חיסון ממוקד

 על שרת החינוך יפעת שאשא ביטון ניתן לומר שהיא שרה מכחישה. אם לא מכחישת קורונה כפי שמגדירים אותה חלק משרי הממשלה ומנכ"ל משרדה המפוטר, כי אז לכל הפחות מכחישה את מה שאמר השבוע מנכ"ל משרדה. את המנכ"ל המפוטר יגאל סלוביק, שאשא ביטון בחרה אחרי בדיקה וחקירה, כמו מכחיש קורונה שמחליט לקבל חיסון רק אחרי שקרא כל פרסום ובדק כל תופעת לוואי. כדי להבין איך זה נגמר השבוע בהתפרצות שכזאת, נצלול ברשותכם למה שהתרחש מאחורי הקלעים, בהליך שמלמד הרבה – ולא רק על משרד החינוך, אלא על הממשלה כולה.

"מדובר באישה אלמונית", אמר לי השבוע על שאשא-ביטון שותפה לשעבר לסיעת כולנו ח"כ אלי כהן. "היא תפסה טרמפ על כל הנושא של הקורונה כדי לצבור רייטינג ופרסום". את תהילתה המפוקפקת קנתה שאשא-ביטון כיו"ר ועדת הקורונה שתקעה מקלות בגלגלי הממשלה הקודמת והתנגדה להגבלות על חדרי הכושר ולהנחיות הממשלה שנועדו לעצור את התפרצות המגפה. מיקי זוהר בשליחות נתניהו, פעל אז להעברת סמכויות ועדת הקורונה שבראשותה לוועדת החוקה שבראשה עמד ח"כ יעקב אשר. בדרך הפעולה האלגנטית האופיינית לו, זוהר המנומס רק העלה את קרנה והפך אותה לבת-פלוגתא שווה לראש הממשלה. "אמרתי לכחלון שהוא זה שאחראי על הבאתה לפוליטיקה", אמר לי ח"כ כהן באירוניה, "אבל את הפרסום והתהילה היא חייבת למיקי זוהר".

מאז ועד להצבתה כמועמדת מספר 2 של ראש הממשלה המיועד לשעבר גדעון סער, שאשא-ביטון רכבה על גל הקורונה ואחזה את הנגיף בקצותיו המשוננים. כשסימנה את משרד החינוך כיעד, הבהירה מפורשות כי מטרתה העיקרית היא לפתוח את שנת הלימודים כסדרה, במינימום הגבלות. את המנכ"ל, באופן טבעי, היא בחרה בין השאר על פי הפרמטרים הללו של הסכמה לתפיסת העולם ולפיה לימודים לפני הכל.

ויגאל סלוביק היה בהחלט פרטנר מתאים למהלך. מי שיכולים להעיד על כך טוב מכולם הם ראשי מערכות החינוך החרדיות. דווקא בתקופת הממשלה הזאת, נטולת החרדים, פחתה ההסתה נגד החרדים בכל מה שנוגע להמשך לימודים כשגרה בתקופת קורונה. המנכ"ל סלוביק היה שותף מלא לתפיסת עולמה של השרה שאשא ביטון, כפי שבאה לידי ביטוי במשפט המדהים שהשמיע בפני ח"כ משה גפני בביקורם המשותף בבית מרן הגר"ח קנייבסקי.

"הרב צדק כשאמר שאסור לבטל את הלימודים", אמר מנכ"ל משרד החינוך בבית הרב ואף חזר על הדברים למחרת. בממשלה הקודמת כזכור – נשמעו מכיוון משרד החינוך אמירות הפוכות, שגרמו לחינוך החרדי להיות למשיסה. ושום זעקות 'אנטיוכוס' של הח"כים החרדים האופוזיציונרים כיום, לא יצליחו להשכיח את ההסתה אז, במשמרת הקואליציונית שלהם.

ספטמבר השחור

המנכ"ל סלוביק, תא"ל במילואים ואיש צבא ביצועי באופיו, המגיע מהתחום הניהולי ולא החינוכי, פעל ברוח המפקדת שאשא ביטון. כד"ר לחינוך שבאה מהתחום – שאשא-ביטון חיפשה בדיוק את הטיפוס הזה: אדם בעל יכולות ממוקדות בתחום הניהול, שיותיר לה מרחב לקביעת מדיניות בלעדית בשדה החינוכי פרופר, בדגש על חינוך בתקופת הקורונה.

מי שהרוויחו מהמגמה החדשה, דווקא תחת ממשלת השינוי, היו מנהלי הרשתות והמוסדות החרדיים שהורגלו במשך למעלה משנה לחטוף אש תקשורתית, עם הכוונה וטיווח מלמעלה של הנהלת המשרד. בפתיחת שנת הלימודים הנוכחית, הם הופתעו לגלות שדווקא המנכ"ל החדש, עם טיקט של 'ממשלת השינוי', החליף את הלהביורים במטפים.

השינוי ניכר כבר ביום הראשון ללימודים. לקראת ה-1 בספטמבר התקבלה הנחיה לבצע בדיקות אנטיגן בכל מוסדות החינוך הכלליים, ומי שהתנגדו היו החרדים. במקום לעשות כמנהג קודמיו, להדליף לתקשורת נגד ההתנהלות החינוכית החרדית ולדאוג לחלוקת דו"חות ראווה, סלוביק ביקש לקיים שיחת זום מיידית. בשעה 22:00 בלילה, תכף כשנודע לו על ההתנגדות, עלו לשיחת זום מול מנכ"ל משרד החינוך, מנכ"ל 'החינוך העצמאי' הרב אליעזר סורוצקין, הרב רוני דהן מטעם מעיין החינוך ומנכ"ל איגוד הת"תים ומוסדות הפטור הרב מרדכי יעקבזון.

להפתעתם הרבה של המנהלים החרדים, המנכ"ל לא הטיף כקודמיו. הוא האזין תחילה, ואחר כך דיבר. במקום להכתיב ולהנחות לסיום, הוא ביקש לשמוע מה מציעים המשתתפים. "אני רוצה להבין למה אתם מתנגדים ולחשוב על פתרון אלטרנטיבי", אמר סלוביק. המנהלים הביעו חשש מכך שבתלמודי התורה, שם החלו את הלימודים בראש חודש אלול, כשבועיים לפני פתיחת שנה"ל בחינוך הממלכתי, ובחינוך העצמאי שם החלו הלימודים שבוע לפני ה-1 בספטמבר, לא יתאפשר לבודד את התלמיד ללא הרחקת הכיתה כולה מהלימודים. "בחינוך הכללי", הסבירו המנהלים החרדים, "התלמידים מגיעים מהבית ולכן תלמיד שיימצא חיובי, יבודד בלי להשבית את הכיתה, אבל אצלנו המשמעות תהיה השבתת כל הכיתה על כל תלמיד שיימצא חיובי".

סלוביק האזין ואפילו לא נכנס לוויכוח. "אצלי לא יהיו כותרות על גבכם ולא תהיינה הכתבות חד-צדדיות", אמר המנכ"ל למנהלים ועבר מדיבורים למעשים, "נחשוב איך לקיים את הלימודים ולצמצם ככל האפשר את הקורונה, אבל נעשה זאת ביחד וללא עימותים". בסופה של אותה שיחה התקבלה הצעת המנהלים החרדים לבצע בדיקת אנטיגן נוספת במוצאי שמחת תורה. כדי להימנע מכותרות כמו בעבר על הפליית חרדים, ההנחיה נוסחה ולאחר מכן אושרה בממשלה כהוראה לכלל מערכת החינוך, ולא רק החרדית.

בהמשך הדרך, כשסלוביק הבין כי הנחיות נוספות בנושאי קורונה נופלות בין הכיסאות במגזר החרדי, מונתה יועצת לענייני מגזרים, דניאל רוזנבוים, שהונחתה להתמקד בהתאמת הנחיות הקורונה לאופי המגזרי החרדי, עד לרמה של השמת ותקצוב 'נאמני קורונה' במוסדות הפטור, למרות התנגדות משפטית פנים-משרדית.

ספטמבר 2020 תחת ממשלת נתניהו-גנץ ושר החינוך גלנט, הפך עבור החינוך החרדי לספטמבר השחור במובן הכי גרוע ומשחיר של המונח: עם הסתה אנטי-חרדית מכל עבר שלובתה מגבוה על ידי הצמרות הגבוהות במשרד החינוך. ספטמבר 2021, הלבין לטובה את מאורעות השנה שעברה. ובעניין הזה אגב, שרת החינוך שאשא-ביטון, חרף כל משוגותיה ומשגיה, נתנה גיבוי מלא למהלך. בכמה מהישיבות הפנימיות, השרה אף דרשה לראות ברצף החינוכי החרדי – נכס ולא נטל, מודל לדוגמה ולא יעד להסתה.

הביקורת נגד הממשלה על החדרת התכנים במערכת החינוך הכללית והקיצוצים בתקציבי החינוך החרדי (כתוצאה מהיעלמות הסעיפים הקואליציוניים) בעינה עומדת, אך בכל מה שנוגע להנמכת מפלס ההסתה בנושא הקורונה, יש רוח חדשה עם שינוי לטובה. ועל כך יעיד ממקור ראשון ח"כ יצחק פנדרוס שחדרו סמוך לחדר השרה, ובמעבר הצר שביניהם כבר בוצעו קיזוזים – ולא רק תקציביים – בחודשיים האחרונים.

שרה בהכחשה

כל ההקדמה הזאת בנוגע למנכ"ל המפוטר, לא נכתבת כזיכרון להולך, אלא בעיקר כדי להמחיש את עוצמת הטרלול בלשכת השרה. סלוביק שנחשב לסמן המתון של הגבלות הקורונה, ונבחר על ידה בקפידה כמו חתן שמתאים עניבה לחליפה, הפך בעיניה לסדין אדום, לדבריו בשל הובלת מבצע החיסונים והתנגדותו לכיבוס והעלמת נתוני תחלואה בבתי הספר. עמיתי משה גלסנר שחשף באישון ליל שבין ראשון לשני את פרשת המנכ"ל המפוטר, סיפר לי על טענות חמורות נוספות לגריעת נתונים, שנבדקות בימים אלה. שרת החינוך אמנם מכחישה את כל הפרסומים – הוא אשר אמרנו: שרה בהכחשה – אך שרי הממשלה שמכירים את הגברת ופוגשים אותה מדי שבוע בישיבות הממשלה, מאמינים דווקא לגרסת המנכ"ל המפוטר ולא לגרסת השרה, חברתם לממשלה.

"היא הרי אמרה בתחילה שלחסן בבתי הספר זה פשע, ואחר כך חזרה בה וסיפקה איזשהו הסבר מתפתל", אמר לי השבוע אחד השרים בתסכול מבעבע. "לכל אורך הדרך הרושם שלנו היה שהמנכ"ל מנסה ליישם את מדיניות הממשלה והשרה תוקעת מקלות בגלגלים. היא התקוטטה עם שר הבריאות ניצן הורביץ ממרצ, שגם הוא עצמו מתון מאוד בנוגע להגבלות; דרשה להסיר מסכות; יצאה נגד הגבלות חדשות ושחררה כל מיני אמירות על כך שמשרד הבריאות הוא האחראי לקורונה ולא משרד החינוך. כל התנהלותה נראתה הזויה בעיניי חברי הממשלה".

העימות האחרון, ועוד בטרם נודע על פיטורי המנכ"ל, התרחש בישיבת הממשלה, השבוע. שאשא-ביטון התרעמה על הטלת ההגבלות, ובאותה שפה תובענית ומתנשאת שבה ניהלה בעבר את שיח האולפנים מול הפרופסור גבי ברבש, הסבירה לראש-הממשלה ולשרים עד כמה הממשלה ניהלה עד כה את הקורונה בצורה נכונה, עם כלכלה פתוחה ובלי סגרים והגבלות מיותרים. "אז למה להטיל הגבלות כעת?" אמרה המפטרת, וראש-הממשלה בנט השיב בזעם כבוש: "אם היו מקדמים את חיסוני הילדים בבתי הספר כפי שצריך, לא היינו צריכים להטיל כעת הגבלות חדשות".

טועה מי שמתייחס לשרת החינוך כאל מכחישת קורונה פעילה. מעקב אחרי התנהלותה כבר מהקדנציה הקודמת מלמד שמדובר בשיטת עבודה שדיבידנד פוליטי בצידה. מאלמוניות מוחלטת כשרת שיכון – היא הפכה לח"כית בולטת שגירדה מספר דו-ספרתי של מנדטים בחלק מהסקרים וסללה כך את דרכה ל'תקווה חדשה'. ממעמקי הסקרים כיום, מאגר המנדטים הלא בהכרח צלול של מתנגדי החיסונים ומכחישי הקורונה, מגיע לפי מדדי החיסון, לכעשרים אחוזים מהאוכלוסייה ואף יותר. אצל חלק לא מבוטל מנמנעי החיסון לא מדובר בחשש בעלמא אלא באנרכיזם אידיאולוגי, ושאשא-ביטון עבורם היא נציגה נאמנה לתפיסת החיסוניות הלאומית.

בחיסונים היא מוכיחה רפיסות מדאיגה, אך בחיסולים מתברר – שרת החינוך מגלה עוצמה. בכל ממשלה מתוקנת, לא המנכ"ל וצוותו היו מפוטרים באקספרס של חצות ונדרשים שלא להגיע למחרת, אלא השרה עצמה היא שהייתה מפוטרת על-ידי ראש הממשלה. אבל זוהי ממשלה שהקלקול שולט בה בכל פינה. לכל ח"כ ושר, יש כוח שאינו פחות מעוצמתו של ראש-הממשלה.

כשמדובר בשר כמו אלי אבידר שמטריל את המערכת להנאתו ומונע החלטה על הרחבת איכוני השב"כ, או במפלגה שמספר הג'ובים הפיקטיביים שלה גדול ממספר מצביעיה בסקרים, אפשר איכשהו להמשיך ולחיות עם המציאות המורכבת של ממשלה נטולת עוגן וסמכות בסיסיים. אבל פה מדובר בגברת שמפתחות מערכות החינוך והבריאות נמסרו בידיה, דה-פקטו. תחלואת הילדים משליכה על מצבה של המדינה כולה, וכישלון מבצע החיסונים בבתי הספר הוא עובדה ולא השערה. לתחושת חבריה לממשלה, שרת החינוך מחזיקה בנכסים הקריטיים שנמסרו לה כיום, כמו שי ניצן בגרוגרתו של מנדלבליט בעבר.

דלית שטאובר, מנכ"לית המשרד בתקופתו של סער כשר חינוך, שמונתה מחדש למנכ"לית בהליך מזורז בצהרי יום שלישי, נחשבת לאשת אמונו של שר המשפטים גדעון סער. מינויה מעל לראשה של השרה, הוא הצעד הקרוב ביותר לנזיפה והדחה בנסיבות. על יותר מזה, איש לא יכול להעז ולחשוב בממשלת הכלאיים של בנט, שבה כל מוזר – מלך.

העובדה שאיש מחבריה של שאשא-ביטון לשולחן הממשלה, וראש הממשלה בראשם, לא יכול לקרוא לה לסדר ולהשליט את מדיניות הממשלה בעל כורחה של השרה הסוררת, מעידה על גודל השבר. כבר לא מדובר בפוליטיקה, אלא בחיים עצמם, כפי שהגדיר בשעתו ראש הממשלה לשעבר. ולא החיים של נכדינו אי שם באופק האיראני המגורען, אלא שלנו ושל ילדינו כאן ועכשיו, בתקופת הקורונה.

מכת ברק

כשרואים את מחול הג'ובים והחיסולים, מבצע החיסונים שלא מתקדם לשום מקום והכשל בכל כך הרבה חזיתות, אי אפשר שלא לשאול בתמיהה, איך הם מרשים לעצמם שם בממשלה לעשות ככל העולה על רוחם.

את התשובה מספק כמובן ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו – שממשיך להיות עבור הממשלה, מתנה שלא מפסיקה לתת. כל עוד ביבי כאן, כל תחלואיה של הממשלה יוכשרו בעיני בוחריה ממחנה המרכז-שמאל. בסופ"ש שעבר, פרץ עיתונאי 'וואלה' ברק רביד עם הכותרות שסיפק נשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ במסגרת ריאיון מיוחד שהעניק לרגל הוצאת ספרו. טראמפ גידף את נתניהו ודיבר על כפיות הטובה של האיש, שרץ לברך את ביידן ולשגר לו סרטון ברכה. עבור הבוחרים החרדים, בישראל ובארה"ב, שהערצתם לבנימין בן צילה נתניהו משתווה רק להערצתם לדונלד בן פרד טראמפ – זה היה סוג של מריבה בתוך המשפחה. משבר עבור הילדים שצריכים להחליט אם להאמין לגרסת האב או האם שמצויים במשבר.

לקשריו של רביד בבית הלבן, נחשפתי ממקור ראשון ביום השקת תוכנית המאה. נתניהו כינס אז את העיתונאים שנלוו אליו לחדר הישיבות ב'בלייר האוס' הסמוך לבית הלבן, והכריז על הבאת תוכנית הסיפוח לאישור מליאת הממשלה, "ביום ראשון הקרוב".

בעוד נתניהו חוגג כחתן ביום חופתו, שפך רביד מים קרים על ראשו וחשף כי על פי המידע שבידיו, האור הירוק שקיבל נתניהו מהשגריר פרידמן ידיד המתנחלים, נבלם בהוראה ישירה של ג'ארד קושנר. נתניהו נדהם ומלמל דבר מה בגנותה של העיתונות הישראלית, שיכולה ללמוד פרגון מהו מהקולגות האמריקאים. אבל בדרך חזור, על כבש המטוס, המקור המדיני הבכיר שכינה עצמו "האיש עם העניבה האדומה", נאלץ להודות בפני רביד ש"מישהו בממשל שם לנו ברקס, כנראה בלחץ גורמים ב'כחול לבן' מהצד הישראלי".

את הריאיון עם טראמפ אפשר כמובן גם לראות באור חיובי: נתניהו הצליח למרות הטרוניות של טראמפ, למנף את הריבונות המפוספסת לדיל שבמסגרתו נחתמו 'הסכמי אברהם', והוא עשה זאת בין השאר, בזכות עוצמת נוכחותו במדיה ובציבוריות הרפובליקנית, שטראמפ שיחר לפתחה לפני הבחירות. אצל בנט לעומת זאת, אנו רואים איך ההפך הגמור קורה. אחרי שהחניף לנשיא ביידן, הנשיא האמריקאי הפך את עורו ולא סופר את ראש הממשלה הישראלי, נטול העוצמה מבית ומחוץ, בכל המישורים: בסוגיית הגרעין האיראני, אספקת מטוסי התדלוק, והטלת וטו על סחר עם חברות הייטק ישראליות שפעלו באישור משרד הביטחון. בנט פה ושם, הוא ראש ממשלה במשקל נוצה.

מצב שבת

למערכת היחסים המתקררת בין הממשל האמריקאי לממשלה הישראלית, אחראית במידה רבה סיעתו של ראש הממשלה. לביידן פוביה עם הבנייה במזרח ירושלים עוד מתקופתו כסגן הנשיא של אובמה, כשבדרך חזור מירושלים הוכרז בירושלים על השקת תוכנית בנייה ברמת שלמה.

מי שעשתה לו את זה הפעם, וממש באותה טריטוריה, הייתה שרת הפנים איילת שקד, שקידמה את תהליכי אישור 10,000 יחידות דיור לבנייה בעטרות. בנט עצמו התנער מאחריות והטיל אותה על הוועדה לתכנון ובנייה שנשלטת בידי אנשי הליכוד, אבל בממשל האמריקאי – כפי שנחשף כאן לראשונה – בדקו וגילו ששקד עצמה התפארה בפני גורמים מימין וראשי ההתיישבות, עוד לפני אישור הוועדה, כי היא זו שמקדמת את תהליכי האישור שביבי עצמו חסם בתקופת כהונתו. לא רק מבית, אלא גם מחוץ, הממשלה הזאת נתפסת בשקריה.

הכותרות שניפק טראמפ – נפלו על נתניהו ללא הזמנה, ובמישור הימני הפנימי יש בהן גם פן חיובי, אך לטרלול של הפקת הסרטון שבו הוא מתחנן ממש לחוס על חיי רעייתו וילדיו ולהצמיד להם אבטחה – אחראי אך ורק נתניהו עצמו. אין עוד מלבדו. אחד מח"כי הליכוד סיפר לי השבוע במבוכה איך קיבל טלפונים בהולים עם בקשה לעלות לשידור ולהסביר את הצורך באבטחה צמודה. "לא ידעתי מה לומר", תיאר הח"כ הנבוך, "לרגעים חשבתי לעשות להם מגבית בסיעה לרכב ונהג צמוד, ושרק יעזבו אותנו לנפשנו".

את שהייתו בסופ"ש בקיסריה יחד עם בני משפחתו בתקופת כהונתו כראש-ממשלה, שרי ממשלת נתניהו הגדירו כ"מצב שבת". נתניהו נראה בבקרים של יום ראשון כמי שנסחף בטרפת של בני משפחתו ומגיע בהשפעתה לישיבות הממשלה. ככל שחלפו השעות, ההשפעה התפוגגה ונוטרלה על-ידי עיסוק כבד-ראש בענייני המדינה. על ביבי כיו"ר האופוזיציה, שאיבד את הבלאנס והאיזון של עיסוק בניהול המדינה, אפשר לומר: כל השבוע מרגיש כמו שבת.

בינתיים, מי שמחזיקים אותו בחיים וגורמים לו להמשיך ולהוביל בסקרים, הם הח"כים החרדים, שמגוננים עליו יותר מאשר ח"כי הליכוד. "כולנו הולכים בעניין הזה אחרי דרעי", אמר לי בכנות השבוע אחד מח"כי 'יהדות התורה' וגם סיפק אנקדוטה – תשמעו סיפור: אחרי שח"כי 'יהדות התורה' סנטו בעבר בחברם ח"כ מאיר פרוש שנפגש והצטלם עם שר הדתות מתן כהנא, נתפסו הח"כים ליצמן, גפני ואשר כשהם מסתודדים בסופ"ש שעבר עם שר הרווחה מאיר כהן בפרסה שמאחורי המליאה.

"מי שתפס אותם על חם וצילם, רגע אחרי שדרעי דרש שלא להסתודד עם הקואליציה, היה מאיר פרוש", סיפר אחד מהחברים שישבו מהצד במליאה. אבל מה שמעניינת יותר, היא תגובת אחד הנתפסים. "יש הבדל בין שיח ענייני כדי לקדם נושא תקצובי מול מאיר כהן מ'יש עתיד', לבין מו"מ וצילום עם שר הרפורמות מתן כהנא מ'ימינה'", הסביר אחד המשתתפים, במשפט שאי שם בעבר, לפני שנה-שנתיים, היה מתפרש בדיוק מהכיוון ההפוך.