מדוע מסרבים חברי הכנסת משס ו'יהדות התורה' להיענות לדרישות הציבור ומשפחות נפגעי אסון מירון להקים ועדת חקירה ממלכתית
הדיונים השבוע בוועדות הכנסת על אסון מירון הציפו את השאלה המטרידה: על מי מנסים חברי הכנסת החרדים להגן – כשבוחריהם הם אלו שנפגעו באסון הנורא? • גורמים שונים פנו לאלמנות ולהורים שכולים בניסיון לשכנע אותם לסגת מהדרישה להקמת ועדת חקירה ממלכתית • כל הפרטים
בלתי נתפס: שלושים יום חלפו מהאסון הנורא ביותר שאירע ליהדות החרדית מאז קום המדינה, ועדיין יש כאלו שמתעקשים לגרור רגליים ולא לאפשר הקמת ועדת חקירה ממלכתית. וכך, שבוע אחרי הדיון הראשון בוועדת הכספים בכנסת, התקיים דיון נוסף וסוער בוועדה המסדרת של הכנסת, בראשות ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) שביקשה לקדם את הצעת החוק של ח"כ מיקי לוי מ'יש עתיד' להקים ועדת חקירה ממלכתית.
וכאן התחולל היפוך. מתברר שבעוד אנשי 'יש עתיד' מבקשים להקים ועדת חקירה ממלכתית, דווקא הנציגים החרדים מסרבים ומבקשים להקים ועדת בדיקה שונה. אלהרר כמובן סירבה לאפשר זאת, ונוסף על כך, גם סירבה להעלות על סדר היום את הצעת החוק שתאפשר קידום פיצויים לנפגעים.
נזכיר כי בסקר שערך 'משפחה' על ידי מכון סמית' נמצא כי רוב הציבור מעוניין בהקמת ועדת חקירה לאסון מירון, מה שמעלה תמיהה על בחירתה של 'יהדות התורה' שלא להיענות לציבור – ולמשפחות נפגעי האסון. מנגד, ב'יהדות התורה' אומרים על ההצעה שלא הועלתה, שהיא נועדה לטפל בהיבטים התכנוניים של המקום, דבר שלא נמצא בהצעה של 'יש עתיד', זאת משום שבחוק ועדות החקירה הקיים אין עוגנים המקבעים את יישום המלצותיה של ועדה. ההבדל המשמעותי הנוסף בין הוועדות המוצעות הוא שוועדת חקירה ממלכתית ממונה על ידי נשיאת בית המשפט העליון ובראשה עומד שופט, דבר שלא יהיה בוועדה ציבורית.
כמו תמיד, במקום טיעונים לוגיים, מעדיפים להטיח האשמות. גורמים מהסיעה שעימם שוחחנו – וכמובן סירבו להזדהות – טענו ש"אלה שצועקים שהם רוצים ועדת חקירה ממלכתית הפכו את הנושא לפופוליסטי. גם בקרב קוראי העיתון, ממתי יש לנו אמון בנשיאת בית המשפט העליון – שעל פי חוק ועדות החקירה היא שקובעת את חברי הוועדה? ממתי יש לנו אמון במערכת המשפט שרק בשנה האחרונה פסקה נגד הגיור ובעד הכנסת חמץ לבתי החולים? בחוק שאנו הצענו חברי הוועדה ימונו על ידי גוף נבחר, עם יכולת השפעה של נציגי הציבור".
אלא שבתוך דבריהם, סותרים אנשי 'יהדות התורה' את עצמם: מחד גיסא הם טוענים שוועדת חקירה ממלכתית איננה מסוגלת ליישם ולבצע מאומה, ועל כן נדרשת ועדה ציבורית-מקצועית, אך מאידך גיסא הם טוענים שאינם מעוניינים בוועדת חקירה ממלכתית בשל החשש ממסקנות שיפגעו בצביונו של ההר. ושוב נותרת השאלה: מה באמת עומד מאחורי ההצעה הנפרדת – שלא זכתה לעלות, ועל מי מנסים חברי הכנסת להגן – כשבוחריהם הם שנפגעו באסון הנורא?
ב'יהדות התורה' ממשיכים וטוענים כי עם עצירת הצעות חוק פרטיות, ומאחר שחשש הבחירות מרחף מעל ראשי כולנו, "מירון לא תקבל כלום אם לא נתאחד".
כששאלנו איך ייתכן ששר הפנים, שאמור לכאורה להיות גם בנחקרים על האסון, הוא שיהיה חלק מקביעת הרכב הוועדה, השיבו לנו אנשי 'יהדות התורה' שהם נועצו ביועצת משפטית של הכנסת, והיא שהציעה להם לכלול בהצעת החוק את הסעיף הקובע כי את יו"ר הוועדה ימנה שר הפנים, כשהרעיון הוא שייבחר ראש עיר בדימוס, כאדם הבקי בהליכי תכנון לקראת הצעת שינויים בשטח במירון. דבר זה, הם מזכירים, הוא הצעה ראשונית בלבד שנתונה לשינוי וצפויה להשתנות בדיון בוועדה.
ב'יהדות התורה' טוענים שהחשש הציבורי הנרחב שלוועדה ימונו בעלי עניין, שיסנדלו חקירה ויישום אמיתיים של שינוי שטח, בטל מעיקרו, כי "מדובר בנושא שעיני כל סיעות הבית אליו, וכי ח"כים מכל קצוות הקשת הפוליטית שמים את מעייניהם בנושא. זו תהיה ועדה טכנוקרטית בלבד", הם אומרים.
ואחרי הכל, מכיוון שהחוק היחיד שיקודם כעת הוא החוק של ח"כ מיקי לוי, נותר לראות אם 'יהדות התורה' תתעשת ותתמוך בחוק, או שיעדיפו לפסול את החוק גם במחיר שאיש לא יטפל באסון הנורא הזה.
ובינתיים בשטח, נעשות פעולות. ל'משפחה' נודע – ודברים דומים פורסמו גם ב'כאן חדשות' – שכמה ממשפחות ההרוגים זכו ללחץ וטרטור מטעם גורמי בלייעל שניסו לשכנע אותם לסגת מ'פורום משפחות הרוגי מירון' ומהדרישה להקמת ועדת חקירה ממלכתית. אף שלא פורסם מיהם הגורמים הלוחצים, מעקב אחרי הפרסומים בעיתונות החרדית היומית, יכול ללמד מי הם שמנסים להוביל את מהלך ההשתקה הזה.
דרוש חוק
נוסף על החוק שהעלתה סיעת 'יהדות התורה' בנוגע לוועדת החקירה, הכין ח"כ יעקב אשר את ההצעה להקמת ועדה שתקבע מנגנון פיצויים, כדי להאיץ את הפיצוי לנפגעי האסון. על ההצעה חתומים חברי כל סיעות הבית, משמאל ומימין, מלבד 'יש עתיד' שהתנגדה לחתימה למרות הסיוע שיש בהצעה לנפגעי האסון, וסיעת 'כחול לבן' שאיננה חתומה מסיבה טכנית – כמעט כל הח"כים שלהם הם בעלי תפקידים בממשלה למעט אחת, שכח"כית חדשה בחרה שלא לחתום על הצעות חוק לעת עתה. למרות התמיכה העצומה בכנסת, נמנעה ח"כ אלהרר מלהעלות את ההצעה בוועדה המסדרת, ועל כך יצא קצפו של ח"כ אשר.
יצוין כי באסון ורסאי, הפיצויים היחידים שקיבלו נפגעי האסון עד היום הם מכוח החוק המיוחד שנחקק בכנסת, אולם התביעות האישיות טרם זכו למענה ומתמשכות לאין סוף גם כעת, 20 שנה אחרי האסון.
בינתיים, בדיון המשך בוועדת הכספים, התברר יותר מאי פעם כי אכן נדרש טיפול מהיר של המדינה ונדרש חוק שיאפשר זאת. יו"ר הוועדה ח"כ משה גפני התנצל בפני המשפחות על שאיש לא פנה אליהן עד כה מטעם המדינה כדי לסייע להן.
בהמשך לדברים שהציג כבר בשבוע שעבר, אמר בדיון מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי מאיר שפיגלר, כי צוות של המוסד לביטוח לאומי בחן את תוואי הפיצויים, כפי שהוצע בעבר באסון ורסאי, שעבורו נחקק חוק מיוחד לפיצויים. מתוך אותו החוק, הוא הציע להעביר חוק חדש שיאפשר פיצויים מיוחדים נוסף על הפיצויים הקבועים בחוק הביטוח הלאומי.
באותו אסון, משפחת הרוג קיבלה 80 אלף ש"ח פיצויים, ומשפחה שהיה לה יותר מהרוג אחד קיבלה 100 אלף שקלים כנגד כל הרוג. בהצמדה, הסכומים כיום יהיו 100 אלף ש"ח למשפחת הרוג אחד ו-130 אלף ש"ח כנגד כל הרוג במשפחה שבה יש יותר מהרוג אחד. "ראוי להקים צוות מוגדר בחוק שהיה וחלילה יקרה אסון בעתיד יגדיר איזה אירוע נופל תחת הקטגוריה", אמר שפיגלר.
בסיכום הדיון אמר ח"כ גפני כי ועדת הכספים לא תרפה מהנושא, וכי הוא יפנה לראש הממשלה ויבקש ממנו כי הממשלה תקבל החלטה לגבי הסיוע למשפחות, כפי שהיה בעבר. כמו כן הוא ביקש מח"כ אלהרר כיו"ר הוועדה המסדרת להביא את החוק העוסק בנידון בפטור מחובת הנחה.
בפורום משפחות הרוגי מירון אמרו כי "כל ח"כ הן מימין והן משמאל, דתי או חילוני, אשר מנסה למסמס את ועדת החקירה אשר כל כולה היא עניין מניעת האסון הבא, לא יהיה ביכולתו לומר 'ידינו לא שפכו את הדם הזה'. על כלל חברי הכנסת מכל גוני הקשת הפוליטית לשים שיקולים קטנים בצד ולהתאחד בחקיקה לוועדת חקירה. אנו מודים לח"כ גפני ושאר חברי הוועדה על ההחלטה הנבונה בעניין הפיצוי ומצפים לא פחות להחלטה בנושא ועדת החקירה שתדאג להפיק את הלקחים ולמנוע את האסון הבא ולהסדרה של מתחם מירון".
