הבניינים קורסים, המדינה ישנה

מדינת ישראל משליכה מעצמה כל אחריות כאשר מדובר בבטיחות מבנים. חובה לתקן לפני שיהיה חלילה מאוחר מדי.

בשנתיים האחרונות ניצלה מדינת ישראל כמה פעמים מאסונות אזרחיים כבדים. בנייני מגורים ישנים נאלצו להתפנות מכל הדיירים שלהם – רגע לפני התמוטטות המבנה. בסייעתא דשמיא ניצלו חיי אדם ממש ברגעים האחרונים.

האם המקרים הללו עלולים לחזור על עצמם חלילה? על פי נתוני גורמי המקצוע ישנם בישראל כ-80 אלף מבנים המצויים בסכנת קריסה, בשל מספר סיבות: מבנה ישן אשר חלפו עשרות שנים מבנייתו, תקני הבנייה היו פחות מחמירים באותה עת והעובדה כי במצב הנוכחי אין חוק או תקן המחייב לביצוע תקינות למבנים.

מצב זה אבסורדי ומדאיג. בעת קריסה אין לדיירים שום הגנה או פיצוי כספי – לא מן המדינה ולא מן הרשות המקומית. חברות הביטוח אף הן מתנערות מאחריות במצבי קריסה, וקיים חשש רב כי דיירים בבניינים משותפים, אינם מודעים כלל לאפשרות זו כי יתכן ובין לילה יאבדו את קורת גג ביתם, מתוך אי ידיעה והבנה של מורכבות הסוגייה.

רק לשם המחשה: במבנה שקרס בחולון בשנה שעברה, העמידה הרשות המקומית סך של 5,000 ש"ח עבור "פיצוי" לדיירים.

התמיהה הגדולה הינה על מדינת ישראל; זאת מדינה שיודעת לדרוש מבעלי רכבים לגשת בכל שנה למבחן תקינות (טסט) וגם נוקטת אמצעי ענישה משמעותיים למפירים דרישה זו. היינו מצפים שהיא תגלה לכל הפחות אחריות דומה על תקינותם של מבנים – אך בכל סוגיית תקינות מבנים היא טמנה את ראשה בחול. במקום לדאוג לבטיחות הדיירים, היא משאירה את האחריות (במקרה הטוב) לרצון הטוב של דיירי המבנים, שבמקרים רבים אינם מבינים את גודל הסכנה הגופנית והסיכון הכלכלי בהזנחה רבת שנים של אי-בדיקת תקינות המבנים ובמקרה הצורך לבצע תיקונים נדרשים לבטיחות המבנה.

לצערי עד לרגע זה אין שום חוק המחייב את הדיירים לבצע בדיקת בטיחות מעת לעת. על אף שקיים תקן אחזקת מבנים (1525), מדובר בהמלצה בלבד, ולא בחוק מחייב.

אשר על כן, ולאור החשש הגדול כי עשרות אלפי מבנים נמצאים ברגע נתון בסכנת קריסה מיידית, אני סבור כי על מדינת ישראל לקבל את האחריות על בטיחות המבנים, אם באמצעות משרדי הממשלה השונים, או באמצעות הרשות המקומית המפעילה מחלקת הנדסה, פיקוח והמעטפת הנדרשת.

ייתכן שבשלב ראשון תידרש המדינה להעלות את מודעות סכנת הקריסה ולשטוח את הנתונים המדאיגים בפני דיירי המבנים, בהסברה מסיבית, בהגברת מודעות ועוד – אולם לאחר מכן חובה כי המדינה תפעל באופן אקטיבי להתרעה על מסוכנות מבנים, באמצעות בדיקות שגרתיות מעת לעת על ידי גורמי המקצוע, בפיקוח הדוק על תשתיות המבנים להבטחת שלמותם ויציבותם, עד למצבי קיצון בהם תידרש המדינה לבצע תיקונים וחיזוקים שונים בתשתיות המבנה או שמא תידרש אף להריסתם תוך העמדת מנגנון שיפוי לדיירים.

אציין, כי בארגז הכלים העומד לרשות המדינה קיימים פתרונות רבים דוגמת: תמ"א 38, פינוי בינוי ועוד, אולם נראה כי הדברים מתנהלים בקצב שונה ואיטי יותר מסכנת קריסת המבנים הניצבת בפנינו ומאיימת כבר כעת על ביטחונם של מאות אלפי אזרחים המתגוררים במבנים מועדים אלו.

כל עוד המדינה אינה אחראית למצב כאוטי זה, לא יוקם מנגנון פיקוח יעיל, יצטרפו מידי שנה אלפי מבנים לסכנת הקריסה המיידית וחובה עלינו לפעול בדחיפות למניעת אסונות אזרחיים עצומים בעתיד הנראה לעין.

בשל זאת הגשתי בימים אלו הצעת חוק המציגה את הנתונים החמורים של מספר המבנים הנמצאים בסכנת קריסה, ומבקשת להטיל את האחריות למבנים אלו על המדינה, בקביעת יעדים ברורים אשר בכל מספר שנים תתבצע בדיקת יציבות ובטיחות למבני מגורים, באמצעותה – אני בטוח – כי תימנע קריסת מבני מגורים בעתיד.

הכותב הוא יו"ר סיעת שס בכנסת