להכניס את החינוך החרדי לבסיס התקציב

הגיע הזמן שתקציב החינוך החרדי לא יהיה תלוי בטובות ובחסדים, אלא יעוגן בבסיס התקציב

לאחרונה, במסגרת אישור תקציב המדינה, אישרה הממשלה – לראשונה מאז קום המדינה – את עיגון תקציב החינוך הממלכתי דתי (חמ"ד) בבסיס התקציב. כלומר – מעכשיו, מנהלי מוסדות אלו לא יצטרכו לקושש תקציב בשנים הבאות, מאחר והוא נמצא בבסיס התקציב – ללא קשר לשאלה האם הנציגים שלהם יהיו בקואליציה או באופוזיציה, שכן הוא לא תלוי בהסכמים קואליציוניים – בניגוד לחלק גדול מהתקציבים המגיעים לציבור החרדי.

זה קרה בממשלה שהעומד בראשה הוא בעצמו ממוסדות החמ"ד, והוא אף טרח לציין זאת כאשר בירך על הצעד התקדימי. לא מפתיע היה לגלות שמנהלי מוסדות אלו כתבו מכתב תודה והוקרה לעומד בראשות הממשלה ולכל השותפים על הסדרת תקציבי החמ"ד "כראוי להם", כלשונם. הם השכילו להבין את חשיבות הדבר ודאגו שזו תהיה אחת מהפעולות הראשונות של הממשלה החדשה.

בכל תקציב המדינה יש סעיפים הנמצאים בבסיס התקציב. בדרך כלל פעילות המופיעה בבסיס התקציב קרוב לוודאי תתוקצב גם בשנים הבאות, ולא צריך לנהל על סעיפים אלו ויכוח בכל שנה – בשונה מסעיפים שאינם מתוקצבים בבסיס התקציב, שאחד החסרונות העיקריים שלהם הוא אי ודאות בנוגע להמשכיות התקציב.

• • •

לפני כשנה בדיוני התקציב בוועדת הכספים הודה ממלא מקום ראש אגף התקציבים במשרד האוצר, יוגב גורדוס, במענה לשאלתו של ח"כ הרב ינון אזולאי שתקציב הישיבות לא נמצא בבסיס התקציב. עובדה זו גורמת לכך שכל פעם בדיוני התקציב תלמידי הישיבות לא מקבלים את מה שמגיע להם כדין ומוצגים כסחטנים ורודפי בצע – וזה היה בתקופה שוועדת הכספים הייתה בידיים חרדיות והמפלגות החרדיות עדיין היו בקואליציה. כעת, כאשר השתנה המצב והשליטה עברה לאלה שרוצים להשליך אותנו במריצות, אנחנו נאלצים לחזר על הפתחים כקבצנים ולהתחנן על עצם הקיום של עולם החינוך שלנו – לא על מותרות ולוקסוס.

אנחנו זוכרים איך כאשר בשעתו שר האוצר דאז לפיד קיצץ את תקציבי הישיבות ח"כ ניסן סלומינסקי, מי שכיהן באותה העת כיו"ר וועדת הכספים, "עשה לנו טובה ודאג לנו", ושוב נאלצנו לחוות גל של הסתה בתקשורת ובעיתונות הכלכלית על הסחטנות החרדים והעלות שלהם לקופת משלם המיסים.

האירוניה היא שישנם תקציבים רבים שהציבור החרדי לא נהנה מהם כלל – כמו ספורט ותרבות – שמעוגנים בבסיס התקציב, (לפני כמה ימים התפאר שר התרבות טרופר בכך שהכניס לבסיס התקציב מיליונים לצורך קידום הספורט בישראל). החינוך שלנו לא אמור להיות הבן החורג של המדינה; לא כל פעם שיש גירעון הוא צריך להיות הראשון שייפגע, והנציגים החרדים לא אמורים להילחם על כבשת הרש שנעשקת שוב ושוב.

הגיע הזמן שגם מנהיגי הציבור החרדי יעמדו על כך בהווה – ובעיקר בעתיד, כשישובו בעזרת השם להיות בהנהגה – שכל תקציב הישיבות ומוסדות התורה שלנו ייכנס לבסיס התקציב. לפעמים עדיף תקצוב מופחת מעט אך קבוע ובטוח לאורך שנים, מאשר תקציב קואליציוני שמתקבל לאחר עבודה קשה ובנוי בעיקר על צדקות ונדבות המשמש לצורך בסיסי וקיומי של כל העם היהודי.

כך גם אברכי הכוללים ידעו בדיוק שקצבת משרד הדתות מובטחת וקבועה ללא עליות ומורדות, ואינה תלויה בגחמה של שר כזה או אחר. הישיבות ומוסדות החינוך יוכלו לתכנן לשנים ארוכות את התקציב, ולא יחששו כל פעם מקיצוצים ושינויים.

החיים הפוליטיים הם מחזוריים, ופעם בכמה שנים נציגי הציבור שלנו לא נמצאים בעמדת השפעה על פקידי האוצר. בזמנים אלו הכי קל לנערי האוצר ולפוליטיקאים החילונים לנצל את העובדה שאין כוח פוליטי לציבור החרדי ולקצץ את הסעיפים התקציביים שקשורים אליו – בפרט לאור העובדה ששכרה בצידה, והם צפויים לקבל על כך דיבידנדים ונקודות זכות בגין עצירת "הסחטנות החרדית".

אנחנו משלמים מיסים בדיוק כמו כולם, ומגיעות לנו זכויות כמו כל אזרח במדינה. הילדים שלנו לא שונים משום ילד אחר, והם זכאים למוסדות ראויים ולתנאים הולמים לא פחות משום מגזר אחר בארץ. רק על ידי הכנסת כל סעיף לבסיס התקציב נמנע את החרפה הזאת לדורות. אנו לא זקוקים לטובות; אלו הן הזכויות הבסיסיות שלנו.

• הכותב רואה חשבון ומלווה פיננסי בארגון מסילה

הגיע הזמן שגם מנהיגי הציבור החרדי יעמדו על כך בהווה – ובעיקר בעתיד, כשישובו בעזרת השם להיות בהנהגה – שכל תקציב הישיבות ומוסדות התורה שלנו ייכנס לבסיס התקציב