ראש ישיבת 'תל ציון' הגאון הרב אמיתי פויכטוונגר במסר נוקב ומהדהד על ההתמודדות של עולם התורה בצל הגזרות, על אתגרי השעה והתפקיד של עולם התורה בקירוב רחוקים | "אין לנו אפשרות לוותר", הוא אומר בריאיון מיוחד ל'משפחה'
צילום: אלחנן קוטלר
"אנחנו משלמים מחירים כבדים אבל אין לנו האפשרות לוותר על האמת הקיומית שלנו, על הערכים, על האחריות על עם ישראל. הכוח של עם ישראל לא בנוי מהצבא אלא מהחיבור לאור של אלוקים, לתורה הקדושה", אומר השבוע ל'משפחה' הגאון הרב אמיתי פויכטוונגר, ראש ישיבת 'תל ציון', בשיחת סיכום אחרי עצרת הרבבות.
"בפרשת בחוקותי כתוב 'אם בחוקותי תלכו' – שתהיו עמלים בתורה, ואז 'ונתתי שלום בארץ… וחרב לא תעבור בארצכם'. חז"ל אומרים על הפסוק 'עומדות היו רגלינו בשערייך ירושלים' שבזכות שערי ירושלים שעסקו בהם בתורה רגלינו היו עומדות במלחמה. כי החיבור לתורה ולנותן התורה הוא הכוח האמיתי של עם ישראל והוא בלבד הערובה לביטחון ולניצחון. אין לנו יכולת אחרת. אם נתכחש לכך, אנחנו מתכחשים לאמת שלנו ופוגעים בעם ישראל.
"זו הסיבה שמבחינתו אין בכלל דיון על גיוס בחורי הישיבות. אנחנו חייבים שתהיה מספיק תורה בעם ישראל, בפרט אם יש בעם ציבורים שבהם יש ריחוק מתורה".
לא בחיל ולא בכוח
כמי שזכה להעמיד אלפים רבים של תלמידים ולבנות את עולמם הרוחני, ראש הישיבה יודע היטב עם מה הם מתמודדים. ליבו כואב על הפגיעה בלומדי התורה, על המעצרים, על הפגיעה הכלכלית באברכים, ודווקא מתוך הכאב הזה, מתוך מצוקות השעה, הוא מבקש לחזק, לרומם ולהרים את קרנם.
"צריך להעריץ ולהעריך את מי שנושא בגאון את התפקיד של 'בן תורה'", מחדד הגר"א פויכטוונגר. "זהו תפקיד קשה. הגם שיש הרבה אושר וסיפוק עילאי בעולמה של תורה, הלימוד דורש הקרבה, מסירות, ויתור, המון התמודדויות השכם והערב.
"מי שעושה זאת הם נערים בני 13 ואילך. בחורים ואברכים שמקריבים, מתאמצים ומוותרים על נוחות, כסף וקריירה למען עם ישראל. הם וכולנו מאמינים ויודעים שלא בחיל ולא בכוח כי אם ברוחי אמר ה'.
"'אין המלך נושע ברוב חיל'… האמת האלוקית הפשוטה שאותה קיבלנו במסורת ברורה אומרת שככל שנחזק את כוח התורה כך נגביר את השמירה על ארץ ישראל".
הציבור החילוני בשל להבין את האמת הזו?
"יש ויש. יש אנשים שפתוחים להבין עוד מישהו ומשהו חוץ מעצמם ודעתם, יש אנשים כנים ויש גם רבים וטובים שנאמנים למסורת.
"אפשר להוכיח שחור על גבי לבן שהדברים נכונים. האמת הזו כתובה גם בתורה שבכתב וגם בתורה שבעל פה. כשיהושע הולך לכבוש את הארץ, בפרק הראשון, לפני כיבוש הארץ, כתוב 'לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה כי אז תצליח את דרכך'. זה הציווי שהקב"ה מדגיש ליהושע ערב מלחמת כיבוש הארץ וחוזר עליו עוד ועוד.
"גם בתנ"ך, גם בתורה שבעל פה, בהמון גמרות וגם במסורת בעל פה, איש מפי איש, האמת האלוקית שאותה קיבלנו מוכיחה שלא יעזור צבא גדול אלא ההפך, זאת בעיה כשסומכים על הכוח.
"במלחמה האחרונה ראינו בבירור שלא עזרו חומות הגנה ומערכות מודיעין, שב"כ וחיל אוויר למנוע את האסון הנורא. אבל כשהקב"ה רצה, גם סוריה וגם האויבים מלבנון נפלו והתרסקו בתוך פרק זמן קצר מאוד.
"יש כאן שלוש התייחסויות שונות לשלושה ציבורים שונים. אנחנו מלאים הערכה ותודות אין קץ לקדושים שמוסרים נפש כדי להילחם ולהגן על יושבי ארץ הקודש; אנחנו מלאים בוז למנהיגים או פקידים שאין להם שום הבנת עומק ושום ידע במהלך ההנהגה הפלאית של עם ישראל והם יקבעו ויטילו סנקציות על מי שמוסר נפש למען החוסן הרוחני והפנימי של עם ישראל; ואנחנו מלאים רחמים על ציבורים גדולים של אנשים תמימים שנופלים בפח של הפילוג הקטרוג והביזוי של אחיהם שאוהבים אותם ושואפים לטובתם – עולם התורה ובני הישיבות.
"ברור שחלק גדול מהשיח הציבורי ניזון מאנשים שבכלל מעוניינים להפיל את הממשלה בכל מחיר ולשים חיץ בין מפלגת השלטון למפלגות החרדיות. מבחינתם, 'סרבנות' היא בסדר אם היא משרתת את המטרות הנכונות, ואילו 'השתמטות' היא אסון לאומי.
"מבחינתנו אין אפילו השתמטות, יש התגייסות עמוקה ועוצמתית לחזית האמיתית, שהיא החזית הרוחנית".
תפילה ואמירה ברורה
מה הלך הרוח בישיבה שלכם על רקע המעצרים?
"לא נתקלתי בבחורים שחוששים מכלא צבאי. באופן כללי הם לא לוקחים ללב את המצב, זה לא מאיים ולא מתחיל לגרום לשום היסוס בצדקת הדרך.
"בחורים מבינים שקידשו נגדם מלחמה, אבל האמת יותר חזקה. נראה שכיום בחורים יותר ויותר מבינים שהם בישיבה לא בגלל שזה נוח אלא כי יש כאן תפקיד, ייעוד ושליחות.
"לעצרת היו שתי מטרות עיקריות: יותר ממיליון איש לא יוצאים סתם לרחוב העיר. ראשית יש כאן אמירה של כלל הציבור התורני, שמבחינתנו בני הישיבות הם ציפור הנפש ממש. סנקציות לא יכולות לפעול כלום, גם לא תעמולה והשמצות, אנחנו מאוחדים לגמרי סביב התורה וכוחה.
"זה לא קשור לקבוצה כלשהי או לזרם מסוים. התורה בטהרתה מאחדת את כל הקבוצות האפשריות בעם ישראל. אנחנו מוכנים למסור נפש לגמרי על התורה ומקומות לימודה, זה חזק יותר מכל דבר אחר.
"המטרה השנייה הייתה תפילה. כולנו נשאנו עיניים למרום ותלינו את ביטחוננו בבורא עולם, מי שנתן לנו את התורה ולימד אותנו שהיא ההגנה הכי אמיתית הוא יגן על עולם התורה גם הלאה.
"ברור שמי שפוגע בלומדי התורה מתחיל בראש ובראשונה עם נותן התורה והמצווה עליה, ובכך הוא חופר לעצמו בור עמוק מאוד…"
ושוב מבקש ראש הישיבה להתייחס לציבור הגדול שלא מבין עדיין את ערכה של תורה.
"אני סבור שמי שרוצה להבין הבין, ומי שלא, גם קריעת ים סוף לא תעזור לו. במעמד הנפלא הזה ראו כולם שההחלטה לא להתגייס אינה של רב פלוני או חצר כזו או אחרת אלא של כלל הציבור החרדי, שמאוחד כולו סביב כל גדולי וצדיקי הדור".
אולי המצב הזה עשה טוב לעולם הישיבות וכינס לבית המדרש גם את אלו שפזלו קצת החוצה?
"לי אין מדד מהי מידת ההשפעה. לא ראיתי בישיבה אצלנו חיזוק מיוחד דווקא בצל הגזרות. לדעתי ההתמודדות של בחורי ישיבות כל כך מורכבת וקשה, הם מתמודדים עם כל כך הרבה ניסיונות כדי להיות נטוע בבית המדרש ולהתחבר חזק יותר, מבית ומחוץ, כך שעוד התמודדות חיצונית אחת לא באמת משפיעה".
באג בהסברה
רבים מבני הציבור החרדי מרגישים שהנציגים החרדים כשלו במאבק על חוק הגיוס. מה דעתו של ראש הישיבה בנושא?
"אין לי שום הבנה בזה, אני מאמין שמבחינה פוליטית הם עשו כל מה שיכלו, ובכל מקרה בורא עולם מנהיג את עולם התורה שהוא בבת עינו. אני מאמין שיש עוד הרבה מקום להסברה טובה לכלל הציבורים בארץ, ייתכן שהמגרש הזה ננטש מעט, ההסברה. אולי זה גדול עליהם, אולי מרגישים שאין עם מי לדבר, אבל אין חולק שיש כאן נושא שאפשר לעשות יותר.
"ואגב, הכישלון ההסברתי הזה פגע מאוד בקשר של יהדות התפוצות לעולם התורה, שהרי גם הם ניזונים מהשיח הכללי כאן בארץ. בתקופה הראשונה של המלחמה ראינו שיהודים רבים שתרמו בעבר לישיבות שפכו ים של כסף על מיזמים ביטחוניים, ובשלב כלשהו אפילו פיתחו מרירות מסוימת כלפי בחורי ישיבות.
"אי אפשר להשאיר את המגרש ההסברתי ריק. אנחנו חייבים להסביר לכל היהודים בארץ ובעולם שרק התורה מגנא ומצלא. אני חושב שהנושא הזה הוא קריטי, הרבה יותר חשוב מהפגנות ומעשים אחרים.
"בחורי הישיבות חייבים לקבל הסברה מסודרת על גודל התפקיד והאחריות שרובצת עליהם ובמקביל גם הציבור החילוני חייב לדעת שהפטור של בחורי ישיבות מגיוס מקורו במסורת עתיקה בת אלפי שנים ולא בהחלטה בת שבעים שנה".
אנחנו עדים בשנתיים האחרונות להתקרבות של יהודים רבים לאמונה ולמצוות. איך ראש הישיבה רואה את התופעה?
"כל דור והתשובה שלו. אלו מהלכים אלוקיים ודרכים של הקב"ה להחזיר אליו את בניו. הדור של הרב אורי זוהר זצ"ל הוא לא הדור שלנו. אנחנו לא יודעים באילו ניסיונות הם מתמודדים, ואין לדעת אם החילוני שרק שומר שבת או זה שמקפיד על ציצית ולא חובש כיפה יעצור כאן או ימשיך להתקדם הלאה".
מה התפקיד שלנו כציבור חרדי לנוכח התופעה הזו?
"אכן, גדולי ישראל אמרו כבר לפני שנים שכל אדם צריך לתת מעשר מזמנו לקרב יהודי, אם לא חומש. דווקא בישיבה שלנו אנחנו מדברים רבות על הנושא הזו.
"השליחות של בני הישיבות לא מצטמצמת רק בהגנה על עם ישראל בעצם לימוד התורה. השליחות של כל בן תורה היא להביא את האור של התורה והמצוות לכולם, בבחינת 'יורו משפטיך ליעקב', כמו שאומר הרמב"ם בסוף שמיטה ויובל.
"כמובן, בחורי ישיבות צריכים לשבת וללמוד. אין זה מתפקידם לצאת למסעות הסברה. גם רופא לא יוצא להציל חיים כשהוא בשלב הלימודים, אבל זו צריכה להיות המטרה: לבנות את עצמם כדי שיוכלו גם להאיר לאחרים. ככל שבחור ישיבה מחזק את עצמו בבהירות האמונה, בחיבור לתורה, באהבת השם ועבודתו, הוא יוכל להקרין מאורו על אחרים.
"אצלנו בישיבה מדגישים מאוד את הנושא הזה, משקיעים בו, ורואים פירות. בחורים מתחברים יותר לקב"ה וללימוד התורה, מקבלים חשק להפיץ את דבר השם, להאיר מהאור שיש להם החוצה. מי שטועם משהו מתוק חפץ להטעים את המתיקות הזו הלאה, להאהיב שם שמיים על הבריות, כמו שעשה אברהם אבינו".
חיבור מתוך אהבה
ודווקא הנקודה הזו היא יסוד משנתו החינוכית של הגאון הרב אמיתי פויכטוונגר וסוד הצלחתה של הישיבה שהוא עומד בראשה. "כשהקמנו את הישיבה לפני חמש שנים", הוא אומר, "החלטתי להשקיע במיוחד בנושא הזה, מתוך תחושה של שליחות. בחורי ישיבות הם דור העתיד של עם ישראל. ככל שהדור הזה יהיה בנוי ומחובר יותר ובהיר יותר בדרך שלו כך הוא יעביר אותה הלאה, ככל שבחורים יאהבו יותר את התורה הם יחברו אליה את כלל ישראל".
איך עושים זאת הלכה למעשה?
"זה מכלול שלם של פיתוח ההנאה בהבנת אור התורה והאהבה אל חוכמתה.
"יש בישיבה סדר מיוחד של 'ידיעת השם'. לומדים בסדר הזה את נושא האמונה, יסודות עבודת השם, מוסר והשקפה בקבוצות, כאשר כל קבוצה בוחרת איזה ספר מוסר או השקפה ללמוד.
"במקביל, יש לבחורים הזדמנות להתמסר יותר לאהוב את השבת, את החגים, את התפילה ואת עסק התורה בעיון ובבקיאות, מתוך שמחה, אהבה ואפילו מתוך שירה וניגונים.
"הרבה בחורים חווים את המתנה הזו, שהמצוות הן לא רק לצאת ידי חובה אלא הייעוד של החיים והאושר של החיים. התוצאה היא שבצורה כזו הבחורים מתחברים הרבה יותר לתורה ולעבודת השם; זאת ישיבה של חיבור לבורא עולם וקרבת אלוקים.
"אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שהרבה מאוד משברים שעוברים על בחורי ישיבות נגרמים מכך שבחורים מעצם טבעם רוצים ליהנות ולשמוח. כאשר מספקים להם הנאה מתורה וקדושה, הם לא צריכים לחפש נתיבים אחרים של אושר מדומה וחולף".
ובחזרה למציאות הקשה של גזרות ורדיפות נגד עולם התורה. ראש ישיבת 'תל ציון' לא מתייאש לרגע. "הקדוש ברוך הוא", הוא אומר, "מנהל את העולם. הגזרה הזו היא לא תוצאה של התנהלות היועצת המשפטית לממשלה או בג"ץ אלא תוכנית אלוקית. אף אחד לא יכול להרע לעולם התורה, וזו אמת ברורה.
"אי אפשר לדעת. אולי הקב"ה רוצה לבחון ולנסות אותנו, לגרום לנו להתחזק, להתחבר למה שאנחנו עושים. ואין ספק שכאשר בני התורה, לגיונו של מלך, יבינו את גודל השעה ואת עוצמת האחריות, כל עם ישראל ירוויח מכך".
