חנה אפיק כ"ח אלול התשפ"א

 

מה יותר גרוע מאמא שמחפשת את הבן שלה בכאב ובקריעה?

אמא שלא מוצאת אותו…

כך מספרת לי שושי (שם בדוי), שמגדירה את עצמה "אם שכולה מחיים". היא מחפשת את הבן שלה למעלה משלושים שנה, קרועה מכאב תהומי, טרוטת עיניים מיגון.

היא פנתה למערכת אחרי חג הסוכות האחרון, וסיפרה שבעקבות הדברים שכתבתי על מירי, בת מאומצת שמצאה את אמא שלה אחרי שנים של חיפושים, היא רוצה לספר בקצרה את סיפורה האישי ותובנה שלה בצידו.

שושי ילדה את בנה כשהייתה צעירה מאוד, בתוך מערבולת של בית שהתפרק וחיים שלא האירו פנים. מייד אחרי הלידה, מסיבות שונות, היא חתמה על טופס אימוץ ושלחה את הפעוט הרך לגדול במשפחה יהודייה אלמונית.

בשנים שחלפו מאז היא השתקמה לבלי הכר. היום היא אישה איכותית, בנויה לתפארת, מגדלת בית נפלא ובעלת משרת ניהול מכובדת מאוד. חיוכיה המפזזים הם שם דבר לכל מי שמכיר אותה, ואיש אינו מדמיין שדמעותיה ממיסות את הכרית בלילה.

הלב שלה לא נרפא עד היום, שנים אחרי. "איפה הילד האהוב שלי? חי בארץ או בחו"ל? האם הוא התחתן? יש לו ילדים? הם הולכים בדרך השם?" היא תוהה, ומעומק לב שמחפש בלי סוף, היא ממשיכה: "בזמנים של פיגועים ואסונות דעתי הייתה משתבשת… לפעמים כשאני שומעת על אדם שחלה או שנפגע בתאונה והוא בסביבות הגיל של בני, אני מנסה לגשש, להתעניין, לשמוע… מתפללת עליו בכל יום, אף על פי שאין לי מושג על מה. זו לא אובססיה. זו אהבה טבעית של אמא שלא נכבית.

"הוא לא יודע איזו אמא מלאה באהבה ובהענקה מחכה לו, כמה שפע היא הכינה לו ורק רוצה להרעיף עליו. ממה שהבנו, ואני לא יכולה לפרט איך, הוא יודע שהוא לא בן ביולוגי במשפחה שלו, אבל אנחנו לא יודעים מיהו… הוא לא טורח לחפש אחריי, לחזור לשורשים האמיתיים שלו…

"בעלי מרגיע אותי ואומר שהוא מן הסתם עסוק במרוץ החיים וכל כך נוח לו במקום שלו, שהוא לא מחפש שינויים מסעירים וחידושים…

"ואת יודעת מה אני אומרת לעצמי בכל יום? שכך הקב"ה מחפש אותנו. הוא קורא לנו, הבנים האבודים שלו, רוצה שנחזור אליו. הוא מחכה לנו באהבה גדולה, רוצה להעניק לנו שפע גדול. וגם אם לא טוב לנו תמיד, לרוב נוח לנו במקום שלנו, ואנחנו לא מחפשים שינויים מסעירים וחידושים…"

דברי התעוררות שחודרים ללב, נקרא בטורים הנפלאים של מרים אפללו וגיטי מאירוביץ ובכתבות המיוחדות בגיליון הזה. אני לא צריכה לפרט לאף אחת עד כמה הקב"ה חיפש אותנו השנה, אפילו נענע וטלטל כדי שנחזור אליו, ועם זה הראה לנו את אור פניו בהרבה חסדים גדולים. כולנו יכולות לכתוב את השורות הבאות של הנמשל בקטע הזה. לא צריך דווקא את המקלדת שלי.

שהקב"ה יחדש עלינו ועל כל ישראל שנת רחמים וחיים ושלום, והעיקר שנה של גאולה וישועה בחסד וברחמים גדולים.

שנה טובה ומבורכת, כתיבה וחתימה טובה לכל בית ישראל

חנה