הגענו לחודש השמח בשנה, וזה הזמן שאני מרגישה יותר מתמיד, שהדור שלנו מונע משמחה חיצונית, ואולי כך היה מאז ומעולם. אני רוצה להרגיש שמחה פנימית עמוקה בלב, ולא שמחה שתלויה בדברים שיש ברשותי, לדוגמה. איך מגיעים לשמחה אמיתית?
- חודש השמחה
האמת היא שאני לא בטוח שחודש אדר הוא החודש השמח בשנה, אבל הוא בהחלט החודש שניתן להפוך אותו לשמח בשנה. זוכרים את ההלכה שאדם שיש לו דין עם גוי ישתדל לתזמן אותו לחודש אדר? מדוע? כי אז ניתן להפוך את המזל הרע שלנו לטוב.
אין שום המלצה למלא לוטו באדר או לבצע השקעות. ההמלצה היא להשתמש בכוחה של השמחה לטובתנו. ולמה זה חשוב? כי זה מחדד את ההבנה ששמחה היא דבר שצריך לבנות אותו, ולא בטוח שדווקא יין הוא שעושה את זה.
- שמחה היא מתנה
אומנם ניתן וצריך לעבוד על השמחה, אך אין הבטחה שזה יצליח.
בספר קהלת שלמה המלך מלמד אותנו שאנשים סבורים שאמצעים חומריים שונים כמו כסף והנאות למשל יביאו להם שמחה, אבל – הוא מסכם – כל זאת ניסיתי, וזה בוודאות לא גורם שמחה.
מה כן מביא שמחה? יש לו שם המלצה, אך ליד ההמלצה ישנה כוכבית. הכוכבית מספרת שגם אם נפעל ממש לפי ההוראות, עדיין השמחה "מתת א-לוקים היא".
3 . מותר להתפלל על השמחה
ואם שמחה היא מתנה, הדבר הכי מתבקש הוא לפנות ישירות למי שהשמחה היא שלו ולבקש ממנו ישירות את מתנת השמחה ללא הצעות הגשה.
נחת מהילדים ופרנסה בשפע הן שגורמות שמחה? דוד המלך בעל הביטחון הגדול מלמד אותנו שבמקום לבקש מהשם נחת מהילדים כדי להיות שמחים, עדיף להתפלל על נחת מהילדים פשוט כי אנחנו רוצים נחת מהילדים.
ומה באשר לשמחה? "נתת שמחה בליבי מעת דגנם ותירושם רבו", הוא אומר. אני מבין לגמרי שהשמחה היא מתנה גמורה ממך ואינה קשורה בדבר זה או אחר בדווקא, לכן אני פשוט מתפלל עליה ישירות.
4 . לחמם מנועים
יש לי תחושה שההוראה המעניינת "משנכנס אדר מרבים בשמחה", שהיא הוראה די ייחודית, נשמעת כמו הצורך לחמם מנועים בתהליך איטי על ידי התבוננות.
ישנם זמנים נוספים שבהם אנו מצווים על השמחה, כחג הסוכות למשל, ולא ראינו בהם הקדמות כמו משנכנס תשרי מרבים בשמחה. כאשר ישנו דבר שמח מול העיניים השמחה היא טבעית. אם החתן לא נראה לכם מספיק שמח ביום חתונתו, לכו ובדקו מה קורה שם עם הכלה… באופן טבעי אירועים שמחים משמחים. אבל דווקא חודש אדר מלמד אותנו לשמוח גם בתקופות שלא הכל נראה ורוד, שהרי המגילה מראה לנו שגם בתקופות החשוכות ביותר השם מנהל את הדברים מאחורי הקלעים לטובתנו המלאה. מה שנותר לנו הוא לקחת את המסרים שלמדנו מהמגילה ולנסות להטמיע אותם גם בחיינו.
5 . השמח בחלקו
הביטוי המפורסם מהמשנה עסוק דווקא בהגדרת העושר ולא בהגדרת השמחה, אך נראה שכדאי להתבונן בו גם כדי להבין את טכניקת השמחה.
לפני זמן קצר התארחנו בדירת אירוח נחמדה בבית חלקיה אצל אנשים מאירי פנים. כאשר החזרתי להם את המפתח במוצאי שבת ופרגנתי להם על האירוח והדירה הנעימה, זכיתי לוורט נחמד מבעל הבית. "טוב עין הוא יבורך", הוא אמר לי. "דע לך שמי שטוב עין ורואה תמיד דברים באופן טוב זה מביא לו ברכה, שהרי הוא נהנה הרבה יותר מהחיים". בין אם זה נכון ובין אם זה רק וורט, זו בהחלט הבנה נכונה. או אולי שם לקורס מזורז 'כיצד נהיה שמחים יותר בחיינו'…
- יין ישמח לבב אנוש
מי שמורגל ביין מבין, ומי שלא, שלא יתרגל לצורך התובנה שאני הולך לכתוב כעת. אבל ברור שיין אינו הופך אנשים לשמחים. אל מול הפסוק "ויין ישמח לבב אנוש" עומד הפסוק "תנו שֵכר לאובד ויין למרי נפש". יין ומסיבות חיצוניות יכולות פשוט לחדד את מה שנמצא בפנים. אם מה שנמצא בפנים הוא שמחה שנבנתה בהתבוננות בריאה אין ספק שיין יעצים אותה. אך אם הלב בפנים עצוב, כל המעטפות החיצוניות רק ישאירו אותנו מרוקנים יותר בסופה של החוויה.
שיהיו לכולנו אדר ופורים שמחים בהחלט!
