מיסוי כלים חד פעמיים הוא צעד אחד בכיוון הנכון

כלי הפלסטיק מסיבים נזקים סביבתיים, אך חשוב לוודא שהחוק החדש לא יפגע בשכבות החלשות

בשבוע האחרון הצטרפה המדינה למאמץ של האזרחים והמוסדות להיפרד מכלים חד פעמיים עם רוח גבית בדמות מיסוי חדש על כלים אלה. המס המוצע על ידי משרדי האוצר והגנת הסביבה הוא צעד ראוי וחיוני בדרך לעזור לנו האזרחים להיפרד מהרגלים הרסניים. השפעתו של המס צפויה להוריד את היקף השימוש בחד פעמי בכ-40%.

ההשפעה הסביבתית של הפלסטיק, מיצירתו ועד השלכתו לפח, הפכה לסמל בולט של בזבזנות וחוסר אכפתיות כלפי הסביבה. כל אחד מאיתנו עד לנזקים של כלי הפלסטיק החד פעמיים כמו הפסולת שמפוזרת ומלכלכת את היערות והפארקים, את צידי הדרך ואת החופים. חוקרים מדווחים על הצטברות של פלסטיק בימים, וריכוז הולך וגדל של מיקרו-חלקיקים מפלסטיק המצטברים באוויר ובמים ואפילו מגיעים אל תוך המזון והגוף שלנו. גורל הפלסטיק שמגיע להטמנה אינו טוב בהרבה: אתרי ההטמנה שאליהם מסיעים את הזבל הולכים ומתמלאים. מלבד זאת, שלב הסילוק מייצג רק חלק קטן מהשפעה הסביבתית של כלים חד פעמיים מפלסטיק. תהליכי ייצור כוללים קידוחי נפט (שגורמים לזיהום קרקע, מים ואוויר), הובלה (פליטות גזי חממה וזיהומים אחרים), עיבוד החומר (שימוש באנרגיה ומים, פליטות רעלים וגזי חממה) ועוד. למעשה, רוב הנזקים הסביבתיים של הכלים החד פעמיים כבר קרו לפני שהכלים האלה הופיעו על שולחננו.

ברור שקשה לוותר על הכלים החד פעמיים שמחירם זול והשימוש בהם מקל, אבל חייבים להביא בחשבון שהמחיר איננו זול כפי שהוא נדמה – אם מביאים בחשבון את ההשפעות המוזכרות למעלה. אחד האתגרים הידועים במדיניות סביבתית הוא התמודדות עם עלויות 'חיצוניות' כאלה – עלויות סביבתיות (כלומר נזקים) שכרוכות בשימוש במוצר מסוים שעלותן הסביבתית אינה כלולה במחיר שמשלם הצרכן. לכן, מי שמשתמש במוצר המזהם מקבל את מלאו היתרונות של המוצר, אבל העלויות הסביבתיות והבריאותיות של השימוש במוצר משולמות על ידי החברה כולה.

מיסים הם אחד מהכלים של קובעי המדיניות למנוע התנהגות לא ראויה. על מנת 'להפנים' את העלויות החיצוניות, קובעי המדיניות מטילים מס על הפעילות המזהמת. בדרך זו, אלו שמחליטים להמשיך את ההתנהגות, כלומר המזהמים, יכולים להמשיך בפעילותם אם יחליטו שהמחיר עדיין סביר בעיניהם, או לחלופין, הם יכולים לחפש חלופות סביבתיות יותר. מערכת מניעה טובה מספקת גם תמריצים חיוביים במקביל למס, אשר מוזילים את העלויות של החלופות הנקיות יותר. בישראל יש מס ירוק על כלי רכב שמעלה את העלות של רכבים פחות חסכוניים בדלק, תוך הוזלת עלויות של כלי רכב נקיים יותר (כמו רכבים היברידיים וחשמליים). מאז שהמס הופעל, ניכרת עלייה משמעותית באחוז כלי הרכב ה'נקיים' מכלל צי הרכבים בכבישי ישראל.

המס המוצע הוא צעד מבורך, אם כי לאור העובדה שיש קהילות – כמו הקהילה החרדית – שידועות כצרכניות כבדות יותר של חד פעמי, חייבים להתחשב בנטל הלא שוויוני שהוא עשוי להטיל על מגזרים מסוימים. עבור משפחה התלויה בחד פעמי, המדיניות היא איום של אי נוחות גדולה ועלויות כספיות גדולות. על מנת לסייע במעבר לחלופות, על הממשלה להפעיל תמריצים שיקלו על המעבר – כולל, למשל, סובסידיות למדיחי כלים חסכוניים באנרגיה. נוסף על כך, ניתן להזרים חלק מהרווחים של המס החדש ישר לתמיכה בגמ"חים שיכולים לארגן חלוקה של כלים רב-פעמיים ושל מדיחים למשפחות.

זה אפשרי ואף מחויב המציאות לעבור להתנהל בלי חד פעמי פלסטיק. אנחנו עדים לזיהום שהולך ומשמיד את העולם שלנו עד למצב שבו כדור הארץ לא יוכל לספק חיים טובים לתושביו, ואנו אחראים במישרין להרס זה. חייבים לקבל אחראיות לפעולותינו ולהפסיק לתרץ התירוצים למה לא. מס חדש על כלים חד פעמיים הוא צעד אחד קטן בכיוון הנכון.

הכותב הוא פרופ' בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, הטכניון.