חשבנו שנשימה היא פעולה קלילה, שאפשר לבצע בלי לחשוב עליה בכלל. נכון? אז חשבנו | מחקרים מרתקים מספרים סיפור אחר לגמרי על הנשימה: היא משפיעה בעוצמה רבה על כל מערכות הגוף, כולל גם תפקודי המוח, ולא, אנחנו לא מספיק יודעים לנצל את המתנה האדירה הזו | מהו תרגול נשימתי? בשביל מה הוא טוב? מה הרופאים יודעים עליו ולמה זה לא מספיק? ומה אנחנו יכולים לעשות כדי ליהנות מנשימה בריאה ויעילה? | קחו אוויר ותקשיבו
נשמו עמוק, נסו להירגע". מכירים את ההנחיה הזו שמגיעה בדרך כלל בזמנים של לחץ, שבהם אנו מרגישים כיצד נשימתנו מואצת? אלו כנראה הזמנים היחידים שבהם אנחנו שמים לב לכך שאנחנו נושמים בכלל, שכן רובנו בדרך כלל רואים בנשימה פעולה פשוטה ואינטואיטיבית.
רבים חשבו כמונו, עד שהתוודעו למחקרים פורצי דרך שנפוצו בשנים האחרונות, ולמטפלים שטוענים שרובנו איבדנו במשך השנים את היכולת לנשום נכון, וההשלכות מכך הן לא פחות מחמורות. בעשרות השנים האחרונות קמו מדענים ומטפלים רבים שביקשו לחקור את המדע המסתתר בבסיסן של טכניקות הנשימה, והגיעו למסקנה כי ברגע שנכניס התאמות קלות לאופן שבו אנו שואפים ונושפים אוויר מדי יום, נוכל לחוש שיפור גדול בחיינו ולשים קץ לנחירות, לאסתמה ואפילו למחלות אוטואימוניות שונות.
במהלך חיינו כולנו עתידים לנשום בממוצע 670 מיליון נשימות, ובהנחה שנותרו לנו בעזרת השם עוד הרבה מאוד נשימות, ברור שאנו מעוניינים לנשום אותן באופן איכותי. יצאנו ללמוד איך עושים את זה.
תנשמו מהאף
ג'יימס נסטור, עיתונאי אמריקני, הוא אחד האנשים שהחליטו לחקור את נושא הנשימה הנכונה לעומקו. לצורך כך הוא השתתף במחקר שבו התבקש להתמסר לעשרה ימי נשימה כפויים דרך הפה, ובעקבות כך גם כתב ספר בשם 'נשימה' (מתורגם לעברית בהוצאת 'מטר'), שהפך ברבות הימים לרב מכר. אחד הניסויים המעניינים שהוא מתאר בספרו הוא ניסוי האופניים. וכך מספר נסטור:
"ד"ר ג'ון דוויאר, מאמן כושר בשנות ה-90, השתכנע שהנשימה מהפה פוגעת ביכולות הכושר, וכדי להוכיח זאת הוא אסף קבוצת רוכבי אופניים מקצוענים, חיבר אותם לחיישנים כדי לתעד את הדופק והנשימה שלהם והושיב אותם על אופני כושר. במשך דקות אחדות הוא הגביר את רמת התנגדות הדוושות, עובדה שדרשה מהם להשקיע אנרגיה שהלכה וגדלה ככל שהניסוי התקדם.
"במהלך הניסיון הראשון הוא הורה לרוכבים לנשום אך ורק מהפה. ככל שגברה האינטנסיביות כך גדל גם קצב הנשימה כצפוי. כשהגיעו המתאמנים לשלב הקשה ביותר בניסוי, דיווש ברמת התנגדות של 200 ואט, הם התנשמו בכבדות ונאבקו להסדיר את הנשימה.
"אחר כך חזר דוויאר על הניסוי, כשהרוכבים נושמים דרך האף בלבד ולא דרך הפה. ככל שגברה עוצמת הפעילות, כך הלך קצב הנשימה וירד. בשלב האחרון של הניסוי, ברמת התנגדות של 200 וואט, אחד הנבדקים שנשם מהפה בקצב של 47 נשימות בדקה, נשם מהאף בקצב של 14 נשימות בדקה. הוא שמר על אותו הדופק שהיה לו בתחילת הניסוי, אף על פי שעוצמת הפעילות גברה פי עשרה.
"'אימון עצמי לנשום דרך האף', דיווח לאחר מכן דוויאר, 'יקטין את המאמץ הדרוש בחצי, ויגרור רווחים אדירים בסיבולת. בזמן הנשימה מהאף התמלאו רוכבי האופניים מרץ במקום תשישות, מה שלא קרה כשנשמו דרך הפה'".
"נשימת אף חשובה מאוד עבור כולנו", מציינת מרגלית נעם, מדריכת נשימה העוסקת בהדרכת נשימה יותר מעשרים שנה. "כיום כבר יודעים שנשימת אף תורמת לשינה טובה, ואף מונעת נחירות והפרעות בשינה. אצל ילדים חשובה נשימה דרך האף באופן מיוחד, והוכח שהיא משפיעה אפילו על ההתפתחות הקוגניטיבית שלהם, על פיתוח היכולות ועל מימוש הלמידה.
"לילדים שנושמים דרך הפה יהיה קשה יותר ללמוד ולזכור פרטים", מפרטת מרגלית, "ולעומת זאת, ילדים הנושמים דרך האף, ישפרו באופן חד משמעי את היכולות הלימודיות שלהם, וגם ביצועי הכושר שלהם ישופרו. נוסף על כך, קורה לעיתים שילדים לא ישנים טוב בלילה, ולאחר מכן הם סובלים מאי שקט בשעות היום ואף מאובחנים לא פעם כהיפראקטיביים, בלי שהוריהם מעלים על דעתם שהבסיס לכל הבעיה הזו הוא שינה לא איכותית בלילה, תוך נשימה דרך הפה.
"אגב", היא מוסיפה, "היה פעם חוקר שהחליט לחקור את הנושא מקרוב, וגילה שדווקא אצל שבטים פרימיטיביים מסוימים בארה"ב הילדים נושמים אך ורק דרך האף. כשניסה לבדוק את הסיבה לכך, הוא גילה דבר מעניין: באותם שבטים הייתה האמא יוצאת לעבודה מדי יום כשהילד קשור על גבה וצמוד אליה, ובכך נמנעה ממנו האפשרות לנשום דרך הפה, והוא נשם רק דרך האף. תינוקות אלו אובחנו בהמשך כרגועים יותר ובריאים יותר, עם שיניים סדורות להפליא".
בנושא זה מבקשת מרגלית להדגיש כי יש גם גורמים רפואיים שיכולים להוביל לנשימת פה אצל ילדים, כמו למשל כשיש שקד שלישי. "חשוב לטפל בבעיה ולהסיר את השקד, אך בחלק מהמקרים אף על פי שמבחינה רפואית הנושא נפתר, הילדים חוזרים לנשום מהפה. במצבים כאלו מומלץ לטפל אצל קלינאי תקשורת, כי נשימת פה משפיעה במידה משמעותית מאוד על שלב הגדילה והתפתחות מבנה הפנים. כשמתקבעת אצל ילד נשימה מהפה, נוצר אצלו מנח פנים עם פה פתוח, וזה מעלה את הסיכון לנחור בעתיד, כאדם בוגר".
בוטייקו לנשימה
אורנה אדריאנסן, מורה לחינוך גופני, בוגרת וינגייט, חוקרת גם היא כבר שנים את נושא הנשימה. היא כתבה בנושא את הספר 'למה אף' ומטפלת בשיטת בוטייקו שבוססה בשנות החמישים של המאה הקודמת.
"תמיד עניין אותי איך הגוף עובד", היא מספרת על עצמה. "לפני כשלושים שנה יצאתי לחו"ל לשתים עשרה שנים, ובמהלכן התגוררתי בהולנד שבע שנים. באותם ימים חיפשתי פתרון לנחירות, ומצאתי את שיטת בוטייקו. באופן אישי למדתי את השיטה אצל תלמידה של פרופ' קונסטנטין פבלוביץ' בוטייקו, הוגה השיטה, ועברתי אצלה את ההכשרה הראשונה. לאחר מכן עברתי עוד הרבה מאוד הכשרות והשתלמויות בתחום, וגיליתי שהוא מרתק ביותר. למעשה, עד היום אני עדיין ממשיכה להשתלם".
מהי שיטת בוטייקו?
"מדובר בשיטה שמטרתה להסדיר את הנשימה. היא פותחה בהתאם לעיקרון בסיסי שיש קשר ישיר בין הנשימה לבריאות שלנו, וכאשר נשנה את דפוסי הנשימה, נוכל לטפל בבעיות הבריאותיות שמהן אנו סובלים. אם נחשוב על כך, זה נשמע הגיוני מאוד, שכן כולנו יודעים שכאשר יש לנו חום אנחנו מתנשמים יותר במהירות, כשאנו חווים כאב נשימתנו נעצרת וכן הלאה.
"במשך השנים טיפלתי בחולי אסתמה רבים, וניכר היה שיפור משמעותי מאוד במצבם בעקבות תרגולי הנשימה. נוסף על כך היו שיפורים אצל אנשים שסבלו מבעיות כמו נחירות, אלרגיות שונות, עייפות ואפילו הפסקות נשימה בשינה. גם אנשים שמגיעים בלי בעיה מוגדרת מדווחים לעיתים קרובות על שיפור כללי במצבם".
איך מקנים את היכולת לנשום בריא באמצעות טיפול?
"הטיפול מבוסס על תרגול נשימתי", מבהירה אורנה. "ההנחיה היא לתרגל פעמיים ביום במשך כמה חודשים, עד שהסימפטומים משתפרים בהדרגה ובעקבות כך נפתרות גם בעיות בריאותיות. קשה להעריך מראש כמה זמן יידרש כדי לשפר את מצב הגוף, כי זה משתנה מאדם לאדם, אבל בדרך כלל כבר מההתחלה רואים שיפור ניכר, שממשיך וגדל ככל שמרבים להתאמן ולתרגל".
ויש לה גם סיפור מרגש: "לפני כמה שנים הגיע אלי אדם מבוגר, כבן שמונים, שעסק לפרנסתו בייצור יין. הוא סיפר לי שבעבר הוא איבד את חוש הריח לאחר נפילה מסולם, ובא לתרגל כדי לשוב להריח. השבתי לו שלצערי, כאשר מדובר בחוש ריח שאבד כתוצאה מחבלה, התרגול הנשימתי לא יכול לתקן את המצב, אך בכל זאת הוא החליט להישאר ולהתאמן. הוא היה אחד המתמידים הגדולים, ולהפתעתי לא היה גבול כשבסופו של דבר הוא דיווח לי שאומנם הוא לא שב להריח, אך בעיית מעיים קשה שליוותה אותו כבר כמה שנים, נפתרה לגמרי באופן פלאי מאז שהתחיל באימונים".
קורה שאנשים מגיעים להתאמן אצלך, ומתברר שהנשימה שלהם דווקא טובה?
"זה קורה, אך במעט מאוד מקרים. הנשימה היא משהו שכל כך מושפע מאורח החיים שלנו, וברור שבעולם מתועש כמו שלנו המתנהל על ידי חשמל, רשתות אלקטרוניות וזיהום אוויר בכל מקום, אנו רחוקים מאוד מאורח חיים בריא. זה גם מוביל לכך שהנשימות של רובנו הן מלכתחילה לא בריאות כפי שהיינו רוצים.
"עם זאת, יש אנשים שפחות מפריע להם שהם לא נושמים באופן בריא, ומניסיוני הם בדרך כלל לא נמנים עם אלו שמגיעים לתרגול נשימתי, וזה מובן. כי התרגול דורש הקדשת זמן באופן יום יומי, ולרובנו קשה להתפנות לכך במשך היום. רוב האנשים שאני פוגשת הם כאלו שסובלים מאוד בגלל נשימה שאינה בריאה. הם ניסו גישות אחרות ושיטות שונות, ולאחר שהתאכזבו מכל האפשרויות החליטו לנסות תרגול נשימתי".
ולמה לדעתך מגיעים לתרגול הזה רק כמוצא אחרון?
"טבעי שכאשר אדם לא מרגיש טוב הוא פונה מלכתחילה לרופא ומחפש פתרון בעולם הרפואה, אבל הרופאים בארץ אינם מכירים את נושא הסדרת הנשימה וגם לא פנויים להקדיש זמן כדי ללמוד אותו. בכלל, המפגש של החולה עם הרופא כיום הוא כל כך קצר, שלא ניתן לצפות מהרופא שיקנה לו את היכולת לנשום בריא. זה מוביל לכך שהאופציה היחידה של אנשים לתרגל נשימה בריאה היא רק דרך מטפלים, וחולף זמן עד שהם שומעים עליהם ומגיעים אליהם.
"אגב, מעניין שדווקא רופאי השיניים והאורתודנטים מפנים לעיתים קרובות אנשים לתרגולי נשימה, כי הם מבינים את המשמעות הקריטית שיש לכך ואת ההשפעה על מבנה הגולגולת, הלסתות, מנח השפתיים והבריאות".
לומדים לנשום
עד היכן יכולה להגיע השפעתה של הנשימה הבריאה, ניתן להיווכח מתיאור נוסף שמופיע בספרו של סקטור, על נערה בשם קתרינה שרות, שחיה בדרזדן שבגרמניה בתחילת המאה העשרים.
"קתרינה אובחנה בעקמת חמורה מאוד, עם סטייה צידית של עמודה השדרה. זוהי בעיה חשוכת מרפא, ולרוב הילדים הסובלים ממצבים קיצוניים כאלו מצפים חיים של שכיבה במיטה או התניידות בכיסא גלגלים.
"אבל לקתרינה היו רעיונות אחרים. היא נהגה לקיים תצפיות על בלונים, ולהתבונן על האופן שבו הם קורסים או מתרחבים, מצליחים להדוף החוצה את כל האוויר שסביבם, או לשאוב אותו פנימה. המסקנה שלה הייתה שהריאות של בני האדם אינן שונות מהבלונים. קתרינה החליטה לנסות להרחיב את ריאותיה, מתוך תקווה שכך גם תוכל להרחיב את מבנה השלד, ליישר את עמוד השדרה ולשפר את איכות חייה.
"בהיותה בת 16 היא החלה להתאמן בנשימה שאותה היא כינתה 'נשימה אורתופדית'. חמש שנים תמימות היא הקדישה לתרגילים האלו, עד שבסופו של דבר ריפאה את עצמה מן העקמת חשוכת המרפא ואף הצליחה ליישר את עמוד השדרה שלה. כאמור, הכל באמצעות הנשימה.
"קתרינה גם החליטה להעביר את כוחה של הנשימה לסובלות אחרות מעקמת, ובשנות ה-40 ניהלה מכון ייחודי מאוד באזור כפרי במערב גרמניה. 150 חולות עקמת היו מכונסות שם בכל זמן נתון, חלקן בעלות עמוד שדרה שהגיע לעקמומיות של יותר מ-80 מעלות, חלקן אפילו לא הצליחו ללכת או להביט כלפי מעלה, והיו מהן שסבלו מבעיות נשימה וממחלות לב בעקבות העקמת. בתי חולים ויתרו על הניסיון לרפא את החולות האלה, והן באו לשהות עם קתרינה במשך שישה שבועות.
"בתוך שבועות ספורים גווים התיישרו ותלמידות רבות הוסיפו לעצמן כמה סנטימטרים בגובה, נשים שהיו רתוקות למיטתן חזרו ללכת והיה ביכולתן לנשום נשימות מלאות שוב.
"שרות המשיכה להרחיב את ריאותיה ולשפר את נשימתה וצורתה לכל אורך חייה. חולת העקמת לשעבר, שבהיותה נערה נשלחה לקמול במיטתה, נפטרה ב-1985, שלושה ימים לפני יום הולדתה ה-91" (מתוך הספר 'נשימה').
"קשה לתאר במילים את גודל החשיבות של נשימה נכונה, ואת היכולת שלה לשפר באופן מופלא את תפקוד גופנו", טוענת מירב סלומון, מנהלת בית ספר ליוגה יהודי. "רק לאחרונה נקראתי לבית לוינשטיין כדי לסייע לאדם פצוע שכל הגוף שלו היה מרוסק והוא לא היה מסוגל לזוז", היא מספרת. "הגעתי במטרה לתרגל איתו נשימות בריאות, והנשימות כשלעצמן, בלי שום התערבות נוספת, הביאו אותו לשלב שבו היה אפשר לבצע תרגילים של שיקום. נשימה נכונה כשלעצמה היא ממש כמו תרופה".
מירב גם מציינת נתון מפתיע: "כולנו מנצלים בערך עשרה אחוזים מהיכולת שלנו לנשום. זה די מזכיר את מה שאומרים לנו תמיד על המוח, שאנו מנצלים רק אחוזים מוגבלים ממנו. הנשימה היא כלי עוצמתי, אדיר ונדיר בעוצמות וביכולות שלו. זוהי מתנה אמיתית שקיבלנו בחינם, והיא הכי מרפאה ומעצימה שיכולה להיות, ובכל זאת אנחנו משתמשים רק בעשירית ממנה".
איך ננצל את הנשימה באופן טוב יותר?
"הכל מתחיל בכך שנלמד לנשום נשימה יותר מודעת", מבהירה מירב. "היכולת הזו תתפתח אצלנו רק כאשר נשים לב לנשימה, נחשוב עליה ונתכנן אותה. המוח הוא שצריך לתכנן את הנשימה, אי אפשר לנתק בין השניים.
"הנשימה היא אומנם פעולה פיזית, אך במהותה היא רוח, ומשכך היא גם גשמית וגם רוחנית. לכן היא כל כך עמוקה ומגיעה לכל החלקים בגוף. זה לא מקרי שכאשר אדם צוחק, הופכות הנשימות שלו להיות מהירות, וכשהוא מופתע יש תחושה שנעתקת הנשימה. כי המערכת הנשימתית שלנו מגיעה ממקום מאוד רגשי, ובדיוק כפי שהאירועים שאנו חווים משפיעים על הנשימה שלנו, כך ביכולתנו להשפיע על הגוף כולו דרך הנשימה באופן ההפוך. אדם שילמד את עצמו לנשום נשימה מודעת, יפתח בכך את החלקים המנטליים שלו, גם התפקוד שלו יהיה טוב יותר, וכך גם היכולת שלו לעשות אנליזות ולתת פרשנות נכונה למציאות. הנשימה גורמת למערכת העצבים להאיץ ולהירגע, וממילא תפקוד המערכת החיסונית עולה.
"מובן שיש טכניקות שונות כדי לעשות זאת, אבל מספיק שנחליט שאנו מאיטים את הנשימה שלנו, ומבצעים באופן איטי יותר את הפעולה של השאיפה והנשיפה, כדי שנחוש בשיפור של ממש. זה קורה מכיוון שהנאדיות שעל הריאות בדרך כלל אינן ממצות את יכולתן, מאחר שבמהלך הנשימה כשאנו פולטים את האוויר אנו בדרך כלל לא עושים זאת באופן יסודי, ולכן חלק מה-CO2 שהוא בעצם רעלן, נשאר בנאדיות שעל הריאות. כך בעצם נשארת פסולת בתוך הגוף שלנו. כאשר אנו לומדים להאט את הנשימה, ממילא הנאדיות נסחטות עד תום, וכך אנו מוציאים מהן את כל הרעלים ומפנים מקום לחמצן מרובה להיכנס למערכת הדם.
"אבל זוהי רק דוגמה אחת, כי בעולם היוגה קיימות לא פחות מעשר טכניקות נשימה: האחת עוסקת בניקוי הריאות, השנייה עוסקת במערכת העצבים, השלישית מצליבה בין האונות ומפתחת אותנו מבחינה מנטלית, לרביעית יש השפעה על מערכת חילוף החומרים בגוף, וכך הלאה והלאה. זהו עולם קסום שמגולם כולו בתוך העניין של עבודה רגשית ונפשית על שיפור הנשימה שלנו".
אם מישהי רוצה ללמוד לנשום נכון, מה היא צריכה לעשות?
"היא צריכה לקבוע זמן ושעה קבועים ופשוט לתרגל לפי ההנחיות.
"תרגולי הנשימה מתבצעים בדרך כלל כשאנו יושבות על מזרן על גבי הרצפה, או לכל היותר על כיסא, כשהטלפון רחוק, הלשון נוגעת בחך העליון, והידיים מונחות על הירכיים או קרוב לברכיים, כדי לסגור מעגל. בשלב זה נעצום עיניים ונרגיש את המגע של השפתיים זו על זו. כעת נוכל להתחיל לנשום ולשאוף, כאשר גם ההכנסה וגם ההוצאה של האוויר ייעשו רק דרך פתחי האף, תוך כדי כך שאנו שמות לב לטקסטורה של האוויר ולמרקם שלו".
איזה מרקם יכול להיות לאוויר?
"צריך לנסות", מחייכת מירב, "ומובן שהחוויה האישית שלי לא תהיה זהה לחוויה האישית שלך, וגם לא של אף אחת אחרת. בשלב מתקדם יותר אנו גם לומדות לטעום את האוויר ולהרגיש את הצבע שלו. צריך בשביל זה כמובן הרבה מאוד ריכוז, ולא ניתן ללמוד זאת על רגל אחת, אך ככל שמתרגלים יותר, כך מתחברים יותר לעולם המיוחד הזה".
תנשמו לרווחה
ויש גם כאלו שמחפשים פתרון מכיוון שהם חשים קושי פיזי בנשימה.
"רבות מבעיות הנשימה אינן מאובחנות כלל על ידי רופאים וגם לא ניתנות לפתרון ניתוחי או קונבנציונלי", מבהירה מרגלית נעם. "רופא שיבדוק את האדם שמתלונן על קושי לנשום, לא יאבחן אצלו חסימה בדרכי הנשימה או מחלה ברורה, בדיקות תפקודי הריאות יצאו תקינות וכך גם בדיקות לב ומאמץ. הכל יצא תקין. המשפט הבא של הרופאים יהיה בסגנון: 'הכל תקין, הבעיה היא רק בתחושה שלך', תשובה שגורמת לאדם תחושה לא נוחה מכך שמדובר במשהו נפשי או שחושבים שהוא מדמיין. אבל כמעט בכל המקרים האלו יתברר שכאשר האדם יתחיל לתרגל תרגילי נשימה, זה יעזור לו. זהו פתרון שפשוט עובד.
"תרגולי הנשימה אינם מגיעים במקום הרפואה הקונבנציונלית", מדגישה מרגלית, "אבל לעיתים קרובות הם באים כדי לפתור בעיות נשימה שאינן מאובחנות כלל על ידי רופאים או כאלו שאינן ניתנות לפתרון קונבנציונלי כלשהו. במקרים רבים מתברר שכאשר אדם מתחיל לתרגל תרגילי נשימה, זה משפיע עליו מייד וגורם לשיפור גדול".
איך את מסבירה את זה?
"ישנו קשר ישיר בין מערכת הנשימה לבין המוח שלנו", מסבירה מרגלית, "כי המוח מתאם בין הצורך לנשום לבין שרירי הנשימה. מלכתחילה הכל אמור לעבוד כנדרש, אך כשיש אי התאמה בין המוח לשרירים, למשל כששרירי הנשימה מתוחים מדי או חלשים מדי, או כשיש צורך נשימה גדול במאמץ או בהתרגשות, הגוף לא מסוגל מבחינה מכנית לשאת את מה שהמוח אומר, וחוסר ההתאמה הזה יוצר קוצר נשימה. העניין הכואב בכל הסיפור הזה הוא שאנשים לפעמים מסתובבים כמה שנים עם קוצר נשימה בלתי מוסבר, זה מלחיץ אותם עוד יותר וזה גובה מהם מחיר יקר, בזמן שתרגילי נשימה יוכלו להית חלק מרכזי בפתרון הבעיה".
זה נשמע מושלם. האם באמת תרגולי נשימה יוכלו להועיל לכולם?
"אין דבר מושלם", מדגישה מרגלית, "אנחנו אף פעם לא נמליץ על טיפולי נשימה לפני שממצים את כל הפתרונות הרפואיים, או עושים אותם במקביל. גם כשיוחלט על תרגילי נשימה, הם אף פעם לא יהיו זהים לכל המטופלים, ולעיתים יהיה צורך לנסות כמה סוגים של תרגילים כדי להגיע לפתרון. אבל מניסיוני אני יכולה לומר כי ברגע שנצליח לאתר את המקור ולהבין היכן בדיוק נמצא הקושי במערכת הנשימה, יוכל הפתרון להיות מאוד משמעותי.
"נוסף על כך, חשוב לי גם לציין שתרגילי הנשימה יכולים להועיל מאוד במקרים של התקפי חרדה. לצערי, עם השנים עוד ועוד אנשים סובלים מהתקפים כאלו, וחלק מהתסמינים שהם מדווחים עליהם הם קושי בנשימה ותחושת מחנק. ישנם מחקרים שמראים שכאשר אדם מלמד את עצמו לנשום נכון, הוא יוכל הודות לכך ממש להירגע ואף לצאת ממצבי חרדה.
"היה מחקר מעניין מאוד שנערך בשנים האחרונות, שבו השתתפו אנשים הנוטים לחרדה או כאלו שמוגדרים חרדתיים, והם תרגלו מדי יום תרגילי נשימה במשך כעשר דקות. החוקרת הוכיחה כי בעשר הדקות הללו הם הצליחו לשפר את מצבם במידה משמעותית מאוד ולהפחית את התקפי החרדה. לאורך כל המחקר נעשה מעקב צמוד אחר המדדים הפיזיולוגיים שלהם, וכעבור כארבעה שבועות התברר שחלק מהם מנעו מראש מצבי חרדה, וגם אלו שחוו אותם, שיפרו במידה משמעותית את התופעות. גם כאן זה כמובן לא במקום טיפול מסודר ואבחון, אבל זה בהחלט יכול להועיל ככלי עזר".
יש תופעה של ילדים הנשנקים מבכי ולא מצליחים לנשום. גם לכך יוכל התרגול הנשימתי להועיל?
"כשילד נשנק מבכי זה קשור לאחד מן השניים: או לסוג של סגירה במיתרי הקול, או למצב רגעי של נשימה מוגברת. זה מוכר גם כאשר יש צחוק חזק, עד כדי אובדן נשימה. לימוד של נשימה נכונה יוכל בהחלט להועיל במקרים כאלו, אך מקובל ללמד את התרגילים לא לפני גיל חמש, כי הם מצריכים שיתופי פעולה. מרגע שהילד מסוגל לשתף פעולה ולתרגל, הוא יוכל בהחלט להיעזר בכלי הזה. ואף יותר מכך, דווקא אצל ילדים שמתרגלים נשימה בריאה קיים סיכוי גבוה להצליח להכניס אותה כהרגל קבוע לחיים, כי זה גיל שבו עוד הכל גמיש וניתן לשינוי. ילד שירכוש את היכולת לנשום באופן נכון, יחזיר לעצמו את השליטה לחיים, וזה ילווה אותו גם בחיים הבוגרים". ]
מילה של רופא
"מערכת הנשימה היא המערכת בעלת רמת הנחיצות הגבוהה ביותר בגוף האדם", אומר ד"ר מיכאל פקטורוביץ, רופא ילדים ומשפחה, מנהל רשת מרפאות במודיעין עילית ולוד החדשה, יועץ של רבים מגדולי ישראל בתחומי הרפואה, ושל ארגוני חסד ואנשי ציבור בעולם החרדי.
"כשאנו באים לבחון את המערכת הנשימתית, חשוב להבין את פלאי הגוף האלוקי, כי מלכתחילה גופנו נברא באופן שבו האינטראקציה של מערכת הנשימה עם כל המערכות האחרות בגוף, נועדה כדי לאפשר דבר אחד – שאספקת החמצן לכל חלקי הגוף תהיה עם כמה שפחות הפרעות, וכמה שיותר יעילה וזורמת.
"מכיוון שמערכת הנשימה היא חלק מהגוף, מובן מאליו שהיא משפיעה על כל מה שקורה במערכות האחרות, וגם מושפעת מהן, ואני מתכוון בעיקר למערכות הנוגעות לאף-אוזן-גרון, אבל גם לאיברים נוספים ואפילו להתנהלות של המוח. מדהים לראות איך אנחנו יכולים להגן על מערכת הנשימה שלנו באמצעות התנהלות חכמה, וברגע שנסב לה קצת יותר תשומת לב, נסייע בכך לעצמנו, לילדינו וגם להורים שלנו.
"יש כל כך הרבה מקרים של אנשים עם דלקות אוזניים, צרבות, זיהומים כרוניים, אסתמה, ואפילו מחלות קשות כמו CF, שהיו יכולים לחוות שיפור ניכר על ידי נשימה נכונה. מובן שלפני הכל חשוב לקבל חוות דעת רפואית ולאבחן את המצב, אבל נוסף על התרופות הקונבנציונליות ועל הטיפול הרפואי, יש לנשימה שלנו חשיבות רבה לאין ערוך".
כשמטופל מגיע לרופא ומתלונן על אחת הבעיות שציינת, מה תהיה הנחייתו של הרופא?
"מלכתחילה ברור שמטרתו של הרופא היא להקל על המטופל, לכן סביר להניח שהוא ייתן לו פתרונות קצרי טווח שלא ממש מבוססים על ההבנה של מה שקורה במערכת הנשימה, אלא בעיקר מקילים ומכבים את השרפה, בלי לחשוב על מה שיהיה הלאה. הרופא גם לא ינסה לחשוב מה המקור של מה שקורה כעת באף או בבסיס התפקוד של הגוף. הוא פחות יעסוק במחשבה למה יש למטופל נזלת כרונית, פוליפים או אלרגיה שלא מגיבה לטיפול. הוא רק ינסה להקל עליו בתרופות שמן הסתם יעזרו לו, אך באופן זמני בלבד.
"העניין הוא שלכל התופעות האלו יש גם תשובות. רופא שירצה באמת להבין את המנגנון של הנשימה, יוכל ללמוד אותו ולהמליץ בהתאם על דרכים שיוכלו להקל. לא תמיד אלו יהיו אותן דרכים, ההמלצות ישתנו מאדם לאדם וממחלה למחלה, אבל ברור שרק באופן כזה תהיה אפשרות לעזור ולהעניק פתרון תמידי.
"חשוב לי להדגיש שלא מדובר בתחליף לטיפות אנטיביוטיות, כדורים או תרסיסים ובוודאי לא לניתוחים. לעיתים אמליץ גם על המענים האלו כדי להעניק הקלה מיידית, אך עם זאת חשוב שנדע להמליץ למטופלים גם על התעמלות נשימתית כזו או אחרת, שבוודאי תוכל לעזור, ובעיקר תקנה להם מודעות לכך שצריך לעשות משהו כדי לשפר את מערכת הנשימה ולהתייחס אליה.
"נוסף על תרגילי הנשימה אני גם ממליץ מאוד על התעמלות באופן כללי, שכן כל התעמלות שהיא מקילה על דרכי הנשימה, וכן אני ממליץ להקפיד על תזונה נכונה ועל מזונות בריאים. הטוב ביותר הוא לעבור בדיקות בסיסיות ולהתייעץ עם דיאטנית, אך אם זה לא מתאפשר, יוכל כל אדם להרגיש אילו מזונות מיטיבים איתו ואילו מזונות אינם מיטיבים איתו".
ומה תגיד לרופאים שיטענו שהדברים הללו מעולם לא הוכחו כפתרון לאותן מחלות ואינם מדעיים?
"מה זה 'לא הוכחו'? אנחנו מוקפים כיום במאות אלפי מחקרים רפואיים חדשים שמתפרסמים בכל שנה, וברור שגם הרופא הגאון ביותר אינו מסוגל לקרוא את כולם. גם אין מי שימיין עבור הרופאים את המחקרים וימליץ להם על מה שנוגע לתחומם, וזה מוביל לכך שרוב הרופאים מתבססים על מה שלמדו בעבר ועל עוד קצת מחקרים מפורסמים במיוחד שהגיעו לאוזניהם. כל שאר המחקרים מבחינתם לא קיימים, וגם אין מי שמיידע אותם בהם.
"נושא ה'הוכחה המדעית' אינו רלוונטי מבחינתי, אבל אני יכול להעיד אישית על סמך ניסיון ומטופלים רבים מאוד שליוויתי וראיתי, שהודות להמלצות שסייעו להם לשפר את הנשימה, הצלחנו לחסוך אשפוזים וניתוחים, להמעיט בטיפולים מורכבים ולהצליח באמת לשפר את החיים. פשוט למדנו לנשום נכון, וזה כל כך חשוב".
