שלום חבר?

בשלב הזה אי-אפשר לדעת האם ההסכם עם איראן הוא פארסה מדינית שתיזכר לדורות או ניצחון אסטרטגי שישנה את מאזן הכוחות. מה שברור זה שמערכת היחסים שבין הממשל בוושינגטון לירושלים השאירה טעם חמוץ>>

זה התחיל במידור של ישראל מהמו"מ ומההסכן המתגבש; המשיך עם שיחת הצעקות וההתערבות הבוטה בלבנון ונגמר (או שלא נגמר) עם התבטאויות מאוד לא נחמדות של נשיא ארה"ב וסגנו, ג'י די וואנס: טראמפ דיבר על כך שישראל לא הייתה יכולה להתקיים יום בלעדיו, ואילו ואנס הזהיר את השרים בירושלים שלא להרגיז את "בת הברית האחרונה שנותרה"

בראיון שבוע שעבר הוא אפילו הגדיר את מערכת היחסים בין שתי המדינות: "ארה"ב היא מעצמת על. אנחנו שותפים בכירים, וישראל היא שותפה זוטרה. ככה זה עובד"

האמנם?

ארה"ב מעצמת על. אין ספק. אבל מדינת ישראל, מנגד, לא מבקשת להיות שותפה בכל הפרוייקט האמריקאי. אנחנו שותפים אך ורק למיזם אחד: המזרח התיכון. באזור הלא גדול הזה, שהוא גם במקרה האזור הכי לא יציב בגלובוס, הכי עשיר אנרגטית וצומת גלובלי מרכזי, מדינת ישראל היא השותפה אולי המשמעותית ביותר – והיא ממש לא שותפה זוטרה.

זה כמו לקנות דירה יחד עם אילון מאסק כששמתם חצי מההון העצמי. לא משנה כמה האיש עשיר, הבעלות שלכם בדירה תהיה שווה.

מדינת ישראל הייתה שותפה שקולה במבצע ארי שואג, אם לא יותר מכך. היא בהחלט רשאית לתבוע יחס אחר – גם אם לטורקיה לקאטר יש אינטרסים אחרים.

אולי הסיבה שהיא לא קבלה את היחס הזה טמונה במשפט של וואנס, שחושב שארה"ב היא "הידידה היחידה שנותרה לכם", או במשפט של טראמפ, שחושב שישראל לא הייתה מתקיימת דקה בלעדיו.

יתכן והלחץ שלהם להדגיש את זה בכזו אסרטיביות היא העובדה שהם יודעים שזה פשוט לא נכון.

זה היה ממשל טראמפ שכפה על ישראל לצנן את היחסים עם סין.

זה היה ממשל ביידן שהכניס את ישראל ורוסיה למסלול התנגשות.

ויתכן יום אחד שיהיה איזה ממדאני שיכנס לבית הלבן ויחליט לנתק לחלוטין את הקשרים עם מדינת האפרטהייד היחידה במזרח התיכון.

כשזה יקרה – וזה בהחלט אירוע סביר – צפו לטלפונים שיצלצלו בלשכת ראש הממשלה, יהיה מי שזה לא יהיה.

אולי תהיה זאת ברלין שתרצה להרחיב את שיתוף הפעולה הביטחוני.

אולי תהיה זאת רוסיה שתנסה להניח את ידה את טכנולוגיה אמריקאית.

אולי סין תנצל את הידע המודיעיני שישראל צברה במשך עשורים בשביל לשפר עמדות במאבק שלה מול הדוד סם.

אין לדעת. אולי ראש המוסד יגיע בעצמו ללשכה לבשר לו על מסרים חיוביים מאיזו מדינה מוזרה בחצי האי הקוריאני שרוצה להתחיל במגעים לא רשמיים.

מה שבטוח זה שהקב"ה לא הפקיד את עולמו בידיים של אדם אחד, ידיד טוב ככל שיהיה.

וואקום תמיד מתמלא.

לכל אחד יש תחליף.

הגיע הזמן שגם הישראלים יבינו שיש להם משהו למכור לעולם ויגמלו מחרדת הנטישה שמאפיינת את המדינה שלנו כבר 78 שנה.