נקודותיים | בסוף יתגברו בניו!

"כמה זמן הייתה השואה?" שאל אותי ספי בלילה שבו תקפה איראן את ישראל במטר שיגורים מאיים.
"תלוי איפה, אבל בגדול המלחמה נמשכה כשש שנים נוראיות", השבתי לו. ספי שתק, ואני תהיתי מה עובר בראשו של ילד ששהה בבית הכנסת וסידר ספסלים לקראת ראש השנה, ואז נאלץ לרוץ בפחד למקלט לא מוכר, עם משפחות זרות, בלי יכולת להתקשר ולעדכן שהוא נמצא במקום בטוח.
"אמא", הוא פנה אלי שוב. "את חושבת שגם המלחמה הזו תיקח שש שנים?"
"אני לא יודעת", עניתי בכנות. "אבל כולנו מתפללים שהשלום ישוב לארצנו הקטנה בקרוב ממש".
"אבל בעיקרון זה יכול לקחת שש שנים", התעקש ספי לברר, "או אפילו יותר".
"השם איש מלחמה, ספי, ולכן מלחמות פורצות ברצונו ומסתיימות ברצונו", חזרתי, בעבורו ובעבורי. "ואנחנו מתפללים שתהליך הגאולה יהיה ברחמים מרובים".
יַעַנְךָ השם בְּיוֹם צָרָה יְשַׂגֶּבְךָ שֵׁם אֱלֹקֵי יַעֲקֹב… אֵלֶּה בָרֶכֶב וְאֵלֶּה בַסּוּסִים וַאֲנַחְנוּ בְּשֵׁם השם אֱלֹקֵינוּ נַזְכִּיר, הֵמָּה כָּרְעוּ וְנָפָלוּ וַאֲנַחְנוּ קַּמְנוּ וַנִּתְעוֹדָד.
מפרש הרד"ק: כשתהיה בצרה במלחמה עם האויב, יענך בתפלתך שתתפלל לפניו… ואנחנו שהיינו כנופלים לפניהם, כשנזכיר שם אלקינו קמנו ונתעודד: פרושו נתגאה ונתרומם עליהם.
המריבה בין רועי לוט לבין רועי אברהם הייתה המכה בפטיש שגרם לאברהם לבקש מאחיינו להיפרד מעליו. הוא מציע ללוט לבחור את חבל הארץ שאליו ילך והלה מרים עיניו לעבר כיכר הירדן, שבה שוכנת סדום, ונפרד מאברהם, שמתיישב באלוני ממרא אשר בחברון.
אחר הדברים האלה מתקבצים ארבעה מלכים ופותחים במלחמה ושובים את לוט ומשפחתו. כשאברהם שומע שאחיינו נפל בשבי, הוא לא מזכיר נשכחות ומעלה מריבות ישנות. הוא לא מציין שלוט היה זה שבחר להיפרד מעליו, הוא לא ממלמל: "בעיה שלו, שיסתדר לבד", אלא קם מייד ויוצא למלחמה. מלחמה של אדם אחד נגד ארבעה מלכים אדירים, החמושים בצבאות ענק. מלחמה חסרת סיכוי לפי דרך הטבע.
אברהם לוקח איתו 318 חניכים ורודף אחרי המלכים עד לגבול הלבנון, ומצליח בניסים גלויים להחזיר את לוט השבוי, את משפחתו ואת רכושו הביתה.
רש"י במקום מציין שהמספר 318 הוא הגימטרייה של שמו של אליעזר עבד אברהם, ומביא שאברהם יצא למלחמה רק עם עבדו. פירוש זה מעורר את המפרשים לתהות על אודות גדר חובת ההשתדלות בזמן מלחמה.
"חייב כל אדם לעשות בדרך הטבע כל אשר ימצא בכוחו לעשות ומה שיחסר הטבע ישלים הנס. אך שקשה למה לקח אברם דווקא מספר שי"ח ומה הגיד לנו בזה הכתוב? אלא להורות שהיתה המלחמה כל כך חזקה עליו, עד שלא היה שום אפשרי בדרך הטבע לנצחם ומכל מקום הלך אברהם למלחמה כי סמך שאלקיו יהיה בעזרו… כי לא נעשה הנצחון ההוא בשום פעולה אנושית כי אם בעזר אלוקי לבד". (כלי יקר שם)
ה'כלי יקר' המופלא הזה מאיר את עניין המלחמה ומעניק לנו 'טיפ' כיצד לנצח בה, ואני כמובן לא מתכוונת ל'טיפ' צבאי, כגון מתקפות אוויריות ופשיטות קרקעיות.
מסביר הכלי יקר ששעת מלחמה מחייבת אותנו לפעול בדרך הטבע, וזה אומר שחייבים לעשות הכל כדי לנצח. חייבים חיילים מאומנים היטב ומוכרחים להחזיק בנשק מתקדם וצריכים לתכנן תוכניות אסטרטגיות. אבל אם מדובר במלחמה "כל כך חזקה" – בלשונו של הכלי יקר – או אז דרך הטבע לא מספקת.
אין ספק שהמלחמה שלנו היא מלחמה קשה וחזקה. מלחמה של כבשה אחת מול שבעים זאבים, של מדינה קטנטנה עם אויבים אכזריים. של אמת שטובעת בים של שקרים ועיוותים, של לוחמים נחושים כנגד שבע חזיתות קשות.
במצב כזה "שום אפשרי לנצחם! ומכל מקום הלך אברהם למלחמה כי סמך שאלוקיו יהיה בעזרו".
במלחמה שלנו דרך הטבע לא תספיק, ומכיוון שחובה להילחם, אין לנו אלא לקחת את הנשק שלקח אברהם אבי האומה. נשק אלטרנטיבי יעיל ואפקטיבי, ששמו: אמונה. אברהם יצא להילחם בארבעת המלכים עם הנשק הזה וניצח, ובעזרת השם גם אנחנו נסמוך על בורא העולם שיהיה בעזרנו וננצח.
המעשה הזה (מלחמת המלכים) אירע לאברהם להורות כי ארבע מלכויות תעמודנה למשול בעולם ובסוף יתגברו בניו עליהם ויפלו כולם בידם וישיבו כל שבותם ורכושם. (רמב"ן בראשית יד א)
"ספי מתוק", פניתי אל הילד ששכב במיטה וניסה להירדם. "עליך להבין ששום פעולה אנושית, אסטרטגיה מבריקה או תקיפה מוצלחת לא יובילו אותנו לניצחון מוחלט במערכה, אלא אמונה ואמונה ושוב אמונה, וברוך השם אנחנו זוכים לראות במלחמה הזו תמונות ותיעודים של חיילים היוצאים בשם השם ונלחמים בשם השם ונוצחים בשם השם, וזו תמונת ניצחון אמיתית".
יִשְׂרָאֵל נוֹשַׁע בַּהשם תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים, גַּם הַיּוֹם יִוָּשְׁעוּ מִפִּיךָ שׁוֹכֵן מְרוֹמִים, שְׁעָרֶיךָ הֵם דּוֹפְקִים כַּעֲנִיִּים וְדַלִּים, צָקוּן לַחֲשָׁם קְשׁוֹב ק-ה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים, פְּחוּדִים הֵם מִכָּל צָרוֹת מִמְּחָרְפֵיהֶם וּמִמְּגַדְּפֵיהֶם, נָא אַל תַּעַזְבֵם השם אֱלֹקֵי אֲבוֹתֵיהֶם, טוֹבוֹתֶיךָ יְקַדְּמוּ לָהֶם בְּיוֹם תּוֹכֵחָה, וּמִתּוֹךְ צָרָה הַמְצִיאֵם פְּדוּת וּרְוָחָה, יִוָּשְׁעוּ לְעֵין כֹּל וְאַל יִמְשְׁלוּ בָם רְשָׁעִים, כַּלֵּה שֵׂעִיר וְחוֹתְנוֹ וְיַעֲלוּ לְצִיּוֹן מוֹשִיעִים, הַקְשִׁיבָה אָדוֹן לְקוֹל שַׁוְעָתָם, וְלִמְכוֹן שִׁבְתְּךָ הַשָּׁמַיִם תַּעֲלֶה תְפִלָּתָם, כִּי אַתָּה רַב סְלִיחוֹת וּבַעַל הָרַחֲמִים.
(פיוטו של רבי שפטיה בן אמיתי)
ספי הנהן בראשו בהבנה בזמן שסיפרתי לו על אברהם אבינו ועל המלחמה שהוא נלחם נגד ארבעת המלכים.
"טוב שאברהם אבינו נלחם בארבעת המלכים", סיכם ספי. "כי ככה אנחנו יודעים איך לנצח. וכמו שאברהם החזיר את לוט שנפל בשבי, גם אנחנו נצליח להחזיר את כל החטופים".
ולי לא נותר אלא לומר אמן.