אליעזר שולמן
ז' שבט התשפ"ג
– מדוע הודעתו של השר בן גביר על פרעות ערביות נוספות לא זכתה לחשיפה?
– מה אפשר ללמוד מהתרגיל המשותף של צבאות ארה"ב וישראל? ואיך זה קשור לאיראן?
ההודעה של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר על הדאגה במשטרה מפני התפרצות נוספת מצד ערבים נגד יהודים בערים המעורבות בישראל, 'שומר חומות 2', לא זכתה להדים רבים. הרגיעה שבה נמצא בימים אלה הציבור קשה לערעור. ככל הנראה זה הרקע לדברים שאמר בן גביר בפתח דבריו: "ראיתי אזרחים שחוששים לחיים שלהם, מפחדים לצאת מהבית כאילו אנחנו חיים בשנת תרפ"ט בחברון".
כפי שנחשף בשורות אלה לפני שבוע, בהערכות שמקיימים מערכות הביטחון השונות, משטרה ושב"כ, חוזרים על עצמם דיווחים על תסיסה הולכת ומתגברת בקרב הדור הצעיר של ערביי ישראל. הם מרגישים שאין להם אופק לצאת מהמצוקה שבה הם נמצאים וחיים. גם מי מהם שלומד לימודים אקדמיים מגלה בסופם שאינו מצליח לממש את עצמו. חלק מהדרכים שאותן הם שוקלים הוא התפרעויות קשות שייאלצו את ראשי המדינה לנסות ולגבש פתרונות למצב הכלכלי שלהם.
בשיחות שקיימו גורמים שונים במערכות הביטחון עם אישים שונים מערביי ישראל, הם התריעו בפניהם מפני סחף שידרוש מהמשטרה (משמר הגבול) לנקוט באמצעים תקיפים כדי להפסיק ולדכא כל התפרעות שתסכן את שלום הציבור.
"המראות הקשים שהיו בימי 'שומר החומות' בערים שונות ברחבי ישראל, שבהם אזרחים הביטו בזעזוע ובחוסר אונים במתפרעים ערביים המשחיתים את רכושם ואין מי שיגן עליהם, לא יחזרו על עצמם", אמרו והזהירו כי אם ראשי המגזר לא יהיו שותפים בהרגעת הרוחות לפני האירועים, מערכת הביטחון תנקוט ביד קשה ובצעדים אגרסיביים כדי להבטיח את שלומם של אזרחים יהודיים ודיכוי המהומות באופן מיידי.
בדו"ח שפרסם מבקר המדינה לפני מספר חודשים בנושא נמתחה ביקורת קשה על המוכנות של המשטרה וגופי המודיעין השונים לקראת גל המהומות. מהדו"ח עלה כי האירועים התפתחו במהירות ולשוטרים לא היה מענה. "חוסר אונים", מתאר גורם ביטחוני.
במטרה שהדברים לא יחזרו על עצמם גובשו המלצות להקמת משמר לאומי שיורכב ממפקדה בת כ־50 מפקדים ושתי חטיבות בלבד בשלב ראשון. חטיבה לביטחון פנים תורכב מלוחמי קבע וסדיר, ותמנה כ־300 לוחמים. לצידה יש כוונה להפעיל את החטיבה הטקטית הקיימת של משמר הגבול, שייעודה לטפל באירועי טרור ובהפרות סדר ולסייע למחוזות המשטרה בעיתות משבר. כל אלה לצד עוד עשר פלוגות מילואים למשימות שגרתיות של ביטחון שוטף.
התוכניות דיברו על משמר ישראלי כחלק ממשמר הגבול כדי לחזק את ביטחון הפנים והביטחון האישי של אזרחי ישראל. עוד הודגש בתוכניות שהוגשו כי "המשמר הישראלי יהיה כוח מיומן ומאומן, שיוכל לפעול בכמה זירות בו בזמן ולהתמודד עם הפרות סדר ותרחישי חירום".
בישיבות עבודה שקיים השר בן גביר הוא שמע דברים ברורים: לא נעשה כמעט כלום. ההחלטה להקים גוף, שזכה לשם "פלוגות חוד" שאמור היה למנות 2,000 אנשי מילואים מיומנים, שאמורים להיות 'אגרוף מחץ' מיידי בעיתות חירום, הפכה לאות מתה. הוכשרו כ־200 איש בלבד.
לוחמי הפלחו"ד אמורים להיות מיומנים וזמינים להקפצה מיידית בהתמודדות עם הפרות סדר בתרחישי חירום, ולהחזיק בביתם ציוד לחימה במטרה לשפר משמעותית את זמני ההגעה בחירום של הכוחות, עד לגיוס מסיבי של יחידות המילואים של מג"ב. אלא שהבטחות והצהרות לחוד, ומציאות לחוד. התהליך שהיה בשיאו – התפרק. המשאבים וההקצאות של כוח אדם – נעצרו.
זאת ועוד. במהלך השנים 2023-2022 היו אמורות להתווסף למשמר הגבול 26 פלוגות לחימה שמצוידות באמצעים מתקדמים, לאור הציוד החלקי של פלוגות מילואים במג"ב בשומר החומות. נוסף עליהם סוכם שהמשמר יכלול כוח של מתנדבי 'המתמיד', כ־8,000 איש בערי הפריפריה, שאליהם אמורים להצטרף כ־1,500 מתנדבים. התוכניות נשארו על הנייר שנכתבו.
בניסיון לעורר לתחייה את תוכניות הפעולות השונות ולבלום את זרם השוטרים המתפטרים (בשנת 2022 התפטרו מהמשטרה 1,030 עובדים) הודיע השבוע השר בן גביר על העלאת שכר השוטרים בשיעור שינוע בין 20% ל-40% לצד גיוס של 4,000 שוטרים נוספים.
האם יש בכך די? ראש עיריית לוד (שהיא עיר מעורבת) עו"ד יאיר רביבו סבור שלא נעשה מספיק: "אי אפשר לעבור לסדר היום על המתרחש. בסוף השבוע שעבר בעיר לוד היו אירועי ירי רבים בקרב החברה הערבית בלוד. הדאגה שלי היא לביטחון האישי של כל תושבי העיר ולא אוריד מסדר היום את נושא חיזוק המשילות וההרתעה, מיגור תופעת הירי בעיר, קידום חקיקה נחושה והחמרת הענישה לצד חיזוק משמעותי של כוחות המשטרה בלוד".
האם המאבק יצליח? ההערכות במשטרה הן כי רק טלטלה משמעותית בארגון תצליח לשנות את המצב הקיים כיום במשטרה.
אלוני בזלת
ישראל וארצות הברית הודיעו השבוע על פתיחת תרגיל משותף, רחב היקף לצה"ל ולפיקוד המרכז (סנטקו"ם) של הצבא האמריקני. התרגיל, "אלוני בזלת" ('ג'וניפר אוק') שמו, יבחן את המוכנות המשותפת של שני הצבאות ויתמקד בתמרון אווירי גדול, שמתפרש באופן מובהק כאיתות מאיים לאיראן.
שני חילות האוויר תרגלו במשותף, גם בחודש שעבר, אבל אז התברר כי היקף המעורבות האמריקנית קטן למדי בפועל: רק מטוס תדלוק אמריקני אחד השתתף בתרגיל, שהוצג בישראל כאילו היה תרחיש משותף של תקיפה באיראן. הפעם החלק האמריקני הרבה יותר גדול וכולל מטוסי קרב, ביון ותובלה.
בהודעה משותפת לישראל וארה"ב הודגש כי המתדלקים האמריקנים שיופעלו הפעם יהיו מדגם KC-46 החדיש, שישראל אמורה לקבל מהאמריקנים בעוד כשלוש שנים.
ההערכות במערכת הביטחון הן כי התרגיל המשותף אינו הצהרת כוונות אמריקנית כלפי איראן, אלא יותר הפגנת יכולות. הממשל בראשות הנשיא ביידן אינו מעוניין לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים. הוא מאותת על יכולותיו, עם ישראל, בתקווה להרתיע את המשטר בטהרן. בה בעת הוא מנסה להרגיע את ממשלת נתניהו כי ישראל לא תישאר בודדה במקרה שאיראן תחליט להעשיר אורניום בכמות שתאפשר לה להפוך למדינה גרעינית.
כדי להוכיח את רצינותם הגיעו בסוף השבוע שעבר לישראל אנשי פיקוד המרכז של צבא ארצות הברית גם כדי לאשר תוכניות ולהשתתף בהחלפת הפיקוד בין הרמטכ"ל לשעבר אביב כוכבי לבין הרמטכ"ל הטרי הרצי הלוי.
בזמן שבצה"ל אמרו שהתרגיל יבחן את המוכנות הישראלית־אמריקנית המשותפת, בפועל אמרו גורמי ביטחון שהתרגיל מדמה תרחישים מורכבים להתקפה ביעדים רחוקים מאוד מגבולות מדינת ישראל, ובהגנה מפני איומים מגוונים על עורף מדינת ישראל, תוך שילוב מגוון כוחות אמריקניים וישראליים באוויר וביבשה.
לדברי גורמי ביטחון, לצורך המשימה מופעלים חמ"לים משותפים שנועדו לסנכרן את הפעולות המורכבות וליצור שפה משותפת בין כלל הכוחות. בתרגיל משתתפים 140 מטוסים מכל הסוגים, גם תקיפה וגם מפציצים אסטרטגיים B-52 שכל אחד מהם מסוגל לשאת יותר משלושים טונות פצצות מגוונות, וטווח טיסה של יותר מ־14,000 קילומטרים ללא תדלוק אווירי. כמו כן, המפציץ מסוגל לשאת טילים גרעיניים. לצידם מופעלים ספינות טילים, נושאת מטוסים אמריקנית שהגיעה לאזור במיוחד ושלחה את המטוסים שלה עם המטוסים הישראליים לתקיפה, כלי טיס מאוישים מרחוק, צוללות של זרוע הים, כלי שיט מגוונים, סוללות לשיגורי רקטות, ומכליות אמריקניות ימיות.
שיאו של התרגיל – ושל התיאום בין המטוסים – התרחש ביום רביעי, אתמול. בדקות בודדות שוגרו כ־100 טונות של פצצות חודרות בונקרים למרחב שהוגדר בנגב כ'מתקן גרעין איראני' לטובת התרגיל. הכוחות תרגלו גם יציאה מהירה בזמן קצר, כדי שכמה שפחות לחשוף את הטייסים הישראליים לאיומים מהקרקע. זה המקום לציין כי ארה"ב היא שהובילה את פרסום התרגיל, ככל הנראה במטרה שהאיראנים יראו שהאמריקנים מחצינים את התרגיל.
גורמי הביטחון ציינו, כי אם למי מהגורמים במזרח התיכון היה ספק בנוגע למידת הרצינות של ארצות הברית בתרגיל, חשוב להדגיש את השילוב של מטוסי התדלוק מסוג 'ראם' של חיל האוויר הישראלי, ואת מטוסי KC-46 תוצרת חברת בואינג של צבא ארצות הברית. לדברי הגורמים צה"ל רוכש מטוסים אלה ממשרד ההגנה האמריקני, שעתיד לשדרג משמעותית את היקף הדלק לתדלוק אווירי וטווח הפעולה שלהם.
יכולות המפציצים, שבשנה האחרונה קיבלו ליווי של מטוסי F-35 ('אדיר') מחיל האוויר הישראלי במזרח התיכון, מלמדים על כוונה לבחון תקיפה והשמדה באמצעות היקף עצום של חימוש נגד יעדים הטמונים עמוק מאוד בקרקע, בדומה למתקני גרעין באיראן. נוסף על כך, בוצע תמרון ימי, אווירי ויבשתי שמדמה פעולות התקפיות, הגנתיות, איסוף מודיעין ואף כולל חילוץ.
השבוע גם תורגלו בדרום הארץ שיגורי עשרות רקטות באמצעות מערכת ייחודית. כל סוללה מסוגלת לשגר תוך שניות בודדות שש רקטות, שכל אחת מהן שוקלת 5 טונות. גורמי הביטחון סרבו להתייחס לתמרון הימי אך ניתן ללמוד מהמכליות והיקף כלי השיט שקיימת כוונה להתרחק מגבולות מדינת ישראל במרחב הימי וכן להתמודד עם תרחיש של כלי שיט מהירים בדומה ללהקות כלי השיט שמפעיל הצבא האיראני.
