מי מנציח את האפליה החרדית בירושלים?

מדוע אלפי תלמידים חרדים בירושלים לא זכאים למבני חינוך קבועים, הגם שהפתרון נמצא בהישג יד?

בשנה האחרונה התבשר הציבור החרדי בירושלים על שורה של טקסים, במהלכם נחנכו מבנים חדשים ומפוארים של תלמודי תורה ובתי ספר. אין זה סוד כי בשנים האחרונות ניכרת בעיר תנופת פיתוח מרשימה, במסגרתה זוכים, סוף סוף, מוסדות חינוך חרדיים בעיר לצאת אל המרחב – בזכות פעילותו של ראש העיר והנציגות החרדית – והם עוברים למבנים נאים ומרווחים כפי שמגיע להם.

למרבה הכאב, בעוד זו תמונת המצב בעיקר בשכונות החרדיות הוותיקות, דווקא בשכונות הצעירות, כמו רמות ורמת אשכול, או בשכונות המעורבות, כמו הגבעה הצרפתית, קריית יובל וגילה, המצב שונה בתכלית; למרות המצוקה הגדולה והמחסור החמור בכיתות לימוד, מוסדות החינוך החרדיים נתקלים בקשיים גדולים בהשגת מבנים, גם כאשר לכאורה יש פתרונות זמינים יחסית.

הדבר אינו מובן כלל. בשכונות הללו מתגוררות היום אלפי משפחות, כשהשכונות שינו את צביונן כמעט לחלוטין. כמי שמתגורר בשכונה מתחרדת ועומד בראשם של מוסדות חינוך שבהם לומדים ילדים המתגוררים בשכונות אלו, אני יכול להעיד שמדובר במציאות אבסורדית שאין לה כל הסבר. בשכונות הללו פועלים היום בתי כנסת וכוללי אברכים לרוב, אך הילדים נאלצים 'לגלות' בכל יום לשכונות המרוחקות, כמו סנהדריה וגאולה, זאת בעוד שהם יכולים וצריכים ללמוד ליד הבית מבלי שיידרשו לנסוע חצי שעה רק כדי להגיע לחיידר או לבית הספר – שלא לדבר על העלויות הגבוהות הכרוכות בהסעות שההורים נאלצים לממן.

ולא שאין פתרונות זמינים. הפתרונות נמצאים בהישג יד ממש. בשכונת רמות אשכול, שנחשבת היום לשכונה חרדית מובהקת, ישנו מבנה של בית ספר שעומד כמעט שומם לאחר שהוא התרוקן מתלמידיו, אך בעירייה מסרבים להעביר את המבנה לידיים חרדיות.

כאשר האוכלוסייה בשכונה החלה להשתנות ובית הספר כמעט נסגר, במקום להתאים את המבנה לדמוגרפיה המשתנה הוחלט לפתוח במקום בית ספר ייחודי שיאפשר השתלבות של ילדים בעלי מוגבלויות. זהו כמובן רעיון מבורך ברמה הכללית, אבל השאלה האם לא מוטל על העירייה לדאוג קודם כל לאוכלוסייה של השכונה, לפני שהיא פותחת במיזמים יפים לתושבים מחוץ לשכונה שנועדו בשורה התחתונה לשמור על הנכס האסטרטגי עבור החינוך הממלכתי?

כך קרה גם ברמות, כאשר בית הספר אור תורה סטון שברמות א' החל להתרוקן. למרות שמוסדות החינוך החרדיים באזור נאלצים לאלתר ולהשתמש בפתרונות זמניים שנעשים לקבועים, העירייה העדיפה לשכן בכיתות הפנויות תלמידים מתיכון חילוני על-אזורי. דבר דומה קרה גם במבנה שהתפנה ברמות ב' שהובטח בהתחלה עבור המוסדות החרדיים בשכונה, אך בסוף עבר הסבה לתיכון ממלכתי על-אזורי. והתלמידים החרדיים? נאלצים להתנייד בהסעות, גם כאשר הפתרון עבורם נמצא במרחק של חציית כביש.

אפשר לראות את המדיניות הזו גם במספרים: בימים אלו מתקיים דיון על התנגדות שהוגשה להקמת מבני חינוך חדשים ברמות ב'. על פי התוכנית ייבנו 40 כיתות; בית הספר החרדי בית יעקב לבנות יקבל רק 16 כיתות – בעוד בית הספר היסודי המשויך לממ"ח 'בנות ירושלים', הפועל כיום בשכונת מקור ברוך, יקבל 24 כיתות עבור כמות תלמידים קטנה בהרבה.

כל זה נעשה כחלק ממדיניות שמאפשרת לחרדים להתרחב בתוך השכונות החרדיות – אך לא לזלוג למקומות שנחשבים 'מעורבים', גם אם התיאור אינו הולם את המצב הנוכחי.

אסור להסכים עם המציאות הזו. כל מי שמתמצא בתחום יודע כי ב'סנהדריה' וב'רמת שלמה', למשל, המוסדות כבר לא יכולים להכיל את הילדים שמגיעים רק מהשכונה והם לומדים בצפיפות מחרידה, אך אם לא די בכך – הם נאלצים לקבל ילדים שמגיעים מהשכונות המעורבות, רמת אשכול והגבעה הצרפתית. זאת, כאשר באותן שכונות ישנן מבנים שיכולים לתת מענה, אך בעירייה מעדיפים לראות אותם שוממים העיקר שהם לא יועברו, חלילה, לידיים חרדיות.

רק לאחרונה התראיין יוסי חביליו ב'ידיעות ירושלים' כשהוא קובע כי "פתיחת בית ספר חרדי בשכונה מעורבת היא נגד ההסכם הקואליציוני, ואלחם בזה בכל הכוח". כלומר, המדיניות הרשמית לפי חביליו היא שבשכונות המעורבות יש שוויון מלא בין חרדים לחילונים, אלא שהחילונים, לפי העירייה, שווים יותר, ורק הם זכאים למוסדות.

לציבור החרדי חסרות עדיין כ-1,500 כיתות לימוד, זאת כאשר ישנן מאות כיתות לימוד בנויות שעומדות שוממות כל מה שצריך הוא להעביר את אותם מבנים וכיתות שחלקם עומדים שוממים יותר מ-10 שנים, לרשות התלמידים שמתגוררים בסמוך אליהם, ובכך לפתור את הבעיה מבלי שיהיה צורך להקצות תקציבים שמסתכמים בסכומי עתק או לגשת להליכי בניה שיתמשכו על פני שנים.

הפתרון נמצא בהישג יד, וכל מה שצריך הוא שראש העיר יקבל את ההחלטה האמיצה והמתבקשת ויפתור את המצוקה שעימה מתמודד הציבור שתמך בו והביא לבחירתו.

הכותב עומד בראש מוסדות חינוך חרדיים בירושלים

המדיניות הרשמית היא שבשכונות המעורבות יש שוויון מלא בין חרדים לחילונים, אלא שהחילונים, לפי העירייה, שווים יותר, ורק הם זכאים למוסדות