פצצה בלב ים

כיצד פעלו כוחות החיסול האיראנים שפגעו בספינתו של איש העסקים הישראלי?

מה עומד מאחורי השיפוץ המסיבי בכור הגרעיני בדימונה?

למי התכוון מפקד פיקוד המרכז כשדיבר על "האזור של סטאלין"?

המלחמה בין איראן לישראל הפכה השבוע לכמעט גלויה, כאשר הצדדים תוקפים ומשמיעים הצהרות תקיפות. ראש הממשלה נתניהו אמר השבוע כי איראן אחראית לפגיעה שנעשתה ביום שישי בשבוע שעבר במפרץ עומאן באנייה בבעלות ישראלית. "זו אכן פעולה של איראן, זה ברור", אמר בריאיון לכאן ב. משרד החוץ האיראני הכחיש את הטענות ומסר כי "הביטחון במפרץ הפרסי חשוב לטהרן".

הפיגוע אירע ביום חמישי לפני שבוע בספינה שבבעלותו איש העסקים רמי אונגר, המקורב לראש המוסד יוסי כהן. מדובר בספינה הנושאת את השם 'הליוס ריי' השייכת לחברת 'ריי ספנות' – חברה בריטית בבעלות אונגר הישראלי, יבואן כלי רכב ואיש עסקים. עדויות וממצאים שנאספו במהלך השבוע האחרון מצביעים על כך שכלי השיט לא הותקף באמצעות ירי של טיל – אלא בפעולת קומנדו. מדובר במטען נפץ שהוצמד אל הספינה הישראלית ככל הנראה על ידי סירה מהירה שנצמדה אל דופן הספינה.

התעוזה הזאת, כפי שעולה מהפרטים, הביאה להנחיה שקיבלו השבוע ספינות ישראליות ברחבי העולם להגביר כוננות, וכן לבצע שורה של פעולות לשינוי ההתנהגות, שלא ניתן לפרסמן. צעדים אלו נועדו להעלות ערנות ולמנוע פגיעה נוספת.

השבוע הגיב הרמטכ"ל כוכבי התייחס לתקרית ואמר כי "בסוף השבוע החולף קיבלנו תזכורת שאיראן לא רק מהווה איום גרעיני, אלא שהיא מפיצה טרור ומבצעת טרור ופעולות נגד מטרות אזרחיות". דברים דומים אמר גם שר הביטחון בני גנץ. הוא העריך כי "על סמך המיקום וההקשר, האיראנים עומדים מאחורי הפיגוע נגד הספינה במפרץ עומאן".

בתשובה על השאלה אם ישראל תגיב על הפגיעה באנייה אמר נתניהו: "איראן היא האויב הגדול ביותר של ישראל, אני נחוש לבלום אותה. אנחנו מכים בה בכל האזור ולא יהיה לה נשק גרעיני עם הסכם או בלי הסכם, ואת זה גם אמרתי לידידי הנשיא ביידן". דובר משרד החוץ של איראן אמר על כך כי "האשמות נתניהו שאנו שואפים לנשק גרעיני נועדו לצרכיו הפנימיים".

בתגובה לפיצוץ, תקפו האמריקאים את בסיס המיליציה השיעית באל בוכמאל, מצידו הסורי של מעבר הגבול לעיראק. זה אתר שבו אירעו תקיפות אוויריות רבות בשנים האחרונות, אשר רובן יוחסו לישראל. המעבר הוא חלק מהמסדרון היבשתי שבו משתמשת איראן להעביר לוחמים וכלי נשק משטחה לעיראק, ומשם מערבה לסוריה ולעיתים (במקרה של אמצעי הלחימה) ללבנון. ההפצצה נעשתה בתגובה לסדרת תקיפות שבהן נורו רקטות על בסיסים אמריקניים בעיראק.

אין זו פעם ראשונה שהזירה הימית משמשת כבמה להתכתשות בין ישראל לאיראן. בסתיו 2019 ייחסו כלי תקשורת באיראן לישראל, ארה"ב וסעודיה חבלה במכלית נפט איראנית בים האדום. במאי אשתקד, אחרי ניסיון איראני לתקיפת סייבר כנגד מתקני מים בישראל, דווח על מתקפת נגד ישראלית, ששיבשה את פעילות הנמל האיראני המרכזי בדרום המדינה למשך כמה ימים.

פעולות ימיות, בייחוד כשהן מסתמכות על תקיפות סייבר, מאפשרות לצדדים "מרחב הכחשה" גדול יותר. באף אחד מן המקרים שהוזכרו לא הייתה קבלת אחריות רשמית למעשה. אבל כיוון ש-99% מהמסחר הישראלי נשען על תעבורה ימית, וייצוא הנפט האיראני תלוי גם הוא לחלוטין בדרך הים, שתי המדינות פגיעות במיוחד למתקפות מן הסוג הזה. אפשר להניח שחילופי המהלומות הימיים יימשכו, תוך זהירות הדדית שלא לגלוש לעימות כולל.

האירוע הזה, ששני הצדדים אומרים כי טרם נאמרה בו המילה האחרונה, התנהל בצל ההכנות לחידוש המו"מ על הסכם הגרעין בין ארצות הברית לאיראן.

סמוך למועד הפיצוץ בים, ובלי קשר ישיר אליו, הפציצו מטוסי חיל האוויר של ארה"ב נכס צבאי איראני וגם קיבלו אחריות לכך. המסר: ארה"ב מוכנה לחדש את השיחות על חזרתה להסכם גרעין, תובעני יותר, בין המעצמות לאיראן, אבל לא תשלים עם ההתגרויות האיראניות בשטח. במידת הצורך, היא תגיב עליהן ביד קשה. המסר נקלט בטהרן.

בינתיים אירעו עוד התפתחויות אזוריות מעניינות. בוושינגטון יצא לאור, לאחר דחיות מרובות, דו"ח המודיעין האמריקני על רצח העיתונאי ומתנגד המשטר הסעודי ג'מאל חשוקג'י, בקונסוליה הסעודית באיסטנבול לפני כשנתיים וחצי. הדו"ח עצמו אינו נחרץ במיוחד, אבל זמן קצר לאחר פרסומו אמר הנשיא ג'ו ביידן בריאיון כי שוחח עם המלך הסעודי סלמאן והבהיר לו שכללי המשחק השתנו וארה"ב לא תבליג על הפרות זכויות אדם מצד המשטר בריאד.

נדמה שבין רוב האירועים האחרונים אפשר לשרטט קו משותף שמתמקד בגישת הממשל האמריקני החדש. פני ביידן ואנשיו לחידוש מהיר יחסית של המו"מ עם טהרן. בדרך לשם, האמריקנים לא יהססו להפעיל לחצים, גם על איראן וגם על ידידותיהם באזור, ובהן סעודיה וישראל, כדי להשיג את מטרתם. אף שלאיראנים יש עניין רב בחזרה אמריקנית להסכם הגרעין, גם להם ישנם עניינים בוערים נוספים. אחד המרכזיים שבהם נוגע לקיום החיכוך המוגבל עם ישראל, על ידי תקיפות סייבר ואמצעים אחרים. כאן נשאר חשבון פתוח וארוך, ששיאו בהתנקשות שאיראן מייחסת לישראל בחיי ראש פרויקט הגרעין הצבאי, פרופ' מוחסן פחריזאדה, בנובמבר האחרון.

ברית אויבים

במקביל למאבק עם איראן, ישראל פועלת כדי להקים ברית ביטחונית אזורית עם מדינות במפרץ שהגישה שלהן לאיראן זהה לגישה הישראלית. את הדברים אמר השבוע לסכנות הידיעות רויטרס, שר הביטחון גנץ. לדבריו: "אני לא חושב שזאת תהיה ברית הגנה, אבל יש לנו עניין ליצור מעין ברית ביטחונית אזורית". על פי דיווח בערוץ i24news ישראל פנתה בנושא לסעודיה, בחריין ואיחוד האמירויות.

לאחרונה דווח על פגישות של בכירים ישראלים עם בכירים ממדינות ערב. בין היתר דווח על פגישה שקיים שר הביטחון גנץ עם עבדללה מלך ירדן, על שיחת טלפון שקיים ראש הממשלה נתניהו עם שליט בחריין, ועל שיחה שקיימו שר החוץ אשכנזי עם עמיתיו מעומאן ואיחוד האמירויות. זאת נוסף על שיחות רבות המתנהלות מאחורי הקלעים. נכון לעכשיו מתקיים שיתוף פעולה מודיעיני בין ישראל לחלק מהמדינות, אולם המטרה במהלך היא ליצור דרכים נוספות לקידום השותפות.

בתדרוך שנתן השבוע במהלך סיור בפיקוד הדרום יחד עם סגן הרמטכ"ל אלוף אייל זמיר, מפקד פיקוד הדרום האלוף הרצי הלוי ומפקד אוגדת עזה תא"ל נמרוד אלוני, אמר שר הביטחון: "הרבה פעמים לא יודעים מה ישראל עושה, אבל אני מבטיח שאף אחד לא יחצה גבולות. אנחנו נמשיך לפעול מול כל איום, ביחד עם השותפות החדשות והישנות ובראשן ארצות הברית, כדי שאיראן לא תוכל לפתח יכולת גרעינית. למרות השקט היחסי, ארגוני הטרור מנסים להתעצם ואנחנו נמצאים בהיערכות לקראת חודשי הקיץ. מדינת ישראל פועלת בנחישות מול החמאס והג'יהאד כל הזמן.

"לעזה יש גם הזדמנות. אם במקום לפתח רקטות, החמאס היה מחזיר את השבויים והנעדרים הישראלים, היינו יכולים להרחיב את המסחר והכלכלה ולשנות את אורח החיים של תושבי הרצועה, שבסופו של דבר משמשים כלי בידי ארגוני הטרור. כרם שלום, לדוגמה, מעביר סחורה בכל הרמות לרצועת עזה – והוא יכול וצריך להפוך לגשר לפיתוח הכלכלה העזתית".

שיפוצים במפעל הטקסטיל

הכור הגרעיני בדימונה עובר בימים אלה עבודות בנייה נרחבות, ככל הנראה בהיקף הגדול ביותר זה עשרות שנים – כך עולה מתמונות לוויין שפרסמה בשבוע שעבר סוכנות הידיעות אי-פי. בצילום נראית בין השאר, חפירה בגודל של מגרש כדורגל בעומק של כמה קומות, סמוך למבנה הכור עצמו. בדיווח צוין כי נסיבות הבנייה כמו גם מטרתה אינן ברורות, וכי בממשלת ישראל לא השיבו לפניית סוכנות הידיעות בנושא. באחת התמונות שפורסמו, נראים אדים יוצאים ממבנה בסמוך לכיפה המפורסמת.

האם הכור עובד? קיימת אפשרות שהאדים נובעים מקירור של מערכות אנרגיה. אדם שעבד בעבר בכור בדימונה סבור כי מדובר בהטעיה מכוונת שנועדה לסמל לעולם שהכור עדיין עובד. לדבריו: "גם בוועדה לאנרגיה אטומית יודעים שיש לוויינים בחלל, ושמגבלות הרזולוציה של הממשל בארה"ב – צילום תמונה באיכות של עד 50 ס"מ – שהיו עד לפני שנה הוסרו, וייתכן כי התכוננו בהתאם. התיעוד מגיע ברקע התבטאויותיו של ראש הממשלה בנימין נתניהו נגד הסכם הגרעין עם איראן, ועל כוונת ישראל וארצות הברית לפתוח בשיחות אסטרטגיות בנושא, בצל כוונת ממשל ביידן לשוב אליו.

בניית הכור החלה בשנת 1950 בחשאיות ובסיוע צרפתי. במשך שנים הוסתרה מטרתו גם מארצות הברית, וישראל התייחסה אליו כמפעל טקסטיל. אטומים רבים בוקעו בדימונה מאז הוקם הכור, והוא הפך להיות מפעל ענק המונה למעלה מ-2,000 עובדים. ישראל לפי ההערכות שונות יכולה לחמש לפחות 80 פצצות. נשק זה עשוי להיות מועבר על ידי טילים בליסטיים יבשתיים, מטוסי קרב או צוללות. אם נכונים הפרסומים ישראל מחזיקה (או שלא) נשק גרעיני בהיקף שיספיק לאייד את כל הבירות במדינות האויב שלנו.

בקריה למחקר גרעיני בדימונה עבדו בעבר 24 שעות ביממה בשלוש משמרות. לפני עשרים שנה צומצם היקף העבודה בתחנות מסוימות לשתי משמרות. הפעלת הכור דורשת אישורים מהדרגים הבכירים ובדיקות בטיחות מקיפות.

במערכת הביטחון אמרו בעבר כי בניית כור חדש אינה עומדת על הפרק. לבד מהעלות התקציבית הנאמדת במיליארדי דולרים, בשל המתיחות עם איראן על רקע הגרעין אין אפשרות מדינית לבנות כור חדש. משטר הפיקוח הנוקשה על איראן חוזר ומזכיר שישראל לא חתמה על האמנה למניעת הפצה של נשק גרעיני ומתקניה אינם נתונים לפיקוח כלשהו.

הכור הוא למעשה מכון המחקר הממומן הגדול ביותר. אם מייצרים בכור בדימונה פצצות אטום, כנראה לא נדע בימי חיינו. על פי פרסומים זרים, החל משנות השבעים ישראל הצטיידה במערך נאה של טילים גרעיניים. נשיא ארצות הברית לשעבר ג'ימי קרטר, אמד את הכמות בארסנל ב-200. פרסומים עדכניים של מכוני מחקר המתמחים במעקב וניטור נשק גרעיני מעריכים שבדימונה ייצרו עד עתה 80 פצצות אטום.

הכור הוא אחד הסודות הגדולים שנותרו למדינת ישראל. על בניין הוועדה לאנרגיה אטומית אי שם בצפון תל אביב אין אפילו שלט קטן, אף על פי שמדובר בבניין משרדים ותו לא. הוועדה לאנרגיה אטומית מדווחת ישירות לראש הממשלה. תקציב הכור חסוי, אך מהנתונים הגלויים ניתן ללמוד שעלות שכר עובדי הכור היא 1.1 מיליארד שקל בשנה, ועלות מטה הוועדה לאנרגיה אטומית היא 144 מיליון שקל. לאן הולך הכסף? אין פירוט. בכור עוסקים הרבה במחקר מדעי. חלק ממנו משיק לתחומים ביטחוניים, חלק אזרחי לחלוטין. בכור, למשל, מייצרים הידרזין, חומר כימי פציץ ומסרטן המשמש תוסף דלק במטוסי F16. החומר חיוני לחיל האוויר.

האיש שלנו בדמשק

רוסיה מבצעת לאחרונה חיפוש אחר עצמותיו של המרגל הישראלי אלי כהן הי"ד, שהוצא להורג בדמשק לאחר מעצרו בשנת 1965. כך פורסם בשבוע האחרון בעיתון ערבי. לפי הפרסום החיפוש מתמקד באזור בית הקברות בירמוך שבדרום דמשק, אף שמקום קבורתו של כהן שונה מספר פעמים. על פי גורמים ביטחוניים, שינוי מקום קבורתו האחרון בוצע בעידן הנשיא חאפז אל אסד בחשאיות מוחלטת, כך שרק מעטים ידעו מהו מקום קבורתו החדש. עם זאת נטען כי בסוריה אין מידע מדויק על אודות מיקומו האמיתי של קברו של המרגל.

החיפושים החלו לאחר השיחות בין סוריה לישראל בתיווך רוסיה, שהתקיימו לאחרונה בעקבות החזרת הישראלית שחצתה את הגבול בין המדינות. עוד נטען כי רוסיה עושה מאמצים בלתי פוסקים מול הצד הסורי, בלחץ ישראל, למצוא את שרידי גופת המרגל ולהשיבם לישראל במסגרת העסקה. עוד הוסיפו כי על פי גורמים שונים, הובע חוסר שביעות רצון באשר למאמץ הרוסי להוצאת קברים ושרידי החללים לבדיקה.

במקביל לאיראן וסוריה גם בדרום נערכים תכנונים לפעילות. השבוע הותר לחשוף כי צה"ל פעל נגד כלי שיט של אנשי הקומנדו של חמאס בעזה והטביע אותו. מדובר בסירת דיג קטנה שהועברה אל המים בחוף חאן יונס. לא את כל מה שהתרחש באותו בוקר ניתן לספר: במגבלות הצנזורה ניתן לומר כי מדובר בכלי שיט מחופש לסירת דיג תמימה שהופעל בידי הכוח הימי של חמאס והיווה איום פוטנציאלי לספינות חיל הים שמשייטות דרך קבע מול חופי עזה.

חיל הים ואגף המודיעין עוקבים מקרוב אחר המערך הימי שהקים ומפתח חמאס, מספר ניר דבורי הכתב הצבאי של חדשות 12. מדובר באחת היחידות החשאיות והממודרות בזרוע הצבאית של הארגון. הזרוע הימית מורכבת מכמה עשרות לוחמי קומנדו בעלי יכולת צלילה ולחימה תת-ימית, מכלי שיט מהירים וקטנים ומתשתיות אימון שהוקמו בקרבת החוף.

לדברי גורמי ביטחון, חמאס משקיע משאבים רבים באיתור, גיוס והכשרת כוח האדם המיועד ליחידה. זהו כוח ימי מיוחד, מאומן וחמוש במיטב אמצעי הלחימה המתקדמים ללוחמה ימית שבאמצעותו מעוניין ארגון הטרור לפגוע במטרות צבאיות ואזרחיות בקו החוף הישראלי, בכלי שיט של חיל הים או באסדת הגז הממוקמת 21 ק"מ מול חוף עזה.

מאמצים רבים משקיע החמאס בהברחת אמצעי הלחימה מתקדמים לתוך רצועת עזה, ממערכות צלילה חדישות ועד כלי נשק ייעודיים. בשנים האחרונות הוקמו לאורך החוף ברצועת עזה מתקני אימונים ומחסני תחמושת ואמל"ח המשמשים את פעילות הקומנדו הימי של חמאס.

בשנים האחרונות ישראל פעלה ותקפה את מערכי הכוח הימי של הארגון בכל פעם שנורו רקטות לשטחה. צה"ל פגע בסירות, בבריכת אימונים, במנהרה חשאית לגלישת לוחמים מן היבשה לחוף ובמתקנים נוספים מתוך הבנה שהדבר מקשה על בניית הכוח הימי של חמאס ומנטרל יכולות שהוא מנסה לפתח.

עצם קיום היחידה נחשף לפני מספר חודשים, לאחר שאחד ממפקדי הזרוע הצבאית של חמאס איברהים אלע'ול נהרג בפיצוץ מסתורי בעזה. בסרטון שהפיץ הארגון לזכרו נראו פעילי היחידה כשהם שטים על גבי סירות, מבצעים סריקות בחופי עזה ומשגרים רקטות לאורך קו החוף. בסרטון גם הופיעו קטעים של אלע'ול באימונים וצוואתו.

במהלך מבצע 'צוק איתן' חדרו אנשי הקומנדו הימי של חמאס לישראל – לאחר שככל הנראה ניסו לתקוף את בסיס חיל הים שנמצא סמוך לחוף זיקים. המחבלים זוהו אז על ידי בקרת השליטה הימית של החיל, ומיד לאחר הזיהוי הוקפצו למקום מסוקים, מזל"טים, טנקים ולוחמי חי"ר.

בתיעוד נדיר מאותו אירוע נראים המחבלים עולים מן הים ונפגעים מירי לוחמי צה"ל כשהם נתונים לאש כבדה. על המחבלים נמצאו אמצעי לחימה רבים – בהם טילי אר-פי-ג'י, מטענים ורימוני יד – שנועדו לשמש אותם בביצוע פיגוע אסטרטגי שעלול היה להפתיע מאוד את ישראל. כלקח מאותו אירוע, פעל משרד הביטחון להקמת מכשול ימי בגבול רצועת עזה על מנת למנוע פיגועים מהים.

מי פה סטאלין?

התבטאות חריגה של מפקד פיקוד המרכז האלוף תמיר ידעי, עוררה סערה בצמרת צה"ל. האלוף ידעי הגדיר את הסמכויות הנתונות בידיו לחתום על צווים מנהליים להרחקת נערי גבעות משטחי יהודה ושומרון "לא נורמליות". בכינוס שנערך ביום שני השבוע בנושא נוער הגבעות, נשמע ידעי אומר – "הסמכויות הנתונות בידי ###באזור של סטאלין.### זו לא מדינה נורמלית".

בכינוס נדרש ידעי לאירוע הטראגי שבו נהרג אהוביה סנדק ז"ל, שמת בסוף מרדף משטרתי אחריו, ואמר: "מותו של סנדק הוא כישלון של כולנו". ידעי אמר שהוא חתום על צווים מנהליים המרחיקים נערי גבעות משטחי יהודה ושומרון כל שבוע, ושכל צו שכזה הוא כישלון של המערכת.

מדובר צה"ל נמסר: "הדברים, שנאמרו במפגש סגור של הגורמים הפועלים בנושא נוער הגבעות, מובאים בצורה חלקית והוצאו מהקשרם. הכנס עסק בחשיבות העבודה המשותפת בין כל הגופים לטובת רווחת כל תושבי הגזרה. האלוף ציין כי על אף שיש חשיבות לצווים ולפעילות בפן האכיפתי במקרים בהם נדרש לפעול, יש לפעול לצד זאת באמצעים נוספים (חינוכיים ועוד) בשיתוף פעולה של כלל הגופים הרלוונטיים בטיפול בחלק מהמקרים. בחירת המילים באשר למטאפורה יכולה הייתה להעשות טוב יותר ואנו מצרים על כך".

בשבוע שעבר נפגשו ידעי וראש המנהל האזרחי תת-אלוף פארס עטילה באופן נדיר עם נערי גבעות. המפגש התקיים במאחז 'מעוז אסתר' שבבנימין, שבו התגורר אהוביה סנדק. במפגש נכחו גם ראש מועצת בנימין ישראל גנץ וגורמים נוספים.

בחודש שעבר פורסם כי האלוף ידעי קיים שיחה עם תושבים ורבנים מאזור בנימין, כשהקו המוביל בשיחה היה כי בנוער הגבעות צריך לטפל קודם כל בחינוך ולא בצווי מעצר או הרחקה.

 קום ועשה

שנה חלפה מאז שצה"ל זכה לאהדה רבה בבני ברק, בעת שחיילים חילקו מוצרי מזון לתושבי העיר. מספר גבוה של חולים בעיר הביא את המדינה לנקוט צעדים חסרי תקדים. הקורונה הקטלנית עדיין נמצאת בעולם, אך לקחים הופקו. תושבי בני ברק שעוסקים בחסד אינם זקוקים לחיילים שיחלקו מזון בעיר. "הניסיון ללמד את התושבים האמונים על חסד להקים עמדות חסד היה בו משהו משפיל ופטרוני", אומר אדם שעסק בתחום.

את התובנות הללו למדו בצה"ל בסיוע שורה של אנשי שיווק מהמגזר שגויסו בצווי מילואים ונשארו כמעט שנה. בענף ההסברה של פיקוד העורף הוקם דסק חרדי שבראשו הועמד איש האסטרטגיה והפרסום דני כהן, כדי שילמד אותם את השפה החרדית. כהן הצליח לחולל מהפך בתוך תקופה קצרה, והמסרים של פיקוד העורף הפכו להיות ברורים ותכליתיים.

אחד הנושאים שאיתם נדרשו אנשי הדסק החרדי להתמודד, היה עידוד האוכלוסייה להתחסן. פילוח שעשו העלה כי רבים בציבור החרדי מבקשים להמתין ולראות מה יהיה. אחד הדברים הייחודיים המאפיינים את פקע"ר הוא הידע לשוחח עם הקהילה באופן ישיר. דרך הרשויות המקומיות וארגוני החסד הרפואיים הופץ המסר כי בהצלת חיים אין זמן להתמהמה ולהמתין 'שב ואל תעשה' אלא יש לפעול מיד. החיסונים מצילים חיים ולכן יש להתחסן מיד. מתנדבי ארגוני הרפואה השונים נרתמו למשימה, הפכו לשגרירים המפיצים את המסר בקהילות השונות, וזה אכן הביא לשינוי משמעותי בנושא.