האם יגיע הסוף לתעלומת ילדי תימן? • אחרי סחבת של שנים, ביום שני הבא ייפתח קבר בבית העלמין בפתח תקווה ותבוצע בדיקה אם אמנם נקבר בו לפני כ-70 שנה התינוק עוזיאל חורי • כל הפרטים
הדו"ח נגנז, המחשב נעלם • מה עומד מאחורי פתיחת הקבר בשבוע הבא?
שנת 1948.
מיכאל וכמיסא חורי מגיעים ארצה מתוניס למדינה היהודית שמתחילה אט אט לעמוד על רגליה. שני ילדים היו לבני הזוג חורי כשהגיעו לארץ ישראל, לאחר ששלושה ילדים נוספים שהיו להם נפטרו בינקותם.
שלוש שנים לאחר מכן, ב-17.2.52, ילדה כמיסא תאומים בריאים בבית החולים רמב"ם – ששמם נקרא בישראל גבריאל ועוזיאל. במשך השנה ביקשה עובדת סוציאלית מהאם לשים את הילדים במעון ברחוב גאולה בחיפה, אבל האם סירבה לאחר שנפוצו שמועות על ילדים שנעלמים משם בנסיבות מסתוריות.
פצע מדמם בלב העדה. עולי תימן במעברות צילום: לע"מ
"כשהיו התאומים בני שנה וקצת, חלה עוזיאל בדלקת פרקים", מתארת מזל ברקו, בתם של מיכאל וכמיסה. "שוב הציעו לאימי עזרה בטיפול בו, אבל היא התנגדה. אבל דווקא אבי שכנע אותה לקחת את הילד למעון ברחוב גאולה בחיפה".
הימים היו לפני פסח והאם הסכימה. ההורים ביקרו את עוזיאל מספר פעמים במעון, וראו אותו שמח ומאושר. הם התכוונו להחזיר אותו הביתה, אבל אז התברר להם שהעבירו אותו למעון אחר ברמת השבים ליד רעננה, מעון שנקרא בית חולים פיינסוד, שם טיפלו בחולי פוליו. ההורים לא ידעו על כך, ואפילו לא שאלו אותם.
בני הזוג חורי לא התעצלו ונסעו למקום. הם ראו את בנם שמח ומאושר, אבל המטפלת שבדיוק האכילה אותו ממש כעסה עליהם. 'איך אתם באים ומפריעים לילד', צעקה לעברם, וביקשה מהם ללכת.
ההורים הלכו, ואחרי שבוע הם קיבלו מברק שמבשר להם לבוא בדחיפות למעון כי הילד נפטר.
"אבי נסע וביקש לראות את הגופה. אבל בבית החולים סירבו. הם הראו לו סדין מגולגל ואסרו עליו לפתוח אותו. 'לך הביתה. יש כאן איש זקן שנפטר, נקבור אותם ביחד', כך הורו לו והעניקו לו ברוב חסדם מספר פרוטות כדי שיחזור הביתה".
חלפו שנים. ההורים לא שכחו את עוזיאל, אבל לא היה בידיהם קצה חוט לברר מה אירע. לפני כשלושים שנה אירעה תפנית בפרשה. היה זה כאשר נכדם אושפז בבית לוינשטיין, והסבתא כמיסא הגיעה לבקר אותו. "כשאמא הגיעה למקום היא התעלפה ממש. היא נזכרה בחדות כיצד במקום הזה שכב בנה עוזיאל. אפילו המבנה והמיטות הזכירו בצורה ברורה את המקום. התברר להם שבשנת 1959 התאחדו בתי החולים פינסוד ולוינשטיין, וזהו המקום שיכול לשפוך אור על ההיעלמות של עוזיאל".
ההורים חורי הבינו שזו הזדמנות. הם ביקשו מהמזכירות את תיק הפטירה של עוזיאל חורי. התיק נמצא, ועליו היה כתוב 'נפטר'. שום מסמך רפואי לא היה בו, או תעודת פטירה. הם ביקשו לקבל תצהיר נוטריוני והתבקשו להגיע מאוחר יותר, אבל אחרי שבוע התברר להם שהתיק פשוט נעלם. לחלופין הם קיבלו שלוש תעודות פטירה: אחת ללא חתימת רופא, שנייה ללא סיבת המוות והשלישית – מסמך ריק לגמרי.
"באותה תקופה קיבלנו טלפון מהיכל שלמה על הימצאו של מקום הקבורה של אחי", ממשיכה מזל. "הגענו לבית העלמין סגולה והראו לאבי שלוש חלקות ואמרו לו: כאן הבן שלך. אבא סירב אפילו לומר קדיש".
בשנת 1992, ארבעים שנה אחרי שעוזיאל נעלם, קיבלה המשפחה תקווה נוספת: אדם בשם יהודה קישר את עצמו לעוזיאל חורי האבוד.
"בדיקות דנ"א הראתה תשובה שלילית, אך הוסבר לנו שהכל מטויח, אין סיכוי לקבל תשובה אמיתית", מספרת מזל בכאב.
אחרי שלושים שנה נרשמה התפתחות נוספת בעלילה: בית המשפט העליון הורה ליועץ המשפטי לממשלה לאפשר פתיחת קבר בבית העלמין בפתח תקווה, ביום שני הבא, ולבדוק אם אמנם נקבר בו לפני כ-70 שנה התינוק עוזיאל חורי.
הסתרת מידע של עשרות שנים. ארכיון ילדי תימן צילום: פלאש 90
ההוראה ניתנה בעקבות הוראת שעה שניתנה לפני כשנתיים בשל חוק שהגישה ח"כ נורית בוקר, שלראשונה ייעשה בו שימוש. בית המשפט לענייני משפחה אישר את פתיחת הקבר, אולם המדינה ערערה על כך שוב ושוב. באוקטובר האחרון שופטת בית המשפט העליון דפנה ברק-ארז העבירה ביקורת חריפה על התנהלות המדינה בתיק זה, ש"סיכלה את ביצועו של פסק הדין ולא חדלה מלהגיש בקשות וערעורים, תוך כדי שהיא מעלה טיעונים שבית המשפט העליון דחה". השופטת הורתה כאמור על קביעת מועד לפתיחת הקבר ודחתה את ערעור המדינה.
גם אם פתיחת הקבר לא תניב תוצאות, משפחת חורי תקבל מהמדינה 5,000 שקלים כפיצוי על התנהלותה בתיק.
"זה היה הליך ארוך ולא נעים", טענה מזל ברקו כששמעה על ההחלטה. "אבל אני לא בטוחה שנדע את האמת. אין לי אמון במדינה. אנחנו מחכים לראות מה יהיה. אולי זה קבר שאין בו כלום? אנחנו באמת מותשים מהפרשה".
במשרד הבריאות ציינו כי פתיחת הקבר נועדה לאפשר הוצאת שרידי הגופה לצורך דגימת DNA לשם עריכת בדיקת קשר למשפחה, מתוך רצון להגיע לחקר האמת ולהסיר את חששות המשפחות בדבר זהות יקירה. משרד הבריאות תמך בשעתו בחקיקת החוק וקיבל עליו להיות ממונה על ביצועו.
המשרד שהזמין וגנז
הודעת משרד הבריאות בנוגע לפתיחת הקבר של הילד עוזיאל חורי לא הגיעה בחלל הריק; היא הגיעה סמוך ונראה לדיון שנערך בוועדת הבריאות של הכנסת שביקש לעסוק בדו"ח מיוחד, ראשון מסוגו, שנכתב על ידי בכירי משרד הבריאות, ובאורח פלא נגנז על ידי המשרד.
כידוע, בעבר היו שלוש ועדות חקירה שדנו בנושא היעלמותם של ילדי תימן (נוסף על הילדים מעדות המזרח והבלקן) בעקבות דרישתם של בני העדות הללו לצדק היסטורי. המדינה הכחישה בתחילת הדרך, אבל כשהעדויות הפכו למוצקות יותר פרסמה ועדת קדמי את מסקנותיה, שלפיהן יש עשרות מקרים שבהם תינוקות נעלמו כשאין עדות שהם אמנם נפטרו.
בוועדה הוצגו עדויות להתנהלות רשלנית ומדאיגה של הממסד כלפי ילדי העולים, מצידם של אנשי רפואה ואף נבחרי הציבור. אי לכך, אשתקד הכריזה הממשלה על מתווה פיצויים למשפחות: 150 אלף שקלים למשפחה שבנה נפטר ולא קיבלה על כך מידע בזמן אמת, ו-200 אלף שקלים למשפחה שגורל בנה לא נודע.
אבל בעוד ועדות החקירה שמעו בעיקר את ההורים, הצד השני של מערכת הבריאות, קרי, הרופאים והאחיות שטיפלו באותם ילדים שנעלמו, לא נשמע. רובם ככולם נפטרו בתקופה שהחלו הדיונים, אבל גם מי שידע וזכר לא רצה להעיד מסיבות מובנות.
משרד הבריאות מצידו החליט לחקור את העניין, כחלק מהמלצות ועדת פלמור למאבק בגזענות, במטרה לחקור התנהלות גזענית של גורמי הרפואה בפרשה וליישם את מסקנותיו במערכת הבריאות, מתוך הבנה שיש צורך בגישה לארכיונים של המוסדות הרפואיים כדי להגיע לחקר האמת. כך מונו פרופ' גרוטו, משנה למנכ"ל המשרד, וד"ר שלומית אבני, לשעבר הממונה על אפליה וגזענות במשרד הבריאות, להכין את הדו"ח. הדו"ח הוכן, אבל המנכ"ל הקודם של המשרד, פרופ' חזי לוי, ביקש לדחות את פרסומו בטענה שמדובר בטיוטה בלבד. פרופ' נחמן אש, המנכ"ל הנוכחי, קבע שיש להשלים בו פרטים היסטוריים והעביר אותו לבדיקה של היסטוריונית, פרופ' שפרה שוורץ, שדחתה את מסקנותיו. כידוע, לאורך כל השנים טענה פרופ' שוורץ כי הטענות על חטיפת ילדי תימן חסרות בסיס.
חי בצל אי הוודאות. מיכאל חורי ז"ל צילום: באדיבות המשפחה
בחודש דצמבר הודלף הדו"ח ופורסם ב'הארץ'. על פי הדו"ח, אנשי מערכת הבריאות באותן שנים קיבלו החלטות רפואיות באשר לילדים מבלי ליידע את ההורים ומבלי לבקש את הסכמתם, ביצעו נתיחות בגופות של ילדים, בישרו להורים על פטירות ילדיהם מבלי להציג גופה, תעודת פטירה או מקום קבורה. במקרים מסוימים היו אנשי הרפואה אף מעורבים בתיווך לאימוץ פרטי וחלקם גם קברו בקברי אחים. ממסקנות הדו"ח עולה כי תפיסות גזעניות של אנשי הרפואה וגישתם הפטרנליסטית היו מהגורמים לפרשה, ועל כן יש לקיים שיח עם המשפחות ולמסור את המידע שנאסף כך שיקבלו הסבר להיעלמות הילדים.
לפני כחודש הגישו מספר עמותות המייצגות את משפחות הנפגעים עתירה לבית המשפט המחוזי בירושלים בדרישה לחייב את משרד הבריאות לפרסם את הדו"ח. בתגובה הציג המשרד חוות דעת שכתבה פרופ' שוורץ, שלפיה "הדו"ח הינו לכל היותר מסמך דעה ואינו דוח מחקר מבוסס מדעית כמקובל באקדמיה".
ואם לא די בכך, לאחרונה נעלם באופן מסתורי מחשב עם חומר רגיש מוועדת החקירה הממלכתית בעניין ילדי תימן. המסמך היה אמור להישמר בכספת אבל נעלם לפתע מארכיון המדינה, דבר שעורר סימני שאלה נוספים.
ואכן, הדיון שנערך בוועדת הבריאות של הכנסת בניהולה של ח"כ עידית סילמן בנושא גניזת הדו"ח – היה ארוך וסוער. שר הבריאות ניצן הורוביץ ומנכ"ל המשרד פרופ' נחמן אש לא נכחו בו. את משרד הבריאות ייצג עורך הדין מאיר ברודר, שטען כי המשרד עומד מאחורי עמדת פרופ' שוורץ ודוחה את הדו"ח.
לעומתם, חברי הכנסת שהשתתפו בדיון טענו כי גניזת הדו"ח בשל חוות דעת אחת היא שערורייה. פרופ' גרוטו, שהשתתף אף הוא בדיון, אמר כי "אנחנו כאנשי בריאות צריכים לחשוב איך אנחנו מגיעים לשיח ולהתנצלות מול המשפחות".
חברת הכנסת סילמן סיכמה את הדיון וטענה שיש בו בעיית אמון קשה, והיא מבקשת לקבל מידע על הליך ההתקשרות עם שוורץ, על בחירתה ואם קיבלה כסף. "אנחנו רוצים תשובות מסודרות שהנציג לא נתן פה, ובעיקר מה הצעדים שמשרד הבריאות מתכוון לעשות כדי להחזיר את אמון הציבור למערכת", אמרה סילמן.
חול בעיני הציבור
"משרד הבריאות מתנהג בפרשה כאילו יש לו מה להסתיר", טוען עורך הדין רמי צוברי, שהשתתף אף הוא בדיון בכנסת. צוברי ייצג בעבר משפחות רבות בפני ועדות החקירה, והוא מחבר הספר 'בעקבות אחיי האובדים'. "הדבר הכי מוזר בפרשה הוא שמשרד הבריאות ביקש מהמנכ"ל שלו לכתוב דו"ח, ואחר כך מעביר אותו דווקא להיסטוריונית שידועה כמכחישת הפרשה, ודוחה אותו מכיוון שהוא לא עושה חשבון למערכת הבריאות. הדבר דומה למצב שבו משרד הבריאות יבקש ממכחישי קורונה להכין דו"ח על התפרצות הקורונה".
לדעתו של עו"ד צוברי, הנימוק של פרופ' שוורץ, שלפיו הדו"ח לא נכתב על פי מתודה מדעית, הוא זריית חול בעיני הציבור. "פרופ' גרוטו הסתמך על עובדות, מפגשים בין אנשים והתרשמות שלו כרופא. הוא בעצמו פרופסור שיודע לכתוב דו"ח אקדמי, לא פחות מהיסטוריונית. הוא עבד על חומרים רפואיים והגיע למסקנות. אין לו עניין אישי ולא יכולים לשייך אותו לפוזיציה כזו או אחרת. מדוע לגנוז את הדו"ח הזה, רק בשל העובדה שהוא מותח ביקורת? כששמעתי את דברי נציג משרד הבריאות הבנתי, כמו אחרים שישבו בדיון, שאין לו מה לומר".
עורך הדין צוברי מבקש להתייחס גם לנושא פתיחת הקבר המיוחס לעזריאל חורי. "לא נכון לומר שמדובר בתקדים מאז קום המדינה. אני עצמי ליוויתי בשנת 97' עשר משפחות שקיבלו אישור לפתיחת קבר יקיריהן. אני חושב שההחלטה של משרד הבריאות הייתה כדי למתן מעט את הביקורת על גניזת הדו"ח".
מה היו התוצאות לפני עשור?
"לא הצליחו להוכיח שאלו קברי ילדי תימן. מה שהדהים עוד יותר היה שבעשרה קברים נמצאו שלדים של 21 גופות, מה שמוכיח שאי אפשר להאמין לרישומים. יתרה מכך: במקרה של צילה לוין ואימה, בדיקת ה-DNA הצליחה להוכיח שמדובר באם ובת. אמנם פרופ' יהודה היס עשה הכל כדי להוכיח ההפך, אך ד"ר חסן חטיב, מומחה מהאוניברסיטה העברית, קבע שמדובר בהתאמה מושלמת.
"לכן, אני מעריך שגם במקרה של חורי ייתכן שלא ימצאו דבר. גם אם ימצאו שרידי גופה, לא בטוח שיצליחו להוכיח קשר גנטי למשפחת חורי".
לדבריו, העובדה שהמחשב ששימש את ועדת החקירה הממלכתית אבד בצורה מסתורית, מעידה על כך שייתכן שמדובר בחוסר אכפתיות של הרשויות, אם לא מעבר לכך.
"מדובר בחומר חסוי, במסמכים שלא פורסמו, שהם הכי סודיים במדינה. זה מוזר שבגנזך המדינה לא יודעים לחפש ולמצוא את המחשב, שהוא לא בגודל של סיכה. בהתאם להתפתחויות צריך לבדוק אם ניתן מבחינה משפטית לפעול בנושא. ועדת הכנסת הזמינה אותנו להתכנסות נוספת, ואין ספק שגם הנושא הזה יעלה".
