בזמן שהמחנה הלאומי מאותת לממשלה על חוסר שביעות רצון מתפקודה, דווקא המגזר החרדי משדר יציבות: רוב מכריע של מצביעיו תומך בקידום 'רפורמת לוין', גם אם הדיונים במשכן הנשיא ייקלעו למבוי סתום. בזירה הפרסונאלית, רה"מ נתניהו יכול להיות מרוצה: 58%(!) מקרב האוכלוסייה החרדית סבורים כי הוא מתפקד היטב * מנגד בכל הנוגע לחיים עצמם הציבור החרדי משדר דאגה גוברת ממצבו האישי והפיננסי: 49% סבורים שמדיניותה הכלכלית של הממשלה גרועה ביותר בעוד ש־34% נתנו תשובה דומה ביחסם לתחושת הביטחון האישי * דבר הסוקר
סקר מקיף של מכון דיירקט פולס עבור 'משפחה' קובע: 69% מהציבור החרדי תומכים ברפורמה המשפטית גם בלי שתושג פשרה
המדינה סוערת, מפולגת ושסועה. הרפורמה המשפטית הייתה הטריגר, אבל הקיטוב והשנאה בין המחנות זולגים לתחומים נוספים, כולל כאלו שהיו מאז ומתמיד בקונצנזוס כמו טקסי יום השואה ויום הזיכרון.
בכל החודשים האחרונים, מאז שפרצה סערת הרפורמה לחיינו, קולו של הציבור החרדי כמעט לא נשמע.
כעת, בפעם הראשונה מתאפשרת הצצה מרתקת לשיחות הסלון במגזר החרדי, בסקר מקיף ובלעדי שערכו שלמה פילבר וצוריאל שרון ממכון הסקרים 'דיירקט פולס' עבור עיתון 'משפחה'.
הסקר כלל שאלות רבות ומגוונות בנוגע לרפורמה המשפטית, תפקודה של הממשלה ויחס הציבור ליוקר המחיה ולמצב הביטחוני.
החרדים ומערכת המשפט
כצפוי, הנושא הראשון והחשוב ביותר נגע לרפורמה המשפטית. במיוחד לשאלה אם יש להעבירה גם ללא הסכמה: 68% מהמשיבים טענו שיש צורך להעביר אותה גם ללא הסכמה, לעומת 23% שתומכים ברפורמה אך רק בכפוף לכך שהיא תעבור בהסכמה.
מפילוח תת־מגזרי עולים הנתונים הבאים: מתוך הציבור החסידי 76% חושבים שאין צורך בהסכמה, לעומת 18% המצדדים בדעה ההפוכה.
68% מהליטאים ו־73% מקרב מצביעי 'יהדות התורה' סבורים שיש להעביר את הרפורמה ללא הסכמה, לעומת 62% מהציבור הספרדי ו־77% ממצביעי שס, אבל 27% מבני הציבור הליטאי, 25% מהס
פרדים, 23% ממצביעי יהדות התורה ו־20% מהשסניקים לא סבורים שיש צורך בהסכמה.
מקרב מצביעי המפלגות האחרות הנתונים שונים בצורה דרמטית: 40% סבורים שיש צורך בהסכמה רחבה, לעומת 8% שסבורים שיש להעביר את הרפורמה בכל מקרה.
שאלה חשובה שנגעה לעיסוק של נציגי הציבור החרדי ברפורמה המשפטית. השאלה הזו חשובה במיוחד על רקע העמידה מהצד של הנציגים החרדים, בהשוואה לדומיננטיות של הציונות הדתית והליכוד.
על פי נתוני הסקר 42% מהנשאלים סבורים שעל הנציגים החרדים לפעול בצורה אקטיבית להעברת החקיקה, לעומת 37% בלבד הסבורים שהם לא צריכים להתערב בנושא. 21% מהנשאלים סבורים שעל הנציגים החרדים לגלות אחריות ציבורית על איחוי השסע בעם.
מבין אלו שסבורים שהנציגים החרדים צריכים להיות אקטיביים יותר נמצאים 47% מהחסידים והספרדים לעומת 33% מהליטאים, 39% מקרב מצביעי יהדות התורה ו־57% ממצביעי שס. רק 8% מהנסקרים שהעניקו את קולם למפלגות אחרות סבורים שנציגים החרדים צריכים להיות אקטיביים יותר. לעומתם 46% ממצביעי יהדות התורה ו־21% בלבד ממצביעי שס סבורים שהנציגים החרדים לא צריכים להתערב. בדעה הזו מחזיקים גם 29% מאלו שהצביעו למפלגות אחרות, אבל 63% מהם סוברים שעל המפלגות החרדיות לגלות אחריות על איחוי השסע, לעומת 15% בלבד ממצביעי יהדות התורה ו22% ממצביעי שס שחושבים כך.
זה לא האיש, זה האישיו
שאלה נוספת שעליה השיבו משתתפי הסקר, נגעה לתפקודם של ראש הממשלה והמפלגות החרדיות.
מהנתונים עולה כי 33% מהמשיבים סבורים שנתניהו מתפקד טוב מאוד, לעומת 25% שחושבים שתפקודו עונה להגדרה של 'די טוב', בעוד ש־40% אינם שבעי רצון מתפקודו במידה כזאת או אחרת.
המעניין הוא שנתניהו זכה לציון הגבוה ביותר מקרב בוחרי שס: 45% מכלל מצביעי התנועה סבורים שהוא טוב מאוד, 26% סבורים שהוא די טוב, ורק 12% מאמינים שהוא לא טוב בכלל. בקרב תומכי 'יהדות התורה' אחוזי התמיכה נמוכים הרבה יותר: רק 31% סבורים שתפקודו טוב מאוד, לעומת 28% שמגדירים את תפקודו די טוב.
בקרב מצביעי המפלגות האחרות סבורים רק 6% שתפקודו טוב מאוד, לעומת 83% שחושבים שהוא מתפקד לא טוב בכלל.
ומה באשר לביצועיה של יהדות התורה? 31% מכלל המשיבים מגדירים אותם טובים מאוד, 32% די טוב, 19% לא כל כך טוב ו־12% לא טוב בכלל. ל־6% מכלל המשיבים אין עמדה.
מקרב מצביעי חב"ד וברסלב, מגזר ש'יהדות התורה' השקיעה בו רבות, 14% בלבד העניקו למפלגה את הציון הגבוה ביותר, 13% סבורים שתפקודה די טוב, לעומת 37% שאינם מרוצים במידה כזאת או אחרת.
מקרב מצביעי הסיעה 38% בלבד, פחות מחצי, סבורים שתפקודה של הסיעה הוא טוב מאוד, 33% סבורים שהוא די טוב, 19% שהוא לא כל כך טוב, ו־5% שהוא לא טוב בכלל. המעניין הוא שבקרב מצביעי שס הדעות לא זהות בעליל: 26% חושבים ש'יהדות התורה' מתפקדת טוב מאוד, 10% סבורים שהיא מתפקדת די טוב, ו־8% חושבים שהיא מתפקדת לא טוב בכלל.
ומה קורה עם האחות החרדית הספרדית? בקרב הנשאלים 37% מעניקים לשס את הציון טוב מאוד (בהשוואה ל־31% כאמור שקיבלה יהדות התורה בסקר) לעומת 32% שסבורים ששס מתפקדת די טוב. 15% מהנשאלים סבורים שהתפקוד של שס לא כל כך טוב, ו־12% סבורים שהיא מתפקדת לא טוב בכלל.
מצביעי שס נתנו יותר אמון במפלגה שלהם: 47% ממצביעי שס חושבים שהיא מתפקדת טוב מאוד, לעומת 38% בלבד מכלל הנשאלים הספרדים ומצביעי יהדות התורה, 32% מכלל בעלי התשובה ו29% מקהילות חב"ד וברסלב, שגם שם יש לשס לא מעט קולות.
מקרב אלו שלא הצביעו למפלגות חרדיות, שס מקבלת ציון יותר טוב מ'יהדות התורה': 63% סבורים שהיא מתפקדת לא טוב בלבד לעומת 70% שסבורים שיהדות התורה לא מתפקדת לא טוב. רק 2% מקרב אותם נשאלים סבורים ששס מתפקדת טוב מאוד, אחוז זהה ליהדות התורה.
כישלון החיים עצמם
את הציון הגרוע ביותר העניקו משתתפי הסקר של 'דיירקט פולס' לתפקודה של הממשלה, שעדיין לא מלאה שנה לכהונתה – במגוון נושאים: יוקר המחיה, הביטחון, הבריאות, הדיור, הרווחה
הדת והחינוך.
מקרב משתתפי הסקר 20% בלבד סבורים שהממשלה מתפקדת בצורה טובה מאוד ביוקר המחיה, 24% מעניקים לה ציון זהה בנושא הביטחוני, 11% בלבד בנושא הבריאות (לידיעתו של שר הבריאות הנכנס) ו־11% חושבים שהיא מתפקדת טוב מאוד בנושא הדיור. 15% מקרב הנשאלים סבורים שהממשלה טובה מאוד בחינוך, לעומת 7% שחושבים שהיא מתפקדת היטב בנושא רווחה ו־20% בלבד שנותנים לה את הציון טוב מאוד בנוגע לשירותי הדת.
וכעת שימו לב לנתון הבא: 40% מהמשתתפים סבורים שהממשלה לא טובה בשום תחום. למסקנה הזו הגיעו 81% מקרב אלו שהצביעו למפלגות לא חרדיות, לעומת 38% ממצביעי 'יהדות התורה' ו־32% ממצביעי שס. האכזבה מתפקודה של הממשלה מגיעה בעיקר מכיוונם של בעלי התשובה (52%) ו־39-38% מקרב בני הציבור החסידי, הליטאי והספרדי.
באשר לשאלה במה תפקוד הממשלה הוא גרוע מאוד ענו כמעט מחצית מהנשאלים (49%) שהיא נכשלה בנושא יוקר המחיה, 34% סבורים שהממשלה מתפקדת גרוע בנושא ביטחון, 8% טענו שהתפקוד גרוע מאוד בנושא הבריאות, 23% בנושא הדיור, לעומת 12% שסבורים שהממשלה תפקדת גרוע בנושא חינוך. 15% סבורים שתפקודה של הממשלה גרוע מאוד מבחינה דתית.
המעניין הוא שרק 6% מהנשאלים שהצביעו למפלגות אחרות סבורים שהממשלה מתפקדת גרוע בנושא דת, לעומת 17% מתומכי שס 15% ממצביעי יהדות התורה ו־4% בלבד ממצביעים שהם ב
עלי תשובה.
פגיעה ממשית בכיס
אחד הנתונים החשובים ביותר בסקר, שיהיה בסיס למחקרי עומק רבים גם בהמשך, נוגע לפגיעה הכלכלית ברמת החיים שנרשמה בשנה האחרונה במגוון תחומים, כמו קשיים בתש
לום המשכנתה, צמצום סל הקניות, צמצום ברכישת תרופות ונושא בריאות, צמצום בתרומות ונטילת הלוואות.
בשל חשיבות הנושא פילוח התשובות נערך בהתאם להשתייכות העדתית והפוליטית, מקום המגורים, גיל ומצב כלכלי.
הנתונים הללו מפתיעים בחומרתם: מקרב הנשאלים 57% חוו בשנה האחרונה קשיים בתשלום המשכנתה, 64% נאלצו לצמצם את סל הקניות, 9% לא הצליחו לרכוש תרופות או לרכוש שירותים רפואיים כראוי, 23% נאלצו לצמצם את התרומות שהם מעניקים ו־20% הזדקקו להלוואות צרכניות.
הקשיים הגדולים בהחזרי משכנתאות היו נחלתם של בני הציבור החסידי (65%) לעומת 57% מקרב חסידי חב"ד וברסלב, 47% מבעלי התשובה, 59% מהליטאים ו־46% מהספרדים
לעומת 38% ממצביעי מפלגות לא חרדיות.
בנושא הרגלי הקנייה, הפגיעה הקשה ביותר הייתה בציבור חסידי חב"ד וברסלב ש־76% ממנו צמצם השנה את סל הקניות לעומת 69% מהציבור הספרדי, 62% מהציבור הליטא
י ו־
58% מהציבור החסידי. בציבור הכללי צמצום סל הקניות עמד על 62% אחוזים, מעט פחות מציבור תומכי שס (66% ) ומצביעי יהדות התורה (63%).
את הירידה בתרומות מגלים בצורה המובהקת ביותר בציבור בעלי התשובה ש־32% מהם צמצמו את תרומותיהם לעומת 25% מהציבור החסידי, 18% מהציבור הליטאי ו־26% מהציבור הספרדי. מקרב חסידי ברסלב וחב"ד רק 18% נאלצו לנקוט בצעד הזה.
ומה באשר לנטילת הלוואות? רק 5% מבעלי התשובה בחרו 31% מהליטאים באפיק הזה להשלמת הכנסה, לעומת 29% מהחסידים ו־24% מהספרדים.
את הקשיים המשמעותיים ביותר בתשלומי המשכנתאות חוו בעיקר תושבי מודיעין עילית – 68%, לעומת 65% מתושבי בית שמש התקשו בתחום, במקום השלישי נמצאים תושבי בני ברק ש־64% מהם מתקשים לעמוד בהחזרי המשכנתה, לעומת 54% מדיירי ביתר עילית. באלעד התקשו בהחזרי המשכנתה רק 42% מכלל הנשאלים לעומת 41% מתושבי פתח תקווה.
את התרומות צמצמו בעיקר תושבי פתח תקווה שירדו בשליש מתרומותיהם. במקום השני נמצאת ירושלים (31), 21% מתושבי אלעד, 19% מתושבי בית שמש וביתר, 20% מדיירי בני ברק ו־17% מהירושלמים, לעומת 9% מתושבי מודיעין עילית, עיר האברכים.
מקרב הנזקקים להלוואות, הפתרון הזה דומיננטי בעיקר במודיעין עילית, שבה נזקקו 44% להשלמת הכנסה בצורה כזו, לעומת 37% בלבד מתושבי בית שמש, 26% מדיירי פתח תקווה, ו־21% מהירושלמ
ים. בבני ברק רק רבע מכלל התושבים נזקקו להלוואה לעומת 26% מהאלעדים.
ישראל יוסקוביץ
מדבר יהודית
והרי החדשות: עשרים ותשעה אחוז מכלל המגזר החרדי רואים את האש המלחכת ומבקשים לעצור. חלק מהם, עשרים ושלושה אחוז, רוצים רפורמה אך לא במחיר קרע בעם.
בעיניי, הם חשובים יותר מהשישה האחרים.
מדובר בציבור משמעותי, אלפים רבים, שמבינים היטב עד כמה הרחיקה הרשות השופטת לכת בהתערבותה בנושאים לא לה, וחרף זאת בוחרים קודם כל באחדות העם.
המחיר הסקטוריאלי ברור להם. 'חוק הגיוס', תקצוב מערכת החינוך, הקומה הכשרה ועוד. עם כל זה הם יסתדרו, לא עם מצב שבו מדינת היהודים תתפרק לתוך עצמה.
סלוגן אחד הקמפיינים של 'יהדות התורה' טען, כי ברגע האמת 'האחריות מחייבת'. רבים מקרב האוכלוסייה החרדית אמרו השבוע לסוקרי 'משפחה' ומכון 'דיירקט פולס', כי הא
חריות מחייבת גם לשמוע את הקולות העולים מציבורים אחרים.
אין צורך להסכים איתם. ממש לא. אבל כשליהודי אחר כואב, גם אם הוא טועה, ראוי להקשיב לו ולהתחשב בו.
ואם הנתונים הללו לא משקפים זאת, יעשו זאת 58% (!) מקרב כלל הנדגמים, שביקשו מהנציגות החרדית שלא להוסיף שמן למדורה ולהימנע מהשתתפות פעילה במחלוקת.
חלק מהם, עשרים ואחד אחוזים, אף מבקשים שתנקוט צעדים אקטיביים כדי לאחות את השסע בחברה הישראלית.
*
זאת איננה דמגוגיה.
סקרים אחרים טענו לאורך השנים כי המגזר החרדי מרוכז בענייניו וקשוב פחות למה שמתרחש מחוץ לשטעטל. הנתונים הללו מוכיחים דבר מדהים: אחרי כל התלאות שעברנו עם בג"ץ, על אף רדיפה מגמתי
ת, ארוכת שנים, נגד קודשי ישראל, רבים מאיתנו שמים את ערך האחדות בראש.
זה לא מובן מאליו. ספק גדול אם בציבורים אחרים שהיו נרדפים כמו שאנחנו נרדפנו, הנדגמים היו אומרים: נכון, יש לנו חשבון פתוח עם מערכת המשפט, ואף על פי כן, אנחנו מוותרים על ההזדמנות הנדירה לאתחל מחדש את יחסי הכוחות בין הרשות המחוקקת לשופטת. למה? כי אחינו מעבר לכביש חוששים לעתידם. החשש אול שגוי, אבל קיים.
כמו באירועים אחרים, הציבור החרדי שוב מוכיח שלפני כל מניע סקטוריאלי, הוא מדבר יהודית.
דרכיו דרכי נועם וכל נתיבותיו שלום.
אריה ארליך
מאה ימי חסר
בעולם הפוליטי מקובל לתת לממשלה נבחרת מאה ימי חסד, שבהם התקשורת והאופוזיציה נמנעות מביקורת. לזכותה של הממשלה המכהנת כיום ייאמר: היא לא זכתה אפילו ליום אחד של חסד. לחובתה ייאמר: היא זו שהתאמצה להפוך את מאה הימים הללו למאה ימים של חֶסֶר.
בניגוד לתקשורת ולשמאל שגייסו כוחות אדירים, מצביעי הממשלה הזו נתנו לה את מלוא הקרדיט.
לגודל האכזבה והחמיצות, שום דבר מהציפיות לא מומש.
אלא שלכל זאת הייתה סיבה: 'תנו לנו להעביר את הרפורמה המשפטית המורכבת', אמרו נציגי הממשלה, הציבור, הגון שכמותו, התרצה. הקרדיט ניתן במלואו. התוצאה: אין רפורמה משפטית, אין גם טיפול בחיים עצמם. ולמעשה, קשה מאוד למנות אפילו הישג אחד שהממשלה חתומה עליו עד כה לטובת האזרחים.
*
כעת תמו מאה ימי החסר. מאחורינו גל מחאות שכאן כדי להישאר, ימים לאומיים שהוכתמו בפרובוקציות, ואדמה חרוכה של קרדיט מבוזבז שבו לא קודם דבר. איזה בזבוז מנדטים משווע! איזו השמדת־ערך מצערת! לפנינו תקציב מדינה, וארבע שנים פחות מאה ימים, שבקלי־קלות יכולים להפוך למופע מביך שיסתיים בנפילת הממשלה, אם בשל כרסום הולך וגדל בתמיכה הציבורית בממשלה, ואם בשל הנטייה הידועה של הימין־שמימין־לימין להפעיל את מנגנוני ההשמדה העצמית המוכרים.
זוהי קריאה, ציפייה, תקווה ודרישה מהנציגים החרדיים בקואליציה: במרחב כללי של אובדן עשתונות ציבורי ופוליטי: הֶיוּ אתם המבוגרים האחראיים! במקום שבו ראש הממשלה נרדם בשמירה ושריו עושים הכל כדי להגדיל את התבערה – דִפקו אתם על השולחן וקראו להתעשתות מהירה!
סמנו את היעדים החשובים: טיפול ביוקר המחיה, הבאת תקציב מדינה שייטיב עם האזרחים, הסדרה שקטה והיסטורית של מעמד בני הישיבות בלי ליפול במלכודות הפופוליזם התקשורתי. דאגו לציבור האברכים, קדמו תעסוקה חרדית נבונה, תקנו את האפליה בשירות הציבורי. נסו להציל את המצב, כי כל הסימנים מראים שהדלת עומדת להיסגר, וממשלה כזו לא תיבחר עוד בעשור הקרוב.
אל תצפו למאה ימי חסד נוספים, כי אז אתם עלולים למצוא את עצמכם ללא קואליציה וללא תומכים. ולוואי שהמיית הלב הציבורית הזו – שבאה לידי ביטוי מדאיג בסקר זה – תיפול על אוזניים קשובות. לכך נבחרתם, שרים וח"כים חרדיים יקרים. הפסיקו לאכזב אותנו.
