מס על ביטוחי הבריאות

מס על ביטוחי הבריאות הפרטיים: האם זהו הפתרון לחיזוק מערכת הבריאות הציבורית?

חיזוק הרפואה הציבורית ראוי וחשוב, אך יש לעשות זאת באמצעות כספים ציבוריים.

בחדשים האחרונים מנסה האוצר לקדם החלטה להטיל מס על ביטוחי הבריאות הפרטיים. כדי להבין את הרקע ליוזמה, צריך להבין קודם כל מה היא מבקשת לפטור.

מערכת הבריאות בישראל מתאפיינת ברפואת קהילה חזקה, כוח אדם איכותי, ומגוון רחב של שירותים וטכנולוגיות הניתנים במסגרת ציבורית וזמינים לכלל האוכלוסייה. עם זאת, בשנים האחרונות סובלת המערכת משחיקה תקציבית וגירעונות הולכים וגדלים, דבר הגורם בסופו של דבר לפגיעה בשירותים אשר מקבל האזרח ובתורים ארוכים מאוד, בעיקר לרפואה יועצת ולניתוחים אמבולטוריים.

לטענת הממשלה, ובעיקר משרד האוצר, חלק מהגורמים לשחיקה התקציבית ולאורכי התורים היא הזליגה של כוח האדם אשר נמצא במחסור אל עבר הרפואה הפרטית, שם מובטחים להם שכר גבוה, תנאי עבודה נוחים במיוחד וככל הנראה גם מטופלים אשר אותם יוכלו לברור – כלומר לנתח מקרים אשר סיכויי ההצלחה שלהם גבוהים יותר ('גריפת שמנת').

כתוצאה מכך, מלבד העובדה שהדבר מגדיל את המחסור בכוח אדם במערכת הציבורית, הוא גורם גם להגדלת ההוצאה על שכר, מתוך רצון לצמצם את הפער מול השכר המוצע במערכת הבריאות הפרטית.

• • •

משרד האוצר כנראה סבור כי הכבדה מסוימת על המערכת הפרטית וכן פיצוי שהאחרונה תעביר למדינה, יהפכו את המערכת הפרטית לכדאית פחות מבחינה כלכלית ויובילו לצמצום הפער הקיים ולחזק את המערכת הציבורית, אך חשוב להבין את המשמעות של הטלת ההיטל על אותם הביטוחים והפגיעה היכולה להתרחש מנגד.

בראש ובראשונה מדובר על מס ישיר על ציבור משלמי ביטוחי הבריאות; עם הכללת ביטוחי הבריאות המשלימים של קופות החולים מדובר על כ-80% מתושבי המדינה. זהו 'מס גולגולת' שאינו מבחין בין אנשים בעלי אמצעיים כלכליים שונים.

המשמעות של ההחלטה עבור אדם אשר שילם כל חייו על זכאות מסוימת, יכולה להיות אחת מהשתיים: או שיגדלו דמי החבר שלו, או שהזכאות שלו תיגרע על מנת לממן את ההיטל – שכן חברות הביטוח הפרטיות יצטרכו לממן את ההיטל בדרך זו או אחרת על מנת לשמור על שורת הרווח שלהן.

• • •

צעד זה אינו הצעד הראשון של הממשלה אשר בא להצר את צעדי הרפואה הפרטית; קדמו לו "הרפורמה להסטת ניתוחים במימון פרטי לניתוחים במימון ציבורי" וכן רפורמת "הסדר-החזר", שבהן כלל נתוני הביטוחים הפרטיים עברו להתבצע מול הסכם אשר נחתם מול קופות החולים או מול חברת הביטוח, ולא ישירות מול המבוטח, וכן הגדלת היצע הניתוחים המסגרת הציבורית.

יש לציין כי שתי רפורמות אלו הראו תוצאות חיוביות מאוד, כאשר עלויות הניתוחים לציבור ירדה, בתי החולים הפרטיים החלו לבצע ניתוחים במסגרת מימון ציבורי, וכן נותק הקשר הישיר בין הרופא למנותח. אך מנגד, רפורמות אלו לוו בהגדלה תקציבית של מערכת הבריאות הציבורית והסטה ישירה של תקציב לטובת הגדלת היצע הניתוחים הציבורי – וכל זאת על חשבון תקציב הממשלה, ולא על חשבון המבוטח.

רפורמות אלו כבר הביאו לפגיעה ישירה בגובה השכר אשר מקבלים אותם רופאים מנתחים; סביר להניח כי פגיעה נוספת לא תגולגל שוב לפגיעה ברופאים.

מעבר לכלל הגורמים אשר צוינו לעיל, ##הרפואה הפרטית והביטוחים המשלימים מסייעים לווסת את העומסים במערכת וצריכת השירותים, בצורה זמינה ואיכותית. פגיעה באותם שירותים עשויה רק להכביד על המערכת הציבורית, ליצור תורים ארוכים יותר וביקוש גבוה, וכך להגדיל את ההוצאה של מערכת הבריאות הציבורית.##

לסיכום: חיזוק הרפואה הציבורית ראוי וחשוב, אך יש לעשות זאת באמצעות כספים ציבוריים. חיזוק רפואה ציבורית יש לעשות מתוך ראייה אסטרטגית לטווח ארוך ושקלול סך כל הצרכים במערכת, הן מבחינת השוויון והן מבחינת איכות וזמינות השירותים.

הכותב הוא מומחה לכלכלת בריאות ורגולציה, מנהל הרגולציה של קופת חולים מאוחדת ויוצא משרד הבריאות

צעד זה אינו הצעד הראשון של הממשלה אשר בא להצר את צעדי הרפואה הפרטית