עו''ד אבי בלום
כ"ה חשון התשפ"ו
מי יעביר למי 'דמי רצינות'? זוהי נקודת המחלוקת החדשה בין נתניהו לחרדים, שהביאה בפעם הרביעית ברציפות לכך שנתניהו יורה לבועז ביסמוט להימנע, גם השבוע, מהבאת חוק הגיוס להכרעה בוועדה. מהצד החרדי, אומנם הועברו איתותים אופטימיים, אך תשובה רשמית טרם נמסרה, מה שמונע את כינוס הוועדה.
ובינתיים, לא היו ימים טובים לעורכי מדורי תמונות הרבנים והאדמו"רים, כמו בשבוע האחרון. מכל בית וחצר, במעין תחרות בלתי מוכרזת, נשלחו תמונות של חברי כנסת בחברת הרבנים, כשטיוטת החוק מונחת על השולחן והנוכחים כולם מעיינים בה בארשת פנים קודרת.
בשנתיים האחרונות ראינו בעיקר בריחה מאחריות במגרש הפוליטי, והותרת הזירה הנפיצה של טיפול בחוק הגיוס לחברי כנסת מעטים, מתוך רבים, שהסכימו לשאת בנטל. הריצה לבתי הרבנים, של כלל החברים, מלמדת על שינוי מגמה ולטובה.
הבאת ההכרעה לפתחם של גדולי ישראל היא לחם חוקנו ולא בכך עסקינן. כל הטררם מסביב, כיפופי הידיים בין המקורבים מטעם עצמם, וההתמקדות בשאלה הרת הגורל מי קדם למי, מיותרים, מביכים ומזיקים.
את האירוע הזה צריך לנהל בקור רוח ובשקט יחסי עם פרסום מינימלי. כשהאינטריגות בין העסקנים הופכות לחזות הכל, השותפים מימין מאבדים אמון בהצלחת התהליך, והיריבים משמאל מקבלים בחינם חומר בערה להסתה.
לא צריך לספק נסיבות מקילות לאיש שהדחיינות – אומנותו, אבל יש רגעים שגם דחיין כנתניהו מחכה לתשובה, והסחבת לא מגיעה ממנו אלא מהתמהמהות של הצד השני.
ביבי שרגיל לרקד בין החצרות, מוצא עצמו מחוץ למעגל. משס ומ'דגל התורה' בעיקר, נתניהו ציפה לקבל תשובות ברורות, אך במשך ימים ארוכים מדי נותר עם תהיות, וגם בסביבתו יצאו מבולבלים לנוכח הכותרות הסותרות.
"הרבנים שלנו מיושרים בדעה אחת, וכל הכותרות שמביאים לעיניך לא רלוונטיות ולא מגיעות מהם", אמר לו אחד מח"כי 'דגל התורה' והוסיף: "תן לנו לנהל את האירוע ולהעביר תשובות מסודרות". אימתי? זוהי שאלת השאלות.
מציאות מדברת
היכרות מוקדמת. הפצ"ר הנכנס אופיר
למרות הכותרות של כמה מח"כי הליכוד הסוררים על גיבוש 'חזית סירוב' של שבעה מתנגדים לחקיקה משורות התנועה, ביבי מרגיע את החרדים ומתחייב כי לבד מחברי הכנסת יולי אדלשטיין ושרן השכל, יצליח להביא למליאה את יתר חברי הכנסת של הליכוד, ויגרום להם להצביע בעד.
"אדלשטיין כבר מזמן חצה את הקווים", אמר לי השבוע השר שלמה קרעי. סופו של יולי הוכיח על תחילתו. בעיניי ראיתי באחד מהאולפנים, איך אחד מראשי הארגונים המגויסים נגד החוק, מחליף מסרונים עם אדלשטיין תוך כדי השידור. בנוגע לח"כ השכל, ממפלגתו של סער, מדברים בלשכת רה"מ על מקרה אבוד שמגיע ממחוזות השריון של ח"כ שרן, ולפיכך, מיותר להשקיע בגזרתה.
הנחת העבודה היא, שאם ביבי רוצה זה גם יקרה, ולא משיקולי אמינות אלא מנימוקי תועלתנות. בין הסקרים האופטימיים של ערוץ 14 לסקרים הפסימיים של 12 ו-13, ביבי עושה סקרים משלו, ונכון להיום, אינו רואה היתכנות להובלת גוש הימין לניצחון.
"נתניהו רוצה להאריך את הקדנציה ככל האפשר", אמר לי גורם בשס שגם לו אין אינטרס ללכת לבחירות. "יכול להיות שבעוד שנה מהיום נהיה אחרי הרחבה דרמטית של הסכמי אברהם והמפה תשתנה. כדי שזה יקרה, נתניהו חייב להעביר חקיקה שתסיים את אירוע מעצר בני הישיבות בהקדם. ככל שהאירוע הולך ומתגלגל, כך אנחנו הולכים ומתרחקים".
אחת השאלות שהעלה נתניהו, עלתה גם על שולחנו של מרן הגרמ"ה הירש בשבוע שעבר: האם יש אפשרות להגיע ליעדים בטיוטת החוק, מ-4,800 בשנה הראשונה ועד ליעד של חמישים אחוזי גיוס, וזאת בלי לפגוע בשערה אחת מראשו של בן ישיבה אמיתי?
אם התשובה שלילית, ומדובר אך ורק בניסיון למרוח זמן, היקיצה תהיה כואבת ומהירה. גם כך, מרבית הסיכויים שבג"ץ יפסול את החוק, אך אי התייצבות גורפת בבקו"ם אחרי העברת החוק, תביא לפסילה מיידית.
אם היעדים יהפכו לבדיחה, לא יעזרו גם הסיכומים בעל פה עם היועמ"שית לכנסת שגית אפיק שתגן על החקיקה בבג"ץ. המציאות תתייצב לדיון בבג"ץ, ותדבר בעד עצמה.
אגודה בפירוק
עם העמדות החלוקות בתוך 'יהדות התורה' ביבי השלים והבין זה מכבר שבסבירות גבוהה, האצבעות של שניים לפחות מח"כי 'אגודת ישראל' לא יתרוממו ויצביעו בעד החקיקה.
ראש הממשלה כבר הצליח לפצל ולא פעם אחת בלבד, את הצבעת ח"כי 'אגודת ישראל'. באירוע הראשון, ביבי עשה זאת ממיטת חוליו, כשהצליח לסכל את הדיל בין בבצ'יק לבן גביר, על טרפוד הצעת חוק הרווחים הכלואים.
ביבי שוחח אז ישירות עם האדמו"רים, עלה לכנסת כאוב ומיוסר, ועל חודו של קול הבטיח רוב קואליציוני להצעה. זו הייתה הפעם הראשונה, שלאחריה ראינו הצבעות תקציביות נוספות שבהן יהדות התורה המאוחדת התפרקה לגורמים גם בתוך אגודת ישראל.
שאלת השאלות היא, אם הפיצול הטקטי בהצבעות על התקציב, ייראה גם בהצבעה המהותית ביותר עבור היהדות החרדית, אם חוק הגיוס יובא למליאה לקריאה שנייה ושלישית.
נתניהו מאמין שאם שס ודגל יתייצבו מאחורי החוק, גם חברי הכנסת פרוש ואייכלר ילכו בעקבותיהם ויצביעו בעד.
אם אכן כך יקרה, ובנושא האידאולוגי החשוב ביותר ליהדות החרדית לא תהיה עמדה אחידה של מועצת גדולי התורה של אגו"י, תהא זו דרמה גדולה, משנית רק לחקיקה עצמה.
אפשר יהיה לומר בסיטואציה שכזאת, שאגודת ישראל מוכרזת כמיועדת לפירוק ברשם האגודות. באגו"י מכירים מונחים דומים מן העבר, בפירוק והרכבה הזכורים של החינוך העצמאי, שביחד עם הפיצול בהצבעה על ראשות עיריית ירושלים, הובילו לסדק שלא אוחה עד היום. פיצול בהצבעה על חוק הגיוס יהפוך לשבר מלא, שיקשה על הדבקת החלקים מחדש זה לזה.
אכיפה שלילית
זהו סיפור של מידה כנגד מידה ולא מעולמות המוסר, אלא מתחום הריאל–פוליטיק. בשבוע שעבר סופר כאן על הישיבה שבה דרשה היועמ"שית מראש אכ"א לחדול מלשבת על הגדר ולבצע גל מעצרים נגד בחורי הישיבות שמוגדרים כמועמדים לשירות ביטחון ונמנעו מלהתייצב בבקו"ם, במועד שנקבע להם בצווי הזימון.
הסיפור המלא, מתברר, התגלגל הלאה והגיע לאוזניהם של אריה דרעי ואורי מקלב. לפי מה שהם שמעו, ואושש גם בשיחה עם גורמים אחרים שנכחו בחדר, היועמ"שית והפצ"רית כאחת, הן שעמדו כחומה בצורה מול ראש אכ"א. הוויכוח שהתגלע בחדר, בין הדרג המשפטי לצבאי, היה מעין המשך לדברים שנשמעו לראשונה בישיבה שהתקיימה בוועדת חוץ וביטחון. באותה ישיבה הבהיר ראש אכ"א האלוף דדו בר כליפא, שלמעצר המוני של בחורי ישיבות יש תרומה שלילית ולא בהכרח חיובית, למוטיבציית הגיוס של צעירים חרדים.
דברי ראש אכ"א אינם עומדים בסתירה לאמירות של תא"ל שי טייב השבוע, בדיון אחר שנערך בכנסת בסוגיית האכיפה. טייב הסביר שהאכיפה הביאה לעלייה של כשישים אחוזים במספרי הגיוס, אך נמנע מלענות על השאלה הקובעת: כמה מהמתייצבים בבקו"ם אכן מתגייסים ליחידות קרביות?
הנתונים מדברים בעד עצמם ומספרים על קריסה במערכי הגיוס ליחידות קרביות במגזר החרדי: גדוד 'תומר' נסגר ו'חץ צנחנים' עומד לפני סגירה. הגיוס ל'נצח יהודה' בנסיגה בעוד 'חטיבת חשמונאים' רחוקה מהיעדים, כמרחק שבין גולדקנופף לפרוש. "היו לנו חמש מאות מלש"בים שהביעו הסכמה להתייצב, אבל אחרי גל המעצרים והמחאה הגיעו בפועל פחות מחמישים", סיפר לי אחד מרבני החטיבה.
באותה ישיבה פנימית שבה השתתפו היועמ"שית והפצ"רית, המסקנה של ראש אכ"א הייתה שצריך לחשב מסלול מחדש ולהימנע מגל מעצרים המוני. שתי המשפטניות הבהירו לראש אכ"א שההחלטה אינה בידיו, ובסיטואציה שנוצרה אין לו שיקול דעת להחליט ברמה הפיקודית, אם המעצרים תורמים או מזיקים.
"אתה מחויב לעצור עריקים לפי חוק, והתעלמות מכך גובלת בפלילים", כך מצטטים הגורמים שנכחו בחדר, והדברים כאמור הגיעו גם לאוזניהם של חברי הכנסת החרדים, שעומדים מאחורי הדברים והדוברים.
הנפילה מאיגרא רמא לימא עמיקתא, הפכה לנושא המדובר ביותר במגזר. כששומעים במה עסקה הפצ"רית רגעים לפני שנעצרה, רק מתחזקת והולכת התחושה של 'החטא ועונשה'. כאשר זממה לעשות לבני הישיבות כן נעשה לה.
פרס אופיר
דחיינות דו צדדית. רה"מ נתניהו ויו"ר 'דגל התורה' גפני
מזגזג בדרכו: רק אחרי שנחתם המינוי, נזכר נתניהו לדרוש את ביטולו. איתי אופיר, כפי הנראה, כאן כדי להישאר בתפקיד הפצ"ר, ומקלחת הצוננים מדוברי הימין, היא רק סוג של חפיפה. איך זה ישפיע על יחסיו עם החרדים? תלוי את מי שואלים.
כשנבחר לתפקיד היועמ"ש למשרד הביטחון ב-2017, תחת שר הביטחון איווט ליברמן, ישב אופיר עם חברי הכנסת החרדים והוציא תחת ידו, בתיאום מוקדם, נוסחת חוק כמעט מוסכמת. והמונח 'כמעט' אינו נוגע לסעיפים המתואמים, אלא לנציגים החרדים שעימם סוכמו הדברים. על טרפודה של אותה הצעה גנוזה, יש מי שמבכה עד היום, מתוך המגזר.
הח"כים החרדים שישבו עם אופיר בשעתו, מדברים על אדם נוח, קשוב ואמפתי, שאפשר לרוץ איתו ביחד גם בסוגיה הנפיצה ביותר של גיוס והסדרה. אבל זה בדיוק מה שאמרו על האיש גם ראשי ממשלת השינוי, כשחוות הדעת שהוציא סייעה להם להכשיר בבג"ץ את הסכם שדה הגז עם לבנון ואת מינויו של הרצי הלוי לרמטכ"ל, רגע לפני הבחירות.
אופיר שימש יועמ"ש המשרד מ-2017 ועד 2024, תחת שישה שרי ביטחון: ליברמן, נתניהו, בנט, גנץ גלנט וכ"ץ. השרים שתחתם כיהן, לבד מנתניהו, מדברים בשבחו, מה שאומר דרשני…
א–מה–מה, שבתפקיד ההוא, האיש היה תלוי ברצונו הטוב של המיניסטר המכהן, ונתפס כמי שנמנע מעימותים מיותרים. בתפקידו החדש כפצ"ר, האיש מתנתק עם רגע המינוי מהשר הממנה, כמו טיל – ולא של חברת ספייס אקס – שנורה מכן השיגור.
אופיר נכנס לנעליה הקטנות של קודמתו. תחת לחץ היועמ"שית והתקשורת, יהא זה בגדר נס גלוי, אם יצליח להישאר אובייקטיבי, נטול פניות ומשקעים מול החרדים. המבחן הראשון והגדול, ממתין מעבר לפינה. עמדת הצבא תהיה משמעותית לכל גרסת חקיקה. הפצ"רית היוצאת הוכיחה זאת לשלילה. בקרוב נדע מה תהיה תרומתו של מחליפה.
הסדר עכשיו
המשנה ליועמ"ש לשעבר רז נזרי, שייצג את הממשלה באופן פרטי, מוצא עצמו כפרקליט בשוק הפרטי שפוסח על כמה סעיפים. שאלתי אותו השבוע – כמי שמכיר ועבד עם כל הנפשות הפועלות, בממשלה, בפרקליטות ובצבא, וגם במגזר החרדי – אם בחירתו של אופיר היא ברכה או קללה.
"יש פה תמונת ראי, כשלוקחים כל מועמד, משני הצדדים ומתייגים אותו לפי שאלה אחת: הלנו אתה אם לצרינו? כפי שהשמאל תוקף יועצים ושופטים ענייניים כמו השופט קולה, רק כי אינם מתיישרים, כך גם בימין, מי שלא נתפס כחלק מהשבט, מותקף אוטומטית. לצערי, אני רואה את הפוזיציה מדברת. כמי שעבד מול אופיר בתפקידו כיועמ"ש משרד הביטחון ומכיר אותו אישית, לטעמי הוא איש ראוי".
שאלתי על הדרך את נזרי, כמי שעמד בראש צוות של 'איפכא מסתברא' בתיקי נתניהו, אם את משפט נתניהו יש לסיים בהסדר כאן ועכשיו.
"אתקן אותך", השיב תחילה. "אומנם הבעתי דעה אחרת אך לא כצוות 'איפכא מסתברא' שתפקידו להביע עמדה הפוכה, אלא כמי שהיה חלק מהצוות בתיק. חשבתי באופן מקצועי, כבר במהלך גיבוש כתבי האישום, שאין בסיס לשוחד בתיק 4,000 ואין בסיס להעמדה לדין בתיק 1,000. הגדרתי זאת אז כשדה לא חרוש וחשבתי שאין ראיות מברזל. התווכחתי בתוך החדר, ובסופו של דבר היועמ"ש קיבל עמדה אחרת שלדעתי הייתה שגויה. אבל הטעות הזאת התעצמה אחרי תחילת המשפט, כשבית המשפט אמר את דברו והמליץ למחוק את סעיף השוחד, בעוד היועצת המשפטית לממשלה והמערכת המשפטית המשיכו להתחפר. הם לא רצו להסיר את השוחד וגם לא ללכת לגישור".
על רקע דבריו של נשיא העליון לשעבר אהרן ברק השבוע, שאלתי את נזרי אם לטעמו יש סיכוי להסדר בעת הזאת.
"חוסר האמון הטוטלי מונע אפשרות להגיע להסדר בין הצדדים ישירות", השיב. "דווקא הגישור, בשונה מהסדר במו"מ בין הצדדים, יכול להוביל לכך כי הוא נעשה באמצעות שופט חיצוני לאירוע, שיודע לשקף לכל צד את החוזקות והחולשות שלו. על החולשות של הפרקליטות דיברנו, אבל גם לביבי יש חולשות בשני סעיפים של הפרת אמונים שלדעתי עלולים להוביל להרשעה אם התיק ימשיך להתנהל".
שים לרגע בצד את השיקולים המשפטיים. האם ציבורית–פוליטית אתה רואה את המשפט מסתיים בהסדר? שאלתי.
"בעיתוי הפוליטי אני לא רואה איך הצדדים מתכנסים להסכמות. אני חושב שההתחפרות של התביעה אינה נכונה וגורמת נזק. היא חלק בלתי נפרד מהבעייתיות של הסיטואציה כולה. כולם מדברים מהפוזיציה ולא מוכנים לזוז מילימטר, אף על פי שבמקרה הזה, האינטרס הציבורי והאינטרס האישי של ביבי חופפים: את המשפט צריך לסיים בהסדר ועדיף בהקדם, אחרת זה יימשך מי יודע עד מתי".
ממשפט נתניהו, עבור לגיוס וכלה להבדיל – בעזה, נותרה לנו שאלה זהה, ללא תשובה: אימתי?
