מחיר האוטונומיה? לא ממש

הזנחת הציון במירון היא סימפטום לאפליה מערכתית ארוכת שנים. הגיע הזמן שהמדינה תקבל אחריות על כלל אזרחיה בצורה שווה

"אבל אם לא יזעקו ולא יריעו אלא יאמרו: דבר זה ממנהג העולם אירע לנו וצרה זו נקרה נקרית הרי זו דרך אכזריות וגורמת להם להדבק במעשיהם הרעים, ותוסיף הצרה צרות אחרות" (רמב"ם הלכות תעניות פ"א).

במהלך השעות שלאחר האירוע הקשה שאירע במירון, קיבלתי פניות רבות מכלי תקשורת שעסקו בבחינת הגורמים וחיפוש האשמים שהביאו למציאות המחרידה שאירעה באותן דקות קשות ובלתי ניתנות לעיכול. אף על פי שברור שחובה למצוא את הליקויים ולטפל בהם, אני חש שהעיסוק המיידי בחיפוש האשמים וניתוח הגורמים לאירוע הקשה, ממעיט מגודל האמונה שנדרשת מאיתנו לאחר אסון כה קשה. האמונה מחייבת אותנו להכיר בכך שאירוע כזה לא אירע לנו בדרך העולם, והצרה איננה צרה נקרית. הרמב"ם אף אומר שזו אכזריות לחשוב כך. הדבר היחיד שניתן לאומרו בפה מלא, הוא כדברי הרמב"ם "כשאביא אליכם צרה כדי שתשובו". זה לא מקרה, זו צרה שבאה אלינו כדי שנשוב. אין לנו אלא להרכין ראש באמונה שלמה ולהרהר בתשובה על מה עשה ה' לנו ככה, מה חרי האף הגדול הזה.

עלינו להיאחז בדבריהם של רבותינו מאורי הדור מרן שה"ת הגר"ח קנייבסקי שליט"א ומרן ראש הישיבה הגרי"ג אדלשטיין שליט"א שאין אנו יודעים חשבונות שמים, ועלינו להתחזק בדברים הטעונים חיזוק, בשמירת הלשון ובין אדם לחברו, בלימוד והתמדת התורה ובהקפדה על גדרי הצניעות.

• • •

בצל הכאב הבלתי נתפס במושגים אנושיים, ובצל העיסוק בחיפוש האשמים שכפי שהבהרתי שאינני מעוניין להיות שותף בו, נשמעת גם טענה כללית על נציגי הציבור החרדי ועל ההנהגה שלו, שכביכול נוח לנו לקיים אוטונומיה חרדית עצמאית, המנוהלת בידי זרמים קיצוניים שמכתיבים בה את הטון. נטען שהמדינה לא יכלה לעצור את אירועי ל"ג בעומר על אף ליקויי הבטיחות הקשים שהיו בהם, משום שנציגי הציבור החרדי לא היו נותנים לה לעשות כן.

על הטענה הזו, כך נראה לי, יש מקום להשיב גם בעת הזאת. זהו ערבוב ציני בין הרצון שלנו לשמירה על פך השמן הערכי של הציבור החרדי ועל האידיאולוגיה שחשובה לנו, לבין האוטונומיה הניהולית שהמדינה כפתה עלינו, מתוך תפיסה של הדרה ואפליה לרעה דווקא בגלל העצמאות האידיאולוגית שאותה אנו מבקשים.

הטענה הזו שגויה מיסודה. תפקידה של מדינה ריבונית ששולטת בנעשה בה הוא לייצר תשתית ראויה לחיים שכאלה. המדינה לא יכולה לברוח מאחריותה ולהטיל אותה על מי שעומד על כך שהוא מעוניין לחיות את חייו על פי אמונתו.

מישהו יכול לתאר לעצמו שהמדינה תכריז שאירוע המרתון בתל אביב מבוטל כי הוא נושא בחובו פגיעה קשה מדי בבריאותם של הרצים בו? לא. תפקידה של המדינה הוא לייצר תשתית ראויה כדי לקיים את המרתון על פי הנדרש ממרתון תקני. על אותה הדרך, תפקידה של המדינה הוא לא לסגור את מירון, אלא לדאוג לתשתיות שיאפשרו למאות אלפי המתפללים להגיע לשם בבטחה.

האם הכוח הפוליטי של מאות אלפי המתפללים במירון הוא שמנע מהמדינה להשקיע כראוי בתשתיות במקום? מובן שלא. נציגי הציבור בסך הכל עמדו על זכותם של האנשים לקיים את האירוע ולהתפלל כראוי. האחריות לדאוג לתשתיות ראויות מוטלת על המדינה כבכל תחום, ואין שום סיבה נראית לעין שתסביר את ההזנחה העמוקה ששררה במקום במשך שנים רבות.

מירון הוא רק דוגמה אחת להזנחה הנוראית של המדינה בתשתיות שנדרשות עבור הציבור החרדי. כך גם בחינוך, בדיור, בתחבורה ועוד. בכולם אגב, קיימים סיכונים בטיחותיים חמורים לא פחות מהסיכונים שבמירון. צאו והביטו בקרוואנים המזעזעים שבהם מתקיימים לימודים.

הרגילו אותנו לכך שנקבל את מה שמגיע לנו רק בהסכמים קואליציוניים שמלווים בכותרות רעשניות בתקשורת על הסחטנות החרדית, וצריך פעם אחת ולתמיד למחות את השקר הזה מעל פני השיח הציבורי.

אנחנו אזרחים לגיטימיים במדינה הזו, ואנחנו עומדים על הזכות שלנו להאמין ולקיים את מסורת ישראל, ולא מוכנים לקבל את ההכתבה שבתמורה לכך המדינה תתייחס אלינו כאל אזרחים סוג ב'. מגיע לילד חרדי ללמוד במבנה עם חצר תקנית ובטיחותית. בדיוק כמו שלהבדיל, המדינה ידעה להקציב 200 מיליון שקל עבור שיפור תשתיות לביקור האפיפיור לפני כ-15 שנה, היא צריכה גם להקציב את אותם 200 מיליון שקל לשיפור השתיות של האירוע הגדול בארץ שמתקיים מדי שנה.

הכותב הוא יו"ר סיעת יהדות התורה