשנים האחרונות צצו עוד ועוד מחקרים כאלו ואחרים, שכולם, פחות או יותר, מנפצים את המיתוס שכלי רכב חשמליים הם 'ירוקים'. ושוב, עדיף רכב חשמלי בתוך העיר מאשר רכב בנזין, אבל האם הוא באמת 'ירוק?' כלל וכלל לא.

בשנת 2019 פרסמה קבוצת חוקרים מגרמניה (מכון המחקר הגרמני IFO) מחקר שזעזע את אמות הסיפים של האומה הגרמנית, זו של האנרגיה המתחדשת והכל. לפי המחקר, כלי רכב חשמליים יוצרים בין 11% ל-28% יותר פחמן דו-חמצני בהשוואה לכלי רכב עם מנוע בעירה פנימי (דיזל). ולמה זה זעזע את גרמניה? משום שממשלת גרמניה התחייבה להפחית את פליטת הפחמן הדו-חמצני ב-40% עד 2030, ואמצעי עיקרי להשגת המטרה הזאת היה ועודנו – עידוד שימוש וייצור של רכבים חשמליים.

המחקר השווה בין שני רכבים באותו הגודל – רכב חשמלי, רכב עם מנוע דיזל (ורכב עם מנוע גז נוזלי, אבל הוא לא רלוונטי למאמר זה). המחקר בדק את הפליטות והתייחס למעגל החיים המלא של הרכב, החל מייצור הרכב, ועד לק"מ האחרון שהוא נסע בו. הוא השווה בין הרכבים בהנחה שכל אחד מהם נוסע 150,000 ק"מ סך הכל. ולהלן התוצאות: רכב הבנזין יצר בממוצע 141 גרם של פחמן דו-חמצני לק"מ נסיעה. והרכב החשמלי? בין 156 ל-181 גרם.

איך זה אפשרי? הרי רכב חשמלי לא ניזון מהנפט הסעודי, אלא מחשמל – שלפחות חלק ממנו מיוצר על ידי אנרגיה מתחדשת. אז איך בדיוק הוא עוקף את רכב הבנזין המיושן של השכן בתחרות הזיהום העירונית?

מה שמתברר זה שלא הרכב מזהם – אלא הסוללה. תהליך הייצור של הסוללה, תהליך שכולל חציבה ועיבוד של מתכות כמו ליתיום, קובלט, ומגנזיום הוא תהליך מזהם מאוד (ועוד לא דיברנו על תחנות הטעינה הסופר-מהירות שיש לרכבים חשמליים. מהיכן החשמל מגיע? לא תמיד הוא מהשמש או מהרוח…)

הדברים תואמים מחקר אחר, של חברת וולוו, שלפיו עד שהרכב החשמלי מגיע לידי הלקוח עם 0 ק"מ, הוא כבר מזהם פי 2.5 (!) מרכב רגיל. ורק אחרי שימוש של בין 100,000 ל-150,000 ק"מ, זיהום האוויר של הרכבים 'ישתווה'. כלומר, הבעיה הגדולה היא הצריכה; ככל שהאנושות תקנה יותר רכבים (ומוצרי צריכה) חדשים אחרים, הזיהום והפליטה של גזי החממה תגדל.

אבל עדיין יש תקווה; משום שככל שהעולם יעבור לתהליך ייצור אנרגיה נקייה (סולארית, גרעינית, וכו'), רכבים חשמליים אכן יזהמו פחות ופחות, ובלי קשר לכמות הזיהום בתוך בעיר, ברור שהעולם צריך לעבור לאט לאט לשימוש ברכבים חשמליים – אבל זה לא מספיק, וצריך לבוא ביחד עם צריכה נבונה. אז אם השכן שלכם קנה טסלה חדשה, שיהיה לו לבריאות – אבל אל תחשבו שהוא כזה ירוק. לפחות במאה אלף הקילומטרים הראשונים הוא הורג יותר צבי ים (פויה) ממך – שממשיך לנסוע באותו רכב בנזין ישן מלפני כמה שנים.

• הכותב הוא יזם בתחום התחבורה החכמה