בהסכם גג שנחתם לפני שמונה שנים באשדוד נקבע קידומם של 17 מתחמי בנייה שחלקם יועדו לציבור החרדי בעיר | אך בעוד מתחמים שמיועדים לציבורים אחרים כבר נבנים או מאושרים סופית, אף פרויקט לחרדים עדיין לא התקדם | פעילי ציבור בעיר טוענים: זו בירוקרטיה מכוונת | נציגי הציבור החרדי משיבים: "יש תוכניות בקנה" | והאם פרויקט אלתא אכן מתקדם? | כך נראה עתיד הדיור החרדי באשדוד
אפילו בישראל שבה הניתוק המוחלט בין ההכרזות הפומביות לבין המציאות התכנונית, הפך לסמל הבירוקרטיה, המצב באשדוד גורם להרמת גבה. אי שם בשנת 2017 נחתם הסכם גג ממשלתי עם העירייה והוכרז באופן רשמי על קיום 17 מתחמי בינוי עירוניים באשדוד. במספרים: 30 אלף יחידות דיור. אלפי יחידות מהן, והן המעניינות את קוראי 'משפחה', יועדו לציבור החרדי. מי שהסתובב אז באשדוד, דיבר על כרבע מהן. 7,500 יח"ד.
שמונה שנים חלפו אך אף מתחם משמעותי לבינוי עבור המגזר החרדי לא יצא מהמגירה התכנונית, מלבד כמה פרויקטים של התחדשות עירונית. אפילו שרי השיכון החרדיים שכיהנו במשרד במהלך השנים האלה, למעט תקופה קצרה שבה שימש אלקין בתפקיד, לא הועילו.
"זאב אלקין, שכיהן כשר שיכון תקופה קצרה יחסית, דווקא הצליח לקדם פרויקטים לבינוי באשדוד, לפי דרישת ציבור בוחריו שנמנה עם המגזר הרוסי", אומר לנו פעיל הציבור יעקב ש' (שמו שונה עקב קשריו הרבים במסדרונות העירייה). כדוגמה יעקב מצביע על פרויקט ברובע י"ג שכבר נמצא בתנופת בנייה, שחברת 'דונה דום' שזכתה במכרז 'דירה להשכיר' מבצעת, עם 440 יח"ד לשכירות ארוכת טווח של 20 שנה. וזו, לדבריו, דוגמה על קצה המזלג.
מדוע השרים החרדיים לא השכילו לקדם פתרונות לציבור החרדי? התשובה, כך אומרים לנו מספר פעילי ציבור שעימם שוחחנו, טמונה באינטרסים קצרי טווח. "לפעמים מתוך רצון להביא הישגים מהירים לקהל הבוחרים, הנציגים החרדיים, הארציים ובעיקר המקומיים, מעדיפים לקבל תקציבים מידיים ונרתעים מניהול מאבק ארוך טווח על שינוי המציאות הדמוגרפית והתכנונית".
בהירות נוספת במשפטים הללו נקבל רק בהמשך. סבלנות.
הגענו עד הלום
לפני הכל, דוגמאות מעשיות. גורמים העוסקים בנדל"ן בעיר מציגים בפנינו את מתחם 'עד הלום' הסמוך לרובע ט' בואכה רובע ז' החרדי. זהו מתחם שעבר את כל השלבים התכנוניים הנדרשים: קיימים כבר אישורי משרד הביטחון (בגלל מפעל אלתא הסמוך), תב"ע מפורטת ומאושרת, זכויות הבנייה מאפשרות הקמה של 680 יחידות דיור ויש אפילו חותמת מהוועדה הארצית למתחמים מועדפים.
המתחם נמצא במצב שבמינוח הביורוקרטי נקרא "מוכן לביצוע", כלומר כל הנדרש הוא החלטה מנהלית לקדם את הפרויקט. אולם הם מצביעים על המצב האבסורדי: "הגורמים התכנוניים בעיר בחרו שלא לקדם את הפרויקט, למרות שבמקביל אושרו פרויקטים דומים בסביבה הגאוגרפית הקרובה עבור אוכלוסיות אחרות".
המקרה של מתחם ההתחדשות בפאתי רובע ג' בואכה רובע ב', המכונה "מתחם בית המשפט", מעלה שאלות רבות על אופן ההתנהלות של הנציגות החרדית בעיר. המתחם, הסמוך בצמידות דופן לקריית פוניבז'-הרב אברמסקי, היה אמור להיות מיועד, באופן טבעי, לאכלס תושבים חרדיים. התוכנית, שנושאת את הכותרת "תוכנית 603-0625590, התחדשות עירונית ברובע ב', מתחם בית המשפט" ואושרה לאחרונה ממש, ב־17.8.2025, ממוקמת ברובע ב' בעיר אשדוד בין הרחובות מורדי הגטאות מצפון, בני ברית ממזרח והנשיא ויצמן ממערב, על שטח שצ"פ מאושר, שבמרכזו קיים בית המשפט.
"עיריית אשדוד בשיתוף עם משרד הבינוי והשיכון מבקשים להוסיף 446 יח"ד, מסחר, תעסוקה, מעונות וגני ילדים בחלק הצפוני של הפארק הקיים, לאורך רחוב מורדי הגטאות… תוספת המגורים מוצעת בבנייה מגוונת, הכוללת מגדלים ובנייה מרקמית. מתוך סך יחידות הדיור המוצעות בתוכנית 15% תהיינה דירות להשכרה", נכתב בפרטי התוכנית.
וראו זה פלא, מציינים גורמים המעורים בענף הנדל"ן באשדוד: "כל עוד התוכנית עסקה באפשרות של תושבים חרדיים שיתגוררו במתחם, הוועדה המקומית דחתה שוב ושוב את אישורה. ומה קרה בסוף? אושרו בניינים של תשע עד 25 קומות, שרובם גבוהים. מה זה אומר? שהחרדים לא יבואו להתגורר במגדלים, ועוד מתחם שיכול היה להתחרד, כמו רובעים רבים סמוכים להתיישבות החרדית באשדוד, נחסם".
יפונה או שיחלפו עוד שנים רבות? עבודות ב'אלתא' | צילום: באדיבות המצלם
תוכנית הכתמים
במקביל מקדמת העירייה, באופן רשמי לפחות, את מתחם 'קריית חלוצים', שחלקו מיועד לציבור החרדי. "אלא שהמתחם, שתוכנן במקור ל־7,500 יחידות דיור, צומצם תחילה ל־2,500 יחידות בתירוץ של 'בואו נתמקד קודם בקידום שלב ראשון ואחר כך נראה הלאה', ולבסוף, כרגיל באשדוד, התאיין כליל תחת מעטה של 'דיונים ציבוריים מורחבים'", אומר לנו מנחם, מתווך ותיק בעיר.
לדבריו "שיטת הפעולה הייתה הושבת שולחן עגול של כל הגורמים התכנוניים והתשתיתיים ל'תוכנית כתמים' – תהליך תכנוני חשוב שבו כל הגורמים הרלוונטיים מכינים מפות צבעוניות עם 'כתמים' המייצגים שימושי קרקע עתידיים.
"זה אולי חשוב", הוא אומר, "אבל זה נועד להצגת מראית עין של פעילות נמרצת והימנעות מקבלת החלטות מחייבות. המנגנון פשוט ויעיל: מקיימים שולחנות עגולים, מפרסמים הודעות לעיתונות על שיתוף ציבור חסר תקדים בלי לקבל החלטה אחת על תחילת ביצוע".
ובקיצור, שום דבר ממשי לא באמת מתקדם. או שמתקדם, אך לאט מדי, בזמן שמתחמים אחרים יוצאים לדרך.
אלתא? תוכנית חלומית
לסיום, זוכרים את הכרזתו של שר השיכון היוצא יצחק גולדקנופף, עם מנכ"ל רמ"י ינקי קווינט על פרויקט פינוי מפעל אלתא ויצירת 70,000 יחידות דיור חדשות באשדוד? היא נתפסה כבשורה מופלאה, הרבה מעבר להסכם הגג הממשלתי שכלל כזכור 30 אלף יח"ד במתחמי בינוי שונים, וההצהרות דיברו על מספר דירות רב שייועדו למגזר החרדי. למעשה, בהיקף כזה, גם אם רק רבע מהפרויקט יוקצה למגזר החרדי, יהיה בו פתרון למצוקת הדיור החרדית בעיר.
אך בדיקת 'משפחה' מגלה כי דיבורים לחוד ומעשים בשטח לחוד. אלתא מקדמת בימים אלו ממש הקמת חניון ענק נוסף בשטח שנמצא סמוך לבית העלמין, מכוחו של צו חניה המאפשר לה שימוש במגרש ריק עבור חניה. "חשוב להבין", אומר לנו גורם תכנוני בכיר, "זה הליך שלא היה יוצא לפועל לו היה מדובר בשימוש זמני, מאחר שנדרש להפקיע את השטח מאזרחים שחכרו מרמ"י את המגרשים, שעליהם הם מגדלים פירות הדר. הליך של כריתת עצי פרי בהיקף נרחב שכזה מלמד ש'אלתא' כאן כדאי להישאר עוד זמן רב", הוא חותם.
אולם מה יכולת ההיתכנות של פרויקט אדיר ממדים שכזה לעבור מהצהרות לשלבים מעשיים? "אם השלטון המקומי לא מצליח, או לא רוצה, לקדם לחרדים פרויקט של 680 יחידות דיור במתחם 'עד הלום' במשך שבע–שמונה שנים, או עוד אלפי יח"ד בודדות אחרות במתחמים אחרים בעיר, איך הוא יתמודד עם פרויקט של 70,000 יחידות דיור? הרי מספיק שרבע מהן (17,500 יח"ד) יוקצו לחרדים, והרוב החילוני בעיר יתערער במוקדם או במאוחר", אומר מתווך הנדל"ן.
וכאן המרואיינים פורסים את הטענה, שלדבריהם ייתכן שהיא שעומדת מאחורי הסחבת בהיתרי הבנייה לחרדים בכל מתחמי הבינוי בעיר.
אריתמטיקה סבוכה
כדי להבין על מה הוא מדבר המתווך שולח אותנו להביט על הנתונים. "הנתונים הדמוגרפיים באשדוד מאתגרים את השלטון המקומי הוותיק. אגודת ישראל על פלגיה השונים (יהדות התורה, אשדוד התורנית) ושס מחזיקות כיום ב־38% מכלל הקולות העירוניים – אחוז המציב את המגזר החרדי כגורם מכריע בכל מערכת בחירות מקומית. ד"ר יחיאל לסרי, שנמצא כבר 17 שנים על כס ראשות העיר, יודע שעם עוד קצת גידול, ב־41% או ב־42% של בעלי זכות הבחירה, החרדים יוכלו לחולל מהפך ואולי אף להציב מועמד חרדי לראשות העיר".
הווי אומר, שלושה–חמישה אחוזים בלבד מפרידים בין המשך השלטון של דמות מהמגזר הכללי בעיר לבין העברת לשכת ראש העיר לידיים חרדיות. "אלה הם אחוזים בודדים, שיכולים להיות תוצר של מתחם בינוי אחד גדול או שניים בינוניים שייועדו לציבור החרדי. מתחם גדול אחד או שניים", מצטרף גם יעקב ש' לטענה, "יוסיפו מספיק משפחות צעירות שישנו את המאזן".
הטענה ששמענו בכמה ורסיות, מכמה גורמים בעיר, מתחדדת. "יותר קל לנציגות העירונית לקבל תקציבים למוסדות, הקצאות לפעילויות קהילתיות, תמיכה באירועי תרבות, ואפילו סלילת דרך כשצריך במשרדי ממשלה למען מוסדות החינוך, תמורת נאמנות פוליטית בלבד. אבל במקביל, הרכיב המהותי ביותר של גידול קהילתי, דיור לזוגות צעירים, נשאר תלוי ועומד. זו שיטה מעולה שמבטיחה שהציבור החרדי בעיר לא יגדל מעבר לנקודת השליטה", אומרים לנו באשדוד.
"מקדמים תוכניות ייעודיות"
ומה אומרים הנציגים החרדיים או אנשי השלטון המקומי על מכלול הטענות? פנינו לעיריית אשדוד ולעומד בראשה ד"ר יחיאל לסרי, כמו גם ליו”ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה באשדוד גבי כנפו, וכן לסגן ראש העיר מטעם יהדות התורה –אגודת ישראל יחיאל וינגרטן, המשמש גם מ”מ יו”ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, אך הם בחרו שלא להגיב לטענות העולות מהכתבה.
מ"מ ראה"ע ויו"ר שס המקומית אבי אמסלם מסר בתגובה לפניית 'משפחה': “באשדוד נבנות בימים אלה ממש אלפי יחידות דיור, חלקן במסגרת פרויקט מחיר למשתכן של משרד השיכון, וחלקן במסגרת הסכם הגג שנחתם בשנת 2017, כאשר רבים מהזוכים ורוכשי הדירות הינם בני הציבור החרדי, תושבי העיר ושאינם.
"כאמור, בשנים האחרונות תוכננו ונבנו אלפי יח"ד לציבור החרדי בכלל רובעי העיר, לרבות הרבעים החרדיים שבהם נבנו בניינים חדשים רבים ואושרו עשרות פרויקטים של תמ"א 38, שהוסיפו מאות יח"ד למגזר החרדי ברבעים החרדים הודות לתמיכתו ודחיפתו של ראש העיר ד"ר יחיאל לסרי.
"כמו כן במסגרת הסכם הגג שהובא ע"י יו"ר תנועת שס הרב אריה דרעי, עתידה להיבנות שכונת קריית חלוצים שתיועד לבני הציבור החרדי וייבנו בה אלפי יח"ד נוספות.
"כמי שנולד וגדל בעיר ומכיר את התפתחותה והתרחבותה, בפרט במגזר החרדי", מציין אמסלם, "אני קובע כי הגידול והריבוי שקיימים בעיר בשנים האחרונות לא היו מעולם, רובעים שלמים הפכו לחרדים, בין היתר ניתן למנות את רובעים ג', ו' וח'.
"במקביל, במסגרת אלפי היחידות שנבנות בעיר, מקדם ראש העיר ד"ר יחיאל לסרי פתרונות נוספים, בהם העברתו של מתחם אלתא בפאתי רובע ג', שייתן גם כן מענה לציבור החרדי.
"יחד עם זאת, הייתי מאוד שמח שכלל הגורמים החרדיים יצטרפו למאמצים שלנו למען עתיד בנינו ופיתוח העיר".
ואילו מטעם חבר מועצת העיר מטעם אשדוד התורנית, יהושע טננהויז נמסר:
"התמניתי כחבר בוועדה המקומית רק בקדנציה הנוכחית. בקדנציה הקודמת, נכנסתי למועצה באמצע הקדנציה ולא עסקתי בכך כלל, על אף שאת הסכמי הגג חתמו בתחילת הקדנציה הקודמת.
"הפעם, כחלק מהמו"מ הקואליציוני עם ראש העיר מר יחיאל לסרי, ומ"מ יו"ר הוועדה גבי כנפו דרשנו הקצאת דירות ותוכניות למגזר החרדי ואכן קיבלנו הבטחה לקידום קריית חלוצים. את תוכנית עד הלום ביקש ראש העיר שנשאיר כהישג של תנועת שס.
"משכך, אכן החלו לקדם את התוכניות של קריית חלוצים, הנמצאות בתהליכי אישורים במשרד השיכון והוועדה המחוזית. ראש העיר אף הציג בפגישה עם הרב פרוש והרב אייכלר וסיעתנו מסמך עקרונות שהתחילו לעבוד עליו בוועדה המחוזית לטובת קידום פרויקט קריית חלוצים. אנו תקווה שאכן הוא יקודם לטובת המגזר החרדי.
"גם את תוכניות מתחם עד הלום החלו לאחרונה לקדם לטובת הקצאת שכונה מעורבת לכלל המגזר החרדי.
"לגבי מתחם בית המשפט, ככל הידוע לי המתחם תוכנן כולו למגזר הכללי בהתחשב בכך שהאחוזים שהעירייה רצתה להקצות ביחס למגזר החרדי בעיר, יקבלו מענה עבורם בקריית חלוצים ובעד הלום, והנציגות בעבר ויתרה עליו לטובת מקומות אחרים שציינתי.
"אנחנו מוכנים לשתף פעולה יחד – גם עם המתנגדים לנו – לטובת הגדלת והרחבת הבנייה בעיר לטובת המגזר החרדי, שיתווספו לשכונות המתחרדות ברבעים ג', ו' וח'. הגיע הזמן, ואשריכם שאתם עוסקים בכך".
