משכך כאבים ורפלקסולוגיה? כימו עם דיקור סיני? אורתופד וגם מסז'יסט? סי-טי וחשיבה חיובית? אם הצמדים האלה נשמעים לכם שילוב מופרך, בערך כמו לראיין רופאים קונבנציונליים לכתבה על רפואה משלימה, אות הוא כי טרם שמעתם על הבשורה החדשה בעולם הרפואה: רפואה אינטגרטיבית | רופאים שהתחילו את דרכם ברפואה הרגילה והמשיכו בשילוב של רפואה משלימה מספרים על זה כאן, ומעבירים את המסר: "הגיע הזמן לא לבחור או-או, אלא גם-וגם" | רפואה שלמה
"לפני כשבע עשרה שנה אושפז בני הבכור בגלל זיהום קשה בכל הגוף", מספרת על על תקופה שהיא לא מסוגלת לשכוח. "באחד מימי האשפוז הגיע אלינו בן משפחה ובידו בקבוקון קטן. הוא אמר שבבקבוקון יש שמן רפואי מיוחד שכבר הוכיח את עצמו, וכדאי למרוח אותו על הגוף של איציק – אם לא יועיל, בוודאי לא יזיק.
"החלטנו לנסות", היא ממשיכה, "נכנסנו למחלקה כשהשמן בידינו, התקרבנו למיטתו של איציק, ואז נשמעה שאגה אדירה מפיה של הפרופסור, מנהלת המחלקה. היא רצה אלי, לקחה את השמן והודיעה לי בתקיפות: 'אתם לא מורחים שום דבר שאנחנו לא יודעים מה הוא מכיל. ברור?!' רק אחרי שהבטחנו לה שהשמן לא ייגע ולו בשערה קטנה של הילד, הסבירה לנו הרופאה את הבעייתיות שבנתינת חומר בלי לדעת מה הוא מכיל, וגם הכינה אותנו לכך שייתכן שיוצעו לנו צמחי מרפא או שלל פעולות שאינן על הדרך הרפואית הטהורה, ועלינו להתכונן ולדעת שמסוכן מאוד להביא אותם לילדנו במצבו".
יעל עוצרת לרגע ומבקשת להדגיש שהיא לא באה כמובן להמליץ על מתן או אי מתן של תרופות. "אני בסך הכל אישה פשוטה, ומעולם לא למדתי רפואה. אני רק יודעת שבחודש האחרון הזדמנתי שוב לאותה מחלקה בדיוק, הפעם כדי ללוות תינוקת קטנה, בת משפחה שאושפזה שם.
"להפתעתי הגדולה, בזמן ביקור הרופאים התלוותה אליהם גם מישהי מהצוות שהציגה את עצמה כמרפאה במגע, וביקשה את אישורי למרוח על גופה של התינוקת שמן שימריץ את זרימת הדם ויסייע בקליטת התרופות. מצאתי את עצמי מסומרת למקומי, מופתעת ממש. לא מבינה בשום אופן איך ייתכן שהדבר שהיה לפני שבע עשרה שנה אסור בתכלית האיסור, ממש גובל בסכנת נפשות, הפך להיות חלק מהתהליך הרפואי".
כאמור, לא באנו להמליץ על מתן שמנים או תרופות, אלא להעלות את האפשרות שהופכת כיום לנפוצה ומקובלת – לשלב את הרפואה המשלימה עם עולם הרפואה המערבי, בלי לחוש שקיימת ביניהם סתירה. ומה יותר מתאים מלשמוע זאת מרופאים שהתמחו בשני סוגי הרפואה, ומשלבים זאת בעבודתם היום-יומית?
לדעת לשלב
מי שפוגש את פרופ' מוטי לורברבוים (MD) בעבודתו כמנהל המכון לרפואה גרעינית בבית החולים אסף הרופא (שמיר), רואה לפניו רופא מקצועי העוסק באבחונים ומיפויים, כמו גם בבדיקות ובמחקרים החדשניים ביותר על מחלות כמו פרקינסון ואלצהיימר. פרופ' לורברבוים בקיא בספרות הרפואית על כל סודותיה, ולא מעטים המטופלים שמבקשים להיבדק דווקא במרפאתו. אך מי שפוגש אותו בכובעו הנוסף, כמדקר סיני ומומחה לרפואה משלימה, יכול לחשוב שמדובר באדם שונה לחלוטין, המגיש מזור בדרכי טיפול אחרות לגמרי.
"זה אינו דבר והיפוכו", הוא טוען, ובכך מייצג את הגישה המרתקת שנראית כיום יותר ויותר. זוהי הגישה שמציעה ריפוי אינטגרטיבי שמשלב את הטיפולים הקונבנציונליים עם המשלימים, באופן מבוקר ועם הבנה שבמקרים רבים יכולות שתי הדרכים ללכת יחד, ואף לתרום זו לזו.
מתי נכנסת לעולם הרפואה המשלימה?
"זה התחיל לפני שנים רבות, כשעשיתי את הסטז' שלי ברפואה וראיתי שהרפואה הקונבנציונלית מגיעה לפעמים למצבים שבהם היא מתקשה להציע ריפוי של ממש. באותם ימים היה לי חבר שהתמחה בטיפולי דיקור סיני. ראיתי את תוצאות הטיפולים שלו והן הרשימו אותי מאוד, ולכן החלטתי שברצוני גם להתמחות בתחום. מה שדיבר אלי בעיקר הוא הקטע הנעלם והבלתי מובן ברפואה הסינית. כבר מהרגע הראשון הרגשתי שיש בה יותר דברים נסתרים מגלויים, והייתי נחוש לבדוק מה עומד מאחוריהם. כך ניגשתי לחקור את התחום, ולאחר מכן גם התמקצעתי בו".
באותם ימים כמעט לא הייתה קיימת בארץ מודעות לרפואה המשלימה, רבים התייחסו אליה כמו אל בלוף מסוכן, עניין לשרלטנים בלבד. ובכל זאת, פרופ' לורברבוים החליט לעשות מעשה נועז ולהציע להנהלת קופת חולים 'כללית' שבה עבד, להקים מרפאה לרפואה משלימה. "כך הוקמה כבר בשנת תשמ"ו המרפאה האלטרנטיבית הראשונה של 'שירותי בריאות כללית'. היא נפתחה בסמוך למרפאה של רופא כאב קונבנציונלי, ובתוך כמה חודשים כל המטופלים בכאב הופנו אלי. פתאום התחלנו להבין את גודל הצורך".
אלא שהדברים נעצרו דווקא בשל מניעים טכניים. פרופ' לורברבוים עבר להתגורר בארה"ב וממילא המרפאה נסגרה. כשהוא שב לארץ אחרי שנים המרפאה לא הייתה קיימת עוד, אך כתחליף הם הקימו את רשת 'מרפאות שילה' לטיפולי רפואה משלימה. "ביקשו ממני להיות זה שמראיין את המועמדים לתפקידי המטפלים", מסביר פרופ' לורברבוים, "וכך ערכתי היכרות עם שיטות טיפול שונות ומרתקות, ובחרתי מקרב המועמדים את המטפלים המקצועיים ביותר שיאיישו את רשת מרפאות שילה".
פרופ' לורברבוים מדגיש כי מדובר בטיפולים הניתנים באופן אינטגרטיבי, כלומר משולב עם הטיפולים הרפואיים הרגילים. "כיום נפוץ מאוד לראות טיפול משולב בכל רחבי העולם", הוא מוסיף. "ישנם מרכזים רפואיים רבים בחו"ל שבהם מציעים רפואה אינטגרטיבית. אפילו הרופאים האורתופדים שבתחילה התנגדו לכך מפנים כיום לטיפולים משלימים, כי הם מודעים למגבלות שלהם ולכך שאין ביכולתם להציע מענה של ממש לכאבים כרוניים ולבעיות אורתופדיות שונות, מלבד ניתוחים או תרופות נוגדות דלקת שמזיקות ומשפיעות לזמן קצר בלבד.
"גם המחלקות האונקולוגיות שבעבר סירבו בתוקף להכניס לשטחיהן כל דבר שקשור לרפואה משלימה, מעסיקות כיום באופן גורף מטפלים אלטרנטיביים שמסייעים לטיפול הקונבנציונלי. וכמובן, גם בחדרי לידה ניתן לראות את התופעה צוברת תאוצה, כאשר מועסקות שם באופן רשמי מטפלות במגע שמלוות יולדות לפני הלידה, במהלכה וכן לאחריה".
קושי המדידה המדעי
"עם זאת, אני חייב לציין שיש החושבים שהרפואה האלטרנטיבית היא רפואת פלא שיכולה לחולל ניסים, אך זה כמובן רחוק מלהיות כך. היא בוודאי לא יכולה לרפא מחלות שתרופות קונבנציונליות לא יכולות להן. מעולם לא אמרתי למשל שאנחנו יכולים לרפא סרטן או כל מחלה קשה אחרת, אבל אנחנו יכולים לעזור מאוד בהקלה על הסימפטומים, וממילא כשהאדם חזק נפשית, הוא יכול להצליח יותר להתגבר על המחלות מבחינה פיזית, כי הגוף יודע לטפל בעצמו – גוף ונפש חד הם".
יש מחלות שהרפואה המשלימה יעילה להן במיוחד?
"כן, בהחלט. הרפואה המשלימה מועילה מאוד למקרים של מיגרנות, שבהם מדווחים המטופלים על שיפור בכתשעים אחוז מהמקרים. היא יעילה גם לכאבי גב, גפיים וברכיים, אפילו במצבים מסוימים של נמק בעצם ניתן לטפל תוך שיפור סימפטומטי משמעותי. הזדמן לי לטפל כמה וכמה פעמים במחלות מעי וכן במקרים של פציאליס – שיתוק של עצב הפנים. הגיעה אלי פעם אישה מבוגרת שנים אחרי שהחל אצלה הפציאליס. הכנתי אותה מראש לכך שהסיכויים לשפר את המצב הם קלושים בשל הזמן שחלף, אך למרבה הפלא אחרי כמה טיפולים ראינו שיפור גדול. הייתה גם מטופלת שהגיעה למרפאה בכיסא גלגלים עקב כאבי גב קשים ושינויים בחוליות, ואחרי סדרה של טיפולים היא הגיעה יום אחד בכוחות עצמה ללא הכיסא, ומאז אינה נזקקת לו עוד. היא מקפידה להגיע אחת לחודש לטיפול תחזוקה ושימור.
"נוסף על כך, יש טיפולים לכאלו שטרם התברכו בילדים. גם כאן, ברור שזה לא מגיע כתחליף לטיפול רפואי, אך המציאות מוכיחה שישנם כאלו שעוברים טיפולים תקופה ארוכה ללא כל תוצאות, ופתאום אחרי שהתחילו לקבל טיפולים משלימים, מגיעה הבשורה הטובה. אלו לא הוכחות של שחור ולבן, אבל רבים מרגישים שיש בכך עזרה גדולה, והראיה היא שיש אחוזים גבוהים באוכלוסייה שבוחרים לנסות את הטיפולים האלו".
יש מחלות מסוימות שבהן לא תמליץ להיעזר ברפואה משלימה?
"אני לא ממליץ לטפל ברפואה משלימה כשיש מחלות פסיכיאטריות פעילות, וגם לא בנשים לפני לידה שמצויות בסיכון או במצבים דחופים או בניתוחי חירום. אני לא ממליץ עליה גם לאנשים עם בעיות קרדיאליות (לבביות) לא יציבות, עם קוצב לב או מכשור אלקטרוני אחר. חשוב לי להדגיש שבחלק מהמקרים האלו תוכל הרפואה המשלימה לעזור, אך יש לעשות זאת בזהירות רבה ולא כל אחד מסוגל. בכלל, המטפל ברפואה המשלימה חייב להיות מודע למצבו הכללי של המטופל, כדי להתאים לו טיפול נכון. זו גם הסיבה שבמרפאות שמציעות טיפולי רפואה משלימה מקפידים לדרוש מהמטופל לעבור קודם כל בדיקת רופא, שבה מאבחנים את מצבו ובודקים מה נכון עבורו ומה מתאים לו, זאת בניגוד לפעולות שנעשות באופן פרטי ועלולות לעיתים להיות מסוכנות".
ומדוע עדיין יש רופאים שמתנגדים לטיפולים הללו?
"הסיבה העיקרית להתנגדות היא שעדיין אי אפשר להוכיח את הדברים בצורה מחקרית, ברורה וחד משמעית. דווקא בנוגע לדיקור הסיני ישנם מאמרים שהוכיחו את יעילותו, אך תחומי טיפול אחרים כמו רפלקסולוגיה, דמיון מודרך ועוד נוספים קשה למדוד באופן מדעי, וזהו הדבר העיקרי שמפריע לרופאים הקונבנציונליים שטוענים: 'כשהוכשרנו לרופאים לימדו אותנו שיש לפעול רק לפי רפואה מבוססת ראיות'. אבל גם הטענות האלו משתתקות עם הזמן, בפרט שכיום מקובל להכניס חלקים מהרפואה המשלימה למוסדות ללימודי רפואה קונבנציונלית.
"נוסף על כך, אי אפשר להתעלם מכך שגם כיום קיימת תופעה של שרלטנים שטוענים שביכולתם לרפא סרטן באמצעות רפואה משלימה בלבד או למנוע בוודאות ניתוחים ועוד טענות כוזבות וחסרות בסיס. מספיק אחד כזה מתוך מאה, וכבר נוצר רושם מוטעה על כל הענף".
ואי אפשר שלא לשאול – מה מניע אותך להמשיך בתפקידך הקונבנציונלי לצד הטיפול ברפואה המשלימה?
"התחלתי את דרכי כרופא קונבנציונלי, אני אוהב את תחום הרפואה הגרעינית שאני עוסק בו וגם מרגיש שאני זוכה לתרום דרכו לאנשים רבים, הן מבחינה דיאגנוסטית והן טיפולית. אני קשור לתחום זה מאוד, ולכן לא עוזב אף אחד מהתחומים וממשיך להיות פעיל בשניהם".
קורה שאתה מערבב ביניהם?
"כרופא קונבנציונלי אני לפעמים מפנה את תשומת ליבם של המטופלים לכך שטיפול משלים יוכל להועיל להם. אבל בעיקר ישנם מקרים הפוכים, שבהם אני מעניק למטופלים בדיקור הסיני או בטיפולים משלימים אחרים המלצות כרופא קונבנציונלי. לא פעם מגיעים אלי מטופלים עם מחלות המחייבות בירור קונבנציונלי, ואני כמובן ממליץ על כך. קרה שאבחנתי למשל חולים עם בלוטות גדולות בצוואר, הפניתי לביופסיה והתברר שיש להם לימפומה. היו גם מקרים של בצקות קשות ברגליים ושלחתי לבירור הנדרש, מה שהביא לאבחנה מדויקת יותר. הרעיון הוא לא רק לדקר בכל מצב, אלא להבין את הסיבות לבעיה ולנסות לפתור אותה בדרך הנכונה.
"אבל חשוב גם להבין דבר נוסף", מעיר פרופ' לורברבוים, "הרפואה האלטרנטיבית מתייחדת בכך שהיא מעניקה לכל מטופל את הטיפול האישי שמתאים לו בהתאם למצבו המסוים. זהו דבר שאנשים מאז ומעולם התחברו אליו מאוד. אך דווקא הגישה הזו התחילה לפרוח בשנים האחרונות גם ברפואה הקונבנציונלית, שכן גם בה מדברים שוב ושוב על טיפול מותאם אישית, לעיתים בעזרת בינה מלאכותית. אם בעבר היה פרוטוקול אחד לכל המטופלים, כיום מקובל לחפש שיטות מותאמות אישית ולהתאים מינונים של תרופות ואפילו לחפש תרופות אחרות. זה בעצם מקרב את הרפואה הקונבנציונלית לאלטרנטיבית, מה שבסופו של דבר יוצר אינטגרציה ומגשר על השונות".
שיטת ה'גם וגם'
ד"ר עופר כספי אף הוא דמות יוצאת דופן בעולם הרפואה, מאחר שהוא עוסק בה משני היבטיה. הוא מומחה לרפואה פנימית, רפואה אינטגרטיבית והיפנוזה רפואית, ובמקביל לכך יש לו גם דוקטורט מלא בפסיכולוגיה.
ד"ר כספי מעיד על עצמו שעד תחילת שנות התשעים הוא לא התעניין כלל ברפואה המשלימה, והיה סבור שהרפואה המערבית היא כל יכולה. "כרופא צעיר עשיתי סטז' והתמחות בהדסה עין כרם במסלול רגיל ושגרתי", הוא מציין. "אני חייב להודות שלא פעם שגיתי באשליה שאם רק אשלח את בדיקת הדם הנכונה, או אם ארשום תרופה מתאימה – אוכל לרפא כל מחלה. אלא שבשלב מסוים הרגשתי צורך לשלב גם דברים נוספים. זה הוביל אותי לנסיעה לסין ולאחר מכן לארה"ב לשש שנים, לצורך לימודי הרפואה המשלימה וההתמחות בה".
אבל למה רופא קונבנציונלי שבקיא בעולם הרפואה המוכחת והמסודרת צריך לחפש דרכים נוספות?
"מי אמר שהרפואה הקונבנציונלית מוכחת ומסודרת?" הוא תוהה, "ומי החליט שהרפואה המשלימה אינה כזו? אילו כל הטיפולים ברפואה הקונבנציונלית היו מוצלחים יכולנו בקלות לטפל בסוכרת ובזיהומים, לאזן לחץ דם ולהציע מרפא לכל המחלות הקשות. המציאות מוכיחה שזה לא כך, ולכן חשוב כל כך להכיר גם דרכים נוספות. אבל אני חייב להדגיש שלא חיפשתי ללמוד דברים חדשים מתוך אכזבה מהרפואה המערבית. הדבר היחיד שדחף אותי לחפש מענה נוסף היה הרצון למצוא עוד זווית התבוננות על המטופלים, והאמנתי שכשאראה את התמונה על כל צדדיה, זה יוסיף רק טוב".
אלא שהחוויה בסין הובילה אותו להבנה מטלטלת. "רק שם התחלתי להבין שהרפואה הסינית היא רפואה לכל דבר", הוא מבהיר, "ובעיקר קיבלתי שם שיעור בצניעות, כשהתחלתי להבין שיש דברים שהרפואה המערבית איננה יודעת".
כיום ד"ר כספי הוא המייסד והמנהל של היחידה לרפואה אינטגרטיבית במרכז דוידוף שבבלינסון – זו היחידה האקדמית הראשונה בישראל שמתמחה בשילוב של טיפול קונבנציונלי ומשלים בסרטן. נוסף על כך יש לו קליניקה פרטית.
באילו שיטות בעיקר אתה מטפל?
"באופן אישי התמחיתי בטיפול גוף ונפש באמצעות רפואה סינית והיפנוזה, אבל במרפאות שלי אני מנהל קבוצות גדולות של מטפלים, כמו מנצח על תזמורת שמשלבת בתוכה הכל: יש צוות של עובדים שנותנים מענה מלא ועזרה אישית לכל מטופל – החל מאבחון מדויק ונכון, דרך התוויה של תוכנית טיפול ויישום תוכנית המעקב אחריה, ועד לבדיקת אינטראקציות כדי לוודא שכל הטיפולים נעשים ללא כל דופי. בקרב אנשי הצוות יש רופאים וגם אנשי מקצוע שאינם מהתחום הרפואי, ובתחום הרפואה המשלימה יש צוות גדול של נטורופתים, מטפלים ברפואה הסינית, במגע ובתנועה ועוד".
אתה בעצם מנסה לומר שהרפואה המשלימה יכולה לסייע בריפוי מחלות ממאירות?
"כשמדברים על טיפול במחלות ממאירות מתכוונים לשני סוגי טיפול. סוג אחד הוא הטיפול התומך שמסייע באיזון הסימפטומים ובתופעות הלוואי של הטיפולים הקונבנציונליים, ובתחום זה מציעה הרפואה המשלימה עולם ומלואו – טיפולים בחרדה ובדיכאון, בהפרעות שינה, בירידה בתיאבון, בבעיות במערכת העיכול, בירידה בספירת הדם ובהיחלשות מערכת החיסון ועוד.
"הרובד השני נוגע לטיפול במחלה עצמה, כלומר – תהליך הריפוי. כאן השאיפה היא למצוא תחליף לתרופות הקונבנציונליות הקיימות שחלק מהן בעלות תופעות לוואי קשות, ולהצליח לאזן את הגוף על ידי דרכים נוספות. כיום יודעים שבחלק מהמקרים יש דרכים שונות לעשות זאת, בין היתר באמצעים כמו תזונה נכונה, צמחי מרפא, תוספי תזונה ועוד. מדובר במשהו מאוד חדשני ולא מספיק מוכר, אבל כבר יש מחקרים שמוכיחים שאפשר להשפיע בדרכים כאלו על המחלה עצמה.
"עצם המחשבה שרק תרופות קונבנציונליות מוכחות מחקרית אינו נכון. יש תרופות קונבנציונליות שלא מספיק מוכחות, ויש תרופות בלתי קונבנציונליות שמוכחות. גם ההנחה שבני אדם זהים זה לזה וצריכים לטפל בהם באופן זהה, היא הנחה שאינה מתקדמת. כיום כבר יודעים שבמקום שבו יש כבוד הדדי וסקרנות הדדית, ניתן לעבוד יחד בשיתופי פעולה. דווקא כאשר משתלבים יחד, כל אחד מנגן את המנגינה שלו ותורם את תרומתו".
ד"ר כספי מעניק דוגמה להבנת העניין: "בואו נדבר על הנושא הניתוחי. כיום מקובל להשקיע הפקה ומחשבה בכל אירוע שאנחנו עומדים לארגן, גם אם הוא קטן ביותר כמו מסיבת יום הולדת של ילד. למרות זאת, כשמדברים על ניתוח, אנשים מגיעים אליו לרוב בלי שום הכנה ובלי להבין מה הם עומדים לעבור. הם אפילו לא מודעים לכך שיש דרכים רבות ואפשרויות להכין את הגוף לקראת הניתוח, ואני מדבר גם ברובד הגופני וגם הנפשי.
"גם לאחר הניתוח יש דרכים מצוינות כדי לעבור התאוששות בפחות סבל, ניתן לטפל בסטרס ובכאב, וגם לגרום לכך שהתוצאות יהיו יותר טובות. אומנם נכון שהמחשבה הראשונה היא: 'ניתוח הוא כירורגיה, וזה הכי קונבנציונלי שיש'. אבל ההליך הכירורגי נמשך רק ארבע שעות, וזה חלק ממסע טיפול ארוך ביותר שיש בו הזדמנויות רבות להענקת טיפול משלים, שיסייע מאוד להחלמה. מובן שיש להיזהר מאוד שלא תהיה אינטגרציה של הטיפול עם חומרי ההרדמה, יש להימנע מדמם מוגבר וחייבים לחשוב על הכל בראייה כללית. לכן חשוב כל כך שהכל ייעשה באופן מקצועי ועם הרבה הבנה, תוך כדי גיבוי מחקרי, אבל אין ספק שחולה שיעבור ניתוח עם הכנה מתאימה וליווי, יזכה להחלמה טובה בהרבה, וזו רק דוגמה אחת שממחישה לנו למה כדאי להפסיק לחשוב במונחים של 'או משלים או קונבנציונלי' ולהתחיל לחשוב על 'גם וגם'".
ובכל זאת, יש מקרים שתסתייג בהם מטיפול אינטגרטיבי?
"חשוב לי מאוד להדגיש כי הטיפול בגוף האדם הוא רציני ומתוחכם מכדי להשאירו לאנשים שעומדים בקרן רחוב, כלומר לאנשים שלומדים קורס חובבני כזה או אחר וחושבים שביכולתם לטפל. רפואה היא מקצוע של דעת ולא של דעה. רק מתוך ידע עצום ניתן לטפל, במיוחד כשמדובר במערכת כל כך מורכבת כמו אונקולוגיה או מחלות קשות אחרות, שבהן חובה להכיר את הראייה הרב מערכתית על הגוף ולהבין למה סימפטום מסוים ייראה באופן כזה ולא אחר.
"אני סבור שאם מישהו יקשיב למרפא כלשהו שיגיד לו 'תשנה את התזונה ובכך תתגבר על הגידול', או 'אל תצרוך סוכר והכאבים יחלפו', תהיה בכך תמימות בלתי נסבלת. המסר שהייתי רוצה להעביר לציבור הוא לא להיות פתאים, אלא לבדוק שוב ושוב למי הולכים, וגם ובמיוחד – לאמץ את האמירה: 'תחשוב טוב – יהיה טוב'. זה לא מספיק כדי לרפא מחלות, אבל אין ספק שכשחולה מועצם הוא חווה מהלך מחלה טוב יותר, עם איכות חיים טובה יותר".
מה אתה חושב שצופן לנו העתיד בתחום הרפואה האינטגרטיבית? היא צפויה להתפתח עוד?
"הדבר כמובן תלוי בכוחות שיפעלו עד אז בשוק. מצד אחד אנחנו בעידן החדש של רפואה מותאמת אישית שהרעיון שלה הוא לתת מענה מדויק בהתאמה לכל אחד, מה שמזמין מאוד את עולם הרפואה האינטגרטיבית. מהצד האחר, מופעלים הרבה לחצים שפועלים נגד הכוחות שבאים מעולם הרפואה המשלימה, ולכן קשה לנבא ולדעת".
תנו למוח לדבר
"אני לא אוהבת את ההגדרה 'ריפוי באמצעות המוח'", מקדימה ד"ר צפורה וולף, מומחית לרפואה פנימית ב'בשבילך', שחוקרת את השפעתו של המוח על המחלות הפיזיות שלנו, "כי זה לא ריפוי, אלא ההבנה שדברים שמתבשלים במוח יכולים להשפיע מבחינה פיזית על המערכת העצבית שבתוך הגוף. אם ניקח לצורך הדוגמה ילדה שמפחדת לעלות לכיתה א' וכשקמה בבוקר של היום הראשון היא מתלוננת על כאבי בטן, נבין שהכאב שלה אמיתי ולא מומצא, אך עם זאת ברור שאם נבחן את הדברים מבחינה קלינית לא נראה משהו בלתי תקין, מה שאומר שמקור הכאב הוא בלחץ הנפשי".
הדוגמה הזו פשוטה ומובנת, אך ד"ר וולף טוענת שניתן לראות את הדברים גם במצבים אחרים ומובנים פחות. "לעיתים קרובות אנחנו כלל לא מודעים לכך שהגורמים האמיתיים לכאבים, למחלות או לתסמינים, אלו המחשבות שלנו. יש אנשים שמיטלטלים בין רופאים שונים ועוברים בדיקות רפואיות מקיפות, ועדיין לא מוצאים דבר. במצבים כאלו הייתי ממליצה לבדוק את הנושא הרגשי".
ד"ר וולף נותנת דוגמה שפגשה מקרוב: "הגיעה אלי מטופלת שהתלוננה שכואבת לה הרגל, עד כדי כך שהיא כמעט לא מסוגלת לדרוך עליה. היא אמרה לי באופן ברור: 'לא נפלתי, לא קיבלתי מכה, ובכל זאת כואב לי'. כשניסיתי לשאול מתי התחיל הכאב היא נזכרה: 'זה קרה בדיוק יום למחרת השבע ברכות של הבן הקטן שלי'. כמובן, שלחתי אותה לבדיקות כדי לוודא שאין בעיה רפואית. כפי שצפיתי לא היו ממצאים קליניים, ואז העליתי באוזניה את ההשערה שמדובר בכאב רגשי. כי כנראה עם השמחה העצומה שליוותה אותה בחתונת בנה, היא הרגישה בליבה קושי, בעקבות התרוקנות הקן".
האם צריך להיות קשר בין הסימפטום לתופעה, כלומר – אם למשל אני מאוד מתרגשת ממשהו יכאב לי הלב, ואם אני חוששת מהניתוח שהבן שלי עומד לעבור באוזן תכאב האוזן?
"יש שאומרים שקיים קשר כזה ואפילו מנסים לפענח על ידי כך את הדברים ולהגיע למסקנות, אך זה בוודאי לא חייב להיות ככה. המוח שלנו משפיע על העצבים בגוף, ומכיוון שכל תא בגוף מושפע מהמערכת העצבית, מבחינה תאורטית כל תחום בתת מודע שלנו יכול להשפיע על כל איבר בגוף. מובן שיש אזורים בגוף שבהם רווח לחוש כאב, כמו למשל בראש ובגב התחתון, אבל זה לא בהכרח כך, ויכולים להיות בהחלט גם כאבים בבוהן כתוצאה מהמערכת העצבית במוח".
מה תגידי לאלו שמתקשים להאמין שניתן לרפא באמצעות המחשבה?
"לא מדובר כאן בשיטה שמצריכה אמון, כי הדברים הם ברורים. הרי ברור לכולנו שלרגש יש השפעה על הגוף, וכל אחד יודע שאם אנחנו מרגישים למשל בושה הפנים שלנו נהיות אדומות, או שהבטן כואבת לנו לפני מבחן חשוב. אין צורך בהוכחות לקיומו של הקשר. המשימה היא לבודד את המחשבות ולהבין מהו הנושא שמטריד אותנו וגורם לכאב, כי כשנטפל בו נוכל למנוע מעצמנו את המשך החולי והמכאובים".
מה כל זה אומר לנו לגבי הטיפול?
ד"ר וולף מדגישה: "כשאנחנו מטפלים בבני אדם עלינו לעבוד לפי שלבים מסוימים ואסור לקפוץ משלב לשלב – ראשית חייבים לבדוק את הנושא הרפואי ולערוך את כל הבדיקות הנדרשות. גם אם לא איתרנו שום בעיה רשמית, אנחנו עדיין יכולים לסייע בכלים הרפואיים שיש לנו, כי גם אם כאב הבטן מגיע ממקום רגשי בקבוק חם יוכל לעזור, ואם צץ לנו פצע מוגלתי על המצח כדאי לחטא אותו כפי שצריך. נכון שזה לא טיפול עמוק ואמיתי שימנע את הבעיה, אבל הוא בוודאי יוכל להועיל.
"במקביל לכך כדאי מאוד לכוון את המטופל להבין מהו הנושא שמטריד אותו ומעורר את התופעות הגופניות שעליהן הוא התלונן. הבעיה העיקרית היא, שבשונה מהרפואה הקונבנציונלית שמאפשרת לנו באמצעות בדיקות לאתר את המקור המדויק של הבעיה, כשאנו מנסים להבין את הנושא הרגשי, אין לנו דרך רפואית לבדוק את הזיכרונות או המחשבות שלנו, ודאי שלא להגיע אל התת מודע. בכלל, מחקרים מוכיחים שאדם יודע רק על חמישה אחוזים מהרגשות שלו, בזמן שכל השאר מסתתרים מתחת לפני השטח. כלומר אפילו הוא בעצמו ברוב המקרים לא ידע להצביע על הבעיה העמוקה".
איך אפשר לטפל?
"כל אדם נדרש לעזור לעצמו", מבהירה ד"ר וולף, "קודם כל כמובן באמצעות מודעות, תוך הבנה לתהליך, ולאחר מכן על ידי תרגול של חשיבה חיובית על ידי המוח. אחד התרגילים שאני ממליצה עליהם הוא כתיבה טיפולית – כותבים במשך עשרים דקות כתיבה חופשית, על כל מה שיוצא מהמוח. בדקות הראשונות הכתיבה בדרך כלל אינה ממוקדת, יש גם כאלו שמשרבטים משפטים כמו 'אין לי מה לכתוב', ו'איזה תרגיל מטופש', אבל אחרי כמה דקות צצות מחשבות מתחת לפני השטח, ולפעמים עוזרות לנו לחשוף באמת את הנושאים שמעסיקים אותנו. בסיומו של התרגיל אין צורך לשתף אחרים בדברים שכתבנו, אלא פשוט קורעים את הדף ומשליכים לפח. חשוב לדעת שתרגול של המוח נעשה בתהליך מאוד איטי והוא מצריך שיתוף פעולה רב של המטופל, אך בסופו של דבר הוא יכול להביא לתוצאות מצוינות, וכשמבצעים אותו עם הרבה מוטיבציה ניתן ממש לעזור".
ואולי באמת לא התרגיל הוא שעזר לנו? אולי זה הזמן שעבר והגוף שריפא את עצמו?
"נכון, אבל בדרך כלל אנחנו מדברים על אנשים שחווים כאב כרוני כבר שנים, וכשמגיע רגע שבו הכאב בבת אחת פוסק, זה לא מתרחש במקרה".
כרופאה שעוסקת כבר שנים בענף הרפואה הפנימית, מה הוביל אותך לחפש דרכים שמתעסקות עם נפש ורגש?
"דווקא מתוקף עבודתי הרפואית נתקלתי לעיתים קרובות במצבים שבהם הרפואה המערבית חסרת יכולת לעזור לאנשים. ביותר מעשרים שנות עבודתי נתקלתי באנשים רבים שהרפואה לא עזרה להם כלל, ולמרות כל הבדיקות והטיפולים שעברו הם המשיכו לסבול. הרגשתי שחייב להיות קיים מענה נוסף, וכך הגעתי לתחום הטיפול דרך המוח".
ד"ר וולף מציינת שיש מחלות מסוימות שבאופן גורף לא ניתן לעזור להן בטיפול קונבנציונלי, וכל מה שנותר לנו הוא לנסות טיפול חילופי. "כך למשל מצבים של כאב כרוני, מעי רגיז וגם כאבי גב וצוואר שמתפרצים בלי שום טריגר. כך גם תופעה של פיברומיאלגיה – כאב תמידי או עייפות כרונית, וכן מחלות נוספות. באופן אישי כתבתי ספר על שלושים מחלות שונות שלכל אחת מהן יכול להיות הסבר רפואי, אך אם שוללים אותו, מומלץ מאוד לנסות לברר את ההסבר של המוח והתת מודע".
לסיום משתפת ד"ר וולף במקרה מעניין: "הזדמן לי ללוות בקיץ האחרון מטופלת צעירה ונמרצת שהתלוננה על כאבי גב חזקים מאוד. לטענתה היא מרגישה לפעמים משותקת, לא מסוגלת אפילו לקום מהכיסא. משהו בסיפור שלה היה מוכר לי, וכשבדקתי דרך המחשב מתי היה הביקור האחרון שלה במרפאה, גיליתי שהוא היה שנה קודם לכן בדיוק, וכשהמשכתי לבדוק התברר שגם שנתיים קודם לכן – כאב לה הגב בדיוק בתקופת בין הזמנים. כשהצגתי לה את הנתונים היא ממש הופתעה. ביקשתי ממנה לחשוב מה יש בכל שנה בדיוק בתקופה הזו, אולי משהו מלחיץ אותה בעבודה או עם הילדים בבית, ואז היא הגיעה למסקנה מעניינת – בדיוק בתקופה הזו מדי שנה מגיעים הוריה מחו"ל, והיא מרגישה חובה גמורה להיות הבת הכי טובה ולקיים מצוות כיבוד הורים בהידור רב. כנראה הלחץ משפיע עליה גם מבחינה פיזית. בשלב הבא כבר חשבנו יחד איך היא תוכל להקל על עצמה כדי למנוע את הלחץ הגדול, ובאמת היא סיפרה לאחר מכן שכאבי הגב פסקו לחלוטין".
מכיוון שהכאב אינו אמיתי, אלא רק נפשי, זה אומר שהוא לא באמת יסכן את הגוף שלנו במקרה שהוא לא מטופל?
"זו שאלה מאוד מבלבלת, אבל האמת היא שבדיוק כפי שהכאב מכאיב באמת, כך הוא גם מסוכן באמת. מכירים סיפורים על מישהו ששמע בשורה רעה וקיבל בבת אחת התקף לב? גם אצלו מדובר היה בכאב שנגרם מרגש, אך מהר מאוד גלש גם להשפעה רפואית.
"לכן אל תקלו ראש בכאבים שלכם, בין אם הם ממקור גופני ובין אם ממקור נוירולוגי. חשוב לאבחן אותם ולהגיש את הטיפול הנכון – בין אם הרפואי ובין אם המשלים – בדרך להחלמה המלאה, בעזרת השם".
