בידינו לקבוע את כל מהלך השנה הבאה. וגם: סגולת התהילים בליל ראש השנה
שמעו נא סיפור (שלא היה ולא נברא אלא משל היה – אך מוּסר נוקב ואקטואלי בצידו): קבוצת בחורים יצאו לטייל ולפתע שמו לב לחרדתם ששלוימ'לה, אחד מבני החבורה, איננו. מייד החלו בסריקות ובחיפושים אחריו, עד שמצאו אותו כמה מטרים מאחוריהם, מוטל על הארץ ללא רוח חיים, רחמנא לצלן.
במהלך הלוויה הכאובה נשא אביו של שלוימ'לה דברי פרדה, נהי וקינה ובתוך הדברים אמר: "אני לא מאשים את מדריך הטיולים".
שקט מתוח שרר בחלל. כולם רעדו מהמשך הדברים.
המשיך האב ואמר: "אני גם לא מאשים את המשגיח". כעת כולם התחלחלו מהמחשבה שהאב עומד להאשים את ראש הישיבה. הרי את מי עוד נשאר להאשים?
ואז, להפתעת כולם, המשיך האב ואמר: "אני לא מאשים את ראש הישיבה". כעת נותרו כולם מבולבלים: את מי נותר להאשים?!
ואז פרץ האב בבכי מר ואמר: "אני מאשים רק את עצמי! אילו הייתי יודע בראש השנה מה נגזר על שלוימ'לה שלי – לא הייתי יוצא מבית הכנסת אפילו לשנייה אחת! הייתי 'קורע את השמיים' בתפילות ובתחנונים להעביר את רוע הגזרה. אבל הייתי שאנן, לא חשבתי על הגזרה העלולה לבוא, ועתה קרה מה שקרה".
הקרוון שהועמד הפוך
את מהות ימי הדין והיכולת לְשַׁנוֹת לפניהם ובמהלכם את כל מהלך השנה נוכל להבין ממשל נוסף, תרחיש שכל מי שמתגורר בערים החרדיות החדשות מכיר מקרוב:
קהילה קטנה הלכה והתפתחה, נוספו לה הרבה מתפללים, עד שלא היה מנוס מהגדלת שטח בית המדרש. יצאו הגבאים במגבית דחופה וקנו קרוון רחב ידיים שיכיל את כל הציבור.
הגיע היום המיוחל והקרוון הגיע על גבי משאית הובלה, כשהמנוף עומד להרים אותו אל על, מהסמיטריילר היישר אל השטח המיועד לו. עשרות סקרנים התאספו. הקרוון הונף באוויר והפועלים כיוונו את המנופאי כיצד להנחית אותו במיקום המדויק, בלי לסטות לצדדים. הם צעקו אל הפועל שהחזיק את השַׁלָט: "ימינה, שמאלה", עוד קצת לכאן ועוד כמה סנטימטרים לשם עד שבשעה טובה ומוצלחת העמידו את הקרוון על תילו ועל מכונו, בדיוק בשטח שהוקצה.
לאחר שנשלמה המלאכה נכנס הגבאי וחשכו עיניו – הפועלים טעו, והעמידו את הקרוון הפוך! ארון הקודש נמצא בצד מערב! התהלך הגבאי אובד עצות וחסר אונים, עד שניגש אליו אחד המתפללים ב'הצעה גאונית': "מה הבעיה? תקרא לפועל שהחזיק את השלט ותגיד לו ימינה, שמאלה, ישר, הפוך כמו שהפועלים צעקו קודם – והכל על מקומו יבוא בשלום".
השיב לו הגבאי בלעג: "כל זמן שהקרוון היה באוויר, היה ניתן לשנות את הכיוון בלחיצת כפתור. אחרי שכבר הנחיתו אותו על הארץ – ניתן ללחוץ על השלט עד מחר וכלום לא יעזור".
והנמשל ברור: בראש השנה יכתבון וביום צום כיפור יחתמון – כל זמן שעדיין לא נכתב ונחתם גזר הדין, הכל עוד עומד באוויר. ניתן 'להזיז' את הדין לכל השנה הבאה ולשנות את כל המהלך לטובה על ידי לחיצת כפתור: תפילה מעומק הלב, בקשה ותחנונים לשנה טובה ומתוקה, בריאות, נחת ופרנסה וכל המצטרך.
אבל אחרי שכבר נחתם הדין – רק בכוחות אדירים ניתן לבטל את הגזרות הרעות.
מה שהיה – היה, אך העתיד עדיין לפנינו. כדאי שכל אחד מאיתנו יבין היטב את גודל האחריות המוטלת עליו. כל אחד ואחד צריך לדעת: בידך לקבוע את כל מהלך השנה הבאה. הכל תלוי בדבר אחד – בתפילות לוהטות בימים אלו. יש להרבות בתפילה ללא הרף.
הנס של הרבי מסלונים
כ"ק האדמו"ר הנתיבות שלום מסלונים זצוק"ל היה רגיל לספר על עצמו מעשה עם לקח חשוב: באחת השנים הוא חלה וחש שלא בטוב. היה זה במהלך חודשי הקיץ. לאחר בדיקות שונות שנערכו לו, הודיע לו הרופא שעליו לעבור ניתוח. הזמן היה חודש אב והרבי ביקש מהרופא לדחות את מועד הניתוח עד לאחר הימים הנוראים, מתוך אמונה עזה בכוחן של התפילות בימים אלו.
לאחר הפצרות רבות הסכים הרופא, בתנאי שהרבי יקפיד על מנוחה מוחלטת. הרבי התחייב להשתדל לא להתאמץ יותר מדי.
כשעברו החגים נערכו שוב הבדיקות הנדרשות ולהפתעת הרופאים התברר שאין צורך כלל בניתוח. הרופא עיין בתוצאות ואמר בשביעות רצון: "הרב ברזובסקי, הזמן פעל לטובתך!"
נענה לו הרבי ואמר: "אכן, הזמן – ראש השנה – פעל לטובתי, שכן אשתקד נגזר עליי שאצטרך לעבור ניתוח ואילו בראש השנה הנוכחי השתנה הדין לטובה".
והיה הנתיבות שלום מרבה לספר מעשה זה לחולים אשר היה נראה בדרך הטבע כי מצבם קשה ואנוש. הוא היה מעורר אותם להאמין שכל המחלה שייכת לדין של ראש השנה הקודם ואילו עכשיו ניתן לשנות את הכל לטובה: שערי שמיים פתוחים לשמוע קול תפילותינו ובידינו להפוך את הכל לטובה ולפעול ישועות גם מחוץ לדרך הטבע.
הילד שהתרפא ללא ניתוח
יהודי מחיפה סיפר לי – ואף הראה לי מסמכים רפואיים שבהם הכל מתועד, שחור על גבי לבן – כי ילדו הקטן סבל מפזילה חמורה בעיניים. לא היה מנוס, ובתאריך כ"ו באלול תשפ"ד קבעו הרופאים שעליו לעבור ניתוח. מועד הניתוח נקבע לתאריך ה' בתשרי תשפ"ה, עשרת ימי תשובה.
בערב ראש השנה כינס האב את כל בני משפחתו. הוא סיפר להם את המעשה עם הנתיבות שלום והסביר להם שהדין נקבע בראש השנה. "גם אם בראש השנה תשפ"ד הוחלט בשמיים על הצורך בניתוח – על תשפ"ה לא נגזר. אנחנו יכולים לפעול בראש השנה דין חדש ושונה לגמרי, ויענקי שלנו לא יזדקק לניתוח המסובך".
כמובן בני המשפחה התעוררו והקדישו תפילות מקרב הלב לרפואת יענקי שלהם, שלא יזדקק לניתוח. כאשר הגיע לבית החולים בה' בתשרי, בדק הרופא שוב את הילד והכריז בפליאה עצומה: "מעולם לא ראיתי פלא כזה! נראה שהבעיה נעלמה לגמרי!"
עוד מעשה אירע עם זוג שכבר עברו עליהם יותר מעשר שנים משותפות – וילדים אין. בחודש אלול שמע האיש את המעשה הנזכר עם הנתיבות שלום ואמר לרעייתו: "אולי נחכה עד לחודש חשוון, ובינתיים בחודשי אלול–תשרי נרבה בתפילות ונזעק לבורא עולם שיחוס וירחם עלינו?!" האישה הסכימה וכך החליטו לעשות.
ואכן שמע אלוקים והקשיב לקול תפילתם. בחודש חשוון הם כבר נושעו…
סגולת התהילים המדהימה
אי אפשר שלא להזכיר את הסגולה שהתפרסמה בשנים האחרונות בכל תפוצות ישראל ומקורה בספר שיצא לאור לפני יותר ממאתיים וחמישים שנה – לומר פעמיים את כל ספר התהילים בלילה הראשון של ראש השנה.
מאז התפרסמה הסגולה בשנים האחרונות רבים–רבים מעידים שראו ישועות גדולות ונפלאות במהלך השנה. רבות הן העדויות על בקשות לדברים מחוץ לדרך הטבע שהתמלאו בזכות קיום הסגולה ואמירת התהילים פעמיים בליל ראש השנה. קצרה היריעה מלהאריך כאן בסיפורי מופת, אך המציאות עולה על כל דמיון.
אומנם אין זו סגולה קלה כלל, אם כי ניתן לחלק את התהילים בין בני הבית. לדוגמה: בני זוג שזקוקים לישועה – האיש יאמר את כל התהילים פעם אחת והאישה תאמר את כל התהילים פעם אחת.
ואבינו שבשמיים יאזין לקול תפילותינו ויכתוב את כל עמו בית ישראל בספרם של צדיקים גמורים לאלתר לחיים ולשלום.
שנת ישועה לכל אחד ואחד בענייניו הפרטיים ושנת גאולה כללית בביאת משיח צדקנו במהרה בימינו.
