הפד על פרשת דרכים

לאחר שנים שבהם התרגל הפד לדלג מבועה לבועה, להגדיל אשראי ולהוריד את הריבית, האינפלציה עלולה לגרום לו להישיר מבט על הר החובות שבינתיים הלך ונערם.

לידתה של בועה

בשנת 2001 הבנק המרכזי האמריקאי, הפדרל רזרב (או בקיצור – הפד) חילץ את המשק מהתפוצצות בועת הדוטקום באמצעות ניפוח בועת הנדל"ן של 2002-2007. תקופה זו התאפיינה בהצפת המשק באשראי רב וזול לדיור, וכן בהורדת כל קריטריון והגבלה לקבלתו. האשראי הזול ושפע הקונים הטיסו את מחירי הנדל"ן לשמיים, אך ב-2007 נגמרו הלווים והרוכשים החדשים, והבועה התפוצצה, כשהיא מאיימת לגרור עימה לחורבן את המערכת הפיננסית כולה.

את התפוצצות בועה זו, בשנים 2008-2009, "ריפא" הפד בלא תיקונים ושינויים מבניים של ממש, ואף ללא שום סנקציה או הטלת אחריות אישית על המוסדות המעורבים בשערורייה. איך בדיוק הוא ריפא? במשך עשור שלם הוא שמר על ריבית-אפס והרחבה כמותית – כלומר, הדפסת כסף ישירה – של טריליונים. אלו ניפוחו בועת אשראי ונכסים מונומנטלית בכל הנכסים הפיננסיים.

אבל זה לא נגמר כאן. כשהגיעה הקורונה, שוב ביקש הפד, כמנהגו, להטביע את המשבר החדש בטריליונים חדשים שהודפסו בקצב שכמוהו לא נראה מעולם. שנת 2020-2021 ראתה אפוא בועת נכסים כללית: באג"ח, במניות, בקריפטו ובנדל"ן. בשנים 2020 ו-2021 עמד תקציב הממשלה הפדרלית על גירעון מצטבר של כמעט 6 טריליון דולר, כאשר חלק ממשי מכספים אלו הגיעו מהר לידי הצרכנים ולא רק לשוקי ההון ויצרו אינפלציה ממשית במכולת.

לוחצים על הברקסים, וחזק

אל המצב הזה הצטרפה בשנת 2022 גם "אינפלציה של היצעים" (שינוי ביחס שבין כסף למוצרים בגין ירידה בכמות ההיצע של המוצרים) שנגמרה בגין המלחמה באוקראינה. ##החשש של הפד היה מכך שהאינפלציה במחיר מוצרי הצריכה תלך ותתפשט גם לשכר: אנשים יבקשו להצמיד את השכר שלהם למחירים העולים של מוצרי הצריכה במשק, וכך המצב יביא במהרה להיפר-אינפלציה.## מהסיבה הזו, הוא בחר ללחוץ בעוצמה על הבלמים ולהבטיח כי יעלה בקצב מהיר את הריבית וכן יצמצם את מאזנו (קרי, יספוג כסף מהמשק).

באמצע יוני העלה הפד את הריבית הבסיסית (זו שבין הבנקים) ב-0.75% – העלאה בשיעור ללא תקדים. הוא גם הבטיח להמשיך בהעלאות הריבית הבסיסית עד לשיעור של כ-03.5%.

עליות אלו של הריבית כבר העלו את הריביות במשק; הריבית על המשכנתאות ל-30 שנה למשל קפצה מ-2.65 אחוז בשנה שעברה למעל 6% בשבוע שעבר. זינוק כזה מקפיץ את ההחזר החודשי על משכנתא קלסית באמריקה בכ-49% אחוזים.

עליות הריבית, הציפיות לעליות נוספות וצמצום המאזן, הביאו לירידות חדות בשווקים הפיננסיים; מדד מניות הנאסד"ק ירד בחודשים האחרונים בכ-32% אחוזים, ומדד המניות הכללי, ה-S&P500 – ירד בכ-22%. גם שוק איגרות החוב ירד השנה בכ-12% – הירידה החדה זה עשורים. אפילו הזהב, נכס המגן המסורתי בזמן אינפלציה וחוסר ודאות, עומד היום על כ-5% אחוזים מתחת למחירו אך לפני כמה חודשים.

אבל לא רק הנכסים המסורתיים נפגעו; גם מטבעות הקריפטו ספגו מהלומה כבדה. הביטקוין, שנתפס אצל חלק מהמשקיעים כנכס מגן שיכול להיות מנותק מהשפעות ירידת הערך של הכסף הממשלתי, ירד חדות: יותר מ-67% מאז הרבעון האחרון של השנה שעברה, ובכך אכזב את אלו שהאמינו בכך שהוא יוכל לשמש כנכס מגן בשעה של חוסר ודאות והתמוטטויות בשוקי ההון.

הביטקוין לא רק סבל מהזעזועים בשווקים בכלל; גם אירועים ספציפיים בשוק הקריפטו הצטרפו ותרמו לירידה במחירו. התמוטטותם או התערערותם של מספר פרויקטים גדולים ומובילים בשוק הביאו למכירה של כמות מסיבית של ביטקוינים בשוק, כמו גם לפגיעה קשה באמון בסקטור. הביטקוין ידוע בתנודותיו החדות, ולכן גם עתה רבים מהמחזיקים בביטקוין לא שינו את דעתם כי בסופו של יום הוא עתיד לעמוד במרכזם של שינויים יסודיים שהמערכות הפיננסיות הנוכחיות ייאלצו לעבור בעשורים הבאים – שינויים שעשויים להיגרם בגלל ההתפתחויות הטכנולוגיות בכלל, כמו של ה"מציאות המדומה", וכן מחמת הדיגיטציה והאינטרנטיזציה של הכסף – שינויים שלא יהיו קטנים מאלו שהתרחשו בעולמות המסחר, התוכן והרשתות החברתיות.

הר החובות: ההכרעה?

אם יתמיד הפדרל רזרב במדיניותו המוצהרת של העלאת הריבית והקטנה ממשית ונמשכת של כמות הכסף, ההשפעה על המשק האמריקאי ומכאן העולמי תהיה ממשית ומורגשת בכל פינה של הכלכלה. היום עומדת ריבית הפריים (הריבית על הלוואות ללקוחות הטובים) בארה"ב על 4%. זו עשויה, אם הפד אכן יעמוד בדיבורו ויעלה את הריבית הבסיסית לאזור 3.5%, להגיע אף ל-5% ויותר. הריבית על המשכנתאות עלולה לעלות עוד, אל אזור ה-7%. ריבית גבוהה שכזו תקטין את הביקוש לאשראי ותמתן את האינפלציה, ויחד עימה יכולה לקרר את הפעילות הכלכלית כולה.

מיתון כזה בפעילות הכלכלית עלול להאיץ ולהכאיב במיוחד נוכח הר החוב שבו מצוי המשק האמריקאי והעולמי. במשק האמריקאי, חובות אלו עומדים על כ-90 טריליון דולר, ובכלכלות העולמיות יחדיו בסך של כ-290 טריליון דולר.

במשטר של ריבית גבוהה לאורך זמן חברות שעלות מימון האשראי והחוב שלהן גדלה משמעותית ייאלצו לחתוך בעובדים ובפעילות כדי שיוכלו לשלם את הריבית הגבוהה ולא לפשוט את הרגל. במקביל, גם פעילות חדשה הבנויה על אשראי מסיבי (כמו נדל"ן ובנייה) ייחלשו מאוד. או אז יעמוד הפדרל רזרב בפני הצומת האמיתי: האם יתמיד במדיניות הריבית הגבוהה והצימצום בכמות הכסף, ויותיר לכלכלה להיכנס לתקופת מיתון שכמוה היא לא חוותה זה עשורים, או שיוריד את הרגל מהבלמים ויחזור בצורה כזו או אחרת למדיניות של ריבית נמוכה יותר ושל הרחבה (הדפסה) של כסף, תוך שהוא משלים עם עולם חדש, לכל הפחות זמני, של אינפלציה בקצב של בין 5 ל-8 אחוזים לשנה.

הכותב הוא מייסד שותף בקרן פאלו אלטו בלוקצ'יין