הכרעה חלקית

מערכת הבחירות לרבנות הראשית, הייתה מערכה של אי ודאות | ראשי המפלגות לא מיהרו להכריז על המועמדים, ועד לרגע האחרון לא ברור היה לאן דעתם נוטה | שלומי גיל יצא למלון רמדה, שוחח עם המועמדים, וחזר עם רשמים מהמעמד שכולו אפוף דילים | ככל הנראה למשרת הרב הראשי האשכנזי ייערכו בחירות חוזרות

צילום: פלאש 90

בשעה שמונה בערב, נפתחו דלתות האולם הגדול שבמלון 'רמדה' בירושלים. עשרות עיתונאים, מקורבים, עסקנים ויח"צנים הצטופפו מול השולחן רחב הידיים והמתינו בציפייה להכרזה הרשמית על תוצאות הבחירות.
כולם היו בטוחים שהנה זה מגיע. יום ארוך ומתיש, גדוש בשכנועים, הסברים, הערכות וספקולציות אמור היה להגיע לסיומו. גם הרבנים המועמדים הסדירו נשימה, והמתינו בכסיסת ציפורניים לרגע ההכרזה.
ואז זה הגיע. אל החדר נכנסו בכירי משרד הדתות בראשות השר מיכאל מלכיאלי. הם התיישבו כשפניהם חתומות, ואל הפודיום ניגש המנכ"ל יהודה אבידן. "אנחנו לא נכריז על המועמד הספרדי המנצח, למרות שבידינו התוצאות, כי במועמד האשכנזי יש שוויון קולות. משכך, נפתח את ההצבעה לחברי הגוף הבוחר לשעתיים נוספות, ורק לאחר מכן נעדכן".
כך הגיעה הדרמה לשיאים חדשים. גם זקני העסקנים לא זוכרים מאורע כזה. גם מי שקיווה שבלילה יגיעו התוצאות, התבדה במהירות.

הנהגה של אחדות. הגר"ד יוסף בשיחה עם שלומי גיל לאחר נצחונו בבחירות

מתברר שהסאגה רק החלה. שני המועמדים האשכנזים המובילים – הרב מיכה הלוי והרב קלמן בר, קיבלו כל אחד 40 קולות וממילא נרשם תיקו. ועדת הבחירות החליטה לאפשר הצבעה חוזרת, אלא שאז התחוללה דרמה נוספת: בקלפי של המועמד הספרדי נמצא פתק הצבעה לטובת הרב מיכה הלוי. אנשיו טענו שזה הפתק ששובר את השוויון ולמעשה מכריע את הבחירות. לעומתם טענו אנשי הרב בר כי הפתק לא נמצא בקלפיות הקשורות להצבעה על המועמד האשכנזי וממילא לא רלוונטי ויש לקיים בחירות חוזרות.
ועדת הבחירות החליטה שלא להחליט. היא נתנה למועמדים 24 שעות להמציא חוות דעת משפטיות שמוכיחות את טענותיהם. בפועל, ההערכה היא שההליך כולו יוברר בבית המשפט, וזה יורה על בחירות חוזרות.
במועד הזה, בבית המדרש 'יחווה דעת' בשכונת הר-נוף, פצח הקהל בשירת 'ימים על ימי מלך תוסיף', כאשר הראשון לציון הנבחר, הרב הראשי הספרדי רבי דוד יוסף, נכנס למסור את שיעורו הקבוע, שאותו הוא מוסר בבית מדרשו מדי יום ראשון. הרב יוסף בחר שלא לבטל את השיעור, גם ביום הדרמטי הזה.
על פניו ניכרה ההתרגשות. הבן של מרן הגר"ע יוסף זי"ע ואחיו של הראשון לציון הגר"י יוסף, נבחר להמשיך את השושלת המשפחתית המפוארת, והוא עתיד לכהן בעשור הקרוב כראשון לציון והרב הראשי לישראל. תלמידיו, שומעי השיעור, התרגשו גם הם ולא המתינו להכרזה הרשמית כדי לשמוח בשמחת התורה.
עוד נשוב אל הבית ברחוב אגסי, בהמשך. אבל בזמן שהגר"ד ותלמידיו חגגו את הניצחון המרשים, חלק מהמתמודדים כבר החלו בסיכומים. היום הזה היה סיומו של מרוץ ארוך, מתיש ומייגע, שעבר דרך בתי המשפט, דילים בין פוליטיקאים, שכנועים בלתי פוסקים של חברי הגוף הבוחר ומה לא. בסיומו, נבחר ראשון לציון ואת זהות הרב האשכנזי אנחנו נדע, ככל הנראה, בשבועות הקרובים.

מחוץ לדיל
היום הזה החל בשעות הבוקר המוקדמות, אז החלו הרבנים ומקורביהם להתכנס במלון 'רמדה' בירושלים. בצד האשכנזי ניצבו הרב מיכה הלוי, הרב קלמן בר, הרב משה חיים לאו, הרב מאיר כהנא והרב אליעזר איגרא. כל אחד מהם היה עסוק בחודשים האחרונים בשיחות אישיות עם חברי הגוף הבוחר – 140 נציגים מגופים שונים במדינת ישראל.
בצד הספרדי ניצבו הרב דוד יוסף, הרב שמואל אליהו והרב מיכאל עמוס. בניגוד לעמיתיהם האשכנזים, בצד הספרדי התוצאות היו ברורות כבר מהבוקר: הרב דוד יוסף, עם הרזומה המפואר, היה צפוי לנצח בקלות. זו גם הסיבה שהוא עצמו לא טרח להגיע ל'רמדה', והחל את היום בתפילה על קבר אביו מרן הגר"ע זי"ע, ובתפילה בכותל.
שאר המתמודדים, כאמור, לא נטשו את רחבת הכניסה של בית המלון. החל משעות הצהריים המאוחרות החלו חברי הגוף הבוחר להיכנס, בזה אחר זה, כאשר הרבנים ויועציהם פוגשים אותם, מדברים על ליבם ומבקשים מהם להצביע בעבורם.
אחד מהוותיקים והמנוסים ביותר במעמדים אלו הוא הרב הראשי לישראל לשעבר ורבה של תל אביב לשעבר, הרב ישראל מאיר לאו. בנו, הגאון רבי דוד לאו, סיים זה עתה את כהונתו כרב הראשי לישראל. בנו הבכור, הרב משה חיים לאו, ניגש להתמודדות הזו בהרבה חשש אבל גם באמונה שאולי הפעם זה אפשרי.
שאלתי את הרב לאו האב על סיכויי ההצלחה. "נמתין לתוצאות", השיב. "מי שייבחר יעשה את מלאכתו נאמנה למען עם ישראל".
הרה"ר לשעבר, שכבר נשא בכל תפקיד רבני אפשרי, היה נרגש. שאלתי אותו אילו שינויים התחוללו מאז הוא עצמו ניצב במעמד הזה ועד ליום שבו בנו מתמודד על משרת הרב הראשי. "ודאי שדברים השתנו. בעבר לא הכרנו כמעט את חברי הגוף הבוחר. היום המציאות שונה לחלוטין. כל רב צריך לפעול רבות מול הגוף הבוחר, לשכנע ולהסביר למה הוא המועמד הטוב ביותר לתפקיד".
והרה"ר לשעבר, כדרכו, התרפק בערגה על הנוסטלגיה. "כאשר אני נבחרתי, זכיתי לברכתו של הרבי מליובאוויטש זי"ע. הוא איחל לי את הפסוק 'למען יאריך ימים על ממלכתו, הוא ובניו'. הרבי הדגיש – 'בניו' – לשון רבים. ברכתו כבר התקיימה כאשר בני כיהן כרב הראשי לישראל, ואולי תתקיים שוב כאשר בניי – ברבים, ימשיכו את דרכי".
בנו בכורו של הרה"ר לשעבר, הרב משה חיים לאו, הסתובב ברחבה ונראה היה כמי שהמעמד קשה לו. כששאלתי אותו על כך, חייך. "אינני חושב שיש טעם לדבר כעת. נדע מה התוצאות, ואז נדבר". הוא כבר הרגיש את שחשו רבים ברחבת הכניסה למלון: המרוץ הזה, מבחינתו, היה אבוד. הגרמ"ח לאו שנתמך על ידי רבים בציבור החרדי, התקשה להתמודד עם הדילים הפוליטיים שנסגרו על גבו.

המהפך
האיש המבוקש ביותר ביום הזה היה הרב מיכה הלוי, רבה של העיר פתח תקווה. הרב הלוי היה בחודשים האחרונים בלב הסערה שהתחוללה בציונות הדתית סביב ההתמודדות שלו. הוא שהתחייב לא להתמודד ובסופו של דבר בחר להתמודד, זכה לתמיכה פומבית של השר סמוטריץ' ורבים מהזרמים החרד"ליים בציונות הדתית. מולו ניצב הרב מאיר כהנא, שנתמך ע"י המחנות הליברליים יותר בציונות הדתית.
לכולם היה ברור שהרב הלוי הוא בעל הסיכויים הטובים ביותר לזכות במרוץ הזה. משכך, הוא הפך לדמות המרתקת ביותר ביום הזה. "אנחנו נפעל לאחדות עם ישראל", אמר לי, כששאלתי אותו מהי מטרתו הראשונה כרב הראשי לישראל.

מתעקש לנהוג בכבוד. הגר"מ הלוי

המרוץ הזה היה מורכב וקשה. איך הרב מסכם אותו ביום הזה?
"זה היה מרוץ מורכב בהחלט, עוד יהיה זמן לדון במה שהיה. אבל אני מתעקש לנהוג כבוד גם בתהליך המורכב הזה. כעת כל שנותר לנו הוא להמתין לתוצאות ולפעול למען עם ישראל, בקידוש שם שמיים ברבים".
שעות לסגירת הקלפיות, החלו השמועות על מהפך שמסוגל להתחולל. הרב קלמן בר, מרבני העיר נתניה, החל סוגר את הפער מול הרב הלוי. הרב בר שנתמך על ידי בכירי 'דגל התורה' וקיבל את ברכתם של ראשי הישיבה, מרן הגר"ד לנדו ומרן הגרמ"ה הירש, הסתובב באולם כשהוא מתוח מאוד. גם יועציו היו מתוחים. "אנחנו מאמינים שיש סיכוי גבוה שהרב יפתיע", אמר לי אחד מהם, "יש הערכות שנגיע לתוצאה שווה עם הרב הלוי, וזה בהחלט הישג מרשים, אבל לא מספיק. ניצחון של הרב בר יהיה ניצחונם של גדולי התורה".
לאחר שהתברר כי ישנו שוויון והסוגיה עתידה להתברר בבית המשפט, נשמו אנשי הרב בר לרווחה. "ברגע שיהיה מרוץ בין שני המועמדים הסופיים – אנחנו צפויים לנצח", הסביר לי אחד מהם. "רוב הקולות שהצביעו לרב מאיר כהנא, צפויים להגיע לרב בר. גם הקולות שהצביעו עבור הרב לאו לא צבועים בצבע אחיד. כך שאנחנו בהחלט מאמינים שיש לרב בר סיכוי טוב לזכות בהליך ולנצח את הבחירות".

הקול הספרדי
בצידו השני של האולם ישבו הרבנים עמוס ואליהו. עמיתם, הרב דוד יוסף, לא טרח להגיע ולפגוש פנים מול פנים את חברי הגוף הבוחר. בתווך הסתובב שר המורשת עמיחי אליהו. הוא קיווה שהיותו חבר בכיר במפלגה בכירה בציונות הדתית, תסייע לאביו להיבחר, אחרי שכבר התמודד לפני עשור לתפקיד ונכשל.
אבל גם השר אליהו ידע שהדילים הפוליטיים שנתפרו לא מטיבים עם אביו. הלחץ ניכר ככל שהתקרב מועד ההכרזה. עיקר הכעס של משפחת אליהו הופנה לשר בצלאל סמוטריץ' שהצהיר על תמיכה ברב מיכה הלוי, במסגרת הדיל שרקם עם יו"ר שס אריה דרעי, ולפיו יצביעו נציגי 'הציונות הדתית' בגוף הבוחר לטובת מועמדותו של הגר"ד יוסף ויזכו לתמיכת נציגי שס ברב מיכה הלוי.
כאמור, בהתמודדות על משרת הראשון לציון לא נרשמה הפתעה. הגר"ד יוסף גרף יותר משבעים קולות מחברי הגוף בוחר ולמעשה ניצח בקלות. זה היה אך טבעי. בשנה האחרונה פעל הגר"ד יוסף בזירות שונות כדי להבטיח את ניצחונו. שיחות אישיות עם חברי הגוף הבוחר, ביקורים וסיורים בקרב פצועים וחיילים וביקורים ממושכים בקהילות יהודיות מעבר לאוקיינוס, סייעו מאוד לדמותו שנצרבה בעיניהם של חברי הגוף הבוחר כמתאימה ביותר למשרת הראשון לציון.
לבני משפחתו, רבבות תלמידיו בארץ ובעולם ולאלפי אלפי בני התורה, היה ברור מאליו שהגר"ד הוא הדמות הראויה ביותר להמשיך את דרכו של מרן הגר"ע יוסף. הגר"ד מוכר היטב בהיכלי הישיבות כאחד מפוסקי ההלכה החשובים בדור. ספריו 'הלכה ברורה' הפכו זה מכבר לנכסי צאן ברזל בכל בית יהודי, וזה שנים רבות שהוא נחשב לאחת מהדמויות הרבניות החשובות ביותר.

זמן אחדות
מייד עם היוודע תוצאות הבחירות, החלו החגיגות מחוץ לבית המדרש שלו, ברחוב אגסי בשכונת הר-נוף בירושלים. מאות תלמידים ותומכים התכנסו במקום, במבול אנושי שנמשך אל תוך הלילה. הגר"ד התכנס בחדרו, והעלייה לרגל החלה מייד לאחר שסיים את שיעורו. רבנים מכל החוגים והקהילות מיהרו לעלות ולברך את הראשון לציון על היבחרו. בין היתר הגיע למקום הרב קלמן בר, שבא לברך את הגר"ד על ניצחונו.

המציאות השתנתה. הגרי"מ לאו

בחדר העמוס בספרי הלכה, צרובה באומנות תמונה משותפת של הגר"ד ואביו מרן הגר"ע זי"ע. לצידה, נתלתה הגלימה והמצנפת המסורתית, שנראה הייתה שהוכנה מראש עבור הערב הזה. שבועות יחלפו עד ההכתרה הרשמית, אך כל מי שביקר בחדר בלילה הזה, לא יכול היה להתעלם מגלימת הראשונים לציון שבלטה מאוד בנוף הבלתי נגמר של ספרי ההלכה.
אחרי ברכה חמימה, ביקשנו מהראשון לציון לספר על תחושותיו בערב הזה. "יש לי הרבה תוכניות לעשות, בע"ה, למען כלל ישראל, ואני אפרוש אותן בקרוב בע"ה", אמר הראשון לציון בריאיון ראשון ל'משפחה', "אבל לפני הכל אני חייב להודות לבורא עולם שזיכני ונתן בידי את האפשרות להגדיל תורה ולהאדירה, כמו שאבא מרן זצ"ל, עטרת ראשי, בהנהגה ובהלכה ובקירוב הרחוקים, חלם כל חייו: להרבות תורה בישראל. כך אבא חינך אותנו ודאג כל ימיו שנמשיך בכל הכוח את משימת חייו. אני מודה לה' שזיכני להגיע לרגע הזה, למקום הזה, שבו אני יכול לקיים את צוואת מרן זצ"ל".
איזו הנהגה יביא הרב לרבנות הראשית לישראל? שאלנו.
"הנהגה ללא חרמות, בלי נידויים, בלי הדרות. תפקידי הוא לקרב כל יהודי. נעשה הכל לאחד את כל חלקי העם הזה, בוודאי בתקופה הזו. כוחנו רק באחדותנו ואני מחויב לזה. לקרב את עם ישראל. לאחד אותו.
"עברנו שנתיים קשות מאד. הפילוגים והפירודים בעם הובילו אותנו לאסונות. אנחנו 12 שבטים, וכל שבט הוא שונה. אבל אנחנו עם אחד, וכולנו יחד. והקירוב היא המשימה הראשונה במעלה. דתיים וחילוניים, חרדים ודתיים לאומיים, ספרדים ואשכנזים. הקירוב בתוך המחנה שלנו היא המשימה החשובה ביותר כרגע. כי כוחנו אך ורק באחדותנו".
בדרכנו החוצה, ביקש הרב להוסיף את מסר חשוב. "המצב בארץ ישראל קשה ונורא. המלחמה הקשה עם הבאים לכלותנו, מצפון ומדרום. עם ישראל נמצא בצרה איומה. החטופים והעקורים מהצפון, המשפחות השכולות, צריכים לזכור אותם ולהתפלל לפני הקב"ה שיצילם. אני מתכוון לפעול בכל כוחי כדי לסייע ולהשפיע, למען כל הזקוקים לכך בעת צרה זו ליעקב, וכמובן, דרך האחדות של עם ישראל, נוכל להתמודד טוב יותר עם המציאות הקשה שאנו חווים בשנה האחרונה".
הראשון לציון צפוי להיות מוכתר ביום ההילולה של אביו הגדול – ג' בחשוון. אז ימשיך באופן רשמי את השושלת הרבנית המפוארת לבית יוסף, שהחלה עם כהונתו של מרן הגר"ע יוסף באמצע שנות השישים של המאה הקודמת, עברה דרך הראשל"צ רבי יצחק יוסף ותימשך כעת על ידי הבן, הראשון לציון הגאון רבי דוד יוסף.