- לחכות. לא לחקות!
בלהט ההתנגדות החזיתית והבלתי מתפשרת לממשלה הכושלת, וברוח מדיניות 'עופו לי מהעיניים', כפי שהגדיר זאת אחד מהנציגים החרדים בתחילת דרכה, ננקטים לאחרונה עוד ועוד צעדים. אלא שעם כל הרצון לבטא שאט נפש, הצעדים עלולים לחזור אלינו כבומרנג.
השבוע אירעו שני אירועים שעלולים להשאיר עלינו את רישומם לטווח ארוך. שניהם בגלל נקיטת צעדי התנגדות שאינם מבוססים על חישוב האינטרס והכדאיות שלנו, אלא רק על היצמדות וחיקוי דרכי המאבק של אחרים.
אין ספק שהיעדרותם הקבועה של השרים ליברמן ולפיד מישיבות קבינט הקורונה, כפי שנחשף בתקשורת, מצביעה על אטימות, זלזול בחיי אדם וליקוי חמור בקביעת סדרי העדיפויות של שניים מאלה שהשתלטו על מושכות המדינה. הם הרפו מאחיזתם בדיוק כשהעגלה מתדרדרת אל אחת המהמורות העמוקות ביותר. העובדה שההחלטה של השניים להיעדר מהדיונים לא הייתה מתואמת ביניהם, רק עושה את זה חמור ומדאיג יותר.
הגילוי על היעדרותם מישיבות הקבינט הפעיל השבוע במלוא העוצמה את מכונת הירייה של הליכוד והתקשורת ובעצם כולנו, שירו חיצים ובליסטראות בליברמן ובלפיד, ובצדק רב. לפיד התפתל בתגובותיו, ליברמן אץ רץ להשתתף בישיבת קבינט הקורונה, אבל הכריז ביהירות האופיינית שימשיך להיעדר.
בינתיים, מאז הצטרף לדיונים הצביע ליברמן נגד ההחלטה לאפשר ל-50 מתפללים להתאסף בבית כנסת שלא על פי הגבלות התו הירוק. במקרה הזה, הקול שלו לא הצליח ליצור רוב שיפגע בתפילות בבתי הכנסת, אבל מי יודע מה יהיה בהצבעות הבאות.
האם ההצטרפות שלנו למקהלה שאילצה אותו ואת לפיד לחזור לקבינט הקורונה, לא תביא אותם לקבל החלטות יותר משונות ופוגעות בציבור החרדי? ליברמן עלול, למשל, לאסור לומר 'הודו' בבתי כנסת, שכן וריאנט ה'דלתא' הרי בא משם… או יכול גם להתיר לתקוע בימים אלה רק בשופר תימני מסולסל, ולא באשכנזי הקצר, וזאת כדי להאריך את הדרך של הנגיף מהפה ועד לפתחו החיצוני של השופר…
אבל לא רק בנושא הקורונה התלות בדרכי המאבק של אחרים וחוסר הפגנת העצמאות מצד החרדים עלולים להיות בעוכרינו. גם העתירה לבג"ץ בעניין חלוקת עוגת הוועדות בכנסת בין הקואליציה לאופוזיציה, עלולה להתהפך עלינו.
את העתירה הגישו ארבעה חברי כנסת מהליכוד ושניים משס. שופטי בית המשפט העליון לא מיהרו לתת להם את מבוקשם, אלא הותירו אותם תלויים ועומדים למשך שבועיים, כדי שיוכלו למצות את ההידברות והגישור בין הקואליציה לאופוזיציה.
השבועיים שנקצבו רק החלו, ועדיין אין התקדמות בין הצדדים. אבל הסוסים של הליכוד כבר ברחו מהאורווה, אחרי שננזפו על ידי בכירי המפלגה על שהעבירו מחלוקת פרלמנטרית להכרעת בית המשפט העליון. הדבר מנוגד לעמדה המפלגתית, הדוגלת בשלילת הלגיטימיות של בג"ץ להתערב בעניינים פרלמנטריים. בעיני הליכוד, הפנייה לבג"ץ חמורה לא פחות מהטענות נגד הקואליציה על חלוקה שאינה צודקת בוועדות הכנסת.
וכך נותרו חברי הכנסת החרדים, השותפים לעתירה, חשופים בצריח ומובילים לבד את היוזמה לבקש את עזרת בג"ץ. זה מתנגש עם המשימה הראשונה במעלה לחוקק את 'פסגת ההתגברות' נגד התערבות בג"ץ בהחלטות הכנסת. הדבר עלול להעניק לבית המשפט העליון שיניים ולגיטימציה להתערב גם בסוגיות אחרות השנויות במחלוקת בבית המחוקקים, כמו חוק הגיוס ונושאי דת ומדינה, ולאפשר לו להמשיך ולשים עצמו מעל הרשות המחוקקת.
בומרנג.
- זרם מחשמל
עם פתיחת 'זמן אלול' בישיבות הקטנות ולקראת שנת הלימודים תשפ"ב בתיכונים ובסמינרים לבנות, שקלל 'המכון החרדי למחקרי מדיניות', שבראשו עומד הרב אלי פלאי, שהוא גם מו"ל עיתון 'משפחה', את מספר התלמידים על פי שייכות פנים מגזרית, וקיבל תוצאה מרתקת המתפרסמת כאן לראשונה.
את המחקר ערך ד"ר איתן רגב, סמנכ"ל המכון, והוא מתבסס על כ-105 אלף תלמידים ותלמידות בשכבות הגיל של מחויבי החיסונים – כלומר בחורים משיעור א' ועד שיעור ג' בישיבה קטנה, ובנות מכיתה ט' ועד י"א, ועד בכלל.
התפלגות התלמידים, המחושבת בעיקר על פי הזרם שאליו משתייכים המוסדות, אך לא רק, היא כדלהלן: 44% – ליטאים, 25% – חסידים, 21% לומדים במוסדות ספרדיים, 8% לומדים במוסדות המשתייכים לחב"ד ו-1% בחינוך מיוחד שאינו מחולק לזרמים.
והנה עוד נתון מרגיע וכואב גם יחד: רק 1% נושרים ממוסדות אלה בגילים המדוברים.
ד"ר רגב מצמצם מעט את השמחה של הזרם הליטאי שיצא במעגלי שמחה על יחס שאמנם אינו של 6:3 כמו בבחירות לעיריית ירושלים, אך לא רחוק ממנו, ומדגיש כי על פי המחקר שלו כ-30% מהתלמידים במוסדות הליטאיים הם מבית ספרדי, ועל כן הפער בין הליטאים לחסידים מצטמצם מאוד.
מה המשמעות של הממצאים הללו לבחירות שיתקיימו בעוד ארבע שנים כשהתלמידים האלו כבר יהיו בעלי זכות הצבעה? את הניתוח הזה נשאיר לכל אחד מכם לעשות, על פי השתייכותו…
- זוג או פרד
דו"ח מבקר המדינה שפורסם השבוע מגלה שבניגוד לכל הדיבורים הגבוהים על 'אפליה מתקנת' בהעסקת חרדים בשירות הציבורי, רק כ-1,000 חרדים עובדים בשירות המדינה. מדובר בכ-1.2% מהעובדים, כאשר שיעור האוכלוסייה החרדית בישראל עומד על קרוב ל-10%.
כבר הורגלנו שדו"ח מבקר המדינה לא זוכה להתייחסות גם כשהוא מתריע על הפרה גסה של החלטות ממשלה. זה צפוי עוד יותר לקרות בקדנציה הנוכחית, מאחר שהוועדה לביקורת המדינה, שאמורה לעסוק בדו"ח, לא הורכבה כלל.
אבל הפעם לא רק שקיימת התעלמות מוחלטת מהנאמר בדו"ח על העסקת החרדים, אלא שבמקביל לפרסומו נעשו צעדים שיצמצמו עוד יותר את שילובם של החרדים בשירות המדינה.
עוד לא יבש הדיו מהדפסת דו"ח המבקר, והנה מתקבלת החלטה לשנות את ההכשרה הבסיסית הניתנת לחרדים שנמצאו מתאימים לעבודה בשירות המדינה, כך שרק חמישית מהפעילות תתבצע מעתה בהפרדה.
מדובר בקורס הנקרא 'משפיעים', שנועד לחרדים המתוכננים להשתלב בעבודה בשירות המדינה. גם בעבר התנגדה שדולת הנשים לקיומה של ההשתלמות בהפרדה בין גברים לנשים. בסופו של מאבק ארוך ומייגע, הסתיים המחזור הראשון על פי המתוכנן, ונקבעו הכללים להמשך קיומו של מחזור נוסף.
אלא שהקורס השני נדחה, בשל הקורונה, ובינתיים גיבש בג"ץ אמות מידה ללימודי אקדמיה לחרדים בהפרדה.
במשרד המשפטים נטלו את הסייגים שהטילו שופטי בג"ץ על הלימודים האקדמיים בהפרדה, והקישו מהם גם לקורס ל'משפיעים' המיועדים לשירות המדינה. הוחלט לאפשר הפרדה רק בסדנאות העוסקות ב'פיתוח אישי', שבהן קיימת חשיפה אישית.
אין ספק שההחלטה השרירותית הזו, תצמצם עוד יותר את שילובם של חרדים בשירות המדינה, שהרי הם לא יוכלו לעבור את ההכשרה לקראת ההשתלבות, ובלעדיה לא ניתן יהיה לקבל אותם לעבודה.
קריאת ביניים
הבל היופי
מי שעומדת בחוד החנית של ההתנגדות להפרדה בלימודי החרדים, היא ד"ר יופי תירוש, מרצה בכירה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. היא אינה מרוצה גם מההסדר החדש שנקבע, אף שיחסום את דרכם של חרדים רבים לשירות המדינה. תירוש הגיבה ואמרה: "ההפרדה חורגת מההיגיון שהנחה את פסיקת הבג"ץ בנוגע להפרדה באקדמיה".
אם היא כל כך צמודה להיגיון של שופטי בג"ץ, זה הזמן לספר מה אומר ההיגיון של אותם שופטים, כפי שנכתב באותו פסק דין על העותרים בשמה.
לעתירה צורף תצהיר של תלמידה במסלול הנפרד ב'אונו', ובין השאר נכתב בו שמאחר שאין בידי צעירי המגזר הכלים להתמודדות בגיל צעיר עם השפעת הלימודים באקדמיה, אין מנוס מהפרדה.
הדברים האלה הושמטו מהתצהיר!
כותב השופט: "בכתבי הטענות של עותרי תירוש, הובא תצהירה של סטודנטית זו כמעט במלואו, אך בהשמטת סעיף זה. בעתירה הנידונה לפני בית המשפט הגבוה לצדק, ראוי להתנהל אחרת, ועל אחת כמה וכמה על ידי עותר ציבורי. חובה זו אינה רק חובה לומר אמת אלא לומר את כל האמת, וזאת ללא השמטות שאינן נוחות לטוען".
עם נזיפה ישירה שכזו מצד שופט בית המשפט העליון, אני לא הייתי מראה פניי, לא רק בציבור מעורב, אלא גם לא בהפרדה…
- שתי מדינות לעם אחד
עיריית תל אביב שבראשה עומד רון חולדאי, שהתיימר להיות ראש הממשלה ומצא עצמו נותר בקנה המידה המידתי של ראש מדינת תל אביב, פרסמה השבוע שהיא מגדילה את מספר ההיתרים לפתיחת עסקים בשבת מ-164, שהותרו בזמנו על ידי בג"ץ, ל-250.
מה הביא אותה לכך, לאחר שבסבב הקודם של הוצאת האישורים לפתיחת עסקים בשבת, על פי הגרלה, לא היו די פניות?
לא ניתן לנתק את הצעדים ההופכים ללעג את החלטת בג"ץ שהתיר בזמנו לפתוח 164 עסקים בשבת ברחבי תל אביב, מהממצאים המפלילים שאספו עו"ד דוד שוב ועובדי משרדו. על פי הנתונים שהצטברו בידיהם, בחצי הראשון של השנה הוגשו בסך הכל 80 דו"חות בגין הפעלת עסקים בשבת, ואף לא כתב אישום אחד. לשם השוואה: בעבירות תכנון ובנייה הוגשו 38 כתבי אישום.
נוסף על כך, העלה עו"ד שוב כי גם בנושא מתן הקנסות ניתן לראות התדרדרות מתמדת. תחילה השתמשה העירייה בתירוץ הקורונה כהסבר למיעוט הקנסות לפותחים בשבת, אבל נתוני האכיפה מראים על ירידה משמעותית במתן הקנסות דווקא בתקופה שלאחר הקורונה, כלומר בחודשים האחרונים.
עתה מבקשים לאשר את הפרות החוק ולהעניק לפותחים בשבת אישורים.
אין לי מושג
חוק המרכולים
חוק המרכולים קובע שחוק עזר עירוני בעניין פתיחתם וסגירתם של חנויות ובתי מלאכה בימי מנוחה טעון הסכמה של שר הפנים, והשר לא ייתן את הסכמתו אלא אם כן פתיחתם של העסקים בימי מנוחה, כפי שמוצע בחוק העזר, נדרשת כדי לספק צרכים אשר לדעת השר הם צרכים חיוניים. ייתכן שהחוק יוכל לחסום פתיחת עסקים בערים שלא היה בהן חוק עזר בזמן שהוא חוקק, אבל לא בתל אביב. שם, פתיחה של עסקים נוספים על אלה שהתיר בג"ץ נתונה להחלטת העיריה ולא לשר/ת הפנים.
'מדינה בתוך מדינה' כבר אמרנו?
- נעשה לא כ'היתר'
ככל שקרבה שנת השבע – שנת השמיטה – מתפרסמים פסקי הלכה מעניינים ולא ידועים העוסקים בה.
אחד שכזה, מעניין במיוחד, של אב"ד רמת אלחנן וחבר מועצת גדולי התורה הגר"י זילברשטיין, התפרסם לאחרונה בביטאון שכונת רמת אלחנן בבני ברק, בעריכתו של משה מיכאל צורן. הוא מתאים במיוחד לימים אלה שבהם מחליטים לאילו פעוטונים, מעונות, וגני הילדים נשלח את ילדינו.
בשיעור שמסר, פסק תחילה הגר"י זילברשטיין כי אסור להיכנס לגינה או לפארק שבאחזקתם לא נשמרים דיני שמיטה. "מי שנכנס למקום כזה, מכריז שלא אכפת לו מחילול-השם הגדול שנעשה בגינה זו" – אמר.
זה באשר לגני השעשועים.
חשיבות לא פחותה ייחס אב"ד רמת אלחנן לשאלה הקשורה להפעלת שיקול הדעת הייחודי בבחירת גני הילדים בערב שנת השמיטה.
משפחות רבות המקפידות על שמיטה לחומרה מתגוררות בשכונות מעורבות, ויש פעוטונים שאינם מקפידים ומאכילים את הילדים בפירות וירקות של היתר מכירה ואולי אף מאיסור ספיחין. האם מותר לשלוח ילדים לפעוטון כזה? נשאל הרב.
בתשובתו ציין הגר"י זילברשטיין שלא מצינו איסור שהתורה החמירה בעונש של העוברים עליו כמו במצוות השמיטה. "בעוון שמיטין ויובלות גלות באה לעולם".
בעקבות זאת פסק כי "אסור לסייע ביד עוברי עבירה, ובמיוחד בימינו כאשר יש סכנות גדולות מבפנים ומבחוץ, ואין סכנה גדולה יותר מזו שעלולה לבוא, חלילה, אם לא ישמרו שמיטה כהלכתה. לכן, אסור לשומרי שמיטה לשלוח את ילדיהם למעון או לגן בהם יוגשו להם פירות וירקות של היתר מכירה".
הגר"י זילברשטיין הדגיש שאם אין מעון אחר, יש לשלוח עם הילדים אוכל כשר לגן, ולדרוש מהגננות שיאכילו אותם רק בו. כדי להבהיר את חומרת הדברים, הוסיף הגר"י שאם לא יסכימו בגן להבאת האוכל מהבית, צריך להוציא את הילדים מאותו המעון. "אם הרבה הורים יעשו כך יקבלו את דעתם" – אמר.
אם אתם מתגוררים בסביבה מעורבת, כדאי שתבדקו בעוד מועד, כיצד ינהגו בשנת השמיטה בגן או במעון שאליו רשמתם את ילדיכם ואילו פירות וירקות יגישו להם.
צל"ש
ימי הרחמים והסליחות נקשרו תמיד בהישענות על זכות אבות והביאו המונים לתפילה ואמירת סליחות במערת המכפלה.
הצל"ש שלנו מוענק השבוע לשר הביטחון בני גנץ, שאחרי תקופה ארוכה של התדיינות משפטית מול המוסלמים וגרירת רגלים מרגיזה לאחר פסק הדין, הורה להתחיל בעבודות להנגשת מערת המכפלה לנכים ולמוגבלים. מעתה גם הם יוכלו לשטוח צקון לחשם במקום מנוחתם של האבות הקדושים.
שתעמוד לו זכותם.
צל"ג
עמד לו ראש אופוזיציה, המייצג גם את המפלגות החרדיות והציונות הדתית, בראש חודש אלול, ו'התוודה' כי מאז ומתמיד קיים בשבת חלק משיחותיו המדיניות והאחרות שהביאו לו את ההילה בהיותו ראש ממשלה. גם עתה, בהיותו ראש אופוזיציה, הוא ממשיך ב'מסורת' חילולי שבת בתפקודו הלא אישי.
גם לאחר שננזף על שבשבת שבה קראנו על הברכה והקללה הוא ערבב ביניהן וקיים בשבת 'שיחת ברכה' בטלפון עם זוכה ישראלית בתחרות אולימפית, הוא נמנע מלהבטיח שיחדל ממעשיו, ורק התחייב שלא נדע על שיחותיו בשבת, לפחות לא לפני צאתה, כפי שקרה בשבת האחרונה בשל חיפזון עוזריו.
החרדים שהיו בחבורה שבאוזניה השמיע את הסבריו ה'מלומדים', לא הסתפקו בהאזנה אלא אף מחאו לו כפיים.
הם והוא זקוקים בימים אלה להרבה סליחות ורחמים. ציון לגנאי כבר יש להם.
טריוויה
מה אמרה הרבה הרפורמית ישראלית דליה מרקס, מחברת ה'סידור' הרפורמי, כמה שעות לפני שחברותיה וח"כ גלעד קריב ביצעו שוב פרובוקציה של חילול קדושת הכותל המערבי?
- שבתפילת ראש חודש הבא הן שוב תחזורנה על מעשיהן…
- שהיום, א' באלול, שהוא ראש השנה למעשר בהמה, היא מקווה שלא ישובו להקריב קרבנות בבית המקדש.
- שבשם ה'שוויון' שהן נאבקות עליו, 'נשות הקוטל' יבצעו פרובוקציות דומות לאלו שהן עורכות בכותל גם על הר הבית, יהיו התוצאות אשר יהיו.
- שהן היחידות השומרות כבר שנים רבות על הכללים שהממשלה רק עתה דבקה בהם, להקפיד על הרבה פחות מ-50 איש, בכל פרובוקציה בכותל.
תשובה:
התשובה הנכונה היא מספר 2 (עפ"ל).
אלא שאם כך, מה חשיבותו של הכותל בכלל ומשמעותה של התפילה, אם לא שהיא מחליפה רק זמנית את הקרבנות?
