הציבור דורש ניסיון והתאמה

שלושה חודשים לבחירות המוניציפליות. 'משפחה' ומכון 'דיירקט פולס' בסקר מקיף:

בזמן שבחדרי המו"מ העסקנים רוקמים דילים, יצאנו לבדוק מה חושבים התושבים | באיזו עיר החרדים הכי מרוצים מראש העיר? מה יותר חשוב: זהותו הפוליטית של המועמד או התאמתו המקצועית? ואילו תחומים הכי מטרידים את האזרח? | ויש גם מסקנה: התושבים החרדים מתנגדים ל'הצנחות' ודילים | כל הפרטים 

המדגם נערך על ידי שלמה פילבר וצוריאל שרון באמצעות דיירקט פולס בע"מ עבור מגזין משפחה, בתאריך ה-12 ביולי 2023, באמצעות מערכת דיגיטלית בשילוב פאנל, בקרב 475 נדגמים בוגרים (+18) המהווים מדגם מייצג של כלל האוכלוסייה החרדית בישראל. טעות הדגימה הסטטיסטית -/+4.2% בהסתברות של 95%.

בסך הכל שלושה וחצי חודשים נותרו עד לפתיחת הקלפיות שישפיעו על מה שיתחולל בשנים הקרובות ברשויות המקומיות. הבחירות הללו חשובות מאוד למאות אלפי התושבים החרדים, משום שהן אלו שעתידות להכריע בשאלות של איכות החיים עצמם.

אלא שכבר אפשר לשמוע ברקע פרסומים שונים על דילים ארציים, שאפשר לסכם אותם כך: הם מנסים לקבוע את זהות המועמדים, לראשות ומועצת העיר, בלי שום התחשבות ברצונם של התושבים שמתגוררים באותו מקום.

כשלוחי ציבור החלטנו ב'משפחה' לעצור לרגע ולעשות את הדבר המתבקש ביותר: לשאול את פי העם. זו הסיבה שבשבועות האחרונים יצאנו לסקר מקיף ומיוחד של מכון 'דיירקט פולס' שנערך עבור 'משפחה': להבין מה רוצה האזרח החרדי.

כמו שקורה בסקרים טובים, גם בסקר הזה אין כמעט צורך בפרשנות. הנתונים מדבררים את עצמם.

נתחיל מהשורה התחתונה שחשוב שכל הפוליטיקאים שיושבים עכשיו בחדרים סגורים ושוקדים על דילים ארציים ישימו אליה לב: רובו המובהק של הציבור החרדי מתנגד נחרצות ל'שיטת ההצנחות'. רוב התושבים החרדים חושבים שראוי ונכון להתייעץ עימם לפני שמנחיתים עליהם אדם זר, שבשנים הקרובות יהיה אחראי על הצרכים הכי בסיסיים שלהם.

וכן, השאלה הראשונה שנשאלו הנדגמים נגעה לבחירת המועמד לראשות העיר. הסוקרים ביקשו לברר: האם לדעתם משא ומתן בין הנציגים החרדיים בכנסת יכול להניב את המועמד הטוב ביותר כראש עיר?

התשובה מוחצת. רוב של 63% המורכב מספרדים, חסידים, ליטאים, בעלי תשובה או כאלה הרואים בעצמם בלתי קהילתיים, השיבו בשלילה. רק 23% חשבו ששיטת הדילים יכולה להביא מועמד מוצלח. 13% אחוזים נמנעו להביע עמדה בנושא.

הדבר המעניין הוא שהעמדה הזו חוצת ערים. כלומר, גם בעיר שבה מרוצים מראש העיר המכהן וגם בעיר שפחות מרוצים, התושבים עדיין רוצים להיות אלו שמחליטים על עתידם.

והנה עוד נתון חשוב ובולט. זו לא רק פריפריה. המקום שבו התקבלה התשובה הכי נחרצת הוא דווקא בני ברק שבה 86%, רוב מוחץ, סבור שההסכמים בין המפלגות לא משרתים את טובת העיר. מייד אחריהם ניצבים תושבי אלעד ש־75% מהם סבורים שהצנחת מועמדים לא משרתת את המטרה.

דרושה: התאמה

אחרי שהבנו מה סבור הציבור, ביקשנו לברר: מהו בעצם השיקול המרכזי שצריך לעמוד לעיני מקבלי ההחלטות בבואם לבחור מועמד לראשות עיר?

ובכן, 79% מכלל הציבור החרדי סבורים שהפרמטר הוא אחד: מידת התאמתו של המועמד לתפקיד. ולא, ממש לא חשובים כל החשבונות הפוליטיים.

את התשובה הזו למדנו לאורך כל הארץ גם בחלוקה לערים: החל בחיפה שבה 100% מבקשים להתחשב רק בהתאמה, דרך אלעד, שלמרות כל החשבונות 88% חושבים שזה אמור להיות השיקול; ממשיך בבית שמש עם 89%; בבני ברק ובביתר עם 79%, ובירושלים עם 75%.

בקיצור, רוב מוחץ של התושבים החרדים ולא משנה באיזו עיר, חושבים שהמדד חייב להיות התאמה ומקצועיות. 

שאלת הקהילה הגדולה

ומכאן לשאלת החלוקה הפנימית. הסוקרים ביקשו לדעת: האם הבוחר הפוטנציאלי חושב שראש העיר צריך לבוא דווקא משורות הקהילה הגדולה בעיר?

התשובה הפתיעה גם אותנו: 91% מהציבור החרדי חושבים שראש העיר צריך להיות האדם המתאים ביותר לתפקיד, ללא רלוונטיות לקהילה שממנה הוא מגיע. רק 8% השיבו שהגיוני שהמועמד לראשות העיר ייבחר מהקהילה הגדולה.

כשמדובר בבחירת האדם שתפקידו לדאוג לאיכות החיים: פארקים, גינות נוי, כבישים סלולים, תשתיות תקינות, ניקיון ברחובות ומוסדות חינוך הולמים, שאלת הזהות הפוליטית וההשתייכות הסוציולוגית הרבה פחות מעניינת את התושבים.

אם בבחירות לכנסת הפרמטרים הללו חשובים, הרי שכאשר מדובר בראש עיר המדד הוא מקצועיות.

מסקנת הביניים ברורה. התאמה, התאמה, התאמה.

מדד שביעות רצון

השאלה הבאה שנשאלה צריכה לעניין במיוחד את ראשי הערים המכהנים, אם הם חושבים על קדנציה נוספת, אבל יש בה גם אמירות כלפי כל השיטה.

ביקשנו לברר מהו מדד שביעות רצון התושבים מהתנהלות העירייה.

והרי התוצאות:

במקום הראשון מודיעין עילית, שבה 69% אחוזים חושבים שיעקב גוטרמן צריך להמשיך בתפקיד, לעומת 23% שרוצים החלפה ו־8% שעדיין מתלבטים.

במקום האחרון ניצבת בני ברק, שבה רק 6% היו רוצים במצב הקיים גם בקדנציה הבאה, ו־73% מבקשים החלפה.

גם בחיפה 80% מהתושבים החרדים רוצים מחליף לראשת העיר הנוכחית עינת קליש. שם, בניגוד לכלל הערים, אין אפילו מתלבטים. או שרוצים החלפה או שתומכים בנוכחית (20%).

באלעד רק 34% רוצים להמשיך עם ישראל פרוש, לעומת 44% שכבר עכשיו חושבים על אופציה אחרת.

פחות מכך בביתר עילית, שבה 30% מרוצים ממאיר רובינשטיין לעומת 45% שחושבים אחרת.

והנה הפתעה גדולה שמתחוללת דווקא בכמה ערים מעורבות, שבהן יש ראש עיר לא חרדי. התוצאות מלמדות לא מעט:

בפתח תקווה: יותר מ־80% רוצים את ראש העיר המכהן, רמי גרינברג, לקדנציה נוספת.

כך גם באשדוד: 76% רוצים לראות את ד"ר יחיאל לסרי ממשיך לכהונה נוספת, ורק 18% בלבד רוצים להחליפו.

הירושלמים ברובם שמחים להמשיך עם משה ליאון שזוכה ל־56%. לעומתם מתייצבים 20% שרוצים ריענון.

גם בית שמש מספקת תשובה מעניינת: 47% מכלל התושבים החרדיים תומכים בהמשך כהונתה של ד"ר עליזה בלוך, לעומת 42% שרוצים ראש עיר אחר. מי שכנראה יכריע יהיו 11% המתלבטים.

צביון או תשתיות

באיזה נושא חשוב, לדעתכם, שראש העיר הבא יטפל בעדיפות עליונה? זאת אחת השאלות שנשאלו השבוע הנדגמים. התשובות האפשריות היו: דיור, מוסדות חינוך, ניקיון וחזות פני העיר, צביון רוחני, תעסוקה, ותשתיות.

גם כאן מעניין לראות את ההתפלגות. נראה שדווקא בערים המעורבות שאלת הצביון הרוחני מעניינת הרבה יותר מאשר בערים החרדיות שבהן הצביון כבר מוסדר.

למשל, בחיפה, למרות האכזבה מהניקיון וממצב פני העיר, 30% התעניינו בצביון הרוחני ורק 20% בענייני התברואה. בבני ברק המצב הפוך: 78% דורשים כבר עכשיו טיפול בניקיון ובחזות פני העיר. הצביון כבר מוסדר מאז הקמתה.

כך גם במודיעין עילית ש־0% מהתושבים חושבים שצריך לשפר את הצביון הרוחני. יש ערים מאותגרות יותר מהבחינה הזו, כמו ביתר שבה 11% סבורים שיש מה לשפר או אלעד שבה 13% סבורים כך.

הביתרים מעדיפים יותר טיפול בתשתיות (23%) מטיפול בדיור (21%) וגם תעסוקה חשובה להם כדבר עיקרי (15%). האלעדים דורשים לשים את הניקיון בראש מעייניהם (41%) והדבר הפחות קריטי בעיניהם הוא מצב התשתיות: רק 6% התרעמו על לקויות בתחום.

לעומת זאת, 31% מתושבי מודיעין עילית, שבאופן כללי מרוצים מראש העיר, סבורים שהבעיה העיקרית היא תשתיות ורק אחריה תעסוקה (23%). גם תושבי בית שמש (30%) בוחרים בתשתיות כנושא עיקרי.

סיפור הרכבת הקלה כנראה משפיע. עובדה: 33% מהירושלמים סבורים שהתשתיות צריכות לעמוד בראש סדר היום העירוני. לצידם ניצבים 17% שחושבים שמצב הדיור צריך לקבל תיעדוף על פני תחומים אחרים. רק אחריו מתחלקים בעשיריות אחוזים הניקיון, התעסוקה וצביונה הרוחני של העיר.

שפ"ע אכזבה 

והנה עוד שאלה שבה יש הבדל בין חרדים בערים המעורבות לאלו שמתגוררים ביישובים חרדיים: שאלת ניקיון וחזות פני העיר.

בפתח תקווה למשל 90% מביעים שביעות רצון. באשדוד 88% מרוצים. בירושלים 68%. דווקא בערים החרדיות יש מקום לשיפור (היוצאת מן הכלל היא ביתר שזוכה ל־68% מרוצים), באלעד רק 31% מרוצים. במודיעין עילית 46%. בקצה הטבלה שוב מככבת בני ברק, שבה אין ולו אחוז אחד שמרוצה מהמצב. 0 עגול.

בביתר עילית נדלקת נורת אזהרה דווקא בשאלת התעסוקה – 66% לא מרוצים. כך גם באלעד ובית שמש עם 63%, בפער של אחוז אחד גם מודיעין עילית. אלו הם, אולי, נתונים שנבלעים בשלל תוצאות המחקר, אבל אלו הן שורות שחייבות תשובות:

רובם המוחלט של תושבי הערים החרדיות משווע להתפתחות בתחום התעסוקה, שהשפעתו על חיי התושבים רבה מכפי שניתן לשער.

בין הארצי למקומי

"הסקר הזה מצביע על כך שהציבור החרדי רואה את הבחירות הללו באופן שונה מבחירות ארציות", מסכם שלמה פילבר מ'דיירקט פולס' שבעצמו עמד נפעם מחלק מהתוצאות. "בעיניו אלו לא בחירות אידיאולוגיות אלא עניין של קבלת שירות מקצועי. ניתן לראות שיש הלימה מוחלטת לכך שבכל מקום שבו הציבור משוכנע שהבחירה של ראשי המפלגות תעמיד גורם מקצועי, הם מעדיפים שהוא יהיה חרדי, בעוד שבערים שבהן הם חושבים או יודעים שהבחירה של ראשי המפלגות עשויה להיות דיל פוליטי שיביא נציג פחות מקצועי ושירותם ייפגע, הם לא מהססים לומר של

א מסכימים להחלטה הזו והם דורשים לשים לב למקצועיות תחילה".

ואם אתם תוהים מה המסקנה הכל כך ברורה של הסקר הזה, נסו אותו כעת גם מהסוף להתחלה: הציבור החרדי קם בהמוניו ואומר: מקצועיות לפני פוליטיקה, דאגה לאזרח לפני דילים.

בול פגיעה

מכון המחקר 'דיירקט פולס' הוכיח בשנים האחרונות יכולת חיזוי ודיוק שעלתה על רבים מהוותיקים. בבחירות הקודמות לרשויות המקומיות הוא הציג בערים שדגם רמת דיוק של 93%(!).

אחת הסיבות לכך היא צורת הדגימה בשיטות מרתקות שהן חלק מהסוד המקצועי (למשל, באילו דרכים מגיעים גם ליהודים מבוגרים שלא בהכרח מחוברים לתקשורת כלשהי, אבל גם לצעירים התוססים ביותר).

פריצת הדרך שלו הייתה פיצוח הציבור החרדי. אחרי עבודה של מספר שנים עם חקר שדה ומחקרים איכותניים וכמותניים, שלא פסחו על אף שכונה ובית כנסת, הצליחו סוקרי המכון להקים מדגם מייצג של כלל הציבור החרדי. המידע המקיף שיש להם על כלל הציבור החרדי רחב היקף.

בסקר הנוכחי דרכי האימות נבחנו באמצעות 'שאלות עובדה' ולא 'שאלות עמדה'. לדוגמה: הנסקרים נשאלו "האם הצבעתם בבחירות לראש העיר המכהן או לזה שהפסיד?" התוצאות היו קרובות מאוד לתוצאות האמת והוכיחו כי הסקר מתכתב כמעט במדויק עם המציאות.

בביתר עילית למשל 72% ענו שהצביעו לראש העיר המכהן, ובפועל מאיר רובינשטיין נבחר ב־73% מקולות התושבים. בבית שמש, שבה קיבל משה אבוטבול מחצית מן הקולות, האחוזים היו בדיוק חצי למכהן וחצי למפסיד.