משובת נעורים מלפני עשרים וחמש שנה, רכשה לה קהל מאמינים ומשתטחים. עכשיו אותם בחורים מתייצבים ומבקשים להודות: "שגינו, אבל לא זהו קבר מתתיהו הכהן"
צילומים: שמוליק פרנקל
המונים עולים ומבקשים ישועות. "קברו של מתתיהו בן יוחנן כהן גדול" ביער חשמונאים צילום: פלאש 90
כמדי שנה בחג החנוכה רחובות ירושלים מתכסים במודעות: "ישועות בקברו של מתתיהו בן יוחנן כהן גדול. ההסעות יצאו מרחוב יחזקאל. אין צורך להירשם, באים ונוסעים".
והפרסום עובד. מדי ערב בשעה היעודה מתאספים מאות אנשים ונשים בתחנה. האוטובוסים מתמלאים בזה אחר זה ועושים את דרכם עם מאות יהודים תמימים מבקשי ישועות אל קברו של הכהן הגדול.
אחרי חצי שעה של נסיעה האוטובוס מגיע לאזור שבין צומת שילת וצומת חשמונאים. הנהג מאותת ימינה, ופונה אל תוך יער אורנים הסמוך לקברי המכבים. מרחוק כבר אפשר להבחין בציון הקדוש. המתפללים יורדים נרגשים, נכנסים אל החורבה העתיקה ושופכים את ליבם.
תפילות הן דבר נשגב. בכל מקום שאדם נמצא בו.
אלא שבכל הסיפור המדובר יש רק בעיה אחת קטנה: באותה חורבה שבקרחת יער האורנים אין שום קבר של צדיק.
כדי למנוע לזות שפתיים, נראה שאין ברירה אלא לגלות פעם אחת ולתמיד שכל האתר הזה הוא מהתלה של כמה שובבים אי שם לפני עשרים וחמש שנה, מתיחה שיצאה משליטה והתפתחה לממדים מבהילים.
פה ייבנה. הבקע בחזית החורבה השוממה
רגע לפני שתכעסו עליי, אספר לכם את מקורותיי. לצורך כך אני עולה אל ביתו של שכני וידידי, ר' שמואל פרנקל, שפותח בפניי אלבום תמונות שהשתמר מימות הבחרות שלו. כל הסיפור כולו תועד על ידו במצלמה ביתית בזמן אמת. עכשיו הוא חושף.
"היינו נערים צעירים ושובבים", הוא מצטחק. "רצינו בסך הכל להקים קבר שיסחוף אליו תיירים. אם היינו יודעים לאן זה יתפתח, ברור שלא היינו עושים את זה".
הם היו ארבעה בחורים בגילי העשרה המוקדמים:
שנים מהם, נחמן לנגר (גיסי) ומשה כהן, למדו בישיבת טשעבין; חבר נוסף, שלום פוקס, מישיבת אטיק, והאחרון, איש שיחי, שמוליק פרנקל מישיבת המתמידים. באותה תקופה הם היו מתעסקים הרבה עם קברי צדיקים. חרשו את הארץ לאורכה ולרחובה, השתטחו על קברי הצדיקים מדן ועד באר שבע. אין כפר ערבי שלא הכירו.
באחד מאותם המסעות הגיעו לאזור מודיעין, לאזור יער המכבים. תוך כדי טיול ביער מצאו חורבה עתיקה שעמדה שוממה. כל מה שהיה שם הוא חדר אחד גדול עירום, עם בקע בחזיתו. הם נכנסו אליה כדי לפוש מההליכה. השמועות סיפרו שבאותו מקום היה קברו של ש'ייח ע'רבאוי (המערבי).
הישר מ'רוט חומר בנייה'. הפועל הערבי והטרנזיט עם האבנים ושקי המלט
הנערים המותשים השתרעו על האדמה, לגמו קצת מים, ולפתע אחד מהם התלוצץ בקול: "אם זה אזור החשמונאים ויש כל מיני השערות על קברו של מתתיהו שצריך להיות בסביבה, למה שלא נקבע את הקבר פה?!"
החברים הצטרפו בשמחה. "יאללה שיהיה". מישהו מהם הוציא ספריי וכתב על הקיר הפנימי. פ"נ מתתיהו בן יוחנן כהן גדול לאחר מכן הוסיפו ליד 'ובניו'.
אבל בחורים עליזים, כמו בחורים עליזים, החליטו לקחת את זה שלב קדימה. לא מסתפקים בספריי, אלא מבקשים ליצור קבר. הם נסעו לירושלים. ברחוב שמואל הנביא שכן מתחם חומרי הבנייה 'רוט'. אחרי ששילמו על שקי חול, חצץ ומלט, נתנו לפועל הערבי סכום
של שלוש מאות שקלים דמי משלוח ועלו איתו על הטרנזיט בדרך לקברו של הצדיק.
במשך כמה שעות ערבבו את החומרים ויצקו את תל האבנים המחולטר בבקע של הקיר הפנימי שבחורבה. לסיום הציבו חתיכת שיש קטנה, עם הנוסח על הכהן הגדול שנטמן בה.
"בעצם", נזכר פרנקל, "יש משהו שוודאי קבור שם". הוא מספר שעם תום הבנייה הוא הבחין לפתע שהפלאפון שלו – סטרטאק מוטורולה למי שקצת יותר מבוגר – אבד. הוא ביקש מלנגר לצלצל אליו כדי לאתר אותו. קול עמום נשמע מתוך המצבה הטרייה. ובכן, מתברר שלא כהן גדול נטמן שם, אלא מוטורולה קטן ומיושן.
עייפים אך מרוצים חזרו לביתם.
בנייה קלה. מערבבים מלט לקראת הקמת המצבה
ובינתיים השמועה עשתה לה כנפיים ומתפללים החלו לפקוד את הקבר הקדמון. הבחורים החליטו כי הגיעה העת לשדרג. הם הזמינו חתיכת שיש גדולה יותר מבית המלאכה בהר המנוחות, ובתחתיתה חתמו 'האגודה למען קברי צדיקים'.
אם תהיתם, הם עצמם היו האגודה.
מאז הפך האתר למקום עלייה לרגל. חיידרים עם תלמידים, קבוצות מאורגנות ומבקשי בקשות, כולם משתטחים על הקבר וטוענים לפעולת ישועות.
עם השנים יצאו שמועות שפקפקו באמיתות הקבר, אך הן נדחו על הסף בידי "מומחים לקברי צדיקים". כאשר קק"ל ביקשה לסגור את מתחם הקבר, מחשש להתמוטטות, ירושלים כוסתה במודעות מחאה וזעזוע על קברי הקדמונים ונפתחה מערכה סוערת.
ורק ארבעה צעירים שהיום כבר מחתנים ילדים, נושאים עימם את הסוד.
נס להתנוסס. גרפיטי ראשוני מעל למצבה
מה מוסר ההשכל? ובכן, דבר ראשון נאמר מה לא. אף תפילה לא הולכת לחינם. ודאי לא תפילה שנערכה בתום לב ובאהבת ה'. כאשר יהודי או יהודייה עומדים במקום מסוים ושופכים שיח, בזכותו של צדיק, כנראה שהזכות הזו אכן עומדת להם!
אבל יש כאן מסר חשוב לדור שלנו, שממהר לרוץ אחרי כל אמירה חדשה. המקרה של קבר מתתיהו צריך לשמש לנו דוגמה, לא ללכת שולל אחרי דמיונות. לפני שמחליטים לנדוד או לנסוע, מומלץ מאוד לחקור, לברר, לדעת אם אכן יש
כאן קבלה מוסמכת שמישהו מגדולי ישראל חתום עליה.
מחלטרים במרץ. טיוחים אחרונים למצבת "הצדיק"
ויקום הקבר. עם לוח השיש הראשוני
וה' יעזור לנו לגלות את האמת.
פעם אחת סיפר רבי נחמן זכר צדיק וקדוש לברכה לבתו אדל ממפורסם אחד שתשע שנים היה מתפלל בהתלהבות מאד יען שחתול גררה והקישה אצל הדלת ונדמה לו שהחסידים דוחפים את עצמם אצל הדלת, ואחר כך נודע לו שהוא חתול נמצא שהיה מתפלל לשם החתול רחמנא ליצלן (אבני"ה ברזל דף כז–כח אות יג)
העת לשדרג. עם לוח המצבה שהגיע היישר מהמפעל בהר המנוחות
