זהירות, עוקבים אחריכם | האם במגדלי הפאר של דובאי, בשדה התעופה הענק ובמלונות שהישראלים מציפים באירופה, אורבת סכנה לפיגוע ראווה אימתני? תחקיר ענק
סגירת השמים לטיסות היא זמן טוב לעצור ולשאול: האם כשאנו מצטלמים למרגלות בורג' ח'ליפה, חולפים בשדה התעופה הענק של דובאי או סועדים במסעדה כשרה בבירה עולמית – הדמויות האלמוניות שלצידנו אינן שליחיו של כוח קודס האיראני לאסוף עלינו מידע לצורכי טרור? >>> נא להכיר: האנשים שממתינים איתנו בשדה התעופה, מצטלמים לידנו באתר התיירות ואפילו נהנים לצידנו מקפה בלובי המלון – יכולים להיות שליחי הישות העוינת ביותר שנוכל להעלות על הדעת >>> היעד המקורי: חיסול מתנגדי המשטר האיראני >>> היעד המשני: איסוף מידע על ישראלים בעולם >>> רונן סלומון ממפה את האיומים, הכוחות והסוכנים שמתכננים בחשאי את הפיגועים הבאים >>> בלעדי
צילום: פלאש 90
גבר בהיר-עור לבוש חולצה קצרה לבנה, מכופתרת, הציץ בשעונו המוזהב. המקטורן שלו היה נתון על מסעד הכיסא שלשמאלו. עיניו נעו אל שעונו. מסך השעון דיווח אם החמיץ הודעה כלשהי בטלפון.
בהיר העור לא בלט בקהל, למרות חולצתו הלבנה, הבוהקת. הוא נראה איש עסקים אמירותי שגרתי, שממתין לטיסתו. הוא בוודאי שייך לאותה קבוצת נוסעים כועסים שטיסתם נדחתה בגלל מזג אוויר גרוע, הרהר לעצמו גדי, תייר ישראלי שבלע בעיניו את שדה התעופה הענקי. רק בשבוע שעבר רכש לעצמו גדי – ביומיום עובד במפעל תעשייה ביטחוני במרכז הארץ – כרטיס טיסה לדובאי, מנצל את ימי החופשה האחרונים שנותרו לו למימוש בשנת הכספים הנוכחית, 2020, אחרי שלאורך התקופה לא יצא ולו לחל"ת קצר, בשל תפקידו החיוני.
שדה התעופה של דובאי, המשמש באופן בלתי רשמי כביתה של חברת התעופה 'אמירטס', אחת מחברות התעופה הגדולות בעולם – הוא למעשה גם שדה התעופה הגדול ביותר בעולם. 90,000 אנשי צוות אחראים ליותר משבעים מיליון נוסעים ו-350,000 טיסות מדי שנה, 24 שעות סביב היממה.
בזווית עינו קלט גדי נוסע שנתפס מבריח יהלומים, ושמע את המאבטחים זורקים משהו על היותם מוערכים בשווי של מיליון דולר; הוא הביט אל קבוצה של תיירים סינים שאיחרו לטיסתם, וראה את הדיילת שטיפלה בו קודם לכן מתמודדת עם כעסה של משפחה שהחמיצה את טיסת ההמשך שלה. משם הוא זיוות מבט לעבר מעצר של אדם שבסך הכל ביקש להיכנס לדובאי עם דרכונים מזויפים, ואת קצין המכס שנקרא בדחיפות לשער D3 במרחב הטיסות הנכנסות.
את הכל ראה גדי בעשר הדקות שבהן עמד והביט נדהם בשדה התעופה הבינלאומי העסוק ביותר בעולם. רק את הגבר התמיר, הלבוש חולצה קצרה לבנה, מכופתרת – החמיץ. כי למה שגבר שלא בולט בקהל, למרות חולצתו הלבנה, הבוהקת, ונראה כמו איש עסקים אמירותי שממתין לטיסתו – יבלוט בשדה תעופה של בירת המפרציות?
זהו. כאן טעה גדי נחרצות. הוא, ולא אחר, היה יכול להיות היעד של הגבר הבהיר והתמיר, לבוש החולצה הלבנה הבוהקת.
בזווית של 180 מעלות לשמאל, ישבה גברת כבת 45 שעובדת בחברת הייטק. היא נחשבת לאחת מטובי המוחות בחברה. עכשיו היא מנצלת את מעמדה, את משכורתה ואת השמים הפתוחים לדובאי – כדי לתפוס קצת אוויר פסגות מדברי ועל הדרך להשתתף בכנס כלשהו במלון סמוך. לא היה לה שמץ של מושג שהצעירה בת ה-20 המשועממת שלידה, מתכננת את צעדיה הבאים, תוך שהיא מציינת לעצמה כל מה שיוכל לשמש את מפעיליה באשר ליעדיה של ההייטקיסטית הישראלית.
זה היה גם גורלו של החרדי משמאל שנסע עם משפחתו לחופשת חנוכה קצרה, וגם גורלם של חיים, בארי ושון, ישראלים תמימים שעמדו בשדה התעופה הענק, בדרכם לאיחוד האמירויות, וגם של קבוצות רבות של ישראלים שבחרו דווקא בטורקיה כיעד לטיסתם הבאה לנופש.
לו רק היה להם שמץ של מושג כמה הם הופכים חשופים כיעדי עיקוב אופציונליים בבואם לארצות ערב, היו גדי והחרדי, ההייטקיסטית הבכירה ושון – חושבים שש פעמים נוספות לפחות לפני שרכשו כרטיס של 'אמירטס'.
אם היה גדי מנצל את כישורי האבחנה החדים שלו, אלה שזיהו כל פרט בטווח ראייתו בשדה התעופה העמוס בעולם – הוא היה נבהל. האדם שישב סמוך אליו בשדה התעופה המשיך אל המלון שבו התאכסן, סעד איתו את ארוחת הבוקר האהובה עליו ורשם לעצמו הודעות 'סתמיות'. אלה הועברו למפעיליו האיראנים, שמצידם – כבר ידעו מה לעשות במידע הזה.
נשמע הזוי? לא אחרי שתקראו את הכתבה שלפניכם. לפתע תבינו, שלא רק אוספי מידע סבבו לצידכם כשנהניתם מסטייק כשר למהדרין במלון שבו התאכסנתם, אלא שבחדר לצידכם ממש, רקחו אנשי חרש עוינים, את פיגועי הטרור הבאים שלהם.
ואם היעד הקונקרטי שלשמו התארחו סביבכם המחבלים היה משתבש? ואם בטהרן חוסל מדען גרעין בכיר ולפתע תשתית הטרור תמצא את עצמה מקבלת הוראה להיצמד לכינוס גדול של ישראלים ולהשיב חלילה למדינת היהודים מנה אחת אפיים?
נא להכיר: עולם הצללים של איסוף המידע לצרכים עוינים. בכתבה שלפניכם נסקור את שלל הזירות והגזרות הנמצאות – הרחק מהעין הרגילה – על הכוונת של 'כוח קודס' האיראני.
חוליית הצללים
במהלך שנת 2019 (תשע"ט-תש"פ), ביקרו יותר מחצי מיליון תיירים ישראלים באיסטנבול ובאנטליה. מסתבר שהם לא היו היחידים. באלול תשע"ט (ספטמבר 2019) חשף עיתון טורקי מסמך מודיעיני ובו גם צילומים מפלילים שנאספו במסגרת תיק חקירה שערך משרד המשפטים על פעילות 'כוח קודס' בטורקיה.
'כוח קודס' הוא שמם של הכוחות המיוחדים של משמרות המהפכה האיראניים. אלה אחראים בין השאר לכל המבצעים החשאיים שמחוץ לגבולות איראן.
בצילומים שחשף עיתון טורקי מתוך דו"ח חשאי של משרד המשפטים, נראו תא"ל נאסר ג'פרי, ראש זירה באגף המבצעים של 'כוח קודס', ובאהנם שאהארירי, מפקד 'יחידה 190' – יחידה המופקדת על כל מערך הברחת אמצעי הלחימה מאיראן לארגוני הטרור. אלה, נפגשו עם 'נכסים' – סייענים, בעגת הביון העולמית, שעסקו בסיוע לזרוע הטרור האיראנית בהברחה של חומרי נפץ לטורקיה ולאזרבייג'ן.
המסמכים שנחשפו בתשע"ט לא היו חדשים, אך הם תיעדו חלק ממזימה של 'כוח קודס' באותן שנים (תשס"ט-תשע"ב, 2009-2012), להוציא לפועל סדרה של פיגועי תופת כנגד נציגויות ישראל באיסטנבול ובבאקו.
מהמסמכים עלה גם, כי בכ"א בטבת תשע"ג (3 בינואר 2013), העביר המוסד הישראלי לעמיתיו הטורקים 'התראה חמה' על תכנון פיגוע נגד יעדים ישראליים ויהודים שבמרכזה, עמד גם זיהויו של סוכן איראני, שהיה מעורב בתכנון פיגוע מכונית תופת שבט תשע"ב (פברואר 2012) כנגד שגרירות ישראל בטביליסי, גיאורגיה.
אותו סוכן, נראה עתה – בעת מסירת ההתראה החמה – כשהוא מבקר בטורקיה לצורך איסוף מודיעין והקמת מעבדת חבלה. המידע שהעביר 'המוסד' הזהיר את הטורקים עוד, כי אזרחית ממוצא גרוזיני נמצאת בטורקיה ופועלת לבסס באמצעות סידורי אירוח, את הרשת שפרשׂ הסוכן האיראני קודם לכן. כיאה לארגון הביון המתקדם בעולם, המוסד הישראלי סיפק גם את מספרי הטלפון הניידים שמשמשים את אותה תשתית טרור שנרקמת בטורקיה.
וכל אלה עברו בסמוך לאלפי הישראלים בשדה התעופה הטורקי.
נרעדתם די? סביר שאם טסתם לאנטליה בשנים האחרונות או ביצעתם נחיתה באיסטנבול – שהיתם ליד אותם מחבלים בפוטנציה, נסעתם איתם ברכבת או באוטובוס וסעדתם לצידם באותם מלונות.
'המוסד' מקפיד מאוד על תיעודים של התארגנויות טרור בעולם, גם אם על פניהן, אין להן קשר לישראלים באופן ישיר. הסיבה ברורה. היהודים הם יעד חלופי אטרקטיבי לחוליה שקיבלה ביטול ליעד שלשמו נשלחה…
כך למשל, במקרה אחר, לפי הדו"ח, באייר תשע"ג (אפריל 2013), זוהה על ידי 'המוסד' אזרח אפגני שהופעל על ידי 'כוח קודס' במטרה לסייע בהברחת פעילי טרור מגבול טורקיה ליוון, וממנה – אל מדינות יעד באירופה. מי שזוהה כעומד בראש התשתית, היה איראני המתגורר באיסטנבול.
רשת מסועפת
לא נרחיק נדוד: רק בשנה שעברה, בתשרי תש"פ (אוקטובר 2019), הודיעה משטרת אלבניה כי שנה וחצי קודם לכן, חשפה תשתית טרור שפרשׂה יחידה 840 של 'כוח קודס' באלבניה, במטרה לפגע בכנס אופוזיציה שנערך בעיר טירנה במרץ 2018.
במסגרת החקירה עלה, כי את התקיפה היו אמורים לבצע האיראנים באמצעות שכירי חרב מארגון פשע טורקי הנשלט על ידי מבריח ידוע החולש על נתיב הברחות ממדינות הבלקן ואזרבייג'ן ועד גרמניה שבמערב, כשנתיב ההברחות חוצה גם את מעברי הגבול של טורקיה ובולגריה. במעברים אלה, נעצרו ונחקרו בשנים האחרונות שורה של איראנים עם דרכונים מזויפים.
את הקשרים עם ארגון הפשע בנה סוכן איראני בכיר בשם עבדול קהאלג מאלק זדה, שגויס למודיעין האיראני בזכות התמחותו בסחר בינלאומי והוצב במלזיה – אחת ממדינות המפתח של המודיעין האיראני בדרום אסיה. בהמשך, הועבר עבדול קהאלג לשלוחת המודיעין האיראני במוסקט, עומאן, החולשת על דרכי השיט מהמפרץ וכן על צירי הברחות קרקעיים לתימן השכנה.
לאחר מכן הועבר עבדול קהאלג לטורקיה והתמקם באנטליה, תוך שהוא מקים חברת סחר שרשומה שם, כנראה כדי שתספק כיסוי לתמיכה במבצעים המתנהלים בין טורקיה כמדינת הבסיס למדינות יעד אחרות בהן הכוח מעוניין לפעול. לחברה יש סניף פעיל בעיר משהד באיראן וסניפים בקטאר, סעודיה, איחוד האמירויות ועומאן – מדינות שמזוהות עם מוקדי עניין אחרים של איראן במפרץ.
את ההפעלה של מאלק זדה בטורקיה ניהל ראש זירת הקווקז ביחידה 840 של 'כוח קודס' המזוהה בכינוי המבצעי 'פיימן'. פיימן מתועד במהלך אחד מביקוריו בטורקיה כשהוא נוחת בטרמינל של שדה התעופה של אנטליה, שדה תעופה שבו חולפים מדי יום מאות תיירים ישראלים הבאים לנפוש בעיר. בשביל פיימן זו עוד פגישת עבודה בדרך למבצע טרור שהוא מנהל במרחב. וזו בדיוק הבעיה: במדינת ישראל מבינים, שכל תשתית איראנית שכיוונה אתמול לפגע ביעדי אופוזיציה איראנית, תכוון בהינתן הפקודה גם אל עבר מטרות ישראליות ויהודיות.
בין המשימות שהוטלו על הרשת שנפרשה בטורקיה, כך עלה מהחקירה באלבניה, היה גם תכנון פיגוע תופת בניסן תשע"ח (מרץ 2018), בעת אירוע של ה'מוג'הדין ח'לק' בעיר טירנה.
זה קרה בז' בניסן תשע"ח (23 במרץ 2018). בעיר טירנה שבאלבניה נעצרים שני פעילי מודיעין איראנים שאספו מודיעין על 'המרכז העולמי של בקטאשי', רגע לפני שהמרכז היה אמור לארח את חגיגות השנה הפרסית החדשה של האופוזיציה האיראנית באלבניה. השניים, שהציגו עצמם כעיתונאים, הגיעו מספר ימים קודם, דרך שדה התעופה הבינלאומי. הגעתם התבצעה במקביל לסיור שערך במרכז התיירותי של העיר, סוכן של 'כוח קודס' העונה לשם אלירזה נגאשזדה, שהופעל גם הוא באמצעות 'פיימן' – ראש מרחב הקווקז ביחידה 840.
את ההגעה לאלבניה ביצע הסוכן, תושב וינה, באמצעות דרכון אוסטרי על שם ארווין ארם. באותו חודש, כבר התנהל מעקב אחר בכיר במודיעין האיראני בשם אסדוללה אסדי, שהוצב באוסטריה על תקן מזכיר בשגרירות איראן בווינה. אסדי נעצר זמן קצר לאחר שנפגש עם זוג מהגרים איראני באחד מסניפי 'פיצה האט' בלוקסמבורג, כדי להעביר להם מטען חבלה מתוחכם שהיו אמורים למקם בעצרת של האופוזיציה האיראנית שהתקיימה בפריס בחודש סיוון תשע"ח (יוני 2018).
סוף טוב, אך לא הכל טוב: שתי המתקפות סוכלו בעזרת מידע שסיפק המוסד הישראלי לעמיתיו, במבצע מעקב שחצה מדינות.
אבל החשש – נותר.
בכל רגע נתון, אלפי המטיילים הישראלים יכלו להפוך מטרה לחיצים האיראניים.
נורמליזציה במבחן
ומכאן לשאלת השאלות מעוררת האימה: האם הנוכחות של הישראלים במפרץ בטוחה?
במדינת ישראל, כמובן, לא נוטים להתייחס לפעילות המוסד במפרץ הפרסי, אך סביר, שהדיאלוג החשאי שהתנהל בשנתיים האחרונות, הניב גם שיתופי פעולה ביטחוניים, מודיעיניים ואסטרטגיים, בדרך להסכמי הנורמליזציה שנחתמו בחודשים האחרונים עם בחריין ואיחוד האמירויות.
אך חשוב לומר: בשבוע שעבר הוציא המטה ללוחמה בטרור אזהרות מסע למספר מדינות, עקב החשש כי איראן ואולי אף חיזבללה, המחפשים נקמה, כל אחד מסיבותיו, ינסו למקד בהן פעולות טרור כנגד יעדים ישראליים. על פי המלצת המטה, לאור נוכחות ופעילות התארגנויות טרור, מתקיימים סיכונים ממשיים לביטחונם של אזרחי ישראל המבקרים או שוהים באיחוד האמירויות הערביות – הכולל את כל מרחב חצי האי ערב והמפרץ – ובמילים ברורות יותר: דובאי ואבו דאבי.
דובאי שימשה יותר מפעם אחת, כר מתאים לחטיפות. הפעם הראשונה המוכרת לישראלים היא בחטיפתו של הקצין במיל' אלחנן טננבאום בראשית חורף תשס"א (אוקטובר 2000) לאחר ששוכנע על ידי ערבי ישראלי ואזרח לבנוני שעסקה גדולה ממתינה לו בדובאי. הוא נחת, הותקף והורדם ולאחר מכן הועבר לידי החיזבללה בלבנון בדרך לא ידועה. רק ארבע שנים מאוחר יותר שוחרר בעסקת החזרת אלפי שבויים.
אבל אין צורך להרחיק שני עשורים לאחור. מבצע החטיפה האחרון שניהלה איראן על אדמת איחוד האמירויות, אירע לפני כארבעה חודשים כאשר ג'משיד שרמהד, דובר 'הזרוע הצבאית של אספת ממלכת איראן', יצא בח' באב תש"פ (ה-29 ביולי) ממלון 'Premier Inn' בשדה התעופה של דובאי ונחטף על ידי סוכנים איראנים שהעבירו אותו דרך גבול עומאן השכנה לכלי שיט שחיכה לחוטפים בנמל א-סחאר וממנה לאיראן. למחרת, כבר אישרה איראן כי לכדה את שרמהד במה שכינתה "מבצע מורכב".
אך חטיפה עלולה להיות רק אחד מתרחישי האימה שהאיראנים עלולים לייצר בזירת מדינות המפרץ.
המטה ללוחמה בטרור מציין גם סיכון ממשי לביטחונם של ישראלים המבקרים או שוהים בבחריין, לאור נוכחות תשתיות טרור במדינה זו. למה הכוונה? המלצת המטה ללוחמה בטרור מתיישרת עם שורה של פרסומים, המעידים כי איראן פועלת זה שנים להקים בבחריין, באמצעות משמרות המהפכה, תאי טרור המתבססים על גיוס פעילים באמצעות מטיפים שיעים, ועם הזמן – גם בהקמת מיליציה מחתרתית שיעית. זו, זכתה לכינוי 'בריגדות אל-אשתר' וייעודה הוא לפעול לערעור השלטון הבחרייני באמצעות פעולות טרור כנגד מתקנים ואישים.
בחורף תשע"ח (תחילת 2018) דיווח דירקטוריון הביטחון הכללי של בחריין, המופקד על ביטחון הפנים, על מבצע נרחב כנגד תשתיות השל המיליציה הפרו-איראנית שהביא למעצרם של עשרות חשודים בתכנון וביצוע פיגועי טרור שאף עברו אימונים במתקני משמרות המהפכה האיראניים באיראן ובשלוחותיהם בעיראק ובלבנון.
בסוף הקיץ האחרון הודיעה בחריין כי הצליחה לסכל שני ניסיונות שהובילה איראן באמצעות מנגנון הפיגועים של החיזבללה, להבריח מטעני תופת מאיראן, דרך המרחב הימי, במטרה שישמשו לפיגוע במשלחת מערבית שתוכננה לבקר במדינה.
וחשוב לתת לב גם לרקע העכשווי. באיראן הצהירו לאחרונה, בעקבות חיסול ראש תוכנית פצצת הגרעין באיראן, כי הם רואים במדינת ישראל אחראית וכי עניין הנקמה הוא לא שאלה של 'אם', אלא של 'מתי'.
גם בחיזבללה ממשיכים לחפש עדיין דרך לנקום את מות אנשיהם בסוריה וה'מתי' הוא כבר אתמול ועכשיו. למרבה הנס, המאמצים לממש את הנקמה דרך גבול ישראל, נכשלו עד כה ולכן העובדה ששני המאיימים מחזיקים באותו רצון, עלולה להחזיר אותנו למציאות של שנת תשע"א (2011) כשמטרות ישראליות ויהודיות נמצאו – בדיוק כאז – במוקד קמפיין טרור שנועד לנקום את מות אנשיהם: חיזבללה את חיסולו של רמטכ"ל הארגון, עימאד מורנייה, ואיראן את סדרת חיסוליהם של מדעני הגרעין.
ואכן, בשבוע שעבר, כשהמטה ללוחמה בטרור עדכן את אזהרות המסע למדינות מסוימות – לאור האיומים הנשמעים באחרונה מצד גורמים איראניים ולאור מעורבותם בעבר בפיגועי טרור במדינות שונות – הרי שעל פי המטה קיים חשש כי איראן תנסה לפעול שוב בדרך זו. לכן, הוגדרה רמת האיום הגבוהה הנשקפת למבקרים במספר מוקדים גיאוגרפיים ובהם טורקיה – מוקד מרכזי בפעילות זרועות התמנון של איראן מעצם היותה ציר המחבר בין מדינות אסיה והקווקז. במדינות אלה, כבר ניסו האיראנים והחיזבללה לפגוע ביעדים ישראליים ויהודיים כשיצאו משם למדינות אירופה והבלקן.
אם נלך לאחור, יש לאזהרות המסע של המטה ללוחמה בטרור בסיס היסטורי. כך למשל, פרסם המטה התראה דומה באביב תשע"ב (אפריל 2012), בעקבות האיומים מאיראן לנקום את מות מדעני הגרעין ואלו של החיזבללה לנקום את חיסולו של עימאד מורנייה. שלושה חודשים מאוחר יותר, התממשו התראות אלו בפיגוע תופת בבורגס, בולגריה, כשפעיל בחוליה של חיזבללה הצליח להחדיר מטען חבלה אל אוטובוס שאסף תיירים ישראלים בשדה התעופה, להביא למותם של שישה בני אדם, ולפציעתם של יותר מ-30.
באיראן מציינים בקרוב את יום השנה לחיסולו בבגדד של הגנרל קאסם סולימאני, ובחודש שלאחריו גם את יום השנה לציון 42 שנים לכינון המהפכה האסלאמית באיראן, החופף ליום בו חוסל רמטכ"ל החיזבללה – עימאד מורנייה. כך שלמעשה, הן מדינת ישראל והן ארה"ב, נכנסות, כבר מהשבוע הקרוב, לכוננות מוגברת במיוחד שתימשך ככל הנראה לאורך החודשיים הקרובים.
שמים סגורים, לטובה
דווקא הסגרים והגבלות התנועה בין מדינות העולם בעקבות נגיף הקורונה מקטינים את היתרון היחסי שיש ליחידה 400 המנוסה של 'כוח קודס' וכמו כן מצמצמים את כוחה של יחידה 910 למבצעי חוץ של החיזבללה – שנשענים על צוותים צעירים ומיומנים שנכנסים, תוקפים ויוצאים מהזירה תוך הישענות על תשתיות תיירותיות של טיסות, שדות תעופה ובתי מלון.
לפחות בעת הזו נאלצים האיראנים להסתמך יותר על יחידות אחרות, כמו יחידה 840 של 'כוח קודס' או יחידה 210 של המודיעין האיראני, המתמקדות בניהול 'נכסים מודיעיניים' במדינות היעד, קשרים עם ארגוני פשיעה ו'תאים רדומים' הנשענים על פעילים מקומיים המחכים ליום פקודה.
אם נלך לאחור, הרי שהציבור הישראלי התוודע במהלך השנים למזימות של שתי יחידות הפועלות במסגרת זרועות התמנון של איראן. הראשונה היא 'יחידה 400' של 'כוח קודס' שנחשפה בעקבות קמפיין הטרור שהזכרנו בשנת תשע"ב (2012) ואילו השנייה היא יחידת מבצעי החוץ של החיזבללה המוכרת כ'יחידה 910' או מנגנון הפיגועים של החיזבללה.
אם סוקרים לאחור שלושים שנות טרור, אפשר להתרשם כי בעוד ארגון חיזבללה מחפש לנקום דרך פיגועי ראווה גדולים, לרוב באמצעות מטעני תופת, האיראנים מעדיפים פיגועים ממוקדי מטרות איכות וראוותניים פחות.
בניגוד לניסיונות הפיגועים הכושלים שמנסים האיראנים לבצע כנגד כנסי אופוזיציה ברחבי אירופה, ה'הצלחות' נרשמות בעיקר באמצעות מבצעי חטיפה והתנקשויות בגולים איראנים, דרך זירות טורקיה והקווקז וזירת אירופה והבלקן. בחלק גדול מהמקרים, כפי שלמדנו ממש לאחרונה, תוך גיוס זרים והפעלה של קבלני משנה מארגוני פשיעה מקומיים.
חלק ממבצעי החטיפה מבוצעים באמצעות 'מלכודת דבש' שדרכה מובילים האיראנים את מוקד העניין להגיע למדינה שכנה ומשם באמצעות יכולות סמי-צבאיות, להשתלט עליה ולהבריחה דרך הציר הקרקעי, במקרה של מדינות הקווקז (טורקיה ואזרבייג'ן) או דרך אחד מנמלי הים במקרה של אחת ממדינות המפרץ (איחוד האמירויות ועומאן).
הצלחה נוספת נרשמת על ידי משמרות המהפכה בכל הקשור למבצעי חבלה דרך הממד הימי, כנגד ספינות סוחר בים האדום ובמפרץ, באמצעות הצמדת מוקשי עלוקה או שיגור כלי שיט מתאבד בלתי מאויש ובממד האווירי, באמצעות משוטטים מתאבדים המתרסקים על המטרה.
איראן מעולם לא ויתרה על יכולת הפעולה החשאית שלה בשטח מדינה זרה. היא עושה זאת באמצעות שלושה גופים: מיניסטריון המודיעין האיראני, ארגון המודיעין הצבאי של משמרות המהפכה ו'כוח קודס' של משמרות המהפכה.
משרד המודיעין ו'כוח קודס' פועלים בזירות הגיאוגרפיות בכל רחבי העולם, ואילו ארגון המודיעין הצבאי מתרכז בעיקר בביטחון הפנים ובמבצעי חוץ מול מדינות גבול וחצי האי ערב.
*****
מי שמחליט על הגדרת היעדים הלאומית ואופן הביצוע זו יחידת מודיעין בלשכת המנהיג העליון העונה לשם 'ענף 101' (Section 101). ליחידת המודיעין נציגים (מפקחים) מטעם המנהיג העליון בכל זרועות הצבע והמודיעין. היחידה מתכנסת לדיונים בעלי ביטחון לאומי ושם מתקבלים, במעמד חברי 'המועצה לביטחון לאומי' (SNSC), גם האישורים למבצעי החוץ.
בראש משרד המודיעין האיראני עומד כיום סייד מחמוד עלוי. הגיוס למודיעין האיראני עובר דרך ראיונות וחקירות רקע – שיכולות לארוך בין תשעה חודשים ועד שנתיים מתחילת האיתור – ומשם ממשיך המועמד להכשרה בשורה של מקצועות בקמפוס המודיעיני הממוקם באוני' האימאם מוחמד באגר, בטהרן. מבחני האינטליגנציה והאישיות חשובים יותר במודיעין האיראני מאשר המבחנים הפיזיים והרוחניים הנהוגים ביחידות המבצעים של 'כוח קודס' במשמרות המהפכה (על ההבדל בין משמרות המהפכה לצבא, מיד).
המשרד מורכב מ-12 מחלקות כשהחשובות שבהן, עם הפנים כלפי חוץ, הן: המחלקה לאינפורמציה – האחראית על איסוף וניתוח מידע על מתנגדי איראן, ומחלקה 3 – האחראית למבצעי חוץ ומשלבת במבצעיה ברחבי העולם, בין היתר, יחידה מודיעינית בתוך משרד החוץ (210) המורכבת מנציגים דיפלומטיים ונספחים תרבותיים העוסקים באיסוף מודיעין באמצעות גיוס 'נכסים מודיעיניים' ופעילים של כוח אל קודס (יחידות החיסולים 400 ו-840) המתמקדות במבצעי חבלה כנגד יעדי מדינות אויב (מדינת ישראל, סעודיה, כוויית, בחריין וארה"ב) וחיסול פעילים המשתייכים לארגוני האופוזיציה (KDPI / PMOI – MEK / BPRM – ASMA / PRMI).
חלוקת העבודה בין מחלקות משרד המודיעין ליחידות של זרוע 'קודס' נקבעת באמצעות 'יחידות תיאום למבצעים משותפים', שמוקמות לצורך 'קמפיין'. משרד המודיעין מופקד על האיסוף הראשוני, הכנת התשתית הלוגיסטית (חברות פרונט, אירוח, ניוד מבצעי ותקשורת) ואילו פעילי 'כוח קודס' מופקדים על הביצוע (הגדרת שיטת התקיפה – התנקשות או חבלה – הברחת אמצעי הלחימה או הכנה מקומית של מטעני נפץ וביצוע).
דע את האויב
זה הזמן לעצור ולהבהיר: מי הוא 'כוח קודס'? כדי להגן גם על האינטרסים של המהפכה האסלאמית באיראן והפצתה ברחבי העולם, הוקם לצד צבא איראן, צבא מקביל – בשם 'משמרות המהפכה', כאשר בקצהו מערך מבצעים מיומן בשם 'כוח קודס', המיועד להגן על האינטרסים של המהפכה באופן התקפי בעומק מדינות היעד, תוך פרישׂת זרועות בשורה של מדינות התומכות במאמציו.
'כוח קודס' מורכב מיחידות מיוחדות, המאוישות על ידי לוחמים מיומנים. מערך המבצעים הזה נדרש, כמו כל כוח שנערך לפעולה, גם למודיעין לפני מבצע ותשתיות לוגיסטיות שיאפשרו לו להיכנס ולצאת. לצורך כך מממן הכוח מיליציות מקומיות ונשען גם על סוכני שטח, אך לא באופן הקלאסי הנהוג במודיעין הצבאי, אלא לצורך איסוף מל"מ (- מודיעין לקראת מבצע) לקראת ביצוע פעולות ומבצעים.
עד לאחרונה, עמד בראש 'כוח קודס' הגנרל קאסם סולימאני, שהחל את כהונתו בתפקיד באדר תשנ"ח (מרץ 1998) וסיים את חייו בתקיפה האווירית האמריקאית בעיראק בטבת תש"פ (ינואר 2020). לנעליו הגדולות נכנס הגנרל אסמאעיל קאאני שהבטיח כי "הנקמה על מות קאסם סולימאני היא הבטחה של אל-לה, והוא יהיה הנוקם הראשי". את ניסיונו צבר קאאני בעיקר מול זירות שכנות: אפגניסטן ופקיסטן, ובמסגרת תפקידו כסגן מפקד, עסק בהיבטים הקשורים לבניין הכוח ולמימון ארגוני הטרור החוסים תחת כוח קודס, כמו החיזבללה וגורמים על אדמת אפריקה.
בשנה האחרונה מונה לצידו הגנרל מוחמד חג'אזי שמביא לשולחן התכנון את הניסיון הרב שצבר בתפקידו האחרון כמפקד גיס 'כוח קודס' בלבנון, במסגרתו ניהל פרויקטים צבאיים מול מנגנוני המבצעים של החיזבללה והקים יחידת פיגועים חדשה: 'יחידת מבצעי החוץ של אבו ג'יהאד' (שעליה נרחיב בהמשך).
ההכשרה הבסיסית של לוחמי כוח קודס נמשכת שלושה עד תשעה חודשים ומתנהלת בשלושה מתקנים מרכזיים: בסיס אימאם עלי שליד טהרן, המשמש מתקן מרכזי להכשרת פעילי טרור זרים; מתקן לוחמה בטרור של היחידה המשטרתית למודיעין נגדי (מקבילה לשב"כ) בבסיס ואלי-אי-אסר בשיראז; והמכללה על שם 'מבצע ירושלים' בעיר קום, המיועדת להכשיר את המגויסים בעיקר בצד הרוחני-אידיאולוגי. מתקני אימונים ייעודיים נוספים משמשים להכשרת קבוצות התנגדות ממדינות זרות.
חלק מפעולות הכוח הן 'על מדים', במסגרת 'גיס' צבאי, כפי שאנחנו מכירים מנוכחות הכוח בסוריה, לבנון ותימן. החלק החשאי והממודר נעשה במסגרת יחידתית ייעודית – 'על אזרחי' (ללא מדים), באמצעות חוליות משימה (איסוף, לוגיסטיקה ותקיפה) הנכנסות למדינה זרה בכסות מסמכים מזויפים וסיפור כיסוי וממלטות את עצמן חזרה בתום המשימה.
באייר תשע"ט (מאי 2019) הכריז מפקד 'משמרות המהפכה', כי גם ארגון המודיעין הצבאי של 'משמרות המהפכה', שבראשו עומד חוסיין טאיב, ישולב במבצעים מחוץ לתחומי איראן. ההערכה היא כי מדובר באגף '800' המופקד על מודיעין החוץ אל מול מדינות המפרץ וחצי האי ערב והמפרץ.
פרישׂה עולמית
תכנון פיגוע או מבצע חיסול דורש סיור מקדים של 'מצביא' – מושג במודיעין המגדיר את הגורם שעליו הוטל להוביל את המבצע ולתזמן את ההפעלה של כל חוליות המשנה שעוטפות את המבצע כבר משלב מוקדם. למשל, חוליות הלוגיסטיקה ואיסוף המודיעין, שנפרשׂות חודשים קודם לשלב שבו נכנסת לתמונה חוליית החיסול – אותו צוות שלוחץ על ההדק או על מתג ההפעלה של מטען החבלה.
את הדרך אל היעד הם ישתדלו לעשות דרך מדינת מעבר – תחנה שבה תוחלף הזהות שעימה יצאו מאיראן, בזהות זרה שתאפשר להם לעבור במדינות מסוימות ללא בעיות. המודיעין האיראני עושה שימוש בשני צמתי מעבר ראשיים: האחת היא מלזיה שמחברת את התעופה מאיראן לדרום אסיה והשנייה היא טורקיה שמחברת בין איראן לאירופה בכל הממדים: תעופה, ים ויבשה.
אם בוחנים את מיקומי מבצעי החיסול של איראן על אדמת אירופה בעשורים באחרונים, ניתן לזהות כי במוקדי העניין נמצאות: אוסטריה, צרפת, טורקיה וגרמניה. בשנים האחרונות הצטרפו לרשימה גם הולנד ומדינות סקנדינביה, המארחות גולים איראנים מקרב חבלי ארץ הנמצאים במאבק לעצמאות מול השלטונות האיראניים. לאחרונה, מנהלת איראן גם מבצעי חטיפה באמצעות עוקץ – פיתוי של פעילי אופוזיציה ופרישׂת מלכודות דבש שיגרמו להם ליפול לידי המחסלים האיראנים.
תחנת המודיעין הגדולה ביותר של 'כוח קודס' באירופה מצויה כנראה בשגרירות איראן בברלין. לצידה פועל מוקד מרכזי של המודיעין האיראני משגרירות איראן באוסטריה (וינה).
במקביל, החלו האיראנים למקם במדינות מפתח, שגרירים בעלי ניסיון באחת מזרועות המודיעין (כוח קודס או המודיעין האיראני).
התמודדות וסיכול
אז איך נלחמים מול הכוחות האיראניים הפרושׂים בכל פינה באירופה ועלולים לפגע בכל רגע נתון במרכזים יהודיים?
המאמץ הישראלי מול זרועות התמנון של איראן הוא מאמץ בין-קהילתי שמתחיל בזירות האיסוף של אמ"ן, במעקב הבינלאומי של המוסד, בקשרי החוץ בין המטה ללוחמה בטרור מול עמיתיו ולעיתים מסתיים גם בארץ בפעולות הסיכול של צה"ל, השב"כ והמשטרה.
האחריות על תִכְלוּל האיומים על ישראלים בחו"ל מוטלת על המטה ללוחמה בטרור במשרד ראש הממשלה, שדואג לעדכן מעת לעת את רמת האיום הנשקפת לישראלים במדינות זרות. זו הסיבה שבשבוע שעבר, כפי שפתחנו, הוציא המטה ללוחמה בטרור אזהרות מסע למספר מדינות.
בנוסף לעבודת הסיכול, נדרש שירות הביטחון הכללי להתמודד גם עם אתגרי אבטחת הפעילויות במדינות המוסלמיות שנפתחו כעת למדינת ישראל. במסגרת זו ערך ראש השב"כ סיור עבודה במפרץ, שנועד, ככל הנראה, לגבש את תוכניות האבטחה בנציגויות השונות ולנהלי העבודה עם גופי ביטחון הפנים באותן מדינות.
מדינת ישראל, על פי פרסומים זרים, מנהלת באמצעות 'המוסד', רשת של שלוחות ומוקדים שעל בסיס עבודתם מתנהלת השליטה על מבצעי המעקב של לוחמי אגף המבצעים במוסד (המוכר כ'קיסריה') באותה ארץ בסיס, אך גם ממשק להחלפת ידיעות ותיאום בין קציני הקישור של אגף 'תבל' לעמיתיהם.
למוסד אגף מבצעי המכונה 'קשת' (או 'נביעות') שמשימותיו העיקריות הן לתצפת ולעקוב אחר יעדים, לפרוץ לחדרי מלון ומחשבים במטרה לצלם או להוריד קבצים ואפילו להתקין מכשירי ציתות. חוליות האגף פועלות ברחבי העולם באפריקה, באסיה, באירופה, במרכז ובדרום אמריקה.
גם כאן, 'המצביא', אם נשתמש לרגע במקבילה האיראנית, צריך לרדת אל השטח: ראש האגף נדרש, כפי שהעיד בכיר לשעבר, לצאת מדי שנה, לגיחות ברחבי העולם, במטרה לפקח על מבצעי החוליות. אחת מהזירות בהן נרשמו בשנים האחרונות הצלחות רבות היא 'מוקד אירופה'. מאמץ הסיכול מתבצע באמצעי מעקב שונים ובהם מעקבים פיזיים אחרי חשודים, וכמובן, תוך שימוש באמצעים טכנולוגיים שהאזנות הן רק הכלי הנדוש והמוכר יותר שבהם.
האזנת סתר
בשנת תשנ"א (1991) נתפסו בקפריסין שני סוכני מוסד, בעת שהתחזו לתיירים תמימים וניסו להתקין אמצעי האזנה בבניין שבו שכנה שגרירות איראן בניקוסיה. לימים, יעמוד אחד מהם, רם בן ברק, בראש אותו אגף ששלח את הסוכנים לפעולה. בתשנ"ח (1998) נעצרו בברן, שווייץ, ארבעה סוכנים בזהות ישראלית, בעת שעסקו בהתקנת מכשיר האזנה בבניין שבו התגורר עבדללה זיין, פעיל של ארגון החיזבללה באירופה.
לצד התקלות שאירעו בשנות התש"נ (ה-90 למניינם), מצליח המוסד לשתף מידע עם גורמי ביון מדינתיים מקבילים, במטרה שאלה יפעלו לסכל את המזימות הנרקמות בשטחם. לעיתים, גורם הביון המקומי מעדיף לעשות זאת גם בצורה אנונימית.
כך למשל, במהלך תשע"ב (2012), זמן קצר אחרי ניסיונות הפיגועים של 'כוח קודס' האיראני בבנגקוק ובניו דלהי, עלו שתי פלטפורמות דיגיטליות למודיעין: האחת, אתר בשפה האנגלית והפרסית ששם לו למטרה לחשוף את פרופיל הפעילים והיחידות של 'כוח קודס' באמצעות חשיפת מספרי יחידות, שמות פעילים, פרטי דרכונים ואפילו תיעוד ממעקבים – יכולת ששמורה בדרך כלל רק לגופי ביון.
רישום הפלטפורמה נעשה לראשונה בבנגקוק, כשנה לאחר שהייתה אחד מיעדי הפיגועים המרכזיים של יחידה 400 של 'כוח קודס'. בהמשך, היא דילגה משרת לשרת וכיום היא נמצאת באירופה, במוקד אחר שבו זוהתה זרוע הפיגועים של איראן.
הפלטפורמה השנייה, בשפה האנגלית והערבית, מתרכזת בפעילות יחידות מבצעי החוץ של החיזבללה ובראשן יחידת הפיגועים 910. הפלטפורמות מתפרסמות בכוונה גם בשפת האם של זרועות הטרור, מתוך כוונה להרתיע את הפעילים מהמשך מזימתם, בעצם העובדה שנחשפו.
ענף טרור באמ"ן ויחידות הסיכול בשב"כ נוטלים אף הם חלק פעיל במאמצי הסיכול. במסגרת זו מבצע השב"כ מניטור דיגיטלי לזיהוי ניסיונות גיוס דיגיטליים ועד לתחקור מפגשים שמקיימים תושבים בארץ עם סוכנים זרים, על אדמת טורקיה, ירדן ולבנון. כחלק מפעולות אלו, יוצרים רכזי שב"כ יצר קשר עם אותם גורמי טרור, על מנת להזהירם כי השב"כ מודע להיותם מגייסים עבור החיזבללה, למרות סיפור הכיסוי שתחתיו הם פועלים.
בשנים האחרונות הצליחו ארגוני הביון הישראלים לסכל, על פי פרסומים זרים, שורה של מזימות טרור כנגד מטרות ישראליות ויהודיות ברחבי אירופה, חלקן, כנגד גורמי אופוזיציה איראניים (בריטניה, צרפת, גרמניה, אוסטריה, דנמרק, בלגיה), ביבשת אמריקה (ארה"ב, פרו, ארגנטינה, ונצואלה, ברזיל), בדרום אסיה (נפאל, הודו, תאילנד), בבלקן (בולגריה, רומניה, אלבניה) ובקווקז (גיאורגיה, אזרבייג'ן, טורקיה), ביבשת אפריקה (ניגריה, קניה, דרום אפריקה, מרכז אפריקה) ואפילו כאן, באזורנו (ירדן, קפריסין, מדינת ישראל).
אם הגעתם עד לשורות אלה, הרשו לנו להניח, כי בפעם הבאה שאתם מתכננים טיול – לא תעשו צעד קטן אל המטוס, מבלי לבדוק את אזהרות המסע של המטה ללוחמה בטרור…
סייע בהגשת הכתבה: ישראל פלר
