סוף פסוק

       עד בעש"ט. הסברי הגמרא לרעידות האדמה וסיפור חסידים הגשימו עצמם השבוע

         ברינה יקצורו. גשם של ניסים בשדות החיטה של מושב יסודות

3. פרחי נשמתם. היכן נמצא 'תנ"ך פרחי', אחד היקרים בעולם, שהוא הרבה יותר מתנ"ך?

        גלי לי. היועמ"שית רוצה שנדע שהיא זו שסיכלה הכרה ב'נישואי יוטה' באמצעות ה'זום'

1."וינועו אמות הסיפים"

אני מאמין באמונה שלמה שכאשר מתרחשת רעידת אדמה מוחשית ומבהילה, כפי שאירעה השבוע, ערב הקריאה בהפטרת פרשת 'יתרו': "וינועו אמות הסיפים… והבית יימלא עשן", העוסק ברעידת אדמה, ובדיוק ביום ט"ו בשבט, ועוד רעידה מטפורית אחת מהלכת עלינו אימים בכיכר הבימה וברחבת המוזאון בתל אביב – אין זה מקרה. בכל ההיבטים מתקיימים כמעט כל הסברי חכמי ישראל במסכת ברכות לסיבות שבגללן מתרחשות רעידות האדמה בעולמנו.

ט"ו בשבט בא לרמוז על זלזול במצוות תרומות ומעשרות.

סיבה נוספת לרעידת אדמה היא מחלוקת קשה בישראל.

וההקשר המטפורי רומז על הדעה שרעידת אדמה נוצרת כי הקב"ה רואה את בתי התיאטראות ובתי הקרקסאות, שאל שטחם מתרכזות הפגנות השנאה, ומזיל דמעה על צערם של ישראל, שכל אלה בנויים ועומדים ואילו בית השם חרב.

כמה מטלטל ופוקח עיניים סומות.

אם יש עדיין אי מי מתוכנו שזקוק למשל כדי לקלוט את המסרים הברורים הללו, ילך אל המעשה על הבעש"ט, שנהגו חסידים לספר בין פרשת קריעת ים סוף למתן תורה, שסופר כדי להוציא מליבם של קטני אמונה שטענו כי המעמדים הגדולים הללו היו טבע ולא נס.

מעשה בשר שהיה מקורב מאוד למלכות בתקופה הקשה של אנוסי האינקוויזיציה, שנתגלה כי הוא שומר על מצוות היהדות בסתר. על אף מעמדו הרם הוצא נגדו גזר דין מוות. אהבתו של המלך אליו הביאה לדחיית ביצוע גזר הדין, פעם אחר פעם, עד שבלחץ הכמרים צוררי היהודים המלך כבר לא יכול היה להאריך את מועד הוצאתו להורג.

ויהי היום, והנידון הובא אזוק לכיכר העיר להוציאו להורג לעיני רבבות שונאי היהודים שהתאספו. כאשר הועלה לבמת הנידונים רעשה הארץ והנוכחים ברחו לכל עבר. גם השר הנידון למוות נס על נפשו בחסות המהומה, והצליח לחצות את הגבול לארצות אשכנז.

כך הסתובב בתמיהה בלתי פתורה בלבו ובמוחו: האם ייתכן שנס ההצלה שלי ממוות נברא עוד מימי בריאת העולם בעבורי או שזהו צירוף מקרים?

החסידים מספרים שאותו יהודי הגיע עם תעלומת חייו אל הבעש"ט והציג לו את התלבטויותיו. הבעל שם טוב שלח אותו לאחד מגדולי תלמידיו, רבי זאב, שהשיב לו כי אין שום מקרה בעולם כלל.

וכך הסביר לו: "הקב"ה סובב כך את עולמו שתאריך הוצאתך להורג, יחול בדיוק בשעה שנקבעה עוד בבריאה כי תתרחש בה רעידת אדמה. הצטלבותם של רעידת האדמה ונס ההצלה נקבעה עוד בימי בראשית, בדיוק כמו קריאת ים סוף ומעמד מתן תורה שנקבעו עוד ביסודות הבריאה. משום כך מברכים על כל רעידת אדמה 'עושה מעשה בראשית'".

לא צריך להיות מתלמידי הבעש"ט כדי להקיש ממעשה זה אל שהתרחש סביבנו השבוע, ולהסיק כי אין בעולם שום צירוף מקרים כלל וכלל. הכל ממנו יתברך שמו.

רק אם נתייחס כך אל "המביט לארץ ותרעד" נזכה ליישם את סופו של הפרק בתהילים: "ברכי נפשי את השם הללו ק-ה".

זכות הציבור לדעת

ערב רב

רק התרחקה מאיתנו סערת ה'שבת הישראלית' וכבר קופצת עלינו יוזמה, שלכאורה חמורה ממנה בהרבה. גוף המתקרא 'רבנות ישראלית' מקיים שבוע של מפגשים בכותרת "ערבות ישראלית בעת מחלוקת", כולל בשבת, שבה נקרא בפרשת מתן תורה.

לא ערבות, בצירה מתחת לר', אלא ערבות (בקמץ) חובטות וחבוטות, המכליאות (מחליאות?) מין בשאינו מינו. אורתודוקסים עם ראביים וראבות מזרמים אחרים. ערב רב שיוצר בליל של דעות, שלא רק שאינו מוביל לערבות אלא מעמיק את המחלוקת.

בראש 'רבנות ישראלית' עומד אלקנה שרלו, חבר ארגון 'רבני צהר' וארגון 'רבני בית הלל' עם ה"רבה" הקונסרבטיבית ד"ר סיגלית רום.

וזה כבר אומר הכל.

במיזם עצמו נעשה שימוש פרוץ בתואר 'הרב' לגברים ולנשים כאחד, דבר שלא היו מעזים לעשותו לתואר ד"ר או לכל תואר אחר הטעון הסמכה ועוד אישור אחריה, כמו של… לשכת עורכי הדין.

כאשר לכל זה שותפים גופים רבים, מהם כאלה הנתמכים על ידי הממשלה החדשה שאמורה להגן על כבוד מוסד הרבנות הממלכתי, ושערב רב אינו מקביל אצלה לרב, הדבר חמור פי כמה.

"כל מחלוקת שהיא לשם שמיים סופה להתקיים" נכתב בסלוגן של המיזם. אבל זו מסוג המחלוקות שכבר בתחילתה היא מתקיימת.

2. 'יסודות' האמונה

גשמי הברכה שפקדו אותנו נמדדים אצלנו על פי חלוקה של אלה האוהבים את ההליכה בין הטיפות, ואפילו להשתכשך בשלוליות, וממתינים לשלג, לבין אלה המעדיפים את השמש המחממת. צריך להיות בעל אמונה חזקה כדי להבין את הסגולות שבהם ואת החסד שעושה עימנו הבורא שפותח לנו את אוצרו הטוב.

חקלאי מושב יסודות עומדים משתאים לנוכח כל גשם וגשם. כל כמות שירדה בשנה וחצי האחרונות, כמו ההפסקות שביניהן, היו בעבורם כאילו מדודות במיוחד לשדות החיטה שלהם. הם ראו בהן את קיום ההבטחה "וציוויתי את ברכתי" שכוונה ישירות אליהם, ואת מתן השכר ל'גיבורי החיל' ששומרים בקפדה על מצוות התלויות בארץ, תוך הסתמכות שאינה תלויה בדבר על מי שמלאך הפרנסה נתון למרותו.

בכל שנה רגילה לקראת חג הפסח מוחלפת החיטה הניתנת לבהמות שבמושב, בתירס. החיטה כבר ראויה אז למאכל אדם, ואסור להאכיל בה גם לא את הבהמות, בשל איסור חמץ. לעומת זאת התירס הוא קטניות בלבד.

בערב ראש השנה של שנת השמיטה נעשתה זריעה מוקדמת של החיטה בשדות מושב יסודות, בתקווה שעוד לפני שתעלה שליש מגידולה, ותהיה ראויה למאכל אדם, אפשר יהיה לקוצרה רק לצורך מאכל הבהמות בלבד, בהתאם לשיטת ה'חזון איש'. התהליך כולו לווה על ידי הרב שאול רייכנברג, מהמומחים הגדולים למצוות התלויות בארץ, מהמכון לחקר החקלאות על פי התורה שבראשו עומד הגר"י אפרתי, שפסק כי המועד האחרון שהחיטה אינה ראויה למאכל בני אדם הוא סמוך לפורים. "אם יעבור עליה פורים, לא יוכלו עוד להשתמש בה".

קרוב לפורים שעבר ירדו גשמים עזים על השדות, וחששות כבדים היו בליבם של החקלאים שמא לא יוכלו להשתמש בחיטה. אלא שממש סמוך לפורים, ולפני שהגידולים הגיעו לכדי שליש, פסקו הגשמים והחיטה נקצרה בשביל בהמות בכמות כפולה ויותר מבכל שנה.

ואז רק החלה מסכת הטובות שעשה מנהיגו של עולם לחקלאים המאמינים.

יוסי ויסנשטרן, האחראי על שדות יסודות, מסביר כי בכל פעם אחרי שהחיטה נקצרת חורשים את השדות כדי לזרוע אותה מחדש, אבל בשנת השמיטה אי אפשר היה לחרוש אותם.

והנה הפלא ופלא: הקרקע הצמיחה מעצמה חיטה חדשה, אפילו זקופה יותר ואיכותית יותר מבכל שנה. שומרי השמיטה לא האמינו למראה עיניהם.

השנה נמשכו מעשי הניסים בשדות יסודות, ומי שנחשף אליהם לא יכול שלא להגיע למסקנה של "מה רבו מעשיך השם'".

"אחד התהליכים הנעשים לקראת גידול החיטה בשדות הרחבים של המושב הוא פיזור הדשן. אף שנראה היה כי השנה תהיה שנה שחונה, החליטו החקלאים להטיל יהבם על הבורא, שהראה להם את ידו הגדולה יותר מפעם אחת בתקופה האחרונה, ופיזרו את הדשן. בדיוק למחרת ירד גשם, כך לפתע פתאום ושלא כמצופה, בכמות מינימלית ומדודה של 0.5 מילימטר, בדיוק כמו זו שקליטת הדשן זקוקה לה. אחרי זה שב היובש, שחייב תפילות לגשם.

"בימים האחרונים חזרה על עצמה שוב שפעת הברכה בדיוק בזמן ובמידה שנזקקו לה. כדי להשלים את תהליך גידול החיטה היו צריכים כמות של 60 מ"מ גשם לפחות. נראה לא מציאותי. והנה הגיעו… 100 מ"מ", מספר ויסנשטרן.

לא צריך להיות אגרונום מבין בחקלאות כדי להתחזק ב…'יסודות' האמונה, מול ההוכחות הבלתי תפיסות הללו, להיצמד שלוש פעמים ביום ולהאמין בהבטחה "ונתתי מטר ארצכם בעיתו… ואספת דגנך, ותירושך ויצהרך. ונתתי עשב בשדך לבהמתך".

היסודות לכל ההבטחות הללו התחזקו מאוד במושב 'יסודות'.

 3 .מאלפי זהב וכסף

לפני שבועות ספורים דחה בית המשפט העליון את עתירתם של שניים מצאצאי משפחת ששון, שדרשו לבטל את החלטת גנזת המדינה האוסרת להשיב להם אוסף ארכיוני, שהופקד בספרייה הלאומית לפני קרוב לעשרים שנה. גם אחרי ההחלטה מחזיקה משפחת ששון בידיה את האוסף היהודי המרשים ובעל הערך הרב ביותר, מכל הבחינות: התורני, ההיסטורי והמחקרי, שבזכותו הוכתרה כ'רוטשילדים' של ימינו.

לפני 20 שנה הפקידו שניים מבני המשפחה בספרייה הלאומית 80 ארגזים גדושים בכתבי יד, בתמורה להתחייבות שהמוזאון הלאומי יתחזק את החומרים שבהם ויקטלג אותם. בהסכם נאמר כי בידי מוסרי האוסף תישמר הזכות לתבוע אותו בחזרה אם יופרו התנאים לאחזקתו.

בני המשפחה, שחתמו על הפקדת האוסף, טענו כי הטיפול בו הוזנח לאורך שנים. בספרייה הלאומית טענו מנגד שהאוסף טופל כיאות, ואף נעשו לאורך השנים פעולות הנדרשות לקטלוגו.

לאחר שדרישתם להחזיר את האוסף היקר לא נענתה, הגישו תביעה לבית המשפט המחוזי בירושלים להשבת האוסף לידיהם. הספרייה הלאומית ביקשה לדחות את התביעה, והדגישה כי גם אם תתקבל התביעה אי אפשר יהיה להוציא את האוסף ממנה ללא אישור גנזת המדינה, בהתאם לחוק.

לנוכח טענה זאת הסכימו שני הצדדים לפנות אל גנזת המדינה רותי אברמוביץ', כדי שתכריע אם להחזיר את האוסף לבעליו. הגנזת דחתה את הבקשה וציינה כי הוצאת חומר מארכיון ציבורי יכולה להתרחש רק במקרים חריגים שבהם השארתו בארכיון מסכנת את שלמותו.

בעקבות ההחלטה הוגשה עתירה לבג"ץ ולאחר דיון נדחתה העתירה פה אחת.

גם בלי 80 הארגזים מלאי האוצרות הללו נותרו די אוספים נדירים בידי משפחת ששון, שחלקם הגיע לידיהם בעת שעברו מבגדד לברייטון שבאנגליה, שבה היו אוצרות יהודיים בלתי נדלים שבעליהם הלכו לעולמם. חלק מאוספים אלה נמכרים מדי פעם במכירות פומביות, ובעלי עניין מוכנים לשלם בעבורם כל הון שבעולם.

בערב פרשת מתן תורה עולה תעלומת 'תנ"ך פרחי' שנראה כי הוא היקר ובעל הערך הגדול ביותר, שמשפחת ששון מחזיקה בו. המשפחה אישרה כעבר כי 'תנ"ך פרחי' מוחזק על ידה, בכספת בשווייץ, אלא שמאז לא שזפו עיני איש.

סיפורו של 'תנ"ך פרחי' היה יכול להיות אחת מעלילות המותחנים המרתקים ביותר, אלא שהוא מעולם לא נכתב. אפילו זהויו כ'תנ"ך' אינו מדויק. כתב היד מתרחב הרבה מעבר לתנ"ך וכולל 194 עמודים בנושאים מגוונים כמו היסטוריה יהודית ועולמית, גישות לקביעת לוח השנה, דקדוק והגייה עברית, פרשנות המקרא וההלכה היהודית.

אחד הציורים המדהימים והמדויקים שבו הוא של כלי המקדש שמסביר ומפשט את עבודת המקדש.

'תנ"ך פרחי' נכתב על ידי אלישע קרסקאס בפרובאנס בין השנים 1366 ל-1383. מדובר בכתב יד עברי נדיר ביותר מימי הביניים, שנכתב על ידי איש בעל ידע רחב ביותר בתחומים רבים, בעיקר לצאצאיו. מי שהעניק לו את שמו כ'תנ"ך' הוא מי שהחזיק בו, חיים אל־מואלם פרחי, ראש אחת המשפחות היהודיות החשובות בסוריה.

בשנת 1391, שמונה שנים לאחר השלמת כתב היד וארבע שנים לאחר מותו, התפשטו פרעות אנטי־יהודיות ברחבי חצי האי האיברי וכל משפחתו של הכותב התנצרה בכפייה. זמן קצר לאחר מכן נאלצה אלמנתו למכור את התנ"ך משום שנפלה לעוני. הספר הוחזק ברשותו של חיים פרחי, שהיה יועצו של שליט צפון ארץ ישראל ופעל רבות להיטיב עם אחיו היהודיים לצידו של אחמד אל־ג'זאר. הוא התגורר בעכו. כאשר נפוליאון וצבאו הגיעו מדרום, כבשו את יפו התקדמו צפונה, וצרו על עכו, חייליו של אל־ג'זאר החזיקו מעמד במצור במשך כחודש וחצי. המוח שמאחורי ההגנה על עכו היה פרחי. בסופו של דבר נסוג נפוליאון כלעומת שבא. פרחי המשיך להנהיג את היהודים עד לשנת 1840. בעת עלילת דמשק הוא נאסר והושלך מהחומה אל מותו בים.

לאחר הוצאתו של חיים פרחי להורג הגיע 'תנ"ך פרחי', שבו החזיק, לידי הקונסול הבריטי בדמשק והוחזר למשפחה רק כעבור מאה שנה. מחלוקת קשה על הירושה של חיים פרחי התבררה במשך עשרות שנים בבתי הדין השונים, ולבסוף הגיע התנ"ך לידי שתי זקנות מהמשפחה.

בתחילת המאה העשרים נרכש 'תנ"ך פרחי' על ידי דיוויד ששון וככל הידוע הוא שמור בכספת בנק בשווייץ. מומחים סבורים שלא ירחק היום שבו יצטרכו להוציא אותו ממחבואו, שכן כתב יד עתיק שכזה חייב להיות מתוחזק, אחרת לא יחזיק מעמד.

ערב פרשת מתן תורה גובר הרצון לנעשה ונשמע על אודות ה"תנ"ך" הזה שערכו לא יסולא בפז.

4. מתכסה בבד יוטה

מקורבי היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, עושים מאמץ על לנטרל את הדתיים והחרדים מעיסוק בענייניה.

למה זה חשוב לה? – את זה נשאיר לכם להסיק כל אחד על פי דמיונו.

בכתבת פרופיל לוחמנית, המתפרסת על פני לא פחות משבעה עמודים, מצאו "מקורביה" לנכון להדגיש את נאמנותה לנישואים על פי ההלכה בישראל, כפי שמחייב החוק.

"בסביבתה של בהרב מיארה מדגישים כי נקודת המוצא שלה היא לאפשר לרשות המבצעת לבצע את מדיניותה, אם הממשלה נחושה להפוך את ישראל למקום שמרני יותר וליברלי פחות, היא לא תהיה זו שתעמוד בדרכה, ככל שהצעדים ייעשו במסגרת החוק", הם מדגישים. "רמז לכך הופיע עוד בימי הממשלה הקודמת", הם אומרים, "כשבראש משרד הפנים עמדה איילת שקד השמרנית".

מה קרה אז? אתם שואלים, הנה מה שמקורביה מספרים: "על הפרק עמדה שאלת ההכרה ב'נישואי יוטה' – טקס 'נישואין' שעורך גורם במדינת יוטה באמצעות זום".

הנוהל הזה קיבל את שמו אחרי שמדינת יוטה החליטה לאפשר גם לאזרחי מדינות זרות, ל"הינשא" בנישואין אזרחיים אלה, ובישראל חששו מאיבוד שליטה ומפריצת כל הגדרים של נישואין כדת משה וישראל. בשלב המיידי הודיעה רשות האוכלוסין שאין בכוונתה להכיר בהליך הזה.

"הסוגיה פיצלה את אנשי היועצת המשפטית לממשלה בהרב מיארה. היו שסברו שצריך לאפשר לתושבי מדינת ישראל שירצו בכך לממש את 'זכותם' להתחתן בדרכים יצירתיות. לעומתם היו אחרים שסברו שצריך להיצמד לעמדת המחוקק, המכוונת לכך שזוגות החיים בארץ יתחתנו ברבנות". המקורבים מדגישים כי בהרב מיארה הכריעה לטובת האחרונים והגנה על העמדה שאותה היא ראתה כסבירה, שלא להכיר ב'נישואי יוטה', והסכנה הורדה מסדר היום.

איני חושב שהיא זכאית בשל כך להגנת הציבור העושה הכל לשמור על יהדותה של מדינת ישראל, אך ראוי להציב את משקולת המעשה הטוב הזה שעשתה על מאזני המשקולות השליליים שהיא סוחבת על גבה.

ועדיין הם שמכריעים את הכף.

צל"ש

את הציון לשבח השבועי עמדנו להעניק בלעדית לח"כ משה גפני, יו"ר דגל התורה ויו"ר ועדת הכספים, שהוכיח כי הוא מבוגר אחראי בקואליציה, ובלם את היוזמה לאסור שביתות עובדים באישור ההסתדרות. יש להניח שלמול עיניו עמדה גם קביעתו של רבי עקיבא, שבה דבקנו במדור זה מאז יצא לדרך מרוץ ה'רפורמות' שאין לו מקצה סיום, "תפסת מרובה לא תפסת". שווייה, שווייה. ואז נחשפנו לעשייתו האנושית הבלתי מצויה של ד"ר יצחק בזזינסקי סיני, רופא מרדים בכיר בבית החולים 'איכילוב', והחלטנו שגם הוא ראוי לאות השבח, בלי לגרוע מחלקו של ח"כ גפני. עם פרופ' עידית מטות, מנהלת החטיבה להרדמה, טיפול נמרץ וכאב ב'איכילוב' הוא ייסד את פרויקט 'ערבות הדדית' שמחבר בין בית החולים למתנדבים המתלווים למטופלים מבוגרים, שאין מי שילווה אותם לחדר הניתוח או קרובים שיבואו לבקרם בעודם מאושפזים במחלקות. בעונג רב אנו מגישים השבוע שני צל"שים: האחד לח"כ משה גפני השקול, והשני לד"ר יצחק בזזנסקי סיני על יוזמתו. ברכותינו.

צל"ג

את הציון לגנאי השבועי אנו מעניקים מלא־מלא לעו"ד אייל בסרגליק שחייב את משפחתו של יורי וולקוב ז"ל שהוצא להורג על ידי בן בליעל ב־600 אלף שקל! שנלקחו מתרומות שנאספו בעבורם מהציבור. לא פחות חמורה היא העובדה שכאשר פרצה הסערה על אטימות הלב, החליט להחזיר רק 500 אלף שקל, והשאיר בידו יותר מ־100 אלף שקלים, שגם אותם החזיר לבסוף רק אחרי שאוים כי ייתבע. בסופו של דבר השאיר אצלו 10 אלף שקלים, שעל פי ההסכם ייתרמו, תרומה מתוך תרומה. לא רבים יודעים שממש בסמוך לשערורייה שבה מעורב עו"ד אייל בסרגליק, הוא הורשע, לפי הודאתו, בעבירות אתיקה אחרות, שגם הן כרוכות בבצע כסף. אות הגנאי ניתן לו בזה כשכר טרחה, מצידנו.

טריוויה

המכון למדיניות העם היהודי ערך מחקר בשאלה 'מיהו יהודי' בעיני תושבי המדינה.

אחת השאלות התייחסה לגיור שעבר המבקש שיכירו ביהדותו. האם יש להכיר רק בגיור אורתודוקסי או שיש להכיר גם בגיור רפורמי וקונסרבטיבי? איזו תשובה התקבלה?

1. רוב הציבור בישראל מסכים עם הקביעה שרק גיור אורתודוקסי יוכר בישראל.
2. רוב הציבור מוכן לקבל גם את מי שעבר הליך רפורמי או קונסרבטיבי, כיהודי.
3. קיים שוויון בין המצדדים בגיור אורתודוקסי לבין אלה הסבורים שיש לקבל גם גיור שאינו אורתודוקסי.
4. רוב הציבור השיב שאינו יודע.

תשובה:

תשובה 3 היא הנכונה והיא מדאיגה. קיימת אפילו נטייה של 2% יותר לגיור שאינו אורתודוקסי, שהיא במסגרת הסטייה המקובלת בסקרים. באלה שהגדירו עצמם כחילוניים רק 12% סבורים שהגיור צריך להיות אורתודוקסי. מהמסורתיים שאינם דתיים מעל 30% מצדדים רק בגיור אורתודוקסי. אצל המסורתיים־דתיים יותר מ־50% בעד גיור אורתודוקסי בלבד. מי שהציל את המצב הם הדתיים: 82% המחייבים גיור אורתודוקסי, והחרדים, כמובן, ש־98% מהם הצביעו על גיור אורתודוקסי בלבד כמחייב את מדינת ישראל. אסור להסיח את הדעת מהכרסום שחל בנושא.