הוא היה מהאנשים שישבו מאות שעות סביב שולחן הדיונים בניסיון למצוא את הנוסחה שתסדיר את מעמדם של בני הישיבות, השתתף במגעים עם משרד הביטחון והייעוץ המשפטי, וחווה מקרוב את אחת הסוגיות הנפיצות ביותר של הכנסת ה-25 | רגע אחרי שהמערכת הפוליטית יוצאת לבחירות, אנחנו מתיישבים לשיחה מקיפה עם ח”כ יעקב אשר, על הכישלון בהעברת חוק הגיוס, המשבר עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, הקרע המתרחב עם ‘אגודת ישראל’ והאתגרים שמצפים לציבור החרדי ביום שאחרי הבחירות
צילום: פלאש 90', יעקב אשר, אלעזר פיינשטט
את הריאיון עם חבר הכנסת יעקב אשר אנחנו פותחים במשבר הכי גדול שניצב כעת מול הציבור החרדי: סוגיית מעמד לומדי התורה. על מה שכבר קרה אין צורך לפרט. המעצרים, העריקים, הסנקציות, ובעיקר החידלון.
הסוף לגוש. עם רה"מ נתניהו במליאת הכנסת
בתום ארבע השנים של ממשלת הימין, מי האשם המרכזי לכך שאין חוק גיוס?
“בראייה כוללת”, הוא אומר, “ברור שצריך לחזור אחורה אל האווירה של מוצאי הבחירות הקודמות. הייתה אווירה שכמעט הגיעו ימות המשיח! כשכולם נמצאים באווירה כזאת, הציפייה הייתה: ‘הנה הגיע הזמן לתקן את כל העוולות’.
“היו הרבה מאוד נושאים על השולחן: הסדרת מעמדם של בני הישיבות, תקצוב החינוך ופסקת ההתגברות. בתוך כל זה נכנסו סדרי העדיפויות. בחלק מהם היה היגיון, למשל בפסקת ההתגברות. כולנו ידענו שגם אז, אם היינו הולכים לחקיקה ללא פסקת התגברות, סביר מאוד להניח שחוק כמו שאנחנו רוצים היה נתקל ונפסל בבג”ץ.
“באותו זמן הגישה הייתה: ‘בואו נתקן הכל, הרי ניצחנו – זו ממשלת ימין על מלא’. במשא ומתן הקואליציוני אספנו עוד ועוד נושאים, וההסכם שלנו הגיע לעשרות עמודים. בסופו של דבר, כנראה זה היה בעוכרינו. מה שנקרא הרפורמה המשפטית היה דבר לא חכם לעשות – ואני מזכיר שלא אנחנו מנהלים את הקואליציה – ולעשות אותה בהיקף הזה, בגודל הזה, עם כל ארבעת רכיבי החקיקה במכה אחת, הביא למשהו שלא צפו”.
ולמה בשלב הראשון הייתם מוכנים לדחות את חוק הגיוס תמורת הרפורמה המשפטית?
“זה לא נקרא לוותר על חוק הגיוס! לא הייתה שום החלטה שאמרה שחוק הגיוס נדחה. ההרגשה הייתה שזו ממשלה שלנו, ואם זה לא יהיה היום – זה יהיה בעוד חודשיים, שלושה או ארבעה.
“אבל צריך להבין דבר אחד: אשליה לחשוב שאילו חוק הגיוס היה עובר אז, הכל היה עובר בשלום. כשהתחיל הבלגן סביב הרפורמה המשפטית, הכניסו לתוכו את הלהבות של נושא הגיוס. בהמשך פרצה המלחמה, ונקלענו לאן שנקלענו. הטעות המרכזית הייתה לנסות להניע את הרפורמה על כל חלקיה במכה אחת ולהקים מולנו גוש ענק שאנחנו קוראים לו ‘קפלן ושות’’. זו הייתה שגיאה גדולה מאוד של הקואליציה”.
תוך כדי הרפורמה הייתה הצעה של נשיא המדינה שכללה רפורמה וגם חוק גיוס מרוכך. למה בנקודת הזמן הזאת לא לחצתם לקחת את המתווה הזה ולעצור את הטירוף?
“לא בטוח שההצעה של הנשיא הייתה מספיק מבושלת. הרפורמה הובלה על ידי הליכוד והשר יריב לוין. אני לא חושב שהיה ביוזמת הנשיא משהו שהיה יכול לצאת ממנו חוק גיוס שמתנגדי החוק, גם בתוכנו, היו מקבלים”.
אשר השתתף מאות שעות בדיונים עם הייעוץ המשפטי של הכנסת בניסיון להעביר חוק גיוס שיעבור ביקורת שיפוטית, ולכן הוא בדיוק האיש לשאול אותו:
האם היה אפשר בכלל להעביר חוק גיוס שלא ייפסל בבג”ץ?
חוק הגיוס בגרסאות השונות. יולי אדלשטיין וביסמוט במליאת הכנסת
“זו שאלה מצוינת. יכול להיות שהיה אפשר, אבל בג”ץ היה מתערב בו – אם לא פוסל לגמרי אז מעמיד תנאים, הופך אותו להוראת שעה או מחורר אותו.
“גם אילו היו מקשיבים לנו בליכוד ולא הולכים לכל הרפורמה במכה אחת, והיה עובר חוק גיוס – ברגע שהייתה מתחילה הרפורמה המשפטית, היו משתמשים בנושא הגיוס כדי להכות בנו ובליכוד. בכל שלוש וחצי השנים האחרונות אנחנו נמצאים בשדה שהוא לא פוליטי, אלא שדה משפטי–שיפוטי של הייעוץ המשפטי בגיבוי כמעט מלא של בית המשפט העליון.
“מה שתסכל הוא שהמטרה ברפורמה הייתה להגיע ליותר שופטים שמרנים. אבל ניקח את השופט הכי שמרן השופט סולברג, אנחנו רואים את המחשבות שלו על חוק הגיוס! מתוך תפיסת עולמו כדתי–לאומי, הוא מרגיש שהוא יכול להטיף לנו ולחנך אותנו. בנושא הגיוס, השופטים השמרנים מביאים את זה מהבית, מתורת המזרחי אל מול החרדים!
“בשלוש וחצי השנים האחרונות, כולל בזמן המלחמה – שזה הזמן הכי לא מתאים לחוקק חוק כזה – נקלענו למלחמת קפלן ולאחר מכן למלחמה הצבאית שגרמה לזעזוע קשה. אבל ההקצנה הזאת תוביל בסופו של דבר לכך שהמערכת תבין שבכוחניות היא לא תשיג כלום. יצאו עשרות אלפי צווים – וכמה גידול היה במתגייסים? בטל בשישים! הם יבינו שלא יצליחו לשבור ציבור המלוכד באמונתו ותחת גדולי תורתו”.
היכונו לרעידת אדמה
מה היה הכישלון המרכזי של הליכוד מול החרדים בהבאת חוק הגיוס?
יעקב אשר חובט על השולחן. “משילות! המציאות היא שרק הליכוד והקואליציה לא היו מספיק חזקים מול השלטון השיפוטי! כשהייעוץ המשפטי לממשלה מונע מהייעוץ המשפטי של משרד הביטחון להביע עמדה עצמאית בוועדת חוץ וביטחון – זו אינה משילות!
“עכשיו, אם אתה רוצה לראות את כל ההיסטוריה של זה, נתחיל בזה: באותה קואליציה שאתה חבר בה, שר הביטחון הראשון שבזמנו התחיל החוק הזה היה יואב גלנט, שבמשך שנה קודם היה החבר הכי טוב של החרדים והיה מוכן לכל חוק גיוס ולא התווכח על שום דבר – ועוד לפני ה-7 באוקטובר הוא הציב דרישות כדי שהחוק הזה יהיה תחום דרקוני, שלא נוכל לחיות איתו אפילו יום אחד.
“נמשיך ליולי אדלשטיין, שהיה יושב ראש שהבין את הנושא די לאשורו והוא כן חתר לנסות להגיע למשהו שנוכל לחיות איתו, אבל עם הזמן – ואולי מסיבות פוליטיות שלו – הוא לא עמד בלחץ של כל הפגנות המילואימניקים מתחת לבית שלו, של כל מה שהיה בוועדה והכל. הוא התחיל למשוך את הזמן, ומשך ומשך ומשך, ולאחר מכן גם אז יצא מהתמונה. וכששר הביטחון ישראל כ”ץ נכנס, המורכבות המשפטית כבר הייתה בשיאה. אם אדלשטיין היה מניח את הנוסח שלו מספר חודשים קודם יכול להיות שהכל היה נראה אחרת”.
בעקבות חוסר המשילות הזה ראינו כעס של גדולי התורה, ואת המכתב של מרן הרב לנדו שקרא לפזר את הכנסת. האמון שלכם בראש הממשלה נפגע?
“המציאות פשוטה: האמון שלנו בהתנהלות ראש הממשלה – נפגע קשות. יש פה חוסר אמינות מוחלט במבחן התוצאה! אתה יכול להגיד ‘לא עשו בכוונה’, ‘אין ברירה’, ‘זה המצב’. הכל טוב ויפה, הכל נהדר – בסוף מבחן התוצאה הוא המבחן, ובמבחן התוצאה האמון התרסק.
“כשהקמנו את הממשלה כולם היו באופוריה, אבל גורמים במדינה נתקפו פחד מעצם קיומה של ממשלת ימין יציבה. כשהתחיל המשבר, הפכו אותנו לבטן הרכה וניסו להאשים אותנו בהכל. הם יבינו מהר מאוד – ואני אומר, כל ממשלה שלא תהיה, ימין ושמאל – יבינו שבכוחניות הזאת הם לא יגיעו לשום דבר. אבל אני לא חושב שהיה יכול להיות אחרת לגמרי בעניין הזה”.
היה חלון זמן שבו כן יכלו להעביר את חוק הגיוס?
ערוץ אישי. יעקב אשר ושר הביטחון כ”ץ במליאת הכנסת
“כן, ב-2019. ובשלב ההוא אילו היה עובר החוק, גם הוא היה פוקע אחרי שש–שבע שנים, אבל כבר היינו בתוך המערכת, בתוך הגלגל הזה. לצערי, ב’אגודת ישראל’ בחרו להפיל את החוק.
“אבל מה שקרה בשלוש וחצי השנים האחרונות עם הרפורמה המשפטית, ותוסיף על זה זמן מלחמה, טרף את הכל. אף אחד לא חושב שזמן מלחמה מתאים לחוקק חוק להבדיל את מעמדם של בני הישיבות. נקלענו לזה. נקלענו למלחמת קפלן ואחר כך נקלענו להבדיל למלחמה, שהיא באמת גרמה וגורמת זעזוע קשה מאוד בציבור, וקשה מאוד לבוא ולתקן דברים כאלה תוך כדי.
“זו הסיטואציה שאנחנו נמצאים בה. זו לא שאלה של תרגיל פוליטי כזה או אחר. בסוף אתה נתקל בהחלטות של ייעוץ משפטי, החלטות של בג”ץ, ויד אחת של כל המערכת המשפטית הזאת בתוך אווירה ציבורית קשה. אנחנו במקום אחר. אבל אני אומר: דווקא המצב הקשה הזה, לדעתי, יוביל אותנו בסופו של דבר לפתרון”.
אתה מזכיר את הקשיים, את האווירה הציבורית ואת הייעוץ המשפטי ובג”ץ. מה יקרה בקדנציה הבאה שלא קרה בשלוש וחצי השנים שפעלתם וניסיתם?
“הרבה דברים יכולים להיות שונים בפעם הבאה. אנחנו עכשיו לפני בחירות – אף אחד לא יודע לאן תלך המדינה, מה יהיו האינטרסים ומי יהיו בראש, ומי יצטרך אותנו יותר ומי יצטרך אותנו פחות. אתה לא יודע אילו דברים יהיו חשובים.
“בסופו של דבר, כפי שאמרתי, אנחנו במצב כאוטי מבחינת המדינה. כל יום שעובר גורם להם להבין יותר שלא יצליחו לשבור אותנו. הם לא אוהבים את זה, אבל הם מבינים שלא יצליחו בכוחנות ולא בשום דבר אחר לגרום לכך שציבור ענק שלם, שהוא ציבור מלוכד באמונתו ומנהיגיו, ישנה את עמדותיו. אי אפשר בציבור כזה, של מיליון וחצי איש, לשנות ולעשות בו מה שרוצים”.
אז אתה לא מאמין לאיזנקוט שאומר: אם בפעם הבאה יעמוד מולי חוק גיוס מרוכך לחרדים, או מערכת בחירות נוספת, אני נוסע למערכת בחירות נוספת?
“אגיד לך את האמת: ככל שמתקרבים לבחירות, פתאום אתה שומע גם מנגינות קשות שיוצאות מלשכת ראש הממשלה שאנחנו שותפים שלו, לפחות עד היום. אז ברור שעכשיו כולם עושים את השיקול שלהם לצורך הקמפיין.
“לכן אני לא מתרשם ממה שאיזנקוט אומר היום, כמו שלא התרשמתי ממה שנציג הליכוד אמר אתמול. אנחנו נמצאים לפני משהו טקטוני שהולך לקרות. כל הקלפים נטרפים, הכל נפתח מחדש, והכל יכול להיות”.
אם הצד השני, איזנקוט, יבוא וייתן לכם דף ריק, אתם כבר לא מחויבים יותר לנתניהו? אתם יודעים להקים איתו ממשלה?
“אני נותן לך הרצאה של חצי שעה שאני לא מאמין היום לאף אחד – אז אתה שואל?! אנחנו קודם כל צריכים לשמור על עצמנו. על אחדותנו ועל הכוח שלנו. וכשנגיע יום אחרי רעידת האדמה הפוליטית שתהיה לכאן או לכאן – הכל ייראה אחרת. הטלטלה יכולה להיות לכל הכיוונים, כי אם הימין ינצח והרבה מאוד רוצים שזה יקרה, אז סביר מאוד להניח שהרבה אנשים שנקראים היום שמאל יבינו שזהו, נגמר הסיפור ויעזבו אותנו לנפשנו, ואם זה יהיה הפוך, אם השמאל יעלה, סדרי העדיפויות שלהם יהיו אחרים. ולכן שום פרשן לא יודע להגיד היום שום דבר, ושום פוליטיקאי שאומר משהו היום – אני לא מאמין לו”.
נהרא נהרא וכעסיה
ככל אשר יורוך. ח"כ דגל התורה אצל מרן הגר"ד לנדו
אני מרגיש שיש לך בטן מלאה על ‘אגודת ישראל’…
“לא”, אומר יעקב אשר, “אין לי בטן מלאה על אף אחד שעושה מה שאומרים לו רבותיו”.
אבל עדיין, בשנה האחרונה, בניסיון שלכם להעביר חוק גיוס מול ביסמוט – יש הרבה ביקורת קשה שמופנית מצד ‘דגל התורה’ ל’אגודת ישראל’.
“אני רק אומר: הכי קל לשבת בצד ולמתוח ביקורת, למה לא טוב מה שאנחנו מנסים לעשות. הם לא הציבו אלטרנטיבה. אף אחד מהם לא ידע להגיד איך עושים את זה. אנחנו ידענו איך לנסות להגיע לחוק סביר שנוכל לחיות איתו ולשמור על עולם התורה בצורה מיטבית”.
וגם אתם לא הצלחתם…
“אני אומר עוד פעם: חלק מהאי–הצלחה נבע גם מהביקורת הפנימית הזאת בתוכנו, ויותר מזה, הם גם באו לאדלשטיין ולביסמוט ואמרו ‘זה לא יעבור’ ו’זה לא יעבור’…”
מי אלה אותם אנשים שהלכו לאדלשטיין?
“אנחנו מדברים על דברים כל כך רציניים, ואתה יורד לקטנות. תבין דבר אחד: אף אחד לא הציב איזושהי אלטרנטיבה של משהו שיש לו אפשרות להתקיים, אף אחד.
“האפשרות היחידה שהייתה ריאלית, הייתה אך ורק לנסות ולהגיע לחוק גיוס שאפשר לחיות איתו, על פי אותם כללים שקבעו לנו. גם את זה היועץ המשפטי ניסה לקחת, ולכן גם לא נסגר העניין, אבל ברור שגם חוסר ההומוגניות שהיה בתוכנו – שלא הייתה חזית אחידה של כל הציבור החרדי ביחד לעניין הזה – גם פגע בזה. אין ספק שזה פגע. מה שאנחנו היינו אמורים לעשות, הוא להוציא את הדבר הכי פחות גרוע כדי שנוכל להציל את עולם התורה”.
ועכשיו אתם אמורים גם לרוץ בבחירות הקרובות ביחד. איך מבטיחים שחוסר ההומוגניות הזה לא יפגע בפעם הבאה?
ח”כ יעקב אשר נאנח מעט ומשיב: “נצטרך לדעת לנסות ולהגיע לעמדה אחידה של הציבור החרדי הכללי כולו.
“העובדה שבציבור החרדי יש דעות כאלה ואחרות – זה בסדר, אבל בסופו של דבר חייבת להיות איזושהי אפשרות להסכמה… פעם היו כל מיני אנשים חרדים שבאו ואמרו ‘מבנט תבוא הישועה’, ‘מבן גביר תבוא הישועה’, ‘מיריב לוין’… אבל עכשיו כולנו כבר מבינים שאין מי שיוכל לסייע לנו. אנשים יכולים להעריך אותנו, כך למשל הציבור המסורתי, אבל הם לא מבינים למה צריך לשבת וללמוד כל היום. למה עולם התורה הוא הקיום של עם ישראל”.
אשר ממשיך, יורה וחושף את הניסיונות של אנשי קפלן לפלג את הציבור החרדי. “אני אישית ישבתי בישיבות שיזמו אנשי קפלן וסביבותיה שאמרו באופן מוחלט: ‘אנחנו נפרק אתכם מבפנים’. שמענו את ההתבטאויות, אבל היום אנחנו רואים כל מיני אנשים שמנסים לבחוש בתוכנו. המטרה שלהם היא לקחת את הדבר הזה שנקרא ‘הגוש החרדי’ ולפורר אותו.
“אז ללכת נגד הליכוד? זה בדיוק מה שהם רוצים. ולעניין הזה נכנסים אנשים בעלי יכולות כספיות. וזה לא ספין באוויר, אלה דברים שאנחנו יודעים ורואים, ועוד לא חשפנו טפח ממה שאנחנו יודעים שהולכים לעשות בעניין הזה. השקיעו מיליארדי שקלים בדבר הזה!”
הזכרת את הישיבות שהשתתפת בהן. מה הן הישיבות האלה? מה איימו עליכם שם?
“אתם תשלמו את המחיר”.
ראשי השמאל?
“במפה קוראים לזה ‘קפלן וסביבותיה’. אם מישהו פעם יתמחר אותם, מדובר במיליארדי שקלים.
“והציבור החרדי הוא הטרף שהכי קל לתקוף אותו ולקבל קונצנזוס. אתה רואה היום אנשים כמו גלעד ארדן שהיה אחד מהידידים הכי טובים של הציבור החרדי, אף פעם הוא לא דיבר נגד הציבור החרדי, ומה קרה לו? הקים מפלגה ומדבר נגד הציבור החרדי; יולי אדלשטיין מנסה לשרוד פוליטית – מדבר על הציבור החרדי; בנט, שהיו לו כמה ציטוטים על ערך התורה – כל מילה שנייה שלו היא חרדים, כאילו אין כלום, אין איראן, יש רק חרדים בעולם. אז אם אנחנו לא מבינים איפה אנחנו נמצאים, כדאי שנבין את זה”.
דיברנו על ‘אגודת ישראל’ ו’דגל התורה’. אפשר לקבוע בשלב זה ש’יהדות התורה’ תרוץ ביחד בבחירות הקרובות כרשימה אחת?
“אם אתה זה שקובע, אז תקבע”.
לא, אני שואל אותך.
“ההחלטות האלה מתקבלות אצל גדולי ישראל. אנחנו נמצאים כרגע תחת ‘יהדות התורה’, וההחלטות האלה יתקבלו כשיצטרכו להתקבל”.
נותר רק עוד חודש, והנה מתפרסמות ידיעות: חברי הכנסת של ‘דגל התורה’ האשימו את ‘אגודת ישראל’ בדיון סגור ומציעים להתנתק מהם.
“ממתי אתה מאמין לעיתונאים?…
“אז כן, ברור שיש דעות ויש דברים בגו, אבל הדברים האלה ייקבעו ויתקבלו על ידי מי שצריך לקבל, עם כל הספינים וכל הדיבורים כרגע. גם הנושא הזה של החלוקה הפנימית, 60-40, וחלוקת התפקידים ביום שאחרי, צריך להיפתח. אנחנו בימים שבחורי ישיבות נעצרים על שהם לומדים תורה, ישיבות ומוסדות נאנקים תחת הגזרות החדשות והמתחדשות כל יום – במצב כזה אני לא חושב שמישהו מתעסק כרגע במקומות כאלה ואחרים או ב-60-40, או ב-50 על 50”.
גוש עולם התורה
במכתב של מרן הגר”ד לנדו היה כתוב במפורש לפזר את הכנסת בהקדם. בסוף נתתם לראש הממשלה נתניהו את האפשרות לסיים את הקדנציה והלכתם על העברת חבילת חוקים, בניגוד למה שהנחו אתכם.
“ביחד עם ההנחיה של לפזר בהקדם, הייתה גם הנחיה להסתכל על טובת הדברים שמעניינים אותנו. אתה יודע טוב מאוד שחבילות החוקים שהסכמנו עליהם, רובן, תשעים אחוז מהן, היו דברים שאנחנו רצינו אותם. גם בדברים שהיו קשורים לכל הנושא המשפטי וכו’, לא היו דברים שאנחנו מבחינתנו לא היה לנו עניין בהם.
“אני חושב שגם חקיקת חוק לימוד התורה, וגם חקיקת חוק המעצרים – אף על פי שידענו בדיוק את החולשה של החוק הזה – היו מהלך נכון. קיבלנו את ההנחיות מגדולי ישראל ללכת על הדבר הזה. אף אחד לא הופתע מעמדת הייעוץ המשפטי או בג”ץ. ועובדה גם שלא באנו לבית המשפט, לא נאבקנו על זה ולא שלחנו עורכי דין הייתה כי הבנו שהמשחק הזה הוא מכור. עצם ההצהרה הזאת, שכנסת ישראל אמרה בחוק שצריך לעצור את המעצרים האלה ולא יכולים להיות מעצרים במדינה יהודית, יש לה חשיבות בפני עצמה”.
גולדקנופף אומר: “חוק המעצרים היה ספין נוסף שלא נועד לפתור דבר, חבל שבא לעולם”.
ח”כ יעקב אשר זועם: “אז הוא אומר!”
אתה מוטרד מהמפלגות החרדיות החדשות שקמות? זה משהו שמשפיע על ‘יהדות התורה’?
“אני אומר דבר אחד: אנחנו נמצאים בתקופה אחרת לגמרי. מישהו חושב שיש כמה גאונים נסתרים שאף אחד עוד לא מצא אותם, ושיש להם נוסחאות ופטנטים? אנחנו לא נהיה מוכנים לפרק במו ידינו את כל הקונסטרוקציה שנקראת עולם התורה והחינוך התורני וההשקפה של גדולי ישראל…
“אם אני לא הייתי צריך להיות כפוף וממושמע לדברים שאומרים לנו גדולי ישראל – שרואים רחוק מאיתנו פי אלף, עם כל הכבוד לכל איזשהו פוליטיקאי קטן שיושב בבית ומצפה להיבחר (אגב, זה לא פשוט להיות חבר כנסת) – אם אנחנו היינו צריכים לבד לפרש, לשבת ולעשות כל מיני ויתורים כאלה ואחרים, יכולנו לעשות המון דברים, המון דברים!”
אז אתה אומר, שהאנשים האלה לא מקשיבים לגדולי ישראל?
“אני לא אומר. אני לא מכיר אפילו את האנשים האלה! אני יודע דבר אחד: הציבור הוא גדול מאוד, הציבור הוא רחב. אני יודע במה אנחנו מטפלים: אנחנו מטפלים בציבור כולו. בציבור כולו! ובאותה משפחה יכול להיות מישהו שהוא עובד לפרנסתו וקובע עיתים לתורה, ויכול להיות מישהו שיושב בכולל ‘חזון איש’; יכול להיות בחור כזה או אחר. אבל כולנו נמצאים תחת אותו גג.
“וכל אלה שיושבים ביציע עם חבילת פופקורן ומוכנים בשביל זה למכור גם השקפת עולם, כאילו אין רבנים ואין גדולים – הכי קל להיות חבר כנסת בלי שאתה כפוף לקווים אדומים שמנחים אותך גדולי ישראל.
“יש המון דברים שאני לא רוצה לדבר עליהם, לא רק דברים שבלמנו, אלא גם דברים שהשגנו, כי אלה דברים שהייעוץ המשפטי עדיין לא שם לב אליהם. יושבת שם קבוצה של אנשים, של גלי בהרב–מיארה, גיל לימון וכל אלה, וקוראים בשקיקה כל דבר שיוצא, אם זה בעיתונות החרדית או בכל מיני קבוצות ודברים כאלה. וברגע שהם שומעים שהולכים לטפל עכשיו בתחבורה בעיר מסוימת, הם מייד מחפשים משהו משפטי לטפל בזה גם כן. זה המצב היום. לכן עדיף לשתוק.
“אז אם מישהו חושב שהוא יודע לפתור את זה באיזה פטנט מבריק שאף אחד עוד לא חשב עליו, זה מזלזל קצת באינטליגנציה שלנו. אנחנו אומנם החרדים, אבל אנחנו אינטליגנטים”.
שאלה אחרונה: בסקרים נוהגים לסכום אתכם בגוש הימין. אני רוצה חידוד: איפה אתם?
“אנחנו גוש של עולם התורה”.
“יש לכם מועמד לראשות הממשלה?
“אנחנו מחפשים, אנחנו מחפשים… אני מוכן לשמוע המלצות”.
