מחשבות לעת סבב

השאלות הקשות שמתעוררות אחרי סיום מבצע 'מגן וחץ':

מי המנצח? מה חלקו של החמאס באירוע? וכיצד ניתן להתמודד?

וגם, מה למדנו על הכוח האיראני בחודש האחרון?

"תרחיש האימים של מערכת הביטחון בישראל הוא מערכה רב זירתית שתכלול ירי של אלפי רקטות ופגיעה במערכות החשמל והמים של ישראל", אמר ביום שני השבוע מנכ"ל משרד הביטחון אלוף (מיל') אייל זמיר, בכנס הרצליה שעסק בהיערכות של מערכת הביטחון לקראת המערכות הבאות. לדברי זמיר: "ישראל עלולה למצוא עצמה עומדת בפני מערכה כבדה, ארוכה, משולבת באתגרי פנים, במתארי עורף, חזית ועומק. לשם כך יש צורך ביכולת הכרעה, אורך נשימה ועתודה חזקה לצד יכולות טכנולוגיות מתקדמות ומסה קריטית של איכות וכמות".

לפני שנביא את דבריו, שהיו בהם גילויים רבים, נקדים הסבר קצר. לפני כחודש התבטא שר הביטחון יואב גלנט על כניסתה של ישראל לעידן ביטחוני חדש, שהמלחמה בו תהיה שונה מכל קודמותיה. לשאלת העיתונאים סירב גלנט להרחיב בנושא. סוד גלוי הוא שבישראל יש הרבה מאוד מידע מודיעיני מדאיג ולא מעט תובנות עוכרות שלווה בעניין היכולות ההתקפיות שבנו לעצמן איראן וגרורותיה במזרח התיכון. בשטף החדשות והדיווחים בכל שעה ברשתות התקשורת, האמירה של גלנט לא קיבלה תהודה רבה.

במהלך מבצע 'מגן וחץ' שהסתיים לפני שבוע, ניסיתי לברר אם שר הביטחון התכוון לרקטות העוצמתיות והמדויקות שחיזבאללה אוגר כבר שנים ליום פקודה, או שביקש לרמוז על הטילים 'לוחכי ים' ששיגורם מקו החוף של לבנון אל אסדות הגז של ישראל בים התיכון נמצא במרחק החלטה שתתקבל בבונקר של נסראללה בביירות, ואולי בכלל ביקש להתריע על הצורך להיערך למתקפה של עשרות כלי טיס בלתי מאוישים עמוסים בחומרי נפץ שיטוסו בו זמנית מכמה חזיתות לעבר בסיסי צה"ל, תחנות כוח, מתקנים להתפלת מים, נמלי יבשה ואוויר. אנשיו של גלנט סירבו להתייחס ולבאר את דבריו.

דבריו של אייל זמיר השבוע ביארו מעט את הדברים וסיפקו הצצה נדירה להיערכות של מערכת הביטחון: "המפתח להכרעת שדה הקרב המתהווה והעתידי, טמון בקשר שבין עוצמה צבאית לשימוש בכלים טכנולוגיים, מתקדמים וחדשניים, וביכולת להרחבת הפער בינינו לאויבנו בתחומים אלה. למשרד הביטחון תפקיד מרכזי לתמוך בבניין הכוח של צה"ל, שיאפשר הכרעה במערכה רב זירתית. זאת משימה מורכבת, במיוחד לאור העובדה שהשחקנים במזרח התיכון משנים אסטרטגיה במהירות רבה, ומול זה מערכת הביטחון מחויבת גם היא להשתנות במהירות, ולוודא שהיא ערוכה עם כוח צבאי יציב, עוצמתי וגמיש באותה מידה", אמר זמיר.

בהמשך חשף פרטים על ההתקדמות בפיתוח מערכת היירוט באמצעות לייזר רב עוצמה שמעוררת עניין רב בעולם כולו. מדובר במערכת חדשנית המפותחת בידי חברת 'רפאל מערכות לחימה' שאמורה לאפשר יירוט רקטות ופצצות מרגמה במהירות האור ובעלויות נמוכות מאוד ותהיה נדבך משלים למערכת 'כיפת ברזל' שהטיל המיירט שלה, הנושא את השם 'טמיר', עולה למשלם המיסים הישראלי 50,000 דולר.

לדברי זמיר: "קצב התקדמות הפיתוח של מערכת הלייזר הקרקעית, 'מגן-אור', מרשים מאוד. בתקופה הקרובה תיעשה ל'מגן אור' סדרת ניסויים שאחריה תחל פריסתה המדורגת בשטח כך שתענה על האיומים שמופנים אל ישראל בגזרות השונות. ניירט איתה בתרחישי אמת, נחזור עם הנתונים הביתה, ננתח את המספרים ונראה מה מצבנו. זה לא אפס או אחת.

"המערכת הזאת, כמו 'כיפת ברזל', היא מערכת שלומדת, שמשפרת את עצמה כל הזמן. היום, למשל, היכולות של כיפת ברזל נמצאות במקום שונה לגמרי מאלה של כיפת ברזל בפריסה הראשונה שלה לפני 12 שנה, וכך יהיה גם עם מגן אור. זה לא יקרה בן לילה, אבל בצה"ל, במשרד הביטחון ובתעשיות הביטחוניות עובדים מסביב לשעון כדי לקצר את לוחות הזמנים ככל שניתן".

ולצד דבריו של זמיר נזכיר את האמור: "אם ד' לא ישמור עיר שווא שקד שומר".

מה התכלית

עתה, כאשר יש שקט בין עזה לישראל, זה הזמן להעלות שאלות שמעלים גורמים צבאיים. המבצע הנוכחי היה הפעם השלישית בתוך שנתיים, שבה ישראל יוצאת למבצע צבאי במהלכו היא אומרת שחמאס אינו נושא באחריות למתרחש בעזה למרות השליטה המוחלטת של הארגון במקום לצד חלקו בהידרדרות הביטחונית של החודשים האחרונים. שאלה חשובה לא פחות היא מה בדיוק משיגה ישראל לאורך זמן מהקרבות הללו, מעבר לחיסולים המוצלחים.

אין זה סוד שחמאס באופן מוצהר העניק גיבוי מלא ואישור לג'יהאד האסלאמי לפעול, בלי לשלם על כך כל מחיר. ישראל הסתפקה בכך שדרשה מראשיו לשבת ולהמתין על הגדר ולא להצטרף ללחימה, תוך שהיא מתעלמת מכך שהתוקף של המבצעים הקודמים, שבהם חמאס נשאר על הגדר, פג מהר מאוד. במקרה הזה – פחות משנה אחרי המבצע הקודם.

אפשר להבין את הרצון של ישראל להימנע ממלחמה בדרום כאשר באופק אין תכלית מדינית. עם זאת, יש גם להביא בחשבון שמרגע שישראל מבקשת לבדל את הג'יהאד האסלאמי ולצאת פעם אחר פעם לעימות רק מולו (תוך שהיא פוטרת את חמאס מאחריות להסלמה הביטחונית החמורה בעזה וביו"ש בחודשים האחרונים), היא משדרת מסר הפוך מזה שביקשה להעביר גם במבצע הזה: חיזוק ההרתעה כלפי רצועת עזה, שתאפשר תקופת שקט ארוכת טווח לתושבי הדרום.

במערכת הביטחון ציינו כי סיומו של  מבצע 'מגן וחץ' הציג את איראן בחולשתה. בפרסומים של השלטון בטהרן ישראל מתוארת כחלשה, ואילו 'מחנה ההתנגדות' בראשותה בשיא כוחו. במודעות שהופצו באיראן על ידי גורמים עלומים הם מסיבים את תשומת הלב של התושבים לכך שטהרן, כמו גם שאר מרכיבי מחנה ההתנגדות מעיראק, תימן, סוריה ולבנון, לא נחלצו לעזרת הג'יהאד האסלאמי – זולת תמיכה מילולית מתלהמת – וצפו מן הצד כיצד שדרת הפיקוד הצבאי הבכיר שלו סופגת שורה של מכות קשות במהלך המבצע.

לצד זאת כאשר בצה"ל ובמערכת הביטחון ינתחו, יבדקו וידונו בכל אחד ממהלכי מבצע 'מגן וחץ', המסקנה העגומה תהיה שככל הנראה נכונו לנו עוד לא מעט סבבים כאלה, משום שכל ממשלות ישראל בעשרים השנים האחרונות לא הצליחו להגות תוכנית שתפתור את בעיית עזה ותמגר אחת ולתמיד את הסבל של תושבי העוטף והדרום. במקום זה בחרו ממשלות ישראל בהתמגנות מסיבית שעלתה מיליארדי שקלים, כמו 'כיפת ברזל', חומה תת קרקעית נגד חפירת מנהרות, מערכות תצפית ועוד.

כך קורה שזה עשרים שנה מכתיבים ארגוני הטרור למדינת ישראל את סדר היום שלה, אף שיש לה הצבא הטוב ביותר במזרח התיכון ומהטובים בעולם, שמצויד במיטב אמצעי הלחימה המודרניים. יותר מעשרים שנה היא אינה מצליחה לתת מענה לפעילות של ארגוני טרור. יש בתושבי הדרום מי שמתבטאים כי מדינת ישראל הפקירה אותם לגורלם. אחרים מתבטאים בלשון רכה יותר. אלה ואלה מציינים כי במקומות רבים בעוטף עזה עדיין יש אנשים שחיים ללא מיגון ראוי, והמדינה לא עושה מספיק כדי להשלים את הפערים החסרים.

בשיחות עם תושבים בעוטף עזה נשמעת ביקורת על מדיניות ההכלה של הממשלה. יש מי שטוענים כי ממשלת ישראל נמנעה מלפגוע באנשי החמאס בשני המבצעים האחרונים, בניגוד לשרשרת הפגיעות בג'יהאד האסלאמי, אף על פי שחמאס הוא הריבון בעזה ואחראי לכל פעולת טרור שמתבצעת משם. הם חוששים שמסיבות אסטרטגיות וטקטיות חמאס בחר בחודשים האחרונים לייצא את הטרור ליהודה, שומרון ולבנון, ובינתיים הוא מתחזק בעזה ונערך ליום שאחרי מותו של מנהיג הרש"פ אבו מאזן בן ה־87.

סקרי דעת קהל שפורסמו בסיום מבצע 'מגן וחץ' לימדו על מגמה שלפיה רבים בציבור הישראלי רוצים לראות מאבק נוקשה נגד ארגוני הטרור. זה רצונו של העם אף שידועה האמירה של ראשי מערכת הביטחון לאורך השנים, שחיסול גדולי המרצחים והמנהיגים של הטרור אינו באמת ממגר את הטרור, שכן מייד לאחר החיסול צץ שם מפקד חדש, חדור אותם שנאה ולהט לנקום בישראל.