סוף פסוק

טרולים במקום תיקים. איך זה ששלושה מהמיועדים להיות שרים טוענים שהם אחראים על תיק…הזהות היהודית

יח"ד או לחוד. ערב עזיבתה את משרד הפנים נזכרה איילת שקד דווקא בתוכנית הדיור החרדית שהוקפאה

לא ברוח ישראל סבא. הממשלה היוצאת הרחיבה את סעיף הנכד גם לנין שערק מהצבא הרוסי

תוכנית חומש. הכל על התוכנית שתאפשר לישיבת חומש לשוב למשכנה

אין לי מושג

'מגיד', דבריו ליעקב

בשבוע הבא יימלאו 250 שנים להסתלקותו של המגיד הגדול ממזריטש, בחיר תלמידי הבעש"ט שקיבל עליו את הנהגת החסידות אחריו.

שבע מאמרותיו העמוקות שמנציחות מעט אישיותו, דרך וחוכמת חייו:

• מי שצריך אש – יחפש באפר.
• כשם שהשמן גנוז בתוך הזית, כך גנוזה התשובה בתוך העבירה.
• צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה – שני מיני צדיקים הם, אלו המזהירים ומלמדים את הבריות, ואלו היושבים לבדם על התורה. הראשונים נושאים פירות כמו התמר, והאחרונים הם כמו הארז, נעולים ועקרים.
• דע מה למעלה ממך – כל הנעשה בעולמות העליונים, הוא ממך, ונעשה על ידי עבודת האדם.
• כל מנעול יש לו מפתח הפותחו, אבל גנבים יודעים לפתוח בלי מפתח. הקדוש ברוך הוא אוהב את 'הגנב' השובר את המנעול, את האדם השובר את ליבו.
• שלושה דברים צריך האדם ללמוד מהתינוק: 1. הוא משמח ואינו זקוק לשום מניע. 2. אינו יושב בטל אפילו רגע אחד. 3. מה שחסר לו הוא יודע לבקש בתוקף.
• בגלות, שורה השכינה על האדם יותר מבימים שבית המקדש היה קיים. משל למלך שהורד ממלכותו וגורש מארצו והיה נודד ממקום למקום. כשבא לבית עניים, וקיבלו את פניו כפני מלך, נהג הוא עם מארחיו כמו שהיה נוהג עם האנשים המקורבים לו ביותר. כך עושה גם הבורא יתברך כשהוא בגלות.

1.לא ברגל ימין

מכוניות הפאר של השרים המיועדים מסוג 'סקודה' כבר הניעו בסוף השבוע, אבל במכשיר הניווט שלהם אין עדיין יעד מוגדר ובתא המטען אין תיקים מסודרים. בכמה מהם, יש לכל היותר, טרולים מצומקים, מהסוג שמותר לעלות להמראה זולה של 'low cost', או שקיות פשוטות עמוסות במסמכים לא מזוהים ולא חתומים, בדומה לשקית שאלקין נתפס עימה בעין המצלמה, כשנכנס בשבת עם בנט ללשכתו של פוטין, ושנותרה תלויה על ידו באותו מצב, גם אחרי שיצא.

שום דבר ממה שהובטח לציבור תומך הימין לפני הבחירות עדיין לא עוגן. הכל מוגדר כ"מתקדם" אבל בתוך ערפל. רק דבר אחד ברור ומאכזב: מה שיכול היה להיות מהיום הראשון שלאחר הבחירות ההישג הגדול ביותר של הימין אי פעם, והנקמני ביותר כלפי מה שעוללה למדינה ממשלת השמאל בשנה וחצי האחרונים, לא יצא לדרך ברגל ימין.

אל אחד ממשחקי הילדים שהיה אהוב עלי מאוד בילדותי, אני מאוד מתגעגע. לא מצאתי אותו אצל ילדיי, ונכדיי כבר ודאי אינם יודעים על מה אני מדבר – משחק ה'טלפון השבור'. כללי המשחק הזה היו שהילד הראשון בראש השורה לוחש דבר מה באוזני החבר שלידו, החבר מעביר את ששמע לחבר אחר, וכן הלאה. כך, עד לאחרון שצריך לומר מה שמע. לרוב היה יוצא לו משהו מצחיק בג'יבריש, שאין לו שום קשר למילה שנאמרה ראשונה.

השבוע המשחק הזה חזר אלי, אבל לא נהניתי ממנו.

נתניהו לחש לסמוטריץ' את שיקבל, שלחש לדרעי, שלחש לגפני, שלחש לגולדקנופף שלחש לפרוש, ואז התגלה שממשרד הביטחון והאוצר לא נותר הרבה, והגליל והנגב נפרדו מהפריפריה שהפכה לשכונות, והופקדה בכלל בידי ואסרלוף. ועדת הכספים עברה רפורמות, וירושלים שחוברה לה יחדיו הופרדה מהמורשת והוחלפה במסורת. פרוש שהיה האחרון בשורה אמר ששמע את המילה… מירון.

המשחק הבא שנשחק בו יהיה "שלום אדוני המלך, איפה היית ומה עשית"…ואם ה'מלך' ירצה להמשיך במשחקים למרות שהשמש כבר שוקעת, ועוד מעט יחשיך, נשאר עם…אחד שתיים שלוש דג מלוח.

עם התנהלות בלי מובנת שכזו, לא פלא ששלושה מהמיועדים להיות שרים בממשלת ה'מלא מלא' אמרו השבוע, כל אחד בנפרד, כי הם מופקדים על הזהות היהודית. רק ראש עם זהות יהודית כפולה ומשולשת יכול להמציא לנו פטנט שפירוק משרדים ייקרא בו 'הרכבת ממשלה', ריקון תיקים ייקרא 'מלא, מלא', וההבדל בין מסורת למורשת יוגדר בצורה מדויקת כל כך.

אם תשאלו אותי מדוע הוריד נתניהו פרופיל כשהניסיונות לנגוס זה בסמכויותיו של זה עברו אל בין ראשי המפלגות ואפילו לתוך המפלגות עצמן, תתנו לי הזדמנות שלא לסיים את הקטע הזה בעצב אלא בחיוך.

בדיחה יהודית עתיקת יומין מספרת על מוישה הנוכל שלווה 5,000 דולר מיענק'ל והבטיח להחזיר את הסכום בתוך חודש. כשלא היה לו להחזיר, לווה מיוסל'ה באותם תנאים והחזיר ליענק'ל. כששוב לא היה לו, לקח מלייבל'ה והחזיר ליוסל'ה, וכך עד שכבר לא היה מי שילווה לו.

אז בא אל המלווים ואמר להם: בעצם, לשם מה אתם צריכים אותי באמצע שאעביר ביניכם, מדי חודש, את 5,000 הדולרים? תעבירו בעצמכם זה לזה, תסתדרו ביניכם ותעזבו אותי.

והנמשל מובן.

2. עטרות ראשינו

על מפתן דלת היציאה ממשרד הפנים נזכרה השרה היוצאת איילת שקד (זוכרים אותה?) שהשטח שהיה בעבר נמל התעופה עטרות בירושלים ממתין לאישור להקים עליו 9,000 יחידות דיור.

שקד, פנתה לוועדה המחוזית לתכנון ובנייה של מחוז ירושלים, בבקשה לפשט ולזרז את ההליכים לאישור הקמת השכונה, שאמורה להיות אחת הגדולות בירושלים.

למה בחרה שקד לטפל דווקא בתוכנית התקועה הזו, מתוך הרשימה הארוכה של מחדלים וחוסר עשייה במשרד שהיא החזיקה בו? למה לא באי עמידה בקצב הנפקת דרכונים ותעודות זהות, והמתנה לתורים במשך חצי שנה ומעלה?

את קליפת השקד הזו לא הצלחתי לפצח.

השאלה הלא פתורה הזו מעוררת את ה(ח)שדון הפרנואידי החבוי אי שם גם בתוכי, שלוחש לי שבעוד ששקד נזכרה בתוכנית שהוקפאה, יש מי שעלול להשכיח ולגרום לשכוח, שהמתחם הזה כולו יועד לבנייה לחרדים. מישהו עוד עלול להניח עליו את ידו.

קשה לי להאמין שעל סף עזיבתה של איילת שקד את משרד הפנים, היא רק דואגת שאריה דרעי, שיחליף אותה בתפקיד שר הפנים, לא יזניח את ביצועה של התוכנית שעתידה להביא פתרון למצוקת הדיור ל9,000(!) משפחות חרדיות, בשכונה מרווחת שאמורה להכיל כ40 אלף נפשות.

לצד החשש מהוצאת המתחם מידי החרדים עלה לאחרונה רעיון עוועים לפתוח את נמל התעופה מחדש כמשותף לישראל ולפלשתינים. בממשלה היוצאת היה מי שהוביל את הרעיון הזה והסביר כי פתיחתו תיתן מענה לצורכי התעופה של מטרופולין ירושלים ולצורך של תושבי הרשות הפלסטינית לשער כניסה ויציאה אווירי. הפלת הממשלה הפילה גם את התוכנית הזו.

תוכנית הבנייה בעטרות שבצפון ירושלים היא עוד אחת מהיוזמות הברוכות של מ"מ ראש עירית ירושלים אליעזר ראוכברגר (דגל התורה 6:3) העומד בראש הוועדה לתכנון ובנייה בעירייה. ראוכברגר, פועל בשקט, ללא צלצולים וההכרזות מיותרות, בתיאום מלא עם ראש העיר משה ליאון, לאיתור עתודות בנייה והרחבה לציבור החרדי, שלא רק בשל המחירים המאמירים, נאלץ, במיוחד הדור הצעיר שלו, לעזוב את הבירה.

'עטרות' היא רק אחד מהפתרונות, ויש בה את הפוטנציאל להיות המיוחדת והגדולה שבהן. בנוסף ל9,000 יחידות דיור שמתוכננות בה היא כוללת גם אזורי מסחר גדולים, שטחים ציבוריים נרחבים המתואמים לצורכי הציבור החרדי, וגם מלון.

ההערכה הייתה כי קידום התוכנית צפוי להיתקל בהתנגדות אמריקאית, מאחר והשכונה החדשה סמוכה מאוד לכפר עקב הערבי, שנמצא מעבר לגדר ההפרדה. בתוכנית המאה של טראמפ השטח הזה סומן עבור מסחר לפלסטינים. אלא שגורם בכיר ביותר המצוי בנושא, אומר לי השבוע כי למעשה לא ידוע על התנגדות שכזו מצד ממשל ביידן, והיא באה רק מצד הארגונים העוסקים בזיהום אוויר ולא מעבר לזה.

בתשובה שניתנה לשקד בעניין אכן נאמר כי תסקיר איכות הסביבה על המתחם עדיין לא הושלם ועל כן לא ניתן מבחינה חוקית לאשר את התוכנית, בינתיים.

בשבוע האחרון הייתה פריצת דרך משמעותית בנושא הכאוב של בנייה לחרדים בירושלים. ראש העיר, משה ליאון, בישר כי מהנדס העיר, יואל אבן, חתם על תחילת ביצוע לתוכנית פינוי-בינוי בשכונת נווה יעקב, שתמיר כ100 יחידות דיור ישנות ב…400 יחידות שייבנו תחתם לחרדים. זה אומנם מעט שבמעט, אבל כל צעד גדול מתחיל בקטן, ואולי הוא היה זה שיסלול את הדרך, תחת שרביטם של אריה דרעי כשר הפנים ויצחק גולדקנופף כשר השיכון והבינוי, להשיג תזוזה גם בתוכנית הגרנדיוזית המתוכננת במתחם עטרות.

לאחר האישור הראשון, בעיריית ירושלים, אמורה התוכנית להגיע לאישורה של הוועדה המחוזית. עוד לפני שידוע מה יעלה בגורלה, כבר נקבע שהשכונה תקרא על שם מרן הגר"ע יוסף זצ"ל, דבר שיכול להוות זרז ו'קמע' של ברכה להאצת התהליכים לאישור התוכנית.

עד אז כדאי להשגיח שמי ששם ידו על ה'בית היהודי' והרס אותו, לא ישים אותה על עוד 8,999 בתים יהודיים שמתוכננים לקום על אדמות של מה שהיה עד לא מזמן נמל תעופה בעטרות, ועלול לקבל…כנפיים.

3.באבי אביו

זו יכולה להיות המחווה הגדולה ביותר שיעשה ראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו לקראת י"ט בכסלו, לאדמו"ר מליובוויטש זי"ע ולחסידיו ששומרים לו אמונים בכל מצב, מאז היותו שגריר באו"ם ועד לחזרתו לכהונתו, הרבה בסיועם. אם יעשה אותה, הם יהיו מוכנים לקבוע גם את אותו היום ל…חג הגאולה של עם ישראל, מחלק מהחששות שהוא יטמא וייטמע.

ביטול סעיף הנכד בחוק השבות.

הרבי, אומנם לא הסתפק בכך. הוא ביקש למנוע את הצטרפותם של הנציגים החרדים לממשלת שמיר, עד שיובטח כי חוק מיהו יהודי יתוקן ויאמר בו שיהודי הוא רק מי שנולד לאם יהודייה, או התגייר כהלכה.

יחד עם גדולי עולם אחרים ובהם מרנן ה'לב שמחה' מגור, רבי משה פיינשטיין, בעל ה'ישועות משה' מויז'ניץ, רבי ברוך שמעון שניאורסון ראש ישיבת טשעבין, רבי שמחה עלברג, האדמו"ר מערלוי זכר צדיקים לברכה ועוד גדולי תורה וחסידות נוספים, הוביל מאבק עיקש באמצעות 'הוועד למען שלמות העם' שהקים, אך עד יומו האחרון לא הצליח במשימה והותיר אותה כצוואה אחריו. הוא ראה אותה חשובה לא פחות מ…מבצע תפילין או צדקה.

עתה, בדיוק 40 שנה לאחר עצרת ההמונים שנערכה בנושא בירושלים, על ידי אותו הוועד, ולאור הניצחון הפוליטי הגדול שחסידיו וההולכים בדרכו היו שותפים פעילים בהשגתו, הגיע הזמן למלא, ולו מקצת, מרצונו של הרבי, ולפחות להמעיט מקצת מהסכנה אותה חזה כבר אז ולבטל את סעיף ה'נכד' בחוק השבות, שהפך לאחת מהפרצות הגדולות בחומת ההגנה על טהרת עם ישראל.

נתניהו מספר שקיבל ברכה מהרבי מליובוויטש, שימשיך על ממלכתו עד 120 שנה. כאשר הברכה הזו מימשה עצמה עכשיו, לפחות לעוד יותר מ4 שנים, מן הראוי היה שהוא יכיר תודה עליה, ויגמול לרבי לפחות בביטול הסעיף הקטן של ביטול ההכרה בנכד לסבא יהודי, ובזכאות לעלות בזכותה לישראל. אבל נתניהו כמו נתניהו, הבטיח לשותפות לתקן, ועוד לפני שיבש הדיו והרוק מפיו 'הבטיח' בריאיון שהעניק השבוע לרשת NBC להפר את ההבטחה ולא למחוק את סעיף הנכד.

סעיף הנכד היה מאז ומעולם בעייתי ולא רק מבחינה הלכתית. רבים זייפו, בדרך זו, את זהות סבם ו'גיירו' אותו, ויש אפילו שהציבו אבני מצבה ללא קבר, בבתי קברות יהודיים, עם שם כשמם, צילמו ועלו לישראל בעזרת התמונה המאולתרת של קבר הסב ועליו חקוק מגן דוד או נשיאת כפיים של כוהנים. רבים מאלה שהצליחו לחדור, בדרך זו, לשורת תושבי המדינה, הביאו עימם, במהלך השנים, גם סכנה ביטחונית למדינת ישראל.

מאז המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, החמיר המצב פי כמה. מדינת ישראל פתחה את שעריה בפני "פליטים יהודיים" ועודדה אותם לעלות, אלא שאחר שנקלטו כאן הסתבר כי רק שלושה מכל עשרה עולים הם…יהודים.

'סעיף הנכד' הביא עימו נתונים מצמררים עוד יותר. זאת, לאחר החלטה זדונית שקיבלה ממשלה החידלון, להסיר את כל המחסומים, ולהגדיר כ'נכד' גם נינים ואף יותר מכך. כל זה בלא שההחלטה נחשפה לציבור ונוכל להזדעק נגדה.

מתברר, שמדינת ישראל הפכה עצמה למדינת מקלט לא רק לפליטי המלחמה שנותרו חסרי בית, אלא להמונים שבקשו לערוק מ…גיוס לצבא.

כדי לסייע לעריקים סיכמו ביניהם משרדי הממשלה השונים שגם בני דור רביעי ליהודים, שלהם קרובי משפחה בארץ, יוכלו להגיע לכאן על אף שהחוק מדבר לכל היותר על נכד.

במדינת ישראל "חסיד אומות העולם" שחירף וסיכן נפשו להציל יהודים רשאי לעלות ארצה, בלא שיוכר כיהודי, ונכדיו אינם מורשים להגיע לכאן. אבל נין של אב יהודי, שמבקש לערוק מהצבא, מקבל אשרה כזו בקלות דעת ובהתבסס על הרחבה גורפת של 'סעיף הנכד' בחוק השבות.

זוהי פרצה הקוראת לגונב הדעת, למסתנן ולמרגל שלא סביר שהרבי מחב"ד היה מברך את מי ששותף לה, שיאריך ימים על ממלכתו.

4.מתנתקים מההתנתקות

הציונות הדתית יצאה עם שלל גדול ומשמעותי ביותר של תפקידים והישגים. עקשנותו של סמוטריץ' הוכיחה עצמה, מבחינתו. אין כמעט תיק שהוא חפץ בו, שגם אם לא קיבל אותו, לא נגס בו. אפילו תיק הביטחון, שיופקד בסופו של דבר בידי גלנט, רוקן מטיפול בנושאים הנוגעים למנהל האזרחי ולתחומים אחרים העוסקים בניהול השוטף של החיים ביישובי יהודה ושומרון.

עכשיו, כשהכל חתום, כדאי לשים לב לאחד מהנושאים שהוקפץ לראש רשימת התביעות המעשיות – ההתחייבות לבטל את 'חוק ההתנתקות'. כדי לחזק את חשיבות התביעה, ולא להותיר ספק ברצינותה, גם כשהיא באה אחרי שכל הדרישות כבר נענו, ואף ביותר משציפו, הוצב שוב זקן רבני הציונות הדתית, הג"ר חיים דרוקמן כמוביל גם אותה והוא קבע: "חוק ההתנתקות הוא פשוט איוולת, צריך לבטל אותו כמה שיותר מהר".

חוק יישום תוכנית ההתנתקות, אושר סופית בכנסת לפני 17 שנים, ברוב של 59 תומכים כנגד 40 מתנגדים וחמישה נמנעים. החוק התייחס לפינוי גוש קטיף ול-4 יישובים נוספים בצפון השומרון, ובהם חומש, שעומד במרכז המאבק להשארת הישיבה, לפחות, שפעלה ביישוב, מאז שפינו אותו.

התוכנית לבטל את חוק ההתנתקות אינה מתייחסת לגוש קטיף. למרבה הצער, מובן שלשם אין כבר דרך חזרה, ובשביל להחזיר לנו את גוש קטיף נאלץ לצאת למלחמה… היא מדברת על אותם יישובים בצפון השומרון, שפורקו ופונו, אך נותרו בשטחי ישראל.

לאחרונה חתמו חברי כנסת רבים, מכל סיעות הגוש הימני, על אמנה שבה הצהירו שיפעלו לביטול החוק. המועצה האזורית שומרון יצאה בקמפיין להעביר את החוק במהירות וראש המועצה, יוסי דגן, המוביל זה שנים את המאבק לביטול החוק, סבור שלא יהיה זמן שיתאים יותר לבטל אותו. גם אם הנושא לא עמד בראש רשימת התביעות של מפלגות הימין, לפחות לא כמו אישור ההתיישבות הצעירה ועוד, הוכתב להן עתה, בסיוע הרבנים, שהוא יוצב שם, בכותרת הרשימה.

מה שלא ידוע הוא שגם אחרי ביטול החוק, אם יבוטל, עדיין יצטרכו להתמודד עם אבסורד שיצא מבית מדרסו של הבג"ץ. לפני שלוש שנים קבעו שופטי בית המשפט העליון שבעוד שלישראלים אסור להיכנס לשטחי חומש, ל…פלסטינים תושבי הכפר בורקה הסמוך, מותר גם מותר. הייתם מאמינים? ישראלים ובחורים הלומדים בישיבה במקום, לא, אבל פלסטינים כן!

שוב יזדקקו ל'חוק ההתגברות' אם הוא יעזור.

זה מה שנקרא בורקה ומובלקה…

צל"ש

את העיתונאי מנחם הורוביץ אני מכיר יותר משלושים שנים, הוא בעיניי אב טיפוס של עיתונאי ישר, אמין ומשקיע, שסלל את דרכו לקדמת התקשורת, הרבה לפני שהיו שם חובשי כיפות אחרים, בזכות ההערכה הרבה שרכש ביושר למקצועיותו. השבוע אני שמח על ההזדמנות שנתן לי להעניק לו את הצל"ש, על דברים שפרסם על הציבור החרדי שהוא לא משתייך אליו, ללא מורא וללא משוא פנים, בערוץ המוביל שהוא עובד בו. "חרדים יקרים, חבל על המאמץ שלכם – תלמדו מהמתנחלים: מי ששונא אתכם, ימשיך לשנוא גם אם תתאמצו להציג את הפנים היפות של הרוב המוחלט בציבור שלכם"…"הממשלה עוד לא הוקמה ורק על סמך הדלפות מהמשא ומתן וההתבטאויות בתקשורת החרדים חזרו להיות האויב הגדול, שק החבטות של הציבור…הכל מגויס לטובת קמפיין חדש ומלא בוז כלפי החברה החרדית כולה". תודה מנחם. למרות שאני לא נשבר ולא ארפה מהמאמץ להציג את הפנים היפות של הרוב המוחלט בציבור שלנו, מגיע לך ציון לשבח על הצגת המציאות העגומה אודותנו. צל"ש מלא.

צל"ג

הציון לגנאי ניתן בזאת לעיתונאי בן כספית שהוכיח שוב ששום דבר לא יצליח לגרד את ההשחרה מפניהם של החרדים, ומכונות הרעל שמתיזות את השחור והבוץ לא נעצרות לעולם. השבוע, אחרי שנחשף לנתוני סקר ההתנדבות החברתית בישראל של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שמתוכם עולה כי החרדים הם הקבוצה המצטיינת ביותר בהתנדבות ו40% (!) מתוכם מתנדבים, לא פרגן גם לנתון המרשים הזה והיה לו "הסבר" מקומם איך הגיעו אליו. לדבריו, החרדים רק לומדים וממילא יש להם המון זמן פנוי ובמקום לטפס על הקירות הם מעדיפים כבר להתנדב (הנוסח הוא שלי). אני לא לומד כל היום (לדאבוני) ואין לי זמן פנוי, ולמרות זאת אני מתנדב להעניק לבן כספית את הציון לגנאי השבועי של המדור.

טריוויה

אם צריך לחשוש שהמצדדים ב'פסקת ההתגברות' יסכימו ללכת לפשרות ולכן לדרוש לאשר אותה מייד, ועוד לפני הקמת הממשלה, ומאחר ולטנגו צריך שניים, האם המתנגדים יסכימו להתפשר? 'המדד' בדק, מה העלה?

1. רוב התומכים ב'פסקת ההתגברות' מוכנים לפשרה כזו או אחרת.
2. רוב המתנגדים מוכנים לפשרה כלשהי.
3. רוב התומכים סבורים שאין שום מקום לפשרות במה שנוגע להשתלטות מערכת המשפט על חיינו.
4. רוב המתנגדים יהיו מוכנים לפשרה כלשהי, לא יותר מדי מרחיקת לכת.

תשובה 1 נכונה ומדאיגה. 62% מהתומכים ב'פסקת ההתגברות' מוכנים ללכת לפשרה כלשהי. בין המתנגדים 55% אינם מוכנים לשום פשרה. חברי הכנסת החרדיים, קחו זאת לתשומת ליבכם.