“הוויטמין שישפר את ביצועי המוח!”
“העגלה שתגרום לבייבי להירדם בנינוחות!”
“המכשיר שימשוך אליו חיידקים מכל החדר!”
כאלו ואחרים הם הפרסומים שפוגשים אותנו חדשים לבקרים ומבטיחים ניסים ונפלאות. משום מה, נשים נוחות יותר לתת אמון ואפילו להשקיע סכומים לא מבוטלים בהבטחות ‘מדעיות’ כביכול, בלי לחקור אותן לעומקן. בצד האחר של הסקלה נמצאים פרסומים שאין להם מגמה כספית ברורה, כמו עב”מים שנראו מרחפים לפנות ערב, מפלצת שמגיחה ממעמקי אגם ותנינים שרוחשים בתעלות הביוב של ניו יורק.
במדור הזה נציץ לדברים הנחשבים ‘אמיתות’, נערער ונהרהר על אקסיומות לא ממש מוצקות, ואולי אפילו נגרום להרהורי חרטה באי אלו לבבות.
והפעם: כדור הכביסה המופלא
מה מזהם יותר את כדור הארץ – חיתולי בד או חיתולים חד פעמיים?
במחשבה ראשונה, החד פעמיים שמתכלים אחרי מי יודע כמה שנים, מצמררים כל מי שהירוק מדבר אל ליבו. לא מעט אימהות ירוקות שחוששות למצב הכדור – מוכנות להתעסק עם חיתולי בד או לחזור לימי ‘שירות החיתולים’ הזכורים לא לטוב, העיקר שאת כדורנו לא תאפוף ערפילית של חלקיקי פלסטיק, ויצורי ים לא יחנקו חלילה משיירי ניילון.
מדהים לגלות שישנם מחקרים שטוענים שחומרי ההלבנה והכביסה שדרושים כדי להחזיר את החיתולים לשימוש – גורמים ללא פחות זיהום משאבי טבע. לדוגמה: תכולה גבוהה של נתרן במי הקולחין – שלאחר מחזור הופכים למי השקיה, הורסת את הקרקע, מזיקה לגידולים חקלאיים ומזהמת את מי התהום. גם הקצף של חומרי הניקוי יוצר שכבה מכוערת על נהרות ואגמים, והפוספטים שמתווספים לחומרי הכביסה מאיצים את הצמיחה המוגזמת של אצות מכוערות ומצחינות, שמונעות חמצן מדגים ומיצורי מים אחרים… בררר.
ומה עם ים הכביסות שלנו?
לא פלא שלנישה הזו הומצא כדור הכביסה המתוחכם, שאמור להחליף לגמרי את חומרי הכביסה וגם לתת מענה למי שמפתח אלרגיות ותחלואי עור בשל החומרים שמצטרפים לניקוי. הכדור הקשיח שמכיל חלקיקים של קרמיקה, נחושת ועוד, נכנס באלגנטיות לתוף המכונה, וגורם למערבולת בעזרת המבנה הייחודי שלו.
הוא אינו מזהם, אורך החיים שלו נע בין 50 ל-1,500 כביסות, וכך הוא גם אמור לחסוך לנו כסף.
בארצות הברית נמכרו כדורי הכביסה בערוצי קניות ביתיים, בשיווק רב–שכבתי ובחנויות קמעונאיות שמתמקדות באקולוגיה או סביבה.
ד”ר יו קרטרייט בדק את הנושא לעומק והפריך רבות מההצהרות המדעיות כביכול, שהצטרפו לשיווק הנמרץ של כדורי הכביסה.
אם למשל נטען שהכדור הופך את מולקולות המים לחלקלקות יותר כפי שעושה זאת הסבון, אמר ד"ר יו: "הסבון עובד כי הוא מכיל 'חומרי שטח' של שרשראות ארוכות של מולקולות המושכות את מולקולות השומן בבד החוצה למים. אין שום דרך שבה אפשר 'לארגן מחדש' מים ליצירת מולקולות כאלה. מערבולת המים אומנם מסייעת לשחרר לכלוך רופף".
טענה אחרת שנכתבה בחוברת המצורפת לכדור הייתה ש"הרכיבים המסתוריים בונים מחדש את המים באופן שיגרמו להם לפלוט גלים אלקטרו–מגנטיים אינפרה אדומים רחוקים".
ד"ר קרטרייט מעדכן שכל חומר בטמפרטורת החדר פולט גלים אלקטרו מגנטיים אינפרה אדומים רחוקים, כולל דופנות מכונת הכביסה, המים והבגדים עצמם. אם הקרינה הזו אכן מסייעת בכביסה (וזו שאלה גדולה!) הרי שלא צריך לקנות כלום כדי שהמכונה תבצע זאת.
המבחן החשוב ביותר שנערך לכדורים הללו היה מבחן התוצאה.
קבוצה המכונה 'מחקר נירוונה' השוותה בין כביסה בסבון אנונימי, לכביסה במים רגילים ובכדור כביסה. לשם כך נחתך בד כותנה לשלוש רצועות, שעליהן נמרחו כתמי לכלוך של גריז, קטשופ, חרדל, שמן זית, טוש, עט כדורי וקפה. הרצועות נשטפו בנסיבות זהות באותן טמפרטורות והוגשו לבדיקת השופטים, שלא ידעו כמובן איזו רצועה כובסה ואיך.
הרצועה שנשטפה בסבון הייתה נקייה בהרבה מהשתיים האחרות, שדורגו בערך שווה.
ניסויים נוספים ערך איגוד הצרכנים האוסטרלי, וגם הוא מצא שכדורי הכביסה אינם טובים יותר ממים רגילים…
נציבות הסחר הפדרלית של ארה"ב פרסמה על הכדורים כי: "בדיקות מראות שהגאדג'טים האלה עושים מעט יותר מאשר לנקות את הארנק שלך. במקרה הטוב, הם טובים במידה שולית מכביסת בגדים במים חמים בלבד ולא יעילים כמו שטיפתם עם אבקת כביסה. במקרה הגרוע המוצרים חסרי תועלת לחלוטין”.
כיום, ממשיכים משווקים למכור כדורי כביסה. כדי שלא להתנגש בחוקי הגנת הצרכן שדורשים אמיתות פרסומית, הם נתמכים בטענות מעורפלות מאוד.
