אליעזר שולמן
כ"ד כסלו התשפ"ג
איך מסכמים במערכת הביטחון את אירועי השנה הלועזית החולפת?
מה הם האינטרסים של גופי הביטחון הפלסטיניים ומי מאתגר אותם?
וגם, מה אפשר ללמוד מהצעת החוק החדשה הנוגעת לאזור ההתנתקות?
ההערכה הרווחת במערכת הפוליטית היא שבשבוע הבא, אם לא תתרחש הפתעה, תושבע ממשלת נתניהו והוא יחזור לראשות הממשלה. אחת הסוגיות המרכזיות שהוא יידרש לעסוק בהן עם שר הביטחון ככל הנראה יואב גלנט, והשר המיועד לביטחון לאומי ח"כ איתמר בן גביר, היא ההתפרעויות ביהודה ושומרון שמעסיקות את צה"ל זה תשעה חודשים. בכל לילה חיילי צה"ל פועלים במסגרת מבצע 'שובר גלים' ועוצרים מחבלים, אך נדמה שהפעולות היומיות איבדו את האפקטיביות שלהן כמו גם את ההרתעה. הפחד חזר לשיחות של תושבים ישראלים ביישובים היהודיים.
מפקדים בצה"ל מדברים בגלוי על הצורך להשקיע כוחות ומשאבים ביהודה ושומרון ונערכים לזמן עשרות רבות של גדודי מילואים לשירות בעוד חודש. זאת לאחר שכבר הוארכו תקופות השירות של חיילים סדירים כמו גם של אנשי מילואים. לדבריהם באירועים הביטחוניים קיימת מגמת הסלמה שהולכת ומתחזקת. את חוסר היציבות בשטח אפשר לראות ולהרגיש בכל מקום. במערכת הביטחון לא מדברים עדיין במושגים של אינתיפאדה, בהקשר של התקוממות עממית ויציאה של המון פלסטיני לרחובות. מנגד לא בטוח שהמודל הזה עדיין רלוונטי. מרבית מפקדי השטח בצה"ל מדברים על התעוררות לאומית ומוכנות של ציבורים הולכים וגדלים ברחוב הפלסטיני לפעול כנגד ישראלים או להיערך ללחימה מול כוחות צה"ל.
התרחבות ההסלמה הביטחונית ניכרת בגזרות שונות ולא רק בצפון השומרון. קיים מספר גבוה של נרצחים ישראלים בפיגועים בחודשים האחרונים. לפי נתוני צה"ל בשנת 2022 נרשמו 31 הרוגים ישראלים כתוצאה מטרור: 23 אזרחים שנרצחו בפיגועים ושמונה חיילים שנרצחו במהלך לחימה ביהודה ושומרון ובפיגועים שהתרחשו בשטח. בכל היבטי הטרור חלה בשנה האחרונה עלייה, כולל בטרור עממי של זריקות אבנים ובקבוקי תבערה, בעיקר בצירי התנועה.
הימים האחרונים והנתונים החמורים מצביעים על עלייה משמעותית מאוד בכמות פיגועי הירי וחילופי האש עם כוחות צה"ל: פי שלושה משנת 2021. חלק מהעלייה ניתן להסביר בהגברת הפעילות המבצעית בלב מחנות הפליטים בג'נין ובשכם, אבל גם מעבר לכך מדובר בעלייה דרמטית ונראה כי ההסלמה הביטחונית צפויה ללוות גם את ממשלת נתניהו.
הערכת מצב שפרסם השבוע פיקוד המרכז הייתה פסימית וצפתה את המשך ההסלמה גם לאחר חילופי הממשלות בישראל, לאור המצב הפנימי ברשות הפלסטינית. צפון השומרון עומד עדיין במרכזה של ההסלמה האחרונה בצל קשיי משילות של הרשות הפלסטינית. זמינות הנשק לצעירים ברחובות הפלסטיניים מובילה לכך שלעומת פיגועי הבודדים של 2015, שברובם היו מאופיינים בדריסה או דקירה, בגל הטרור הנוכחי גובר משמעותית השימוש בנשק חם גם בביצוע פיגועים בודדים.
המספר מוכפל
הנתון שמשקף טוב מכל את המציאות בנוגע לכלי נשק שנמצאים בידיים פלסטיניות ביהודה ושומרון הוא שאין בנמצא נתון כזה. צה"ל נוהג להעריך שברצועת עזה הצטברו 20 או 30 אלף רקטות ובידי חיזבאללה יש יותר מ־120 אלף רקטות, כמה עשרות מהן מדויקות, וגם מאות רבות של מל"טים, אבל לשאלה כמה רובים ואקדחים מסוגים שונים נמצאים פה ממש, מעבר לקו הירוק, אין לו תשובה או אפילו ניחוש מושכל. משיחות עם גורמים מכל הגופים האמונים על השטח – מהאוגדה המרחבית, דרך אנשי אמ"ן ושב"כ ועד למתאם פעולות הממשלה בשטחים – מדובר בחור שחור, נעלם, שנע סביב "אלפים רבים" של כלי נשק בידיים פלסטיניות. אבל לא מן הנמנע שהמספר גבוה יותר.
אחד מניסיונות הפיגועים החמורים ביותר בתקופה האחרונה נמצא עדיין בחקירה. ביום חמישי בשבוע שעבר מכונית פגעה ברוכב אופנוע בתל אביב. החשוד בדריסה, פלסטיני בן 31, שהה בשטח ישראל ללא היתר. הוא נעצר בסוף השבוע ולאחר שעלה חשד למניע לאומני הוא הועבר לחקירת שב"כ. רוכב האופנוע, בן 30, פונה במצב בינוני מזירת התאונה לבית החולים איכילוב. הרוכב גלעד תנעמי סיפר כי בעת ששוחח עם חבר סמוך לבית כנסת במקום, ראה את כלי הרכב "מאיץ במהירות". לדבריו החבר שעמד לידו "לקח צעד אחורה, והצליח למשוך אותי והציל לי את החיים. עפתי באוויר והוא המשיך (לגרור את) האופנוע שלי מתחת לרכב איזה 40 מטר, ואז הוא נתקע בעמוד". בחודש שעבר מחבלים ניסו לדרדר מכונית תופת לעבר עמדה של צה"ל הסמוכה למבוא דותן. הפיגוע נכשל מפני שהפיצוץ במכונית התרחש כ־200 מטרים בלבד מהעמדה הצבאית.
גם בכל הקשור לפשיעה לאומנית מורגשת עלייה משמעותית בשנה האחרונה, שמטרידה את בכירי מערכת הביטחון בפוטנציאל ההסלמה הנוסף שלה בשטח. על פי נתוני הצבא מספר אירועי הפשיעה הלאומנית הוכפל כמעט בשנה האחרונה: מ־446 אירועים ב־2021 ל־838 בשנה האחרונה, שעדיין לא הסתיימה.
האינטרס המשותף
לצד החרפת הצעדים הלעומתיים של הרשות הפלסטינית כנגד ישראל במישור הבין לאומי, במערכת הביטחון קיים עדיין אינטרס משותף להשגת יציבות ביטחונית. מנגנוני הביטחון הפלסטיניים ממשיכים לפעול מתוך אינטרסים פנימיים ומשילות למיגור טרור, אך מאותגרים מאוד בעיקר בצפון השומרון. לצד ההסלמה בהתקוממות העממית, בפיקוד המרכז סבורים כי בשלב הזה הציבור הפלסטיני נותר ברובו אדיש.
את ההסלמה האחרונה מוביל דור צעיר ולעומתי שמוסת בין השאר על ידי ארגוני הטרור של חמאס והג'יהאד האסלמי, אך פועל פעמים רבות באופן עצמאי ללא זהות ארגונית או תחת התארגנויות טרור חדשות, דוגמת 'גוב האריות' בשכם שבכיריה חוסלו על ידי צה"ל או הסגירו את עצמם לידי אנשי הרשות הפלסטינית.
במחנה הפליטים בג'נין, מוקד ההסלמה המרכזי בחודשים האחרונים, מזהים בצה"ל חיבור שנעשה בשטח בין פעילי טרור של חמאס והג'יהאד האסלמי שמנצלים את חולשת מנגנוני הביטחון הפלסטיני, ובמחנה הפליטים בלאטה בשכם שנחשב מוקד טרור מרכזי, מזהים במערכת הביטחון עלייה משמעותית בפעילות הטרור של גדודי חללי אל אקצה של ה'פתח'.
המגמות הללו לצד החולשה של הרשות הפלסטינית, הביקורת על השחיתות שלה, אנרכיה שלטונית בחלק מהאזורים לצד התחזקות מעמד החמאס לאחר מבצע 'שומר החומות', התעוררות למאבק לאומי בקרב דור צעיר שזמין מאוד לנשק ואינו מחויב לארגוני הטרור האחרים, כל אלה מסומנים כגורמים שימשיכו להשפיע על ההסלמה בשטח גם בחודשים הקרובים.
כמו בגל טרור הסכינים וההסלמה של 2015 המלצת הדרג הצבאי למדיני הממשלה היוצאת וזו שתחליף אותה נשארת בעינה: לנסות לעשות ככל הניתן כדי להבדיל בין מאמץ אזרחי כלכלי מרחיב כלפי התושבים ברשות הפלסטינית לבין מאבק בטרור.
באופן רשמי מועסקים בישראל כ־105 אלף פלסטינים ועוד כ־40 אלף בהתיישבות ובאזורי התעשייה ביהודה ושומרון. המאמץ שמשקיע צה"ל בסגירת קו התפר הפרוץ לאחר הפיגועים שיצאו ממנו הוריד באופן משמעותי מאוד כמות פועלים נוספת שבחלקה עבד באופן בלתי חוקי בישראל. מעשרות אלפים שעברו ללא פיקוח את הגדר לפני שהחלה ההסלמה האחרונה עד להערכות של החודשים האחרונים.
לאור המגמות הללו נערכים בצה"ל להמשך ההסלמה הביטחונית ביהודה ושומרון. במשך חודשים ארוכים מוצב סדר כוחות כפול מימים רגילים של 25 גדודים, מה שמוביל לאורך זמן לפגיעה בכשירות ואימוני היחידות למלחמה ואתגרים ביטחוניים אחרים כמו ברצועת עזה ומול חיזבאללה. בשנה הקרובה 66 גדודי מילואים יבצעו תעסוקה מבצעית ביהודה ושומרון ובלבנון.
להערכות בצה"ל על המשכה הצפוי של ההסלמה הביטחונית בשומרון שותפים גם גופים ביטחוניים נוספים כמו השב"כ. לצד המאבק בטרור רואים במערכת הביטחון חשיבות בשימור התיאום הביטחוני עם מנגנוני הביטחון הפלסטיני, חיזוק מעמד הרשות הפלסטינית אל מול חמאס ושיפור המצב הכלכלי ברשות הפלסטינית – אינטרס ישראלי מובהק בניסיון להשיג יציבות ולמנוע הסלמה נוספת בשטח. האתגרים הללו יעמדו בפני ראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו ושר הביטחון שימונה, לאור כך שבתוך הממשלה המסתמנת יש גם עמדות אחרות ביחס לרשות הפלסטינית.
הטיפול האיראני
בשבוע הבא, כאשר נגיד "על הניסים", חשוב שנזכור כי גם בימים אלה אנו מתמודדים מעטים מול רבים. את המשפט "מדינת ישראל מוקפת אויבים מבית ומחוצה לה", כולנו מכירים. המציאות של איומים מכמה זירות במקביל, שעימם נדרשת מדינת ישראל להתמודד גם בימים אלה, איננה פשוטה כלל ועיקר ומדירה לא מעט שעות שינה מאנשי זרועות הביטחון השונות.
לפני שניכנס לנושא עצמו אדגיש שחלק מהדברים שנכתבים בשורות הבאות הם "על פי מקורות זרים", אחרים מתבססים על דיווחים בכלי תקשורת ערביים, וחלק מראיית המצב בשטח.
מדינת ישראל חולקת את גבולותיה עם מספר מדינות ערביות, חלקן עוינות לישראל, אחרות ביחסים כאלו ואחרים איתה. יש שיגידו שלום קר ויש שיגידו שלום פושר. גם אלה מהן שביחסים טובים איתנו, דעתן יכולה להתהפך ברגע והן מסוגלות לפעול נגדנו. המצב בהן בכלל לא פשוט.
נתחיל בסיכול פרויקט הגרעין האיראני, שבו עוסק ראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו זה שנים רבות. זמן קצר לאחר שהחל נפתלי בנט לכהן כראש הממשלה הוא אמר במליאת הכנסת בעימות עם האופוזיציה שבראשה עמד נתניהו: "מעולם, בתולדות המדינה, לא היה מישהו שדיבר כל כך הרבה ועשה כל כך מעט בעניין איראן". בכך רמז בנט שהמוכנות הצבאית של ישראל לתקיפה באיראן הוזנחה קשות בשנים שלאחר פרישת ארה"ב, בהוראת נשיא ארה"ב לשעבר טראמפ ובעידודו של נתניהו בהסכם הגרעין ב־2018.
נתניהו, שנאם גם הוא במליאה, הדף את הביקורת של בנט. "הפעולות שלנו עצרו וחיבלו וסיכלו את הגרעין האיראני במשך שנים, כל אחד יודע את האמת", אמר. "מי שיודע את האמת לגבי הפעולות שלנו הם האיראנים, שייחלו לכך שהממשלה שלנו תוחלף בממשלה שלכם. הם יודעים למה".
כיוון שמדובר בנושא שלציבור אין מידע עליו, קשה לדעת עם מי הצדק. בכל מקרה בשנה האחרונה שב צה"ל והשקיע מאמצים וכסף בשיפור המוכנות לתקיפה. עמוס הראל, הפרשן הבטחוני ב'הארץ' שעסק השבוע בנושא, כתב כי חלק מהמהלך כרוך בהצטיידות של חיל האוויר באמצעי לחימה אמריקניים. בעניין זה חלו עיכובים גדולים. ישראל זקוקה למטוסי תדלוק חדשים, לטייסת נוספת של מטוסי אף-15 ובטווח הארוך יותר גם לטייסת נוספת של מטוסי אף-35. כרגע אספקת מטוסי התדלוק מתוכננת רק ל־2026.
על אף שנתניהו טרם החל בתפקידו כראש הממשלה, הוא רואה בנושא איראן דבר שחובה לטפל בו בדחיפות רבה. לאחרונה מנסה נתניהו להביא לחתימת הסכם לנרמול היחסים הדיפלומטיים עם סעודיה. בשנים שבהן כיהן דונלד טראמפ כנשיא ארה"ב חלה התקרבות משמעותית בין ישראל וסעודיה על רקע יחסיהם ההדוקים של נתניהו ויורש העצר מוחמד בן סלמאן עם הנשיא לשעבר, והאיבה המשותפת לאיראן.
התקשורת הזרה הרבתה לדווח על קשרים ביטחוניים ומודיעיניים מסועפים בין ירושלים וריאד. פעם אחת, בנובמבר 2020, רמז נתניהו באמצעות פרסומים של דובריו ברשתות החברתיות על ביקור חשאי שקיים בסעודיה. הסעודים, שזעמו על הדיווח, לקחו צעד לאחור ביחסים. בראיונות לפני ואחרי ניצחונו בבחירות האחרונות, בחודש שעבר, הביע נתניהו את רצונו לחתום על הסכם עם הסעודים, כהמשך להסכמי הנורמליזציה שחתם עם איחוד האמירויות ובחריין לפני כשנתיים.
האם הוא ייענה? ההערכה היא שלא. לסעודיה אין עניין בסכסוך הישראלי־פלסטיני כל עוד אין עימות סביב הר הבית והמצב בשטחים אינו יוצא לגמרי משליטה.
בשאלת איראן העיתונות הבין לאומית מדווחת על תיאום מודיעיני מסועף בין ישראל וסעודיה, וסביר להניח שריאד תראה בחיוב כל מהלך של מדינה אחרת שיעורר חרדה בטהרן. עם זאת, קשה לראות את סעודיה תורמת במישרין למערכה צבאית כלשהי נגד האיראנים. בשנים האחרונות סעודיה וגם האמירויות סופגות מתקפות מל"טים כבדות מצד איראן, שלרוב מפעילה לשם כך את המורדים החותים בתימן, אולם חוששות מאוד להגיב בהפעלת כוח צבאי.
במגעים עקיפים עם הממשל, כתב עמוס הראל, הציג השליט בפועל של סעודיה בן סלמאן, סדרת בקשות שהוא מבקש לקדם. מתוכן יש שלוש עיקריות: הידוק פומבי של היחסים עם ארה"ב, שיגובה בהצהרה חיובית של הקונגרס; השוואת מעמדה של סעודיה בתחום הרכש הביטחוני מארה"ב למעמדן של המדינות החברות בברית נאט"ו; והסכמה אמריקנית לפתיחת פרויקט גרעין אזרחי בסעודיה, תוך ניצול מאגרי האורניום הגדולים שברשותה.
שתי הסוגיות האחרונות מעוררות קשיים גדולים. הסרת המגבלות על הרכש הביטחוני תאפשר לסעודיה להצטייד, בין השאר, במטוס הקרב אף-35 (ממשל טראמפ ביקש להסיר חסם דומה שעומד בפני האמירויות בתמורה ל'הסכמי אברהם', אך העניין לא הוסדר עד היום), ואילו פרויקט גרעין אזרחי ישנה את הסטטוס קוו במזרח התיכון בשאלה רגישה, אף שזו לא תוכנית צבאית.
קושי נוסף נוגע ליחסי יורש העצר הסעודי עם הנשיא האמריקני. בין בן סלמאן למפלגה הדמוקרטית התעורר משבר סביב רצח העיתונאי הסעודי ומתנגד המשטר ג'מאל חאשוקג'י, שאנשי מודיעין סעודים התנקשו בחייו בטורקיה בהוראת יורש העצר ב־2018. חרף הזעם על הסעודים, ביידן ביקש בקיץ האחרון לשפר את היחסים בין שתי המדינות על רקע עליית מחירי הנפט העולמיים, בעקבות המלחמה בין רוסיה לאוקראינה. הוא טס לריאד וביקש להגדיל את ייצור הנפט הסעודי, אולם נתקל בהתחמקויות. יחסי הצדדים נותרו מתוחים. לפחות חלק מהדרישות הסעודיות צפויות להיתקל בהתנגדות בקונגרס ואולי גם בקרב אגפים בממשל.
תוכנית ההתחברות
ממשלה בראשות בנימין נתניהו עדיין לא קמה. ככל הנראה היא תוקם בשבוע הבא ברגע האחרון שהעניק לו נשיא המדינה למטרה זאת. מי שעוקב אחר ההתנהלות של חלק מהח"כים בליכוד ובציונות הדתית מבין כי הם בכלל לא בטוחים שתקום ממשלה בראשות נתניהו.
קחו דוגמה. ביום שלישי השבוע הגישו ח"כ יולי אדלשטיין (הליכוד) ואורית סטרוק (הציונות הדתית) הצעת חוק לביטול האיסור על כניסה ושהייה בשטחים שפונו בהתנתקות. לפי ההצעה יימחקו מחוק ההתנתקות הסעיפים הנוגעים לתנועה בשטח ארבעה יישובים יהודים שפונו, יוותרו בו סעיפי הפיצויים למפונים ושמו ישונה ל'חוק הפיצויים לנפגעי ההתנתקות'.
מאז פינוי היישובים חומש, שא-נור, גנים וכדים באוגוסט 2005 נאסר על אזרחי ישראל ותושביה לשהות בשטחים שבהם היו, אלא באישור צה"ל. הצבא מתיר לבקר במקומות אלה ובאופן רשמי מונע הקמה של יישובים חדשים.
זמן קצר לאחר ההתנתקות קמה בחומש ישיבה המשמשת מאחז, שנבנתה על קרקע פלסטינית פרטית סמוך לכפר בורקה. היא כוללת מבנים ארעיים המפונים מדי פעם ונבנים מייד מחדש, ובשנים האחרונות משמשת מוקד להתכנסויות המוניות. מאז הפיגוע במקום בשנה שעברה, שבו נרצח תלמיד הישיבה יהודה דימנטמן הי"ד, נמנע שר הביטחון היוצא בני גנץ להורות על פינוי המאחז. בג"ץ דן בימים אלה בעתירה לפינוי המאחז, ולפני כשלושה חודשים מסרה המדינה כי עמדתה היא שיש לעשות זאת אך נמנעה מלנקוב במועד לכך.
העונש המרבי על שהייה במקום הוא שנתיים מאסר, והוא לא הוטל עד היום על איש. כיום ראש ישיבת חומש אלישע כהן עומד לדין על הפרתו.
שינוי החוק נכלל בהסכם הקואליציוני בין הליכוד לעוצמה יהודית. על פי ההצעה, שיזמו אדלשטיין וסטרוק, ואשר חתומה על ידי 35 ח"כים, הם "מצפים לקבל את אישור הממשלה הנבחרת לקידומו". יו"ר הליכוד בנימין נתניהו, שהיה חתום על הצעה דומה כראש האופוזיציה בכנסת הקודמת, אינו נמנה עימם. בשבוע שעבר אמרה ח"כ לימור סון הר־מלך (עוצמה יהודית), ממפוני היישוב, בצעדה בחומש כי "בכנסת הקרובה נפעל שהיישובים בצפון השומרון ייבנו מחדש ושהפשע של החורבן והגירוש יתוקן במהרה".
בהצעה נכתב כי "התיקון יאפשר מחדש את השהייה והתנועה החופשית של אזרחים ישראלים בשטח, ובהמשך יאפשר לתכנן ולבנות מחדש את היישובים שנעקרו. אף לא אחת מתכליות ההתנתקות התממשה, ועל כן מוצע לבטל חלק מהחוק ליישומן ולמחוק במידת מה את הכתם הלאומי והמוסרי שזו הכתימה בבגד יומה של מדינת ישראל".
