הם עלו לארץ לפני 45 שנה מקווינס שבניו יורק, ידעו שהם עושים את המעשה הנכון וספגו את הקשיים בדומייה. אבל בחודשיים האחרונים הם לא יודעים את נפשם מרוב צער וזעם. ארי רוזנפלד, הבן שלהם, הוחזק בתא עם מחבלים בכלא באר שבע בעוון הדלפת מסמך לראש הממשלה והועבר לכלא איילון עם מרגלים ורוצחים | עכשיו האב ר' שמואל רוזנפלד פותח את סגור ליבו בשיחה כאובה ומיוסרת ל'משפחה' | בזמן שהרבנים הראשיים, חברי הכנסת ובכירי הצבא קוראים לשחררו, ר' שמואל מתאר את הרגעים שבהם בוצע המעצר האימתני, חולק את כאב המשפחה ומספר: "ארי מסיים בכל יום את כל ספר תהילים בתאו, וסיים כבר שלוש מסכות" | לעמורה דמינו
צילומים: אלחנן קוטלר, עמוס בן גרשון לע"מ ופלאש 90
בחמש לפנות בוקר, כשכולם ישנו, הגיעו אנשי שב"כ. רעולי פנים. חמושים. הם חיכו בחוץ.
המשימה הייתה ברורה: להתפרץ פנימה ברגע אחד ולתפוס את המטרה בהפתעה. בתיק מסווג כל כך אין מקום לטעויות, ואין זמן לנימוסים.
"עושים לו עוול בל יתואר". ר' שמואל רוזנפלד צילום: אלחנן קוטלר
ברגע שניתן האות הם פרצו פנימה. נכנסו לחדר השינה ודרשו מהחשוד להיכנע. הוא ורעייתו הרימו ידיים, התחננו בהיסטריה שהלוחמים לא יפתחו באש. הפעוט בן השנתיים וחצי המשיך לישון בחדר הסמוך.
"תיפרד מהילד, אתה בא איתנו", הודיעו לו. את רעייתו הזהירו לשתוק. רק להורים שלה התירו לה לספר, אבל הבהירו: אם מישהו אחר ידע – היא תשלם על זה. בתוך דקות נעלמו עם העצור.
זה לא קרה בשטח עוין. לא בג'באליה, לא במארג' עיון, גם לא בג'נין. זה קרה על הגבול שבין רמת גן לבני ברק. אנשי שב"כ לא באו לעצור מחבל או פושע, אלא חייל מילואים שומר מצוות, בן שלושים, שזה עתה סיים מאתיים ימי מילואים בהגנה על המדינה. עד לפני שבועיים הציבור הכיר אותו רק בכינוי: הנגד א'.
כשהוסר צו איסור הפרסום התגלה שמדובר בארי (אהרן) רוזנפלד, קצין מודיעין במילואים, שהפך בן לילה לאסיר המוכר ביותר במדינה. על חלק מהפרטים – דרגתו, תפקידו, הרקע הצבאי ותחום המומחיות שלו – עדיין אסור לדבר.
הוא ואלי פלדשטיין הם הדמויות המרכזיות בפרשת הדלפת המסמכים הסודיים ללשכת ראש הממשלה. רוזנפלד הואשם בעבירות חמורות: העברת מידע מסווג, שדינה עד חמש עשרה שנות מאסר, וגנבת מסמך בתפקיד. במוקד הפרשה מסמך מסווג על אודות תוכניות חמאס במשא ומתן על החטופים, שהודלף לעיתון 'בילד' הגרמני בחודש אלול האחרון.
תוכן המסמך לא הפתיע איש: חמאס לא באמת רוצה הפסקת אש. ארגון הטרור הרצחני מושך זמן כדי להתחזק מחדש, להתיש את צה"ל ולהעמיק את השסע בחברה הישראלית. בסוף, כך לפי המסמך שתכננו חמאס, האשמה תיפול על נתניהו. כך, לפי התכנון החמאסי, תקודם אנרכיה בתוך החברה הישראלית, שאולי אף תוביל לחילופי שלטון.
עם פרסומו של תוכן המסמך ב'בילד' נפתחה חקירה בשב"כ, שבהמשך הובילה למעצרם של רוזנפלד ופלדשטיין. החשד: רוזנפלד הדליף את המסמך, שאליו נחשף במסגרת שירותו, לדובר ראש הממשלה אלי פלדשטיין. אבל במקום להניח אותו על שולחנו של נתניהו, בחר פלדשטיין להדליף אותו לעיתון 'בילד' הגרמני.
על פי כתב האישום רוזנפלד העביר לפלדשטיין מסמך בסיווג ביטחוני גבוה ביותר. הוא האמין שהמסמך חייב להגיע ישירות לראש הממשלה, מחשש שאם יועבר דרך הערוצים המקובלים – הוא ייתקע בדרך.
פלדשטיין לא מיהר להעביר את המסמך. בחודש אלול, כשהתפרסם דבר רציחתם של שישה חטופים במנהרה בעזה ובמדינה פרצו הפגנות המוניות, הוא ניסה להדליף את תוכן המסמך לתקשורת הישראלית. המטרה הייתה להקל מהלחץ הציבורי שמופעל על נתניהו לחתימה מיידית על עסקת שבויים מכל סוג.
כלי התקשורת הישראליים פנו לצנזורה הצבאית, כדרישת החוק, והיא חסמה את הפרסום. נתניהו עצמו, בדיעבד, לא ראה בעיה בהדלפה: בישיבת הקבינט שנערכה לאחר מכן הוא אף התייחס לפרסום ב'בילד', וטען שהוא מוכיח שחמאס רוצה "לקרוע אותנו מבפנים", אך "רוב הישראלים לא נופלים במלכודת הזו".
'מגיע לו צל"ש'
השניים, פלדשטיין ורוזנפלד, נעצרו מיידית על ידי שב"כ. פלדשטיין בילה קרוב לארבעים יום במעצר, ולאחר מכן שוחרר למעצר בית, שבו הוא מוחזק עד עתה. הוא הואשם בעבירה חמורה: העברת מידע ביטחוני מסווג במטרה לפגוע בביטחון המדינה. העונש עליה עלול להגיע למאסר עולם. ביום שלישי השבוע החליט בית המשפט שארי יישאר עצור עד תום ההליכים, מהסיבה שבג"ץ ביטל את האפשרות לדון שוב בעניין. הוא מוחזק במעצר בתת תנאים, מנוע מזכויות רבות ואינו רואה את בני משפחתו.
אף שהעבירות והמניעים היו שונים, משניהם נמנעה הזכות לפגוש עורך דין עשרה ימים אחרי המעצר.
בתא אחד עם רוצחים ומרגלים. הנגד א' בדיון השבוע בבית המשפט המחוזי צילום: פלאש 90
השב"כ טוען שמטרתו רק לעצור את ההדלפות. לטענת עורך דינו של רוזנפלד בדיון בבית המשפט, הפרקליטות דורשת שהוא יהיה במעצר מחשש שידליף פעם נוספת מידע ללשכת ראש הממשלה, אבל בינתיים נותנים לו לשהות בתא אחד עם אדם שהורשע בריגול וכן נותנים לחברי כנסת רבים לבקר אותו שוב ושוב בכלאו.
נתניהו עצמו יצא להגנת השניים. ראש הממשלה אמר מספר פעמים שמדובר במעצרים פוליטיים, והזכיר הדלפות רבות וחמורות שבוצעו מהדיונים הסודיים בקבינט המלחמה, כולל מידע מסווג אשר סיכן חטופים וחיילים, שאותן אף אחד לא חקר.
יתרה מזאת, אומרים תומכי רוזנפלד: הדלפות הן כבר מזמן חלק בלתי נפרד מהתרבות התקשורתית במדינת ישראל. זו דרך מקובלת להעברת מידע לא רשמי, במיוחד לתקשורת הזרה.
המעצר החשאי, כמו גם האופן שבו הוא בוצע ושלילת הזכויות החוקיות משני העצורים, עורר סערה ציבורית עזה. בקרב תומכי נתניהו והימין הפרשה אינה אלא רדיפה פוליטית מתחילתה ועד סופה. בהפגנות התמיכה ברוזנפלד עולה טענה פשוטה: איך ייתכן שהעברת מידע לראש הממשלה נחשבת לאיום ביטחוני? הרי זהו מידע שהיה אמור להגיע אליו ממילא.
מנגד, מתנגדי נתניהו רואים בפרשה תרגיל מתוכנן: לטענתם ראש הממשלה עצמו עמד מאחורי ההדלפה כדי לטרפד את עסקת הפסקת האש, להמשיך במלחמה ולשמור על כיסאו. לכך, אגב, אין בכלל ראיות. על אף המאמצים מכל כיוון – החקירה אינה מצליחה להתקרב לראש הממשלה עצמו. לתומכי נתניהו ברור: ראשי שב"כ, בגיבוי מערכת המשפט, מנסים לנער מעצמם את האחריות לאסון שמחת תורה, ובדרך גם להביא להדחתו של ראש הממשלה.
הפרשה מעלה תהיות נוקבות: למה בכלל סיווגו את המסמך כסודי? ואם באמת היה כל כך רגיש – איך זה שלא הגיע מייד לשולחן ראש הממשלה כנדרש? האם זו עוד דוגמה למערכת שמתייחסת להדלפות בסלחנות, אבל משנה את הכללים כשמדובר בבנימין נתניהו?
"מדובר בקצין מודיעין מצטיין, וחייבים לתקן את העוול הזה", אמר שר התפוצות עמיחי שיקלי בהפגנת תמיכה שנערכה בחנוכה למול כלא איילון, שם מוחזק רוזנפלד בתנאים קשים. "במקום לשבת בכלא מגיע לו צל"ש. איך ייתכן שארי עצור בזמן שהמתפרעים שירו זיקוקים על בית ראש הממשלה שוחררו?"
את השאלה הזאת שואל גם אביו ר' שמואל רוזנפלד. מאז המעצר הוא ובני משפחתו אינם יודעים את נפשם מרוב צער וזעם על מה שהם רואים כרדיפה על רקע פוליטי. "ארי נפל קורבן לנסיבות שלא קשורות אליו", הם אומרים ומוחים דמעה.
את הזעקה שלהם אנו משמיעים בכתבה שלפניכם.
לוקחים הכל ללב
אל בית משפחת רוזנפלד בשכונת הר נוף בירושלים הוזמנו באחד מלילות חנוכה. בני הבית מתכוננים להדלקת הנרות ומחכים לנס. בכל שנה זמן זה מיוחד לתפילה, אבל השנה התפילה היא אחת: שארי, שכלוא כבר יותר מחודשיים בתנאים קשים מאוד, ישוחרר הביתה.
איך אתם מסבירים למי שלא מכיר את הפרשה לעומק למה הבן שלכם עדיין בכלא?
ר' שמואל רוזנפלד, סופר סת"ם ומגיה מוסמך מחייך חיוך עצוב. "זאת בדיוק השאלה שאנחנו שואלים את עצמנו".
"ארי לא שתה לחיים כל המלחמה". ר' שמואל וארי בחתונתו
הוריו של ארי עלו ארצה מקווינס שבניו יורק בשנת תש"מ (1980). בהתחלה גרו בבית א–ל. אחר כך עברו לירושלים. ארי למד ב'מערבא' ואחר כך ב'דרך חיים'. בין לבין הוא גם התנדב בארגונים שעוזרים לילדים חולים וילדי חינוך מיוחד. את שירותו עשה ביחידת סייבר מסווגת. כשפרצה המלחמה רוזנפלד חזר אליה במסגרת מילואים, ושירת יותר ממאתיים ימים.
"אסור היה לו לספר לנו או לאשתו כלום על החומרים שאליהם הוא נחשף", אומר ר' שמואל ל'משפחה', "אבל ראינו את הכאב בעיניים שלו. ראינו את הדמעות. הייתה לו גישה להרבה יותר מידע משהאזרח הרגיל נחשף אליו. הוא ראה את הזוועות וגם את הניסים. אני זוכר שלפני שנים הוא אמר לי: 'אבא, אם היית שואל אותי, הייתי אומר שצריך להגיד הלל כל יום'.
"ארי לקח הכל ללב. הוא הרגיש את הכאב של חבריו הנלחמים באויב רע ואכזרי. הוא הבין שהוא חלק ממלחמת קיום. אולי בגלל זה קשה לו להבין איך מתייחסים אליו עכשיו".
בניגוד לרוב מדינות המערב שבהן הצבא נוטה לשמרנות, הפיקוד העליון בצה"ל נוטים היסטורית לעמדות שמאל מובהקות. רוב בכירי הצבא העדיפו לאורך השנים להאמין ב'פרטנרים לשלום' ובכוונות הטובות של מי שדורש את השמדת מדינת ישראל. גם כעת הסוד גלוי במדינת ישראל: בניגוד לרוב החיילים בדרגים הנמוכים, הפיקוד הבכיר עדיין נשלט בידי אנשים שמתעבים את נתניהו וישמחו לראות בנפילתו.
בחודש תמוז האחרון, כחלק משירות המילואים שלו ביחידת סייבר מובחרת, נתקל ארי רוזנפלד במידע רגיש במיוחד. המידע נראה היה לו קריטי והוא סבר שראש הממשלה חייב להיחשף אליו באופן מיידי.
מה כלל המידע הזה, לדבריו?
"הוא לא יכול לדבר על זה, אבל הוא הבין שהמידע עלול לפגוע קשות במאמצים לשחרור החטופים", מסביר ר' שמואל. "הוא חשב שהמידע חייב להגיע ישירות לראש הממשלה. בדרך כלל כשמגלים משהו חשוב מדווחים לממונה ומקווים שזה יגיע בסוף לראש הממשלה. אבל כשהוא ניסה להעביר את זה בשרשרת הפיקוד הוא ראה שזה נתקע. הוא חיפש דרך אחרת: דרך פלדשטיין, שיש לו גישה לנתניהו בתפקיד דובר ראש הממשלה".
הוא היה מודע למשמעות עקיפת נהלים והעברת מידע מעל לראשיהם של הממונים עליו?
"ארי ידע היטב", אומר ר' שמואל, "אבל הוא היה משוכנע שזה מוצדק. חלק מזה קשור לסיפור של התצפיתניות בגבול עזה, שהתריעו והתעלמו מהן. את התוצאות ראינו כולנו בשמחת תורה תשפ"ד".
ר' שמואל שואל שאלה גדולה יותר, השאלה שהעלה נתניהו כשהגן על הקצין הצעיר: למה בכלל הגיע ארי רוזנפלד למצב שבו היה צריך למצוא דרכים עוקפות? למה מלכתחילה המסמך הזה, שבעיקר מראה שחמאס מנסה לפלג את העם כדי להחליש את הממשלה ולטרפד את המשא ומתן, לא הגיע לשולחנו של נתניהו באופן מיידי ובערוץ רשמי?
בעקבות המקרה אפילו הועבר בכנסת בקריאה טרומית חוק חדש, 'חוק פלדשטיין', שיאפשר להעביר כל מידע לראש הממשלה בלי לעבור דרך כל שרשרת הפיקוד הצבאית.
'איפה ארי?!'
מעצרו החשאי של ארי רוזנפלד התרחש בכ"ה בתשרי (27 באוקטובר), יום ראשון בשבוע, אבל המשפחה גילתה זאת רק שבוע לאחר מכן – במוצאי השבת שאחרי.
ברכה והצלחה. מכתבו של מרן הגר"מ פיינשטיין זצ"ל למשפחת רוזנפלד עם עלייתם ארצה
"רעייתו של ארי לא רצתה להדאיג אותנו", מספר ר' שמואל. "שניהם לא תיארו לעצמם לאן זה יתגלגל. חשבו שזה עניין של כמה ימים והכל יסתדר. בדרך כלל ארי מתקשר אלינו ביום שישי. כשלא התקשר ולא הצלחתי להשיג אותו שאלתי את רעייתו: 'איפה ארי? אנחנו מנסים להתקשר'. היא ענתה: 'נדבר במוצאי שבת'. גם מהעבודה שלו התקשרו אליה. היא אמרה להם: 'הוא בצבא', והם אמרו: 'כן, אבל גם כשהוא בצבא הוא תמיד מתקשר או נכנס'".
בינתיים שחרר בית המשפט את פלדשטיין למעצר בית, אחרי יותר מארבעים יום, כי אין לו עבר פלילי והוא לא מסוכן. אבל ארי רוזנפלד, למרות שעונה בדיוק לאותם קריטריונים, לא קיבל הקלה. השופט אלכס שטיין דחה את העתירה בטענה שארי "מסוכן מדי ויודע יותר מדי" מכדי לשחרר אותו הביתה.
מהי לדעתך העילה האמיתית להשארתו במעצר זמן רב כל כך?
"הם השאירו אותו בכלא כי לטענתם יש לו גישה למידע בסיווג הכי גבוה, והם חוששים שאם ישחררו אותו למעצר בית הוא עלול לפגוע בביטחון", אומר ר' שמואל. "איזה מידע? אין לי מושג. אבל זו לא הייתה הכוונה שלו והוא הבהיר שהוא הוטעה לחשוב שהדברים מגיעים ישירות לראש הממשלה, ושבכל מקרה הוא מתנצל מאוד ואין סיכוי שיחזור שנית על המעשה לעולם.
"חשוב מאוד לציין שהיום, יום שלישי, היה דיון בעניינו ואנחנו שואלים בכאב: השופט שטיין, שאחרי ששלושה שופטים פסקו שארי ישוב לביתו פסק שלא יחזור אלא יוחזק במעצר עד תום ההליכים, טוען שעדיין ארי מסוכן ומוצדק להחזיקו בכלא במקום במעצר בית. איך אפשר לוודא, אם כן, שהוא לא יעביר מידע באמצעות האסירים האחרים שהוא חשוף אליהם או הסוהרים או דרך שאר האנשים שהוא רואה בכל יום בכלא: אנשי הכנסת, משפחה ועוד. גם במעצר הוא מסוגל להעביר מידע כל הזמן לגורמים שונים. אם כך מדוע שלא ישוחרר לביתו?! היום הוכח מגורמים ביטחוניים כי בננו אינו מסוכן למדינה, ועל כן העוול בלתי נתפס וזועק לשמיים".
איך התחושות שלכם?
"קשות בצורה שאני לא מסוגל אפילו לתאר", אומר אביו. "עשר שנים ארי שירת את המדינה בנאמנות וכולם העריכו אותו. נכון, הוא טעה. תנו לו עונש הגיוני. שיעשה עבודות שירות. שיעקבו אחרי פעולותיו במערכת אלקטרונית אם חוששים שהוא מסוכן".
יותר משישים חברי כנסת, עשרות רבנים ובהם שני הרבנים הראשיים ו־26 בכירים בצבא דורשים לשחרר את רוזנפלד. קצינים בשב"כ כתבו במכתב פתוח: "היחס לחבר שלנו פוגע באמון בתוך היחידה ובמורל. אנחנו מבקשים: תוציאו אותו מהמשחק הפוליטי. תעבירו את זה להליך משמעתי בצה"ל. ניפחו את הסיפור בצורה מכוערת. יש המון מקרים של מידע שמתפרסם בתקשורת בלי שום חקירה. פה שברו את כל הכללים".
מה אתם יודעים על תנאי החזקתו של ארי?
עילוי. ארי מתברך בבחרותו ממרן הגראי"ל שטיינמן זצוק"ל
עיניו של ר' שמואל רוזנפלד מצטעפות בדמעות. "ארי כלוא במתקן בתנאים לא פשוטים", הוא אומר. "זה פוגע בבריאות נפשו. הוא כל הזמן שואל: 'למה אני עדיין פה? למה אני בכלא כל כך הרבה זמן?'"
עד לפני ימים אחדים אסור היה לפרסם את שמו של ארי רוזנפלד בגלל הסיווג הביטחוני הגבוה שלו. בכל הפרסומים בתקשורת הוא כונה 'הנגד א". אלא שארי עצמו, באמצעות עורכי דינו, ביקש להסיר את האיסור. "איך אני יכול להגן על השם שלי כשאף אחד לא יודע מי אני?" טען. "משמיצים אותי", אמר בערעור שהגיש לבית המשפט. "אני לא מבין למה אני עדיין עצור. אולי טעיתי בדרך שבחרתי, ואני מבטיח שלעולם לא אעשה את זה שוב, במיוחד אחרי כל מה שקרה".
בצילו של פוסק הדור
כדי להבין את הרקע הרחב לפרשה העגומה ראוי לספר את הסיפור המשפחתי של משפחת רוזנפלד, משפחה אמריקאית חרדית שהחליטה יום אחד לעלות ארצה ולכרוך את גורלה בגורלם של יושבי ארץ הקודש.
"למעשה", אומר האבא ר' שמואל ל'משפחה', "ארי ממשיך מסורת משפחתית של אהבת תורה ואהבת ישראל.
"בתחילת המאה העשרים להורים של אבא שלי לא היה כסף לשלוח אותו לישיבה, ולכן הוא נאלץ לעבוד מגיל צעיר מאוד", הוא מספר. "סבתא שלי נתנה לו כסף לנסוע ברכבת החשמלית מהאיסט סייד למידטאון במנהטן, כדי לחפש עבודה. במקום לנסוע הוא שמר את הכסף והלך ברגל, בחום ובקור. למה? כי בערב היה שיעור של הגאון רבי יעקב משה שורקין, שלימים היה ר"מ בישיבת 'רבנו חיים ברלין'. הוא הגיע מאירופה והיה תלמיד חכם עצום. אבא שלי רצה ללמוד אצלו, אבל גם רצה לשלם לו כי הוא היה מהגר חדש, בלי מקור פרנסה. הוא נתן את דמי הנסיעה לרב שורקין והלך שעה וחצי ברגל".
ביקש להקל על מעצרו. הנשיא הרצוג וראש השב"כ רונן בר צילום: פלאש 90
ר' שמואל הוא כיום בן שבעים ואחת, לאורך ימים ושנים. כשהיה ילד עברו הוריו משיקגו לניו יורק כדי שהילדים יזכו לחינוך תורני עשיר יותר, ויכירו את גדולי ישראל שהגיעו מאירופה. הוא למד ב'תורת אמת' בניו יורק, המשיך ל'קמניץ' ואחר כך ל'נר ישראל' בבולטימור, הגיע ארצה ולמד בישיבת 'איתרי', ובפרוץ מלחמת יום הכיפורים נאלץ לחזור לארה"ב, שם הוסמך להוראה בידי הגאון רבי טוביה גולדשטיין מישיבת 'עמק הלכה'. אביו עבד במשרדי ישיבת 'תפארת ירושלים', וכשר' שמואל ביקר אותו באיסט סייד, זכה לעיתים לשוחח עם מרן פוסק הדור רבי משה פיינשטיין זצוק"ל.
כששמו של פוסק הדור האמריקאי עולה בשיחה, ר' שמואל קם ממקומו ומביא מהדורה ישנה של 'אגרות משה'.
"אני מניח שלא ראיתם את המהדורה הזו", אומר ר' שמואל ומראה לנו את דף השער, עם הקדשה אישית שרבי משה כתב לו. "אבל זו לא זכות שלי. זו זכות של אשתי".
משפחת גלבטוך גרה בבניין של משפחת פיינשטיין, והינדי הקטנה, לימים אשתו של ר' שמואל, הייתה קמה משך שנים מוקדם כל בוקר כדי לפתוח לפוסק הדור את דלת הבניין בשבע בדיוק ולאחל לו בוקר טוב.
ר' שמואל מאמין שהנטייה של ארי לשאת באחריות ציבורית באה ישירות מהחינוך האמריקאי שקיבל בבית.
"התקרה בישיבת 'תפארת ירושלים' הייתה בגובה חמישה מטרים. פעם ראיתי את רבי משה עומד בפסגתו של סולם. שאלתי: 'רב'ה, מה אתה עושה שם למעלה?!' רבי משה ענה שהוא מסדר ספרים כדי שבבוקר הבחורים ימצאו אותם מייד ולא יתבטלו מתורה".
בדיקת תפילין ששינתה חיים
ר' שמואל ואשתו התחתנו בתשל"ז (1977) והתיישבו בקווינס. בעבור רבים העלייה היא חלום ששואפים לממש אבל לא בהכרח בתחילת החיים. אצל הרוזנפלדים החלום הפציע סמוך להקמת הבית המשותף. "יום אחד", מספר ר' שמואל, "חזרתי הביתה וראיתי שעקרו לנו את המזוזה. אחר כך מישהו צייר צלב קרס על האוטו. אמרתי לאשתי: 'זהו', והתחלנו לתכנן עלייה לארץ הקודש".
הם היו מהראשונים במושב מתתיהו והחליטו לעבור משם ולנסות מגורים ביישוב אחר.
יצא להגנתו. השר שיקלי במחאה על תנאי מאסרו של רוזנפלד
"אהבנו את הארץ ורצינו להרגיש שאנחנו בונים משהו, לכן עברנו לבית א–ל", מספר ר' שמואל. לא מהלך שגרתי לזוג שמגיע מניו יורק.
בתחילת שנות השמונים גילתה בדיקה אקראית פסול בתפילין שלו. ר' שמואל התעניין בתהליך הייצור ובתור דובר האנגלית היחיד בבית א–ל מצא מהר את מקומו במפעל התפילין המקומי, הדריך סיורים והפך לסופר סת"ם מוסמך. אחר כך פתח חנות יודאיקה בירושלים והתפרסם כמומחה לסת"ם. באותן שנים היה גם נהג אמבולנס מתנדב ביישוב.
בסוף שנת תשמ"ז (1987) פרצה האינתיפאדה הראשונה, והדרך לבית א–ל הפכה למסוכנת. התושבים ספגו אבנים ובקבוקי תבערה בנסיעות אל היישוב וממנו, השמשות שלהם נופצו ורכבים הוצתו. גם רכבו של ר' שמואל נרגם שוב ושוב באבנים, והוא ניצל בניסים.
"יום אחד הלך שכן שלנו מהיישוב לקנות ביצים בכפר הערבי הסמוך, כמו שרבים ביישוב נהגו", נזכר רוזנפלד. "המחבלים איימו על המוכר שאם לא יקרא להם כשיגיע יהודי, ירצחו את אשתו. כשהשכן שלנו הגיע המוכר הזעיק אותם. הם רצחו אותו במקום בצורה מחרידה".
בעקבות פיגועים נוספים החליטו הרוזנפלדים לעבור לירושלים, שם המשיך ר' שמואל בפעילות הציבורית שלו.
תהילים בתא המעצר
האור בעיניו של ר' שמואל נדלק כשהוא מראה לנו תמונות של ארי מתנדב במחנה קיץ לילדי חינוך מיוחד ורץ במרתון התרמה שנערך למענם. משך שנים התנדב ארי בימי שישי בארגון 'לב חיים', חילק אוכל למאושפזים ומשפחותיהם במרכז הרפואי 'שערי צדק' וחיזק חולים ומשפחות במילה טובה וחיוך חם.
"המילה 'אני' לא קיימת אצל ארי", אומר ר' שמואל. "רק 'הם', 'אתם', 'שלכם'". במאבק לשחרר אותו גילה ר' שמואל אין ספור מעשי חסד שארי עשה בשקט, בלי לספר לאיש. בכלא מרשים לו להיבחן כל שבוע כדי לשמור על סדרי הלימוד שלו. הוא כבר מסיים את המסכת השלישית מאז שנעצר, לומד את הדף היומי בפעם השנייה, ומסיים כל יום את כל ספר תהילים.
בחודש האחרון שומע ר' שמואל שוב ושוב את אותה שאלה מכאיבה ומייסרת: "בשביל זה עליתם לארץ?" התשובה שלו חדה וברורה: "לא, לא בשביל זה עלינו. לא הממשלה הביאה אותנו לכאן ולא בגללה נשארנו. עלינו כי אהבנו את הארץ הזאת, ואנחנו עדיין אוהבים אותה. זה לא משתנה. ידועים דברי חז"ל שארץ ישראל נקנית בייסורים".
"מקווה שהצדק יצא לאור". ר' שמואל רוזנפלד בריאיון ל'משפחה' צילום: אלחנן קוטלר
לפני כמה ימים פרסמה גב' אביטל רוזנפלד, רעייתו של ארי, טור שנגע בלבבות רבים: "הסיפור שלנו התחיל בהתנדבות משותפת בארגון למען חולי סרטן. ארי מעולם לא חיפש תהילה או כבוד. הוא פשוט נתן את כל כולו למדינה הזו. שנה אחרי שנה הוא תרם לביטחון המדינה בדרכים שאפילו אני לא יכולה לספר עליהן.
"מאז שבעה באוקטובר אני והבן הקטן שלנו, אביתר, כמעט לא ראינו אותו. הוא היה שם בשביל המדינה, כמו תמיד. ועכשיו הגיבור שלי יושב במעצר, בתנאים קשים, עד סוף המשפט. למה? כי הוא האמין בכל ליבו שהוא עושה את הדבר הנכון למען המדינה שהוא כל כך אוהב, כשהעביר מידע חיוני להנהגה. ארי לא ראוי ליחס כזה. הגיע הזמן להחזיר אותו הביתה, אל המשפחה שלו".
הכאב של משפחת רוזנפלד מהדהד בקרב רבים. במוצאי שבת לפני שבועיים התאספו יותר מאלף איש אל מול כלא איילון. הם הגיעו מכל רחבי הארץ: חיילים במדים, אזרחים, משפחות שלמות. הם עמדו שם שעות בקור, מחזיקים שלטים ונרות, שרים שירי תפילה ותקווה. "החזירו את ארי הביתה עכשיו!" זעקו בקול אחד, והקריאה הזו הדהדה בחצר הכלא.
במפגינים עמדו גם חבריו מהיחידה, שעד לפני חודשיים לחמו לצידו. "אנחנו מכירים את ארי", אמר אחד מהם. "הוא לא בוגד, הוא לא מרגל. הוא פטריוט שרצה להציל חיים. איך הגענו למצב שלוחם כמוהו יושב בכלא כמו פושע?" ואביו מוסיף: "ארי לא שתה 'לחיים' מתחילת המלחמה כי הרגיש 'עימו אנוכי בצרה'. יהודי כזה יבגוד במדינתו?!
"איך?" מהדהדת השאלה של ר' שמואל רוזנפלד, האבא שעשה עלייה לארץ הקודש, ולרגע לא חלם שבנו יעמוד במרכזו של אירוע, במעצר כה ממושך, כה מופרך, כה מייסר.
ר' שמואל מסיים בהבעת תקווה איתנה: "בסוף יגלו כולם ש'אמת מארץ תצמח' ו'אור חדש על ציון תאיר ונזכה כולנו במהרה לאורו' ובקרוב ממש נראה עין בעין ש'ויריצוהו מן הבור'".
סייעה בהכנת הכתבה: רחל גינסברג
