שנה למלחמת אוקראינה, שגריר אוקראינה בישראל בריאיון ל'משפחה':
בשיחה ל'משפחה' מספר שגריר אוקראינה בישראל יבגן קורניצ'וק על הפתעתו האישית מהפלישה הרוסית, על נחישות ארצו להתמיד במלחמה גם נוכח איומים גרעיניים. הוא מבטיח שהמתפללים באומן יתקבלו בברכה גם בראש השנה הקרוב, ואומר שסיום המלחמה לא מחייב את נפילת משטר פוטין
במלאות שנה לפלישה הרוסית לאוקראינה, שגריר אוקראינה בישראל יבגן קורניצ'וק מביע בשיחה עם 'משפחה' אופטימיות לגבי עתיד המלחמה בארצו ולצד זה גם אכזבה מעמדתה הניטרלית יחסית של ישראל, שלאורך השנה זגזגה בין הצדדים ונמנעה מנקיטת עמדה אנטי־רוסית מוצהרת, מחשש שיהיו לכך השלכות על חופש הפעולה של חיל האוויר הישראלי במרחב הסורי והאיראני.
"תעזרו לנו". שגריר אוקראינה בישראל יבגן קורניצ'וק (צילום: פלאש 90)
"אנחנו עדיין מאמינים שישראל היא מדינה ידידותית", אמר קורניצ'וק. "הביקור של שר החוץ אלי כהן, ושני חברי הכנסת יולי אדלשטיין וזאב אלקין התקבל בהערכה, אבל אוקראינה מצפה ליותר מזה. הנשיא הבהיר לשתי המשלחות שאנחנו צריכים לשנות את המדיניות של ממשלת ישראל ולהתחיל לקבל ממנה לפחות תחמושת הגנתית".
אוקראינה לא מסתירה את שאיפתה שישראל תספק לה מערכות הגנה 'כיפת ברזל' ו'קלע דוד' להגנה מפני טילים בטווח קצר ובינוני, מהלך שיוציא את העוקץ מקמפיין מתקפת הטילים והכטב"מים שבאמצעותה רוסיה מטילה טרור על ערי אוקראינה. ישראל חוששת שמתן מערכות הגנה יהרוס את הקשרים השימושיים שיש לה עם הקרמלין, ויקשה על חייהם של הטייסים הפועלים במרחבי אוויר שבשליטת רוסיה ושל היהודים המתגוררים ברוסיה. ישראל גם זקוקה למאגר המוגבל של טילי יירוט למקרה שתפרוץ מלחמה עם חמאס או חיזבאללה.
"אנחנו מבינים שכרגע מלאי האספקה הישראלי מוגבל", אמר השגריר. "אך לרוע המזל המלחמה הזאת לא תסתיים מחר. אנחנו חושבים על הטווח הארוך ואם נגיע להסכמות ונתחיל לקבל ציוד הגנה ישראלי בעוד שלושה, שישה או תשעה חודשים מהיום – גם זה בסדר מבחינתנו. ישראל צריכה להיות בצד הנכון של ההיסטוריה", חזר על המנטרה המשמשת את הדיפלומטים האוקראינים בכל העולם בחודשים האחרונים.
אילו תובנות יש לך לאחר שנה של מלחמה באוקראינה?
"ראשית, אפשר לקבוע באופן נחרץ שהמודיעין המערבי פשוט לא העריך נכונה את יכולת העמידה של הציבור האוקראיני. גם הצבא האוקראיני שיפר את יכולותיו באופן דרמטי אחרי 2014 לאחר שדונבס וחצי האי נכבשו בידי רוסיה. אני עצמי הופתעתי פעמיים. ראשית, לא חשבתי שתתרחש פלישה משום שלא ראיתי איך הרוסים חושבים שכוח של 160,000 חיילים יספיק להם לכיבוש אומה המונה ארבעים מיליון נפש. אחרי שהפלישה בכל זאת התממשה והתברר שפני הרוסים למלחמה, הופתעתי לטובה מביצועי הצבא האוקראיני שלא קרס ולא התמוטט אלא בתוך זמן קצר מהמצופה השיב מלחמה שערה והדף את הפולש.
"בדיעבד אנחנו יודעים היום ש'המצעד לקייב' [שיירת המשוריינים והמשאיות הרוסיים שהגיעו עד למרחק 40 ק"מ מקייב. א"א] לא היה מבצע צבאי אלא הצגת בובות רוסית. הרוסים נפלו קורבן לתעמולה של עצמם שטענה שהאוקראינים יקבלו את פני הרוסים בפרחים. זה היה נושא שמעטים הבינו בשעתו. הקרמלין פשוט התכונן לתהלוכה, לא למלחמה".
בנט לא הזיק
בראיונות שהתפרסמו לאחרונה נטען שהתערבותו של בנט בשלבי המלחמה המוקדמים מנעה פגיעה בחייו של זלנסקי.
"חשוב לזכור שבשלבים הראשונים של המלחמה שרר בלגן גדול. אף אחד לא הבין מה בדיוק קורה, מה בדיוק התוכניות של פוטין וכיצד תגיב אוקראינה. המודיעין המערבי ציפה שאוקראינה תיפול בתו
מנהיגות מולדת. הנשיא זלנסקי (צילום: שאטרסטוק)
ך שבוע. בנסיבות האלה אנשים עשו כל מיני פעולות שחשבו שיעזרו.
"אני בטוח שנפתלי בנט לא ניסה להזיק. הוא ביקש לחלץ מהרוסים התחייבויות שנראו לו משמעותיות. אני חושב שהדיבורים על כך שהוציא מפוטין התחייבות שלא להרוג את זלנסקי אינם מדויקים. אתה יכול לבדוק ולראות שזלנסקי הסתובב ברחוב שלושה ימים לאחר פרוץ המלחמה, לפני הנסיעה של בנט למוסקבה. מאוד יכול להיות שבנט לא הבין בדיוק מה קורה. מה שלא מצא חן בעינינו הוא שהוא ניסה לתאם את אספקת הסיוע ההומניטרי עם הצד הרוסי. הוא ביקש את הסכמת פוטין להצבת בית חולים שדה בצד המערבי של המדינה. לדעתנו צעד כזה היה בבחינת הכרה במעמדו של פוטין כמי שקובע את העניינים באוקראינה וחשבנו שזאת טעות. אבל שוב בנט פעל בהתאם למצב שהבינו אז, שאוקראינה על סף התמוטטות מוחלטת".
המומחים מעריכים שרוסיה מתכוננת למתקפה חדשה עם בוא הקיץ. כיצד אתם נערכים לכך?
"אנחנו מקבלים סיוע רב מידידינו באמריקה ובאירופה, ומקווים להסתייע גם בישראל. כוחותינו מתאמנים ללא הרף ואני מאמין שהם יצליחו לא רק להדוף פלישה רוסית אלא גם לשחרר עשרים אחוז משטח המדינה שעדיין נמצא תחת כיבוש רוסי. יש לנו מערך מודיעין די טוב ואנחנו יודעים שבגלל האבדות החומריות הכבדות שהם ספגו והמחסור שלהם באמצעים טכניים, הרוסים התחילו לשתף פעולה עם איראן בנושאי כטב"מים וטילים. הם מנסים לשבור אותנו בכל דרך אבל הם נואשים.
"היתרון העיקרי שיש להם עלינו הוא בכוח האדם. יש להם מאגר בלתי נדלה של כוח אדם, והם פשוט זורקים עלינו עוד ועוד גופים אנושיים בתקווה שבסוף היתרון המספרי שלהם יכריע אותנו. אבל זה לא יעזור להם. אנחנו נחושים וחזקים מאי פעם. ככל שאנחנו חווים יותר זוועות של הרוסים בשטחנו, כך פוחתת נכונותם של בני עמנו לוותר על שטחים בתמורה לשלום. מכונת התעמולה של מיסטר פוטין מאיימת שהוא יפלוש, אבל הניסיון מלמד שהתעמולה שלו חזקה יותר מהצבא שלו. שידבר כמה שהוא רוצה, אנחנו ניפגש בשדה הקרב".
בשבוע שעבר זכיתם לביקור פתע של הנשיא ביידן ובהמשך גם של מזכירת האוצר שלו. עם זאת האמריקאים מסרבים למכור לכם מטוסי קרב. זה לא סוד שאמריקה היא העוגן של אוקראינה. כיצד אתה רואה את המשך שיתוף הפעולה עם וושינגטון?
"אמריקה מספקת לנו המון ציוד, ומה שחשוב לא פחות: המון מודיעין. יש תיאום משמעותי איתם. מפקדי הצבא שלנו אפילו מתכננים פעולות בשדה הקרב תוך התייעצות עם מומחים אמריקאים. לגבי מטוסי הקרב, אני לא יודע מתי בדיוק נזדקק להם אבל יכול לומר לך שהטייסים שלנו כבר מזמן התחילו להתאמן על מטוסי 16 F. אפילו כשהאמריקאים אומרים 'לא' ניסיון העבר מלמד אותנו שזה רק עניין של זמן לפני שישנו את דעתם. אתה יכול לשמוע את זה בקולו של ביידן שהכריז שהוא מאמין שפוטין לעולם לא יצליח להשיג את מטרותיו באוקראינה".
איך אתה רואה את המצב בעוד שנה?
"צריך לזכור שבזכות הלחימה העיקשת הצלחנו עד כה, בתוך שישה חודשים בלבד, לשחרר שטח עצום, גדול יותר מכל שטחה של מדינת ישראל. אבל זה לא תלוי רק בנו. לרוע המזל אנחנו לא יכולים כרגע להסתדר בלי תמיכת ידידינו בעולם. עם זאת אני מאמין שאם נקבל את הסיוע הנדרש אפשר לסיים את המלחמה הזאת בתוך כמה חודשים. בעוד שנה מעכשיו אנחנו נשמח לחגוג את הניצחון שלנו ביחד איתכם.
"אני לא יכול להכחיש שהעם שלנו עייף מהמלחמה. זה מובן והגיוני. אנחנו משלמים מחיר דמים נורא בכל יום שעובר. עם זאת כל אזרחי אוקראינה, ובכללם היהודים ובני הלאומים האחרים
נלחמים על הבית. קייב המופגזת (צילום: שאטרסטוק)
החיים בה, מעוניינים להמשיך הלאה עד להשגת ניצחון מלא. הם מבינים שאין לנו באמת ברירה. לפי הסקרים אפילו אם פוטין יפעיל נגדנו נשק גרעיני, כפי שהוא מאיים לעשות, עדיין 85 אחוז מאזרחי אוקראינה סבורים שאסור לנו לעצור ואסור לנו להיכנע לתכתיבים שלו. אנחנו נשמח מאוד לסיים את המלחמה כמה שיותר מהר, אבל אנחנו מוכרחים לשחרר את כל שטחינו לפי החוק הבין לאומי בהתאם לקווי הגבול המקוריים משנת 1991".
הלוואה מישראל
אתה רואה סיכוי למו"מ עם רוסיה?
"כרגע, לדאבוני, לא. הם רוצים להרוג את כולנו. במצב הזה אתה מבין שאין מקום למו"מ כלל. מבחינתנו סיום המלחמה הוא סילוק הפולש הרוסי מאדמתנו והשגת מטריית הגנה גרעינית של נאט"ו שתימנע פלישה עתידית. באשר למשטר פוטין, סיום המלחמה לא מחייב את נפילתו. תזכור שסדאם חוסיין המשיך לשלוט בעיראק גם אחרי תבוסתו במלחמת המפרץ הראשונה, ועל אף כישלונה במלחמת קוריאה משפחת השלטון בקוריאה הצפונית שולטת עד היום, כך שאני לא רואה בהכרח קשר בין הדברים".
האם אתם מרוצים מעמדתה של מדינת ישראל?
"מאז פרוץ המלחמה אנחנו מדברים על קבלת סיוע הומניטרי מממשלת ישראל. זה חשוב כי זה גורם לנו להבין שאנחנו לא לבד במערכה הזאת, אלא שעם סיוע הומניטרי בלבד לא מנצחים במלחמות. אנחנו במלחמה אכזרית וכבר שישה חודשים אנחנו מדברים בפומבי על הצורך שלנו במערכת הגנה אווירית. העניין הזה חיוני עבורנו. הבטיחו למסור לנו אותו, ואנחנו עוד לא שם. במהלך ביקורו של שר החוץ כהן הוא הבטיח שישראל תספק 200 מיליון דולר בערבויות חוב לבניית מרפאות ומתקנים אזרחיים אחרים. אנחנו נשמח להשתמש בהלוואה הזאת לציוד הגנה ישראלי.
"מה שכן הובטח בשלב זה הוא פיתוח תוכנית פיילוט של מערכת התרעה חכמה המבוססת על טכנולוגיה שיש לישראל, שתאפשר לנו לדעת היכן הטילים יפגעו ובכך האוכלוסייה האזרחית שלנו תתמגן טוב יותר מפני פגיעתם, בשלב הראשון בקייב. דיברו גם על סיוע ומומחיות בתחום פירוק שדות המוקשים שהותירו אחריהם הרוסים בשטחים הכבושים. הממשלה בישראל טרם אישרה את התקציב החדש שלה ואנחנו מבינים את המגבלות הקיימות. בעיקר חשוב לנו מאוד לקבל מערכות הגנה אווירית מפני טילים. הן יכולות להציל הרבה מאוד חיי אדם ולהשפיע משמעותית על מהלך המלחמה".
אתה מדבר על מה שישראל יכולה לעזור לאוקראינה, אבל בינתיים בפורומים בין לאומיים אוקראינה מצביעה נגד ישראל בנושאים כמו פתיחת חקירה נגדה בבית הדין הבין לאומי בהאג. האם כך נוהגות ידידות?
"זה לא מדויק. ההצבעה שעליה אתה מדבר הייתה רק הצבעה טרומית שאין לה משמעות מעשית. השארנו את הדלת פתוחה. לאחר שהנשיא זלנסקי שוחח בנושא עם נתניהו הוא
הרס בכל פינה. הפצצה רוסית בחרקיב (צילום: שאטרסטוק)
הורה שבהצבעה הסופית והמכרעת אנחנו לא נצביע נגד האינטרסים הדיפלומטיים הישראליים, וכך אומנם עשינו".
מה מצב הקהילות היהודיות באוקראינה?
הקהילות היהודיות אצלנו מתפקדות ברמה מצוינת ומחזיקות מעמד במקומות כמו דנייפר, חרקוב וכמובן קייב. בעת ששר החוץ הישראלי ביקר בקייב הוא נפגש גם עם ראשי הקהילה היהודית ואלה ביקשו ממנו להגביר את התמיכה באוקראינה. אנחנו לא רואים בקהילה היהודית גוף נפרד. היהודים הם חלק בלתי נפרד מהאזרחים שלנו, חלק מהגיוון התרבותי של אוקראינה שנותן לנו כוח עמידה. עם זאת לא אכחד שיש לנו ציפיות מיוחדות מישראל שתעמוד לצידנו בעת הזאת. הנשיא שלנו זלנסקי, שכידוע לך הוא בעצמו ממוצא יהודי, לא מבין איך ישראל יכולה לעמוד מנגד למראה מה שקורה באוקראינה".
בעוד חצי שנה המוני יהודים ירצו להגיע לאומן. מה אתה יכול לומר להם?
"בשנה שעברה היה מבצע די רציני בשיתוף כוחות הביטחון של אוקראינה שאפשר לארח עד 30 אלף מתפללים, על אף המלחמה המשתוללת במדינה. אני לא רואה סיבה שלא נוכל לעשות זאת שוב בשנה הבאה. אני מקווה שעד ראש השנה הקרוב המלחמה כבר תהיה מאחורינו כך שהנושא לא יהיה עוד רלוונטי. אני באמת יוצא מכאן בקריאה למנהיגי היהדות האורתודוקסית לתמוך בנו בכל דרך אפשרית. אתם רואים שאנחנו עוזרים לכם בכל האפשרויות אפילו שהנסיבות קשות, ואנחנו מבקשים יחס חברי גם כלפי הצרכים שלנו".
מאזן ביניים אוקראיני: המרוויחים והמפסידים
הדבר עשוי להפתיע אבל במובנים מסוימים, למרות התבוסות הכואבות שרוסיה ספגה במרוצת השנה האחרונה, המנצח בקונפליקט עד כה הוא דווקא ולדימיר פוטין שמעמדו כדיקטטור נראה יציב מאי פעם.
אף שאיבד מאה אלף מחייליו (כפליים מכך לפי אומדנים אמריקאיים), ועל אף כל התפניות שאירעו בשדה הקרב הוא עדיין מצליח להחזיק עשרים אחוז משטח אוקראינה, לרסק את כלכלתה ולהפוך את המדינה כולה לגיא הריסות. נראה גם שהוא מצליח להחזיק את חצי האי קרים ואת הבסיס הימי בסבסטופול, שהיה היעד של המלחמה מלכתחילה. בתור בונוס הוא גם הצליח לרסק את האופוזיציה הפנימית בארצו.
לא מתכוון לוותר. זלנסקי (צילום: שאטרסטוק)
אשר לנאט"ו: המדינות החברות בברית הצפון אטלנטית התגייסו להדוף את תוקפנותו של פוטין ואף צירפו אליהן שתי מדינות חדשות, פינלנד ושבדיה. ההתחייבות של המדינות החברות להגדיל את הוצאות הביטחון שלהן לשני אחוז מהתל"ג עשויה אף היא להתממש, אף שבפועל רק תשע מתוך 29 המדינות עשו זאת עד כה, וארה"ב עדיין מממנת מכיסה יותר ממחצית מעלויות האבטחה ביבשת אירופה.
אחרי כל זה אין לנאט"ו אסטרטגיה ברורה כיצד לסיים את המלחמה באופן שיבטיח את גבולותיה מפני תוקפנות רוסית עתידית. האיום של פוטין בהפעלת נשק גרעיני מונע בעדה לחתור לניצחון מכריע באוקראינה. למעשה המדיניות האמריקאית של השנה האחרונה מצטיירת יותר כסדרה של אלתורים בהתאם לאילוצים הפוליטיים ולא כתוכנית עבודה סדורה.
בקיצור, מלחמה מתמשכת מיטיבה עם פוטין. לא עם המערב, לא עם אוקראינה ואפילו לא עם רוסיה עצמה: המלחמה החלישה את מעמדה של רוסיה בזירה העולמית והגבירה את תלותה בסין לביצור עתידה הכלכלי ואולי גם לאספקת נשק.
מי שעוד מרוויחה מכל זה היא סין שנהנית ממושב ביציע המכובדים שממנו היא יכולה לעקוב מקרוב וללמוד כיצד נראה עתיד המלחמה המודרנית, וכל זאת בלי צורך לירות אף ירייה או להקריב אף חייל או טייס סיני. התפקיד המכריע שממלאים כטמ"בים, ארטילריה מדויקת (כמו מערכת הימארס), נכסי חלל דוגמת מערכת התקשורת סטרלינק – הכול נחשף בדרכים שמאפשרות לבייג'ינג ללמוד המון ולתכנן באופן מיטיבי את פלישתה העתידית לטאיוואן.
