נסיגה בשלבים | האם בקרוב תוסר חובת עטיית המסכות בשטחים פתוחים? המומחים מעריכים
יותר משנה אחרי שפרצה לחיינו בערב פסח, מסתמנת נסיגה במחלת הקורונה מול המגמה של יציאה מהמשבר, פרופסורים ומומחים מסבירים מה הוביל לכך וגם מדוע למרות החיסונים יש עשרות חולים קשים חדשים ביום, ואיך דווקא בציבור החרדי יש פחות חולים "אנחנו עוד לא בסיום המגפה", מתרה ראש ביה"ס לבריאות הציבור, "מוקדם עדיין לחגוג את פסח ללא הגבלות" והאם ניתן להקל ראש בחובת עטיית המסכות?
מקדם ההדבקה יורד, מספר החולים מפסיק לטפס, מחלקות הקורונה נסגרות והתחושה היא של חירות ויציאה אמיתית מהמשבר. כמה חיכינו לבשורות האלו.
אך האם המצב אכן כזה? אפשר כבר לחגוג את חגיגות סיום הקורונה?
"עוד לא הגענו לסיום", מאכזב פרופ' נדב דוידוביץ, ראש ביה"ס לבריאות הציבור באוניברסיטת בן-גוריון וחבר בצוות המייעץ לפרויקטור, ומדייק: "נכון יותר לומר שסיימנו שלב בקורונה. הנגיף לא עוזב אותנו, הוא ממשיך להיות כאן, אבל ישנו הבדל דרמטי – בזכות שיעור ההתחסנות הגבוה וההבנה שככל הנראה החיסונים מפחיתים משמעותית לא רק את ההידבקות במחלה, אלא גם את העברתה לאחרים – זה אומר שאנו יכולים להתייחס לנגיף בצורה יותר משוחררת. זה לא שאין כאן חולים ונפטרים. לצערי, אם נבדוק את המספרים נראה שמספר החולים והנפטרים בכל יום בתקופה זו גבוה יותר משהיה בגל הראשון. אלא שבחודשים האחרונים התרגלנו למספרים גבוהים בהרבה, לכן איננו נחרדים מכך.
"עם זאת, ברור שאנחנו נמצאים במקום אחר לגמרי, ובזכות הידיעה שמיום ליום עולה מספר האנשים במדינה שקיבלו שתי מנות חיסון, אנו יכולים לנהל את הסיכונים בצורה יותר משוחררת, ולשוב לשגרה כמעט מלאה".
בשורות טובות
אי אפשר לחוות בימים אלו את ערב פסח בלי להיזכר בתקופה שחווינו בשנה שעברה, זמן קצר אחרי פרוץ המגפה, כאשר הדברים היו מבולבלים וכל כך לא ברורים.
פרופ' גליה רהב, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות בבית החולים 'שיבא', שטיפלה בחולי הקורונה הראשונים בארץ, נרעדת כשהיא מדברת על כך. "זו הייתה הפעם הראשונה בחיי שבה מצאתי את עצמי לומדת על מחלה ותוך כדי כך מלמדת עליה, בלי לדעת באמת איך מטפלים בה. בחודשים הראשונים לא הבנו איך המחלה עובדת ואיך הווירוס פוגע בכל כך הרבה מערכות בגוף. אגב, עם כל ההתקדמות שהייתה בשנה האחרונה והיכולת שלנו לטפל גם במצבים קשים, אני חייבת להגיד שעד היום לא ממש הצלחנו למצוא תרופות שמטפלות בחולים בנגיף. בכל הנוגע לפיתוח התרופות אנו נמצאים במרחק שנות אור מפיתוח החיסונים. זו גם הסיבה שהמניעה כל כך חשובה במחלה הזו, כי כאשר כבר נדבקים והמצב מתדרדר, לא תמיד יש דרך לטפל".
גם את שותפה לתחושה שהגענו לשלב היציאה מהמשבר?
"אנחנו נמצאים בסך הכל במצב טוב", מסכימה פרופ' רהב. "יש ירידה בתמותה ובתחלואה וזה מאוד מעודד. אבל עדיין יש באוכלוסייה אנשים שלא חוסנו, חלק מהם מתנגדי חיסונים וחלק מדוכאי חיסון שלא יכולים להתחסן. בנוסף, בין 30% ל-40% מהאוכלוסייה בישראל הם ילדים שבשלב זה החיסונים לא ניתנים להם. כל עוד שהם לא מקבלים חיסון, הם עלולים להיות מעבדה לייצור וריאנטים עמידים שעלולים להתפשט בקרב כל האוכלוסייה".
הבשורות הטובות לדבריה, הן שבימים אלו 'מודרנה' מתחילה בניסוי החיסון על ילדים מגיל שישה חודשים, ו'פייזר' נמצאת בעיצומם של ניסויים לבדיקת החיסון בגילי 15-12. "בארץ חיסנו כבר 700 ילדים, בשל סיבות רפואיות מיוחדות ואישורים של הורים. בינתיים לא זוהו אצלם תופעות לוואי, ואלו בשורות נהדרות. רק ברגע שנוכל לחסן גם ילדים, נוכל לדבר בוודאות על יציאה מהמשבר".
גם פרופ' דוידוביץ מציין כי השלב הבא שאנו עומדים לחוות ביציאה מהקורונה הוא זה שבו יינתנו חיסונים לילדים, החל כנראה מעוד מספר חודשים. "כבר בימים אלו מדברים על איחוד קפסולות של כיתות ג'-ד' שעד כה למדו בקבוצות מצומצמות, ואני ממש מקווה ששנת הלימודים הקרובה תהיה שנה מלאה, שבה התלמידים יחזרו לשגרת לימודים אמיתית", הוא אומר.
האם לדעתכם נוכל לחגוג את פסח ללא כל מגבלה?
פרופ' רהב: "אני לא בעד להגיד לחגוג בלי הגבלה. אני בעד לחגוג בזהירות. חשוב להמשיך להקפיד על מסכות, חשוב גם שלא להגיע עדיין להתקהלויות המוניות בשלב זה. יש גם חשיבות גדולה לחיסון של גננות ומורים".
פרופ' דוידוביץ: "בשלב זה חשוב מאוד שכל מי שעוד לא התחסן – ירוץ לעשות זאת. כעת כבר ברור שזה מציל חיים, וזה בדוק. אנחנו רואים בימים אלו בבתי החולים שהרוב המוחלט של האנשים שמאושפזים במצבים קשים הם כאלו שלא חוסנו, ומתוך כל אלו שמחוברים למכונות האקמו אין אף אחד שקיבל שתי מנות חיסון.
"נוסף על החיסונים, יש כלים נוספים שעומדים להיכנס בשבוע הבא ולצמצם ככל הניתן את מקרי ההידבקות, כמו למשל בדיקות מהירות, תוכנית 'מגן חינוך' שתתרחב בבתי הספר ותאפשר למורים ולתלמידים להיבדק אחת ליומיים, וכן אנחנו בוחנים בימים אלו את חובת עטיית המסכות. נראה שבעוד שבועות ספורים נשקול להפסיק את החיוב לעטות אותן בשטחים פתוחים ונמליץ על שימוש בהן רק במקומות סגורים. בשפה המקצועית נראה שהקורונה תהפוך למשהו יותר 'אנדמי' – זוהי מחלה שנמצאת סביבנו כמו מחלות אחרות, אך לא משמעותית יותר מהן".
האם נצטרך בקרוב מנת חיסון נוספת?
"התשובה על כך איננה ברורה, אך מה שנראה כעת הוא שגם אם נזדקק למנת חיסון נוספת זה יהיה לפחות שמונה חודשים אחרי המנה הראשונה. ייתכן שנקבל מנת דחף פעם בשנה, אולי זה יהיה חיסון עונתי. הדבר תלוי גם בווריאנטים שיתפתחו. אבל בזכות הטכנולוגיה שבה מפותח החיסון אפשר לומר שניתן יהיה להתאימו בקלות ובמהירות לווריאנטים השונים".
מחקר פורץ דרך
את התפנית המעודדת ביציאה מן הקורונה ניתן היה לראות באופן מעשי רק מהשבוע האחרון, אך פרופ' רן בליצר, יו"ר צוות המומחים של תוכנית 'מגן ישראל', מנהל מערך החדשנות של 'כללית' ויו"ר 'מכון כללית למחקר', טוען, שהזיהוי האמיתי שלה היה כבר לפני כמה שבועות, כאשר הם הציגו מחקר ראשון מסוגו שבו בדקו את יעילות החיסונים. תוצאות המחקר הן שדחפו אותם להמליץ על סיום הסגר ופתיחת המשק, אף שבאותם ימים מספרי החולים היו גבוהים.
במסיבת עיתונאים שקיים השבוע, הציג פרופ' בליצר את תוצאות המחקר בפני עיתונאים חרדים. "לקחנו במסגרת המחקר 600 אלף מתחסנים אל מול 600 אלף שלא התחסנו והשווינו בין שתי הקבוצות. מדובר היה במשימה מורכבת ביותר, שכן הקפדנו לדייק וליצור זוגות-זוגות. כך למשל אם בקבוצת המחוסנים היה גבר ערבי בן 56 משכונה מסוימת בירושלים שיש לו שלוש מחלות כרוניות והוא התחסן פעמיים בשנתיים האחרונות כנגד שפעת, התאמנו לו גבר ערבי עם אותם נתונים בדיוק בקבוצה של הלא מחוסנים. כדי ליצור התאמה כה מדויקת נדרשו לנו חמישה ימי עבודה, והעבודה על פילוח הממצאים נמשכה מספר שבועות. זה היה מחויב המציאות, כי הבנו שעל בסיס המחקר הזה עומדים לתת הנחיות לציבור, ואם ניתן הנחיות לא מדויקות אנו עלולים ליצור סיכון גדול".
הממצאים, שפורסמו גם בכתבי העת הרפואיים המובילים בעולם, הוכיחו את הישגי החיסונים באופן חד משמעי. "אמנם חברת 'פייזר' פרסמה כבר חודשיים קודם לכן שהחיסונים שלה יעילים ב-94%, ולכן גם קיבלה אישור להפצתם", אומר בליצר, "אך הסברה הראשונית שלנו הייתה שבפועל נראה אחוזים נמוכים יותר, כי המציאות אינה מתנהגת תמיד לפי הפרוטוקולים. להפתעתנו גילינו שנרשמה אצל מבוטחים שחוסנו בשתי מנות ירידה של 94% בשיעור ההדבקה התסמינית וירידה של 92% בשיעור המחלה הקשה, בהשוואה ל-600 אלף מבוטחים דומים שלא התחסנו".
בשיחה ל'משפחה' אומר בליצר שנוסף על הנתונים הללו, הם גם בדקו את יעילות החיסון בכל הגילים, וראו באופן ברור כי היעילות גדולה גם בקבוצת הגיל של 80 ומעלה, שאלו נתונים שהמחקר המקורי לא התייחס אליהם. "זוהי הקבוצה החשובה לנו ביותר, וזו הייתה דרמה גדולה לגלות שהחיסון יעיל גם עבורה. זה מה שנתן לנו את הכוח להמליץ למקבלי ההחלטות לצאת מהסגר, אף על פי שראינו במשך שבועיים שלמים שהתחלואה לא יורדת. הדבר המדהים הוא שדווקא אחרי שהסגר נפתח התחילה הירידה, שזה כביכול מנוגד להיגיון הבסיסי. העובדות האלו נוסכות בנו כוח לנקיטת צעדים נוספים".
די לאדישות
עם זאת, פרופ' בליצר מדגיש שהיעילות הגדולה של החיסונים אינה הגנת שכפ"צ שהופכת אותנו לבלתי פגיעים לחלוטין. "הסיכוי של המתחסנים לחלות במחלה תסמינית קטן משמעותית מהסיכון של הבלתי מחוסנים, אבל הוא עדיין קיים, והסיכון לחלות במחלה שאינה תסמינית כנראה גדול עוד יותר. צריכים גם לזכור שההגנה מההדבקה עומדת על 94%, מה שאומר שיש עדיין כאלו שהחיסון לא ממש משפיע עליהם. לא נכון להתעלם מהנתונים הללו, כי אם נתייחס לכך שלאוכלוסייה המבוגרת היה מלכתחילה סיכון גבוה של כ-30% תמותה בעקבות המחלה, כעת הסיכון ירד מאוד, אך הוא עדיין לא זניח. אנחנו גם רואים שעל אף החיסונים ממשיכה המחלה להתפשט, כך שאסור לנו להפוך לאדישים.
"בעיניי, הדבר העצוב ביותר שיכול לקרות עכשיו הוא שקשיש כלשהו שנמצא בין קבלת מנת החיסון הראשונה לשנייה יידבק ממישהו שהקל ראש ולא עטה מסכה, ולצערי זה קורה. יש מאות חולים קשים חדשים בשבוע ו-60 חולים קשים חדשים מדי יום. מי שראה איך נראית מחלקת קורונה עם חולים קשים מבין עד כמה שאסור להקל ראש".
במגזר החרדי יש נתונים נמוכים יותר. יש לכך הסבר?
"לגבי המגזר החרדי הנתונים אכן מעניינים. כי מצד אחד יש בשלב זה פחות מ-50% אחרי שתי מנות חיסון, כי לקח לאנשים זמן עד שהחלו להתחסן, ולכן לא כולם הספיקו לסיים. מצד שני אנו מעריכים שיש במגזר אחוזים גבוהים מאוד של מחלימים. זוהי להערכתי הסיבה לכך שהמספרים שם אכן יורדים במידה משמעותית. אגב, ההמלצה החמה שלנו היא לחסן גם מחלימים לאחר שלושה חודשים מאז שחלו, כי על פי הנתונים החיסון מעניק להם הגנה גבוהה יותר".
פרופ' בליצר מבקש להדגיש לסיכום: "האירוע עוד לא נגמר. אמנם השמחה גדולה וכל שבוע עובר עלינו באנחת רווחה עצומה, כי האוכלוסייה הופכת ליותר מוגנת. אנו כבר פחות חוששים מכך שיהיו הצפות בבתי חולים, אבל עדיין מוכרחים להמשיך להישמר. רק כך נוכל באמת להגיע לסיום".
