"בלי פיטורי היועמ"שית לא אכנס לממשלה הבאה"
שלושה חודשים לבחירות וערב הכרעת בג"צ על דרישת בהרב–מיארה להדיח אותו מתפקידו, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, מציב קו אדום לבנימין נתניהו ביום שאחרי | בריאיון סוער ל'משפחה' הוא משיב אש למבקריו במחנה הלאומי, מביע אכזבה פומבית מאריה דרעי ("ניסו לנצל כשל משטרתי נגדי"), מתעמת עם דברי רה"מ ומבטיח לעמוד כחומה בצורה נגד גיוס כפוי וסנקציות על לומדי התורה | האני מאשים של בן גביר
צילום: פלאש 90
את השיחה על קורות הקדנציה פותח השר בן גביר בתחושת סיפוק בולטת. המהפך המהותי והעמוק ביותר שהתחולל תחת משמרתו, לשיטתו, הוא שינוי תנאי כליאתם של האסירים הביטחוניים. מציאות שלדבריו הייתה טעונה תיקון שורשי מזה עשרות שנים.
מציב קו אדום. בן גביר עם נתניהו בכנסת
"אין היום אדם בישראל שלא מבין שעשינו שם שינוי עצום, שצריך היה לעשות אותו בכל 78 שנות קיומה של המדינה", אומר בן גביר. "המציאות של 'בית מלון הכל כלול', סטייקים מהודרים ומשובחים, לימודים אקדמיים, פזמון פסטורלי של פינג–פונג, כדורגל, כדורסל וערוצי תקשורת בתוך התאים, כל הדברים האלה עברו מהעולם. עברנו למציאות שאין בתאים כלום, ואני מאוד מאוד מרוצה מזה. זו אחת הסיבות המרכזיות לכך שיש היום הרבה פחות פיגועים והרבה יותר הרתעה".
לצד המהפכה שהוביל בשב"ס, מתגאה השר בשני מהלכים דרמטיים נוספים שלדבריו משפיעים באופן ישיר ומיידי על תחושת הביטחון ברחוב החרדי. המהלך הראשון והבולט שבהם הוא רפורמת הנשק, הכוללת הרחבה חסרת תקדים של תנאי הסף. שינוי זה הניב כ-250 אלף רישיונות נשק חדשים בתוך שנה וחצי בלבד, נתון חסר תקדים בהשוואה ל-8,000 הרישיונות שהונפקו לאורך כל כהונת הממשלה הקודמת. במסגרת הרפורמה הוכנסו עשרות שכונות בירושלים למעגל הזכאות, עובדה המאפשרת להמוני אזרחים, ובהם בני תורה וחרדים רבים, לשאת נשק אישי להגנה עצמית. המהלך המשלים לכך הוא ייסודו של מערך כיתות הכוננות, שבמסגרתו הוקמו כ-1,000 כיתות חדשות ברחבי הארץ, תוך שימת דגש היסטורי על שילוב ייעודי של המגזר החרדי והקמת כיתות בתוך הריכוזים החרדיים.
כשהוא נשאל על המצב הביטחוני והחששות המלווים את המטיילים לקראת ימי בין הזמנים וחופשת הקיץ בצל גל הפיגועים, הבהיר השר כי אף שגזרת יהודה ושומרון נמצאת תחת פיקודו הישיר של צה"ל, החשיבות שבנקיטת זהירות היא עליונה. "תטיילו, תתורו את הארץ ותאגרו אנרגיות", הוא מפציר בקוראים, "אך יחד עם זאת, חובה להיזהר ולשמור על עצמכם".
גזרת המעצרים והעימות מול המערכת המשפטית
בחלקו הבא של הריאיון עברנו לעסוק בסוגיות הבוערות שעל סדר היום הציבורי: מעצרי בחורי הישיבות, סמכות בג"ץ והמאבק המתמשך נגד הייעוץ המשפטי. כששאלנו את השר מה הסיכוי שאותם בחורים שיטיילו בביטחון וללא חשש מפיגועים יהיו בטוחים גם ממעצרים של המשטרה במקרה של הוצאת צווי מעצר מצה"ל, בן גביר מיהר להבהיר את עמדתו. "דעתי בנושא הזה ידועה", אמר. "תמכתי בחוק שמבטל את המעצרים האלה, וכגילוי נאות אגיד שהמדיניות של המפכ"ל והמשטרה כיום הרבה יותר מתונה, עוד לפני שהחוק נחקק".
בן גביר מזכיר כי הוא היחיד שיצא נגד האלימות המשטרתית ומבקש להביע את עמדתו בסוגיה הנפיצה: "על מי שלומד תורה, צריך להגן. את מי שלא לומד, אפשר וצריך לקרב לשירות במסגרות חרדיות מותאמות”.
אם בג"ץ יפסול את חוק המעצרים, איפה זה יפגוש את המשטרה? הרי הממשלה אפילו לא שלחה ייצוג לדיון בטענה שאין לבג"ץ סמכות.
"השאלה", טען, "איננה על השוטרים, אלא על ממשלת ישראל. האחריות היא של הממשלה. מפריע לי מאוד שיש פער בין ההצהרות למציאות. איך יכול להיות שהיועצת המשפטית לממשלה פוטרה על ידינו, ולמרות זאת ממשלת ישראל מזמינה אותה פעם אחר פעם לדיוני הקבינט והממשלה? למה יש איתה שיתוף פעולה? פיטרנו אותה! לבג"ץ אין סמכות להתערב בחוק הזה, והממשלה צריכה לדפוק על השולחן".
אבל אתה בעצמך חתמת על הסדר עם היועמ"שית ואתה מנהל איתה מגעים
מבטיח לתת רשת ביטחון. עם חברי הכנסת החרדים
"ההסדר איתה", השיב, "נחתם עוד לפני שהיא פוטרה, והוא אמר דבר פשוט: שהשר יתנהג לפי החוק. ברגע שהיא דרשה להתערב בעבודת השר ולהפוך אותי לשר טקסי בלבד שגוזר סרטים ותו לא, שמתי על זה וטו. למה היא כל כך רוצה לפטר אותי ומהר? כי היא יודעת שמה שעשיתי במשרד שלי אף אחד לא עשה, וכי היא רוצה להיות השרה האמיתית לביטחון לאומי. אני לא נותן לה".
קרב השוחות והאולטימטום לקואליציה הבאה
סוגיית המשילות ומערכת המשפט מעלה תסכול רב בקרב הציבור, המרגיש לעיתים כי תוצאות הבחירות אינן משפיעות על מעשי השלטון בפועל. בן גביר אינו מכחיש את התחושה הזו, אך מציג את דרכו השונה.
"אתם צודקים שרוב שרי הממשלה נכנעים למערכת המשפטית והופכים ללא רלוונטיים", אמר, "אבל עליי היא לא יכולה. כשהיא רצתה למנוע ממני את השינויים בבתי הכלא, אמרתי לה שאני לא סופר אותה ועשיתי מה שחשבתי לנכון מכוח תפקידי. כשהיא ניסתה למנוע את רפורמת הנשק, את כיתות הכוננות או את המעורבות שלי במדיניות המשטרה, פשוט עשיתי. בטח שאני מתערב. אני השר הממונה, ואבוי לי אם לא אתערב."
עם זאת, בן גביר מודה כי בכל הנוגע לרפורמה המשפטית הכללית, הממשלה נכשלה ולא השיגה את יעדיה. מכאן הוא גוזר את צעדיו לעתיד ומציג קו אדום חסר פשרות: "אני לא אכנס לממשלה הבאה אם ראש הממשלה לא יפטר את היועמ"שית ולא תהיה רפורמה משפטית על מלא", הוא אומר לנו.
"כל החוקים הנקודתיים הפכו להצעות סרק כי המערכת מבטלת אותם. היסוד חייב להיות טיפול שורשי במערכת המשפט, ובבחירות הבאות לא יהיה מנוס מכך שאני אכנס בעוצמה גם לנושא הזה".
יחסים במבחן
בחלקו האחרון של הריאיון התפנינו לעסוק במפה הפוליטית, ביחסים הפנים–קואליציוניים ובתוכניות הריצה של עוצמה יהודית.
האם אתה רואה את עצמך כמועמד לראשות הממשלה ביום שאחרי נתניהו?
"אני בן חמישים, ויש לי עוד הרבה שנים לעבוד. כיום יש לנו מנהיג שהוא רמה אחת מעל כולם, בנימין נתניהו, ואני מקווה שהוא ימשיך להיות ראש הממשלה. לפעמים אני קורא תיגר על מדיניותו, אבל הוא המנהיג. בעתיד? נחיה ונראה מה יהיה. בטוח שאראה את עצמי בכל גיל משרת כשליח של עם ישראל".
"עוצמה יהודית", אמר, "היא מפלגה של כולם. הוכחנו שאנחנו מייצגים את הציבור החרדי ונלחמים בעבורו – בין אם זה בחוק המעונות, בחוק לימוד תורה או בלימודים בהפרדה באקדמיה שהובילה חברת הכנסת לימור סון הר–מלך. לגבי הרשימה, אני הולך לשלב הרבה מאוד דמויות מכל הגוונים והסוגים. תחכו בסבלנות ותראו, לא צריך לשרוף את כל הסיפורים במכה אחת".
איפה עומדים כיום היחסים בינך ובין אריה דרעי? היו ביניכם לא מעט חיכוכים בעבר.
"אין התקוטטות, אבל בהחלט הייתה לי אכזבה. דרעי והאנשים שלו יודעים בדיוק כמה נלחמתי בשביל הציבור החרדי וכמה השקעתי בהכנות למירון כדי ששום אדם לא ייפגע. התאכזבתי שניסו לנצל אירועים נקודתיים של כשל משטרתי כדי לתקוף אותי פוליטית, בשעה שאני עומד להדחה בידי היועמ"שית דווקא בגלל שהגנתי על הציבור החרדי. דרעי אינו יאיר גולן או מרצ, ויש בינינו הערכה, אך יש גם מחלוקות תפיסתיות עמוקות".
לסיום, מה עמדתך על דברי ראש הממשלה שהגדיר את 'הפשיעה הלאומנית' כסרטן מתפשט?
"אני חושב שראש הממשלה אמר דברים לא נכונים. אני גר בחברון, ומי שמנסה להרוג הם הערבים את היהודים. ודאי שצריך למנוע תופעות של שרפת בית או הרמת סכין, אך הטרור הבלתי פוסק, זריקות האבנים ובקבוקי התבערה מגיעים מצד אחד ברור מאוד. לשים את הזרקור על 'פשיעה לאומנית יהודית' הוא טעות שנותנת נשק למבקרי ישראל בעולם. רק לאחרונה נחשף בפעם התשיעית ניסיון להתנקש בחיי. הטרור האמיתי שעימו אנחנו מתמודדים הוא הטרור הערבי".
