בפנים מכורכמות, כמי שכפאו שד, שיגר בצהרי שלישי נשיא המדינה ראובן ריבלין לראש הממשלה נתניהו – לראשונה מאז קום המדינה, באמצעות שליח – את המנדט להרכבת הממשלה. החל מרגע זה שעון העצר של עשרים ושמונה הימים נכנס לתוקפו. הארכה לא תהיה, ויהי מה.
במונחים פוליטיים, אלה עשרים ושמונה הימים המיותרים ביותר במערכת הפוליטית והגורליים ביותר לנתניהו. מיותרים – יען כי ממשלה בראשות נתניהו לא תקום בסבירות קרובה לוודאי, אלא אם יתחולל נס, גם במונחי העבר של הקוסם נתניהו.
ובאותה נשימה, זוהי גם התקופה הגורלית ביותר – לנתניהו האיש. ביבי יעשה כל שלאל ידו כדי להוביל לבחירות חמישיות במידה ולא יצליח להרכיב ממשלה, אך הפעם הזאת, בניגוד לארבע המערכות הקודמות, הוא יפגוש בדרך להקדמת הבחירות שועלים כמו גדעון סער וזאב אלקין שיהפכו עולמות להקים ממשלת רוטציה בראשות בנט ולפיד – לפי הסדר הזה ולגרש את נתניהו מבלפור.
מי שהבחין באפרוריות פניו, בתנועות הגוף המסורבלות ובהבעת הפנים המיוסרת של ריבלין שנמלט מטקס ההשבעה כדי לא להיתפס חלילה בתמונה משותפת עם נתניהו, אולי לא ידע כי אין המדובר רק בסלידה אישית שבאה לידי ביטוי באירוע, לעיני כל האומה. ריבלין במשתמע, בכה על מעשה ידיו שטבעו בים. עד ליום שלישי בבוקר, גם אחרי שהממליצים התפזרו, הנשיא עוד קיווה שיתחולל מהפך והמנדט יוטל על לפיד, עבור ממשלה דו-ראשית של בנט.
איור: אבישי חן
עם כל השחקנים שהגיעו לבית הנשיא ויכלו לשנות את זהות המומלץ, הייתה לריבלין זהות אינטרסים מלכתחילה. ח״כ אחמד טיבי שהיה מהתומכים הראשונים במסע הלא קל של ריבלין לבית הנשיא, הבהיר כי במידה וגדעון סער ימליץ על לפיד, הוא ידאג לכך שהמשותפת תביא את הקולות שיהפכו את לפיד למי שקיבל את מרב ההמלצות.
סער אמנם היה זה שלא המליץ לבסוף על לפיד והצטייר כמי שהשתפן, אך מי שלחץ על הברקס ומצמץ ראשון, היה נפתלי בנט. מאז מוצאי הבחירות הפכו סער ובנט למעין דבוקה אחת, כשהאחד לא זז מבלי לתאם זאת מראש עם רעהו. על פניו, אין פוליטיקאים שונים יותר באופיים מסער ובנט, ובפרט כשסוגיית נתניהו עולה על השולחן. סער למעשה, הפך לאיווט מודל 2021, כשהוא מונע מיצר נקמה בנתניהו. בסולם האינטרסים שלו, הערך העליון הוא לפנות את נתניהו מבלפור, כל השאר שולי בחשיבותו.
לסער יש את כל הסיבות הנכונות לכעוס על נתניהו. הוא מאשים אותו במסע הכפשות אישי חוצה גבולות, ועל כך אין מחילה, שלא כרוכה בה הסתלקות נתניהו מהכהונה. במוצאי הבחירות, כאשר כולם דיברו ברחמים על סער כמי שספג מפלה, הוא המתין בדריכות – ובהגיע התוצאות, חייך חיוך רחב, כמנצח הגדול של בחירות 2021. התוצאה הסופית הבהירה כי סער הצליח במשימה ומנע מנתניהו את שני המנדטים להם היה זקוק כחמצן, כדי לנצח את הבחירות ולהקים ממשלה הומוגנית בראשותו.
לבנט לעומת סער, אג׳נדה אחרת. זה לא שאין לו אמוציות כלפי נתניהו, אחרי כל מה שעבר, כפי שנחשף ועוד ייחשף על דוכן העדות בביהמ״ש המחוזי בירושלים. גם אם בנט יֵשב לילה שלם עד שיגיע זמן קריאת שמע של שחרית, הוא לא יספיק לתאר את כל המכות שהחטיפו לו נתניהו ובני משפחתו בעשור האחרון.
אלא שבנט כאקזיטיסט, חושב תמיד מהראש ולא מהבטן. בסדר היום שלו יש משימה אחת: למקסם עם שבעת המנדטים את התוצאה הכי דרמטית שאפשר, כשהיעד הוא לראות את בלפור מבפנים כמועמד ראשון בכהונה. אם למען השגת המטרה הנעלה הזאת בנט יצטרך לספק לנתניהו חוק צרפתי, נשיאות המדינה או פסקת התגברות – המחיר ישולם ללא היסוס.
אפשר לומר שגם סער וגם בנט רואים לנגד עיניהם את בלפור כיעד עליון בהבדל אחד קטן-גדול. סער ישלם כל מחיר כדי לפנות את ביבי מבלפור, בנט ישלם מחיר כפול כדי להתיישב על כיסאו של נתניהו בבלפור.
שטר התנאים
החל ממוצאי הבחירות – בנט וסער הלכו על מתווה משולב עם בני גנץ. לראש הממשלה החילופי המכהן, יש את אותו אינטרס של בנט וסער, לפנות את נתניהו מבלפור, אך לא להעביר את המושכות ללפיד. גנץ שרואה בלפיד כמי שתקע כל מקל אפשרי בגלגלי הממשלה שניסה להקים בשעתו, ישמח לראות את בנט ולא את לפיד מתיישב ראשון על כס ראש-הממשלה. מבחינתו, יהא זה צדק פואטי.
ההחלטה של השלושה היא להיכנס יחד, כמקשה אחת לכל ממשלה, כשהתנאי לכך הוא שבנט יכהן תכף עם כינון הממשלה כראש-הממשלה הראשון ברוטציה. בפגישתו הצפויה עם בנט יופתע נתניהו לגלות כי בכל אופציה שהיא בנט מתכונן לדרוש את החלק הראשון של הכהונה, ובכוונתו להיכנס בעסקת חבילה עם סער כשר משפטים וגנץ כשר ביטחון.
כל זה בתנאי קודם למעשה – שבנט כאמור, משמש כראש-ממשלה ראשון. הסיבה לכך כפולה: האחת, במערכת הפוליטית איש לא יסכים יותר לקבל מנתניהו צ׳ק דחוי, גם לא בערבות אישית של דרעי. השנייה, אם בנט יחליף את נתניהו במעון רה״מ בראשית הכהונה, סער וגנץ יוכלו לומר שעמדו בהתחייבותם והצליחו במשימה לפנות את נתניהו מבלפור.
בראשית השבוע נדמה היה לנשיא המדינה שהמגעים שהחלו אחרי החג בין בנט ללפיד בתיווכם של סער ואלקין, יבשילו להקמת ממשלה כבר בשלב הראשון. במהלך החג, כאשר לפיד וליברמן התבצרו והודיעו כי מבחינתם לפיד הוא ראש-הממשלה ואין בלתו, סער ואלקין מרטו את שערות ראשם. הם ראו בהודעה פספוס נוסף, עוד נדבך ברצף הכישלונות של השמאל לשים קץ לשלטון נתניהו.
בנט שיצא למדבר, כתחליף לאמרתו הזכורה של רמון שהלך לים, שלח את שני נאמניו שלום שלמה וטל גן צבי להתקדם עם הלל קוברינסקי, נאמנו של לפיד ומי שממנה ביחד עימו את חברי רשימת יש עתיד. המשימה שהוטלה עליהם הייתה לבשל יחד את מתווה הממשלה הפריטטית, שמשני צידיה יישבו 'בלוק 21' של בנט-סער-גנץ, מול לפיד ומפלגות השמאל.
על אף שהמשקל של 'בלוק 21' במסגרת מה שמכונה ׳גוש השינוי׳, קטן ממספר הבלוק של לפיד, בנט הבהיר שמבחינתו מדובר בתנאי יסודי וגם הסביר מדוע. הבוחר אמר את דברו והחלוקה בכנסת בין ימין לשמאל חדה וברורה לטובת הימין, ולפיכך הדבר חייב לבוא לידי ביטוי בקבלת משקל סגולי שווה ערך של הצד הימני בגוש השינוי, לזה של הצד השמאלי. המודל הפריטטי כבר קיים והאזיקונים שקשרו את רגליהם של גנץ ונתניהו זה בזה, יקשרו את רגליהם של לפיד ובנט.
לפיד וליברמן התקשו לחצות את הרוביקון. הם לא עשו את כל הדרך עד הלום כדי להמליך את בנט עם שבעת המנדטים שלו, לראש ממשלה. ״האיש חי בפנטזיה מוחלטת״ לגלג ליברמן, שקיבל בסך הכל מנדט אחד פחות מזה של ימינה. הוא האשים את בנט בשיגעון גדלות, בילדותיות ובניתוק מהמציאות, כשלרגעים נדמה היה שאנו חוזרים בגלגל הזמן למריבות הבלתי פוסקות בין בנט לליברמן כשר ביטחון – בקבינט נתניהו. בנט כזכור, נהג להטריף את איווט על בסיס שבועי.
סער ואלקין, הממולחים שבחבורה, הסבירו ללפיד כי בכל שעה שחולפת מבלי שהוא עושה את הדרך לרעננה, מתמקם בגינה של בנט ומבטיח למנהיג ימינה כי יכתיר אותו כראש-ממשלה, החלום של הדחת נתניהו מבלפור הולך ומתפוגג. רק ביום ראשון האחרון נפל ללפיד האסימון. רגע לפני שהסיעות מתייצבות במשכן הנשיא, הוא הביע הסכמה להשתחרר מכל הנכסים המשמעותיים, לטובת ״בלוק 21״.
המשמעות היא – תחזיקו חזק – שלפיד הסכים לוותר על שנתיים ראשונות לבנט כראש-ממשלה, על תיק המשפטים שאמור להימסר לסער, תיק הביטחון לגנץ, תיק הפנים לשקד ותיק החינוך לאלקין. המדהים מכל הוא שאפילו הדרישה של בנט לקבלת קול נוסף ומכריע, בכל הצבעה שבה לא תושג הכרעה, הייתה כבר בדרך להתקבל, ובתנאי שבנט ימליץ רשמית על לפיד – בפני נשיא המדינה.
שושבין נשיאותי
ראובן ריבלין – כפי שאתם קוראים כאן לראשונה – היה מעודכן, ולא רק כשדכן אלא כמעט כמחותן. אז מה בכל זאת שיבש את המתווה והביא לבסוף את סער ובנט להימנע מהמלצה על לפיד? כאן אנו מגיעים ליקיר המדור בצלאל סמוטריץ׳ – קמיע הישועות של סער ובנט.
הלוגיקה של בנט הייתה פשוטה: לכל מה שלפיד יסכים היום, הוא יסכים גם בעוד עשרים ושמונה יום. בנט מאמין שהזמן משחק לטובתו ומעדיף לקחת נשימה ארוכה. אם מנוי וגמור עם סמוטריץ׳, אידיאולוגית, שלא לתמוך בכל דרך בממשלה שתישען על מנסור עבאס ורע״מ, אין כל סיבה להישרף בבייס הימני, להתעמת עם החרדים ולהצטייר כמי שמנע הקמת ממשלת ימין מלאה.
בנט שחושב מהראש החליט לקחת נשימה, לשים בהקפאה את החבילה שקיבל מלפיד ולפנות את רחבת הריקודים לנתניהו שמגיע בצליעה, חבול וחבוט. בכך העביר בנט את הכדור וגם את הקרדיט למגרש של נתניהו כשלמעשה הוא אומר לו: נראה אותך מושיב באותה חתונה את מנסור וסמוטריץ׳. אני, נפתלי בנט, מתחייב בפניך לקבל את חבילת הכניסה לליכוד שהצעת, ככל שאכן תצליח לגבש ביחד עם ימינה רוב להקמת ממשלת ימין בראשותך.
כל האמירות היפות של בנט תהיינה תקפות עד להישמע הגונג של סיום המנדט. ביום שאחרי, אם נתניהו – כצפוי – ייכשל במאמציו, אופציית הממשלה הפריטטית עם לפיד תישלף מההקפאה. אם בליכוד סבורים שבתום המנדט שהוטל על נתניהו, המנדט להרכבת ממשלה יחזור לכנסת ולא יוטל אישית על מועמד אחר, הם יופתעו לגלות שריבלין קיבל החלטה לא לגלגל את תפוח האדמה הלוהט לכנסת, אלא להעביר את המנדט לבא בתור, או נכון יותר לומר לבאים בתור: לפיד ובנט.
ריבלין מבין היטב את המשמעות: אם המנדט יחזור לכנסת, רק מועמד שיציג 61 אצבעות יוכל להקים ממשלה, מה שימנע הקמת ממשלת מיעוט. גם ההשלכות שתהיינה לכך על השליטה בכנסת קריטיות, שכן המועמד עליו הוטל המנדט מקבל אוטומטית את השליטה בוועדה המסדרת. נכון לעכשיו מדובר בנתניהו, ואם המנדט יחזור לכנסת ולא יעבור ללפיד – השליטה תישאר בידיו והדרך לבחירות חמישיות תתקצר.
החשבון של בנט נכון, אך לכל מטבע יש גם צד שני. המומנטום שהיה לבנט השבוע לקום ולעשות מעשה לא ישוב באותה עוצמה. בשבוע שבו ביבי הכשיר והלבין את רע״מ נקרתה לבנט הזדמנות פז, לעלות על דרך שביבי סלל ולהקים ממשלה בהישענות על המפלגות הערביות. באווירת הדיכאון שהשתלטה על משפחת נתניהו ועל המחנה הלאומי כולו – בנט היה יכול להפוך בתוך ימים ספורים לראש-ממשלה כשהימין עדיין שרוי בהלם קרב, הרבנים לא מתעוררים, המפגינים לא נאספים והקמפיינרים לא יושבים בחדרים אפופי עשן כדי לתכנן את עצרות הענק נגד הבוגדים מימין.
נתניהו שמודע כעת במלוא העוצמה למזימה שנרקמה מולו, ינצל את הזמן שניתן לו, לא רק לנסות ולהרכיב ממשלה אלא בעיקר לבצע חסימות, לבנות מנופי לחץ וליצור פלטפורמות פוליטיות לעריקים חדשים – כולל הפעלת לחץ על ח״כים מימינה שכבר הוצע להם להשתלב בליכוד. המשימה הגדולה ביותר של נתניהו היא להצמיד מוקשים לדופן הספינה של בנט, ולנסות ולפגוע בכל ניסיון לגשר על הפערים בין הדרישות הימניות מצד בנט לבין יכולת ההכלה של השמאל והערבים.
שלום שלמה, אבי ברית האחים של 2013 בין לפיד לבנט, עשה כברת דרך ארוכה, כמי שייעץ בעברו גם לנתניהו וגם ללפיד. ביחד עם הלל קוברינסקי הוא מנסה כעת לשחזר את אותה ברית אחים של 2013, רק שהפעם הם עושים זאת מהמושבים הקדמיים של הממשלה ולא מהמושב האחורי – תחת ביבי כראש ממשלה.
במושבים האחוריים יושבים הפעם קליינטים לא קלים: חברי כנסת מהעובדה, מרצ והמשותפת שלא יודעים לחיות עם הסיכומים של בנט ולפיד. ״אני לא רואה את עצמי מצביע בעד ראש ממשלה דתי-ימני״, אמר לנו השבוע יו״ר מרצ ניצן הורביץ׳, וזו עוד התבטאות מתונה יחסית לאמירות שנשמעת כיום במחנה השמאל.
אם החלטתם לצאת לחופשה ואינכם רוצים לפספס את המהלכים, השבועיים הקרובים הם ההזדמנות האחרונה. ב-14 הימים הקרובים לא נתקדם אפילו צעד אחד. בנט יֵשב בגלוי עם נתניהו ובמחשכים עם לפיד. מעל פני השטח הוא ייתן לביבי חיבוק חזק, ובחדרי חדרים יישמע הקנאק. בנט יעשה הכל כדי שסמוטריץ׳ לא ייסוג אף שעל מהאידיאל שפוסל כל אפשרות לשותפות עם רע״מ.
צילום: דוברות הכנסת
תוכנית החלוקה
בשני בבוקר פצח נתניהו במרתון פגישות לשימור הגוש. הוא לא חזר על הטעות של פנייה לליצמן תחילה ואחר כך לגפני. ״פגעתי לו בכבוד ושכחתי שהוא כיום במקום הראשון ברשימה״, התוודה נתניהו על טעותו ממוצאי הבחירות – כשפנה לליצמן תחילה, משגה שעלה לו בכמה אמירות לא נעימות מצידו של גפני, אליהן עוד נשוב.
במפת הנאמנויות שנתניהו שרטט בחג האחרון עם אנשי ביתו, דרעי הוא בן הברית האולטימטיבי עליו הוא סומך כמעט בעיניים עצומות. ״הוא יישאר איתי בקואליציה ואפילו באופוזיציה ולא יעשה טעויות״, אמר נתניהו בסוג של הבעת אמון שלא נשמעה מעולם מפיו של הפרנואיד שבפוליטיקאים.
גפני לעומת זאת, נדמה בעיניו כסוחר פולני שבודק אופציות בכל יום מחדש, בטרם יצֵא לשוק. את כל השאר, נתניהו ממקם בין גפני לדרעי. על ליצמן ופרוש מאגודה הוא סומך יותר מאשר על אייכלר ופינדרוס, כדוגמה. המודיעין שבידיו מפורט ומתייחס לכל ח״כ כיחידת כוח נפרדת.
סמוטריץ׳ הוא כאב הראש האמיתי של נתניהו. עד לרגע זה הוא לא מבין מה הניע את מי שהוא סחב על גבו לכנסת לשרוף לו את המועדון, לחולל לו פיגוע אסטרטגי ובכך לייצר לבנט את האליבי המושלם לרקוד טנגו עם לפיד.
נתניהו ידע מראש שהתוצאה בבחירות תוכרע על הקשקש ובדיוק בשביל זה בנה את הציר עם מנסור עבאס. בלשכת נתניהו הסבירו לנו השבוע שבשיחות הסגורות שקדמו לבחירות ביבי היה מודע לכך שאין לו ברחוב הערבי יותר מאשר מנדט בודד. ״כשקוראים לי אבו יאיר ואני מוריד את מפלס האיבה ברחוב הערבי אני נותן רוח גבית לרע״מ ומעביר אליה קולות מהמשותפת״, הסביר נתניהו את האסטרטגיה ובמובן הזה, הוא נחל הצלחה גדולה, אולי יותר מדי.
ביבי בנה על ציר עם עבאס והכשיר את הלבבות לכך גם בצד הערבי וגם במחנה הימין.
כשנתניהו הבין במוצאי הבחירות שסמוטריץ׳ ממשיך לטפס על העץ, הוא שלח את השופרות והמקורבים לאיים עליו ולרמוז לו שיחוסל בבחירות הבאות אם יתמיד בסירובו.
במוצ״ש האחרון, בתיווכו של יריב לוין יו״ר הכנסת, נועדו נתניהו וסמוטריץ׳ לשיחה ארוכה במעון רה״מ. ביבי הפציר בסמוטריץ׳ בכל דרך שלא לתת גט כריתות פומבי לשותפות עם רע״מ והסביר כי בעשותו כן סמוטריץ׳ שולף מידיו את הקלף היחיד במו״מ מול בנט.
סמוטריץ׳ התעקש ואמר לנתניהו: ״אתה מכשיר את כל ממשלות השמאל מעתה ועד עולם, שיקומו בקולות הערבים שאתה הלבנת. התוצאה תהיה הצבעה המונית ועשרים מנדטים של ח״כים ערבים בכנסות הבאות, במהפך אלקטורלי שישנה את המפה הפוליטית בישראל. עדיפות בחירות חמישיות על דיל עקיף או סמוי עם מפלגה ערבית״.
את סמוטריץ׳ עצמו, ביבי כבר הצליח להלבין אצל עבאס באמצעות ״תוכנית חלוקה״. בהבנות שהתגבשו הבטיח נתניהו שאת שלישיית הקיצוניים בציונות הדתית, בן גביר, אבי מעוז ואורית סטרוק הוא יותיר מחוץ לקואליציה. הכל נראה מושלם בצד האחד, רק שביבי שכח על הדרך, להכשיר ולהלבין במקביל בצד השני את עבאס אצל סמוטריץ׳.
״אז איך נקים ממשלה?״ שאל נתניהו את סמוטריץ׳.
״קל מאוד״, השיב סמוטריץ׳, ״ברגע שנכריע את בנט ונשאיר אותו אצלנו, לסער לא תהיה ברירה והוא יצטרף למהלך מבחוץ, רק שאתה נתניהו תצטרך לשלם על כך בתפקיד מאוד דרמטי. אני מוכן לשלם פעמיים לסער, ולא להכשיר את מנסור״.
הסיפור של עבאס שווה פרק בפני עצמו. השבוע נחשפנו למונולוג פנימי של עבאס שהסביר מדוע הוא מעדיף את נתניהו על פני גוש השינוי. לא מדובר רק בערכים השמרניים שהמפלגה האסלאמית מחוברת אליה הרבה יותר מאשר לליברליזם החופשי משמאל. ״שאלתי אותם״, סיפר עבאס, ״מי הבוס שלכם? עם מי סוגרים עניין? עם לפיד? עם בנט? עם סער? אולי עם איווט? עם מי? בליכוד אני יודע שיש בעל-בית. אפילו עם דרעי שיש לו תשעה מנדטים אני לא צריך לסגור בנפרד. מה שסגרתי עם ביבי – מקובל על הגוש שלו״.
עבאס שמשנה סדרי בראשית בפוליטיקה הישראלית, מסביר כי גם ברמה המדינית – עדיפה הן ליהודים והן לערבים, ממשלה בראשות נתניהו. ״לא סתם השנים שבהן הוא ראש ממשלה הן השקטות ביותר. אם הגנרלים האלה היו בשלטון, היינו כבר אחרי שלושה מבצעים בעזה, עם הרוגים שם והפגנות כאן״.
למנסור יש חוש הומור ועולם מפותח שחורג מהדמיון המזרחי ומגיע עד פולין. הוא הזכיר השבוע את מודל הכניסה היהודית ל׳סיים׳ הפולני בראשית המאה שעברה. ״גם ליהודים יש אמונות. גם אתם היום מאמינים בביאת המשיח אבל לא תדרשו להעביר חוק לבניין בית המקדש. בתפיסה שלנו הייתה לנו נכבה ואף אחד לא ישנה את האמונה שלנו, אבל אני בוחר להמשיך להאמין בזה אבל להפסיק לדבר על זה ולעסוק בזה. אני בוחר במודע לחפש את המכנה המשותף ולבנות פה שיתופי פעולה״.
הטקסטים האלה נשמעו משכנעים עד לרגע שבו ראינו את החגיגות לרגל שחרורו של המחבל רוצח החייל משה תמם הי״ד. בתמונה אחת שבה נראה אחד מחברי מועצת השורא של רע״מ חוגג עם המחבל, התפוצצו כל בלוני הניסוי שנתניהו הרים לאוויר בשת״פ עם עבאס. גם מי שלא אהב את המגלומניה של סמוטריץ׳ ואת כפיות הטובה כלפי נתניהו לא יכול שלא לפלוט למראה התמונות המזוויעות את צמד המילים: בצלאל צדק.
נתניהו מתפעל פחות מהעמידה העיקשת של סמוטריץ׳ לאורך זמן. הוא מצטט את קודמו בראשות האיחוד הלאומי, אורי אריאל, שאמר כי סמוטריץ׳ יילחם כמו אריה וייפול כמו זבוב. צריך להכיר את בצלאל שלנו שהחליט לפתח עמוד שדרה על חשבון נתניהו. אם דעת החתומים מעלה תישמע: כניעה של סמוטריץ׳ בעניין הזה, לא תהיה.
לסמוטריץ׳ יש תזה מעניינת אותה השמיע השבוע באוזני אחד מרבני הימין – שנשלחו לרכך אותו. ״אם נתניהו כל כך חרד לגורל המחנה הלאומי״, אמר סמוטריץ׳, ״הוא מוזמן להציל את ארץ ישראל, לשים את יריב לוין כראש ממשלה מטעמו ולנהל את העניינים דרכו. בינתיים, ביבי ירוץ לנשיאות, ההליכים המשפטיים נגדו ייעצרו ותקום אחרי שנים ממשלת ימין מלאה עם בנט וסער, שתעבור בה פסקת התגברות מלאה, מבלי שנצטרך לתת לתומכי מחבלים לנהל לנו את החיים״.
בין התפיסה ולפיה קדושת נתניהו קודמת לכל הקדושות ולפיכך יש להכשיר את עבאס, לבין התפיסה הערכית של סמוטריץ׳ ולפיה יש קווים אדומים אותם אין לחצות, קשה לפטור בלא כלום את הטיעונים כבדי המשקל שמשמיע סמוטריץ׳. לזכותו ייאמר, שהוא דבק באותו קו מן הרגע הראשון. בלי לזגזג ובלי למצמץ, כמו כל השאר.
בכל מקרה, יש לשים את האצבע על הנקודה: אם בעבר המערכת הפוליטית התפצלה קודם כל בין ימין לשמאל ורק אחר כך בין כן או לא לנתניהו, כעת ההתפלגות היא אחת: בין קואליציית בחירות חמישיות לבין קואליציית ההכלה והפשרה.
נכון לרגע זה, בכל מבחן של מנדטים ידה של קואליציית הבחירות החמישיות על העליונה, מהסיבה הפשוטה: ביבי מעדיף בחירות חמישיות כשהאלטרנטיבה ממול היא פינוי מיידי של בלפור לבנט. גם לפיד וליברמן לא משתוקקים להמליך את בנט ובטוחים שבסבב חמישי הם ישפרו עמדות.
היחידים שיש להם בעיקר מה להפסיד, הם סער ובנט. אם צריך להעריך בסופו של דבר מה יצֵא מהחמין שעומד על האש ונשרף יותר מדי, אפשר לומר בציפייה זהירה שעם כל הכבוד למודלים שמופרחים באוויר, קשה לראות ממשלה שיודעת לחבר בין בנט ליאיר גולן ובין סמוטריץ׳ לעבאס.
״ניפגש בשביעיות״, אמר דוד לוי אמר בשעתו. ברגע הזה לפחות, ניתן לומר בזהירות המתבקשת: ניפגש בחמישיות.
הכשרת המרצ
שעה קלה בטרם נכנס בנט לפגישה עם נתניהו בערב שביעי של פסח, נדרשו אנשי לשכת רה״מ לבדוק את החמץ בעיצומו של הפסח. בימי חול המועד והחגים משרד ראש-הממשלה סגור ונעול, כשהפגישות הפוליטיות הבודדות שמתקיימות, מתרחשות במעון רה״מ בבלפור.
להעביר את בנט בשערי מעון נתניהו בבלפור, קשה יותר מהפיכת ים ליבשה. וכך, מצאו עצמם עובדי משרד ראש-הממשלה מנקים את הלשכה על מנת לאפשר לנתניהו לארח את בנט בלשכה הרשמית ולא במעון המשפחתי.
אחד המקורבים לבנט אמר לנו עוד לפני שהחלה הפגישה בהאי לישנא: ״אל תצפו שיקרה משהו בפגישה. בנט בא בעיקר להקשיב ולא תתקבל שום החלטה״. נתניהו חרג ממנהגו בימי שישי, פעמיים. במקום להצפין בכביש החוף לכיוון קיסריה הוא עשה את השבת במעון בירושלים, והכל כדי שיוכל להיפגש עם בנט שלא בקרבת בני המשפחה.
הפגישה התארכה מעבר למתוכנן ובתקשורת החלו לדבר על הבנות מסתמנות. במוצאי שביעי של פסח, לאחר סעודת משיח ונגיסה קלה במופלטה קיבלנו את המידע שמתפרסם פה לראשונה על מה שהתחולל בתוך החדר בין בנט לביבי.
השעה הראשונה, מסתבר, הוקדשה לדיווחים מהמפרץ הפרסי. הסכנות, האיומים, והתוכניות שבדרך. נתניהו ביקש להמחיש לבנט עד כמה ישראל זקוקה לממשלה הומוגנית, חזקה ויציבה כדי לעשות את מה שצריך מול אויבינו – תחת כהונה של ממשל אמריקאי עוין לעמדות השמרניות הישראליות, שגם בנט שותף להן.
בנט המנומס שיחק את המשחק בשלמות. בתום השעה שהוקדשה לענייני מדיניות, עבר נתניהו לענייני פנים והסביר לבנט מה יקרה אם בקולותיו תוקם ממשלה משמאל. מי כמו נתניהו שניהל בשעתו את הקמפיין מול ממשלת רבין, יודע מה קורה כאשר כל השדים הלאומיים יוצאים מהקופסה.
ביבי הציע לבנט להתמזג עם שקד בליכוד – בתנאים שבנט ושקד יכלו לחלום עליהם ביום רגיל – כך שיתאפשר לו להתמודד מעמדת עוצמה על הירושה. תשובתו של בנט הייתה חדה וברורה: ״במצב הפוליטי הנוכחי, כשסער וגנץ לא יודעים להצטרף לממשלה בראשותך, אני סבור שצריך ללכת לרוטציה בינינו, כשאני אהיה בתקופה הראשונה ואבוא יחד עם גנץ וסער כדי להקים ממשלת ימין יציבה״.
״אני לא שולל זאת״, ענה לו ביבי בדו-שיח שבו לכל מילה מפורשת יש משמעות נסתרת, ״אך בשביל זה, אתה צריך לפני הכל להמליץ עלי אצל הנשיא״.
״אז אפשר לדבר על רוטציה בינינו, כשאני בשנה הראשונה?״ הגיב בנט בשאלה.
״קודם המלצה ואחר כך דיבורים על רוטציה״, השיב נתניהו – כשהמשמעות הייתה ברורה לשני המשתתפים.
הדו-שיח הזה נמשך בווריאציות שונות עד שהשעה התאחרה ובנט נאלץ לעזוב כדי להגיע לכניסת החג בזמן. בדרך לרעננה, תדרך בנט את הקוקפיט של ימינה והורה להתקדם בכל המרץ עם לפיד. ״ביבי לא מתכוון לתת לנו שנה ראשונה בבלפור, הולכים לאופציה ב׳״, אמר בנט.
מהצד השני השתררה שתיקה, שהפכה לשיח נוקב ורווי דמעות בפגישה בין בנט לשקד במוצ״ש. שקד, יש לומר, נחשבת לבעלת מעמד חזק ועצמאי בקרב הבייס של הליכוד, הרבה יותר מאשר בנט. בעבורה, חבירה לממשלה עם לפיד וקבלת תפקיד שרה, תסתום את הגולל על כל חיבור עתידי עם הליכוד.
בעוד בנט עומד לפני הצעה חד פעמית שאי אפשר לסרב לה של מימוש חלומו הגדול לשמש כראש-ממשלה, לשקד לעומתו, אין שום חלום בר הגשמה בצד השמאלי. את תפקיד השרה היא תקבל כאן וכאן, רק שתחת ממשלה משותפת עם לפיד – זה עלול להיות תפקידה הפוליטי האחרון.
בנט לא ויתר וניהל ויכוח עיקש: ״אני לא מבין את התפיסה הזאת״, אמר לשקד, ״אם נתניהו יכול לשבת עם אשכנזי וניסנקורן, אנחנו לא יכולים לשבת עם לפיד ומיכאלי? האם מנסור עבאס האסלאמיסט שמשויך לאחים המוסלמים, כשר יותר מאחמד טיבי?״
לבנט היו ק״ן טעמים להכשיר את המרצ: ״בניגוד לנתניהו״, אמר, ״אנחנו גם נשאיר בצד הימני את כל התיקים החשובים וגם נקבל יתרון של אצבע נוספת מעל לשמאל בממשלה, מה שלא היה לביבי מול גנץ״.
השיחה לא הסתיימה בהסכמה אך הובילה לשינוי טקטי אצל בנט שהבין כי הוא חייב, ולו למראית עין, לתת את הצ׳אנס לנתניהו ולגלגל את האחריות לפתחו. ולמרות המחלוקת העזה, אם בליכוד בונים על תקיעת טריז בין בנט לשקד – והעברתה מצד לצד, מומלץ להם לנסות ולצוד עריקים במחוזות אחרים.
בנט ושקד הם דוגמה לשת״פ פוליטי עם יכולת שאין שני לה להכיל מחלוקות קשות ולא לפרק את הבית. בדבר אחד הייתה לשניים תמימות דעים גם ברגעי המחלוקת הכי קשים: אם נתניהו ייכשל בניסיונו להרכיב ממשלה, שקד תיתן לבנט את מלוא התמיכה לממשלה פריטטית עם לפיד, כשהיא מתכוונת לקחת על עצמה את התיק החרדי.
צילום: יונתן סינדל, פלאש 90
יצחק אחרון
בנט ודרעי שוחחו השבוע פעמיים כששתי השיחות הסתיימו בפיצוץ. דרעי עמל לפרום את הבגד שתפרו סער ואלקין כשהבטיחו לבנט כי ביכולתם להביא את החרדים. ״לא יעזור לך״, אמר דרעי לבנט, ״לא נתמוך בך לא מבפנים ולא מבחוץ, לא בתמיכה ולא בהימנעות״. כל שכנועי בנט נתקלו בקיר אטום.
בנט שפגש השבוע את חיים כץ, יו״ר מזכירות הליכוד (בן בריתו של סער בעבר), כדי לבדוק האם מרכז הליכוד יֵדע להכיל התמזגות של בנט ושקד לתוך הליכוד, רוקד על שתי החתונות במקביל, בלי שום הגבלות קורונה. מצד אחד הוא מנסה לגייס את דרעי לדיל עוקף ביבי ומהצד שני, בה בעת, הוא בודק את הדופק בליכוד ובוחן עם כץ את הסיכוי להעביר את חבילת ההטבות שהציע להם נתניהו בתוך מרכז הליכוד.
לשקד ולבנט יש הצעה מגובשת לחרדים שמתפרסמת כאן לראשונה. תמיכה חרדית פוזיטיבית לא תבוא, ובכך אין לאיש ספק, וההצעה שלהם בהתאם היא לקנות את ההימנעות של החרדים במינוי גפני ליו״ר ועדת הכספים ובשמירה על החוקים והתקציבים. מי שאמורה להיבחר לשרת פנים ודתות היא איילת שקד, שתשמש כאשת הקשר למגזר. המודל שהם מציעים, הוא כמודל יהדות התורה בממשלת אולמרט, שישבה מחוץ לממשלה ותמחרה כל הצבעה.
שקד בטוחה ביכולתה לרבע את המעגל, להעביר חוק גיוס שיהיה מקובל הן על לפיד והן על החרדים ולשמר באופן מלא את תקציבי הישיבות. כאן צריך להבדיל בין שס ליהדות התורה: דרעי לא יהיה פרטנר לדיל שכזה בשום פנים והוא דוחה בזלזול את ההצעה. גפני לעומתו, לא מוכן להצהיר אמונים על עיוור. ״אם בנט יקבל את ההרכבה – נדבר״, הוא אמר השבוע.
צריך לשים לב למה שמתרחש בתוך דגל התורה. גפני מסתמן עוד לפני הבחירות כמי שמסרב לענות אמן יתומה על כל אמירה של ראש הממשלה. במוצ״ש שלפני הבחירות הוא הבהיר כי הכל פתוח במידה ונתניהו לא יזכה לרוב של 61. אחר כך, כשהבין שהאמירה עלולה להבריח מצביעים חרדים לציונות הדתית, דאג שיוסרט כשהוא מתחייב אמונים לנתניהו. הסרטון שהגיע לידינו ודבר קיומו מתפרסם פה לראשונה, נראה כמו וריאציה פוליטית לסרטוני גלעד שליט בשבי החמאס, וזו גם הסיבה לכך שנגנז לבסוף ולא פורסם.
מי שמשמיע קול שונה הוא ח״כ יצחק פינדרוס שכבר בערב הבחירות הלך על הקצה כשהפיץ סרטון שהופנה לחסידי חב״ד, בו התפאר בסיוע להקמת מקוואות חב״דיים. פינדרוס ידע שיחטוף מבית וכמעט שספג מאמר מערכת השקפתי לוחמני בביטאון הבית. כמי שכיתת רגליו ביהודה ושומרון ושכנע אלפי קולות חרדלים להצביע יהדות התורה בבחירות השלישיות הקודמות, פינדרוס הרגיש שמחובתו לקום ולעשות מעשה כדי למנוע את הזליגה הגדולה.
גם השבוע, אחרי שדגל התורה הייתה הסיעה היחידה בגוש הימין שהביעה נכונות לשבת עם רע״מ בצורה רשמית, פינדרוס דאג לעלות לשידור ללא תיאום מראש עם חבריו, ולהבהיר כי מבחינתו מדובר באופציה גרועה שהיא האחרונה ברשימה. עוצר הריאיונות שהוטל תכף ומיד אחרי השידור על ח״כי דגל, לא גרם לפינדרוס להתחרט על הצעד העצמאי שנקט.
החיבור היותר המעניין שאף דבר קיומו מתפרסם פה לראשונה, הוא זה שהתהדק ערב הבחירות בין פינדרוס לבין האויב המר מתקופת כהונתו כראש עיריית ביתר, מאיר פרוש. את הסרטון שהופנה לחב״ד הקליט פינדרוס בלשכת סגן שר החינוך בירושלים, כשהמשמעות, הן של התוכן והן של מיקום ההפקה, ברורה לכל חובבי הז׳אנר של קרבות יהדות התורה.
״פינדרוס הוא לא כוס התה שלנו אך כיום הוא היחיד שנותן פייט בדגל ולא גורם לנו נזקים ארוכי טווח״, אמר לנו השבוע גורם בכיר אגודאי, ״הרי כולם מבינים שיש לפחות חמישים אחוזים שאנו הולכים לבחירות חמישיות, אז מה ההיגיון להיות המפלגה הראשונה והיחידה בגוש הימין שמלבינה רשמית את רע״מ, וזה עוד כאשר ברור שאין אופציה אמיתית למהלך כי סמוטריץ׳ מטרפד אותו? וכי לא הספיקו לנו המצביעים שכבר ברחו לסמוטריץ׳ בסיבוב הראשון? אנחנו תופסים את הראש ולא מבינים מה קורה פה״.
בדגל התורה לא נותרים חייבים ומציעים לח״כים באגודה לבחון היטב מאיזה מחנה זלגו הקולות האבודים – שעברו מהצד החרדי למחנה הסרוג. גם הוויכוח הזה, כמו המערכה הפוליטית כולה, רחוק מלהסתיים, ואם נלך לבחירות חמישיות, הוא צפוי רק להתעצם.
עשרים ושמונה ימים מתוחים וארבעה תסריטים פוליטיים אפשריים לפנינו: ממשלת ימין בראשות נתניהו עם תמיכה מבחוץ של עבאס; ממשלת ימין עם נתניהו כשבנט ראש ממשלה ראשון ברוטציה עם נתניהו, וסער וגנץ מצטרפים כשותפים; ממשלת רוטציה בין בנט ללפיד, כשבנט ראשון; או אופציה רביעית שבה מועמד אחר מהליכוד יעמוד בראשות הממשלה ונתניהו ייבחר לנשיאות.
היחיד שיכול להפוך את התוכנית הרביעית לריאלית הוא אריה דרעי שיצפה בשבועות הקרובים בכל מסעות התמרון של נתניהו. אם דרעי יבין שנתניהו הגיע לדרך ללא מוצא, צפויה לנתניהו התוועדות לילית בבלפור עם דרעי. אם יש אחד שיכול לשכנע את ביבי לעבור למשכן נשיאי ישראל במתכונת מדבדב ופוטין מרוסיה, זהו אריה דרעי. ושיהיה לכולנו בהצלחה.
